רשימת מחייבי/שוללי החקירה

עיקר כוונתי היתה להראות שדעת רוב חכמי ישראל נוטים לצד החקירה. ולזה ערכתי הרשימה שלי. לעיקר הנושא, שבזה התפתח האשכול, לא התייחסתי כמעט. ואנסה כעת לכתוב את עקרי דעתי בנושא.

א.       

ייתכן כותב

השאלה החשובה יותר היא, הן אמנם ברמה המחקרית יש בהחלט חשיבות לבירור דעתם של חכמי ישראל, אך האם למי שמצדד בחקירה מחמת הכרעת שכלו, יש משמעות לברר את דעת חכמי ישראל דווקא בשאלה? הלא הוא הדבר אשר עומד במבחן החקירה והביקורת ומה יתרון לדעת רוב חכמי ישראל.

השאלה נכונה מאד. למעשה מי שמבין שכל דבר צריך להיות מאומת ואין טעם לסמוך על אנשים אחרים ולהיות פתי יאמין לכל דבר ברור שיחקור בעצמו.

למעשה זו באמת נקודת ההנחה בכל הסוגיא. וכמו שכותב ייתכן להלן, לא שייך לאסור לאדם כזה לחקור. גם למי שמאמין כבר לא שייך לאסור לחקור שוב. ולא שייך שהתורה אוסרת לחשוב. האיסור הוא רק כמו שאסביר לגבי ולא תתורו על חשיבה בלתי אחראית מבוקרת ומבוססת. [ואני לא מחליט שהדיונים נוסח ייתכן בפורום זה אינם בכלל זה. לטעמי בהחלט יש כאן מימד של אי אחריות וריציניות. אבל לא זו הנידון כאן.]

אני חושב שצריכים לצין כאן הנחה אחת שהיא לדעתי יסוד נסתר בכל דיון בזה. והוא האם התורה הוא אמת מוכרחת לוגית או לא. למעשה בדבר זה הן הכופרים הגמורים והן הדוגלים באמונה פשוטה מסכימים לאותו הנחה שהתשובה היא לא. ואף ספרן שלנו ציין כי אחרי קאנט התשובה היא שלא. משא"כ לדעת כל מחייבי החקירה התשובה היא בהחלט כן. וממילא אין ממה לפחד בחקירה כלל. וכבר רס"ג האריך בזה בהקדמת אמונות ודעות.

[לגבי קאנט. לענ"ד כדי הוא הרמב"ם שיחלוק על קאנט שכן אפשר להוכיח מטפיזיקה. ובכלל לא ברור לי למה טענותיו של קאנט כ"כ מכריעות בוויכוח זה. על ארבעת ההנחות והסתירות המפורסמות שלו כבר חלקו הרבה. בכל אופן אני לא ראיתי בדבריו איזה טענה מוחצת ששוללת את היכולת שלנו לדעת משהו על מטפיזיקה]

נדמה לי שבנקודה זו יש תועלת רב בהבאת דעות החכמים התורניים בשאלה זו. שמדבריהם נדע את הכלל הפשוט הזה שהתורה לדעתם היא, וחייבת להיות, מוכרח לוגית. ושאין טעם לחייב אמונה אחרת כלל.

כמו כן זה מראה שהרבה אנשים חכמים חשבו שהתורה היא לוגית, והגיעו לזה ממחשבתם בעצמו ולא ממסורה כפוייה עליהם. וזה תשובה לטענת דת השכונה וכמ"ש כבר.

ב.       

 ספרן ציין לדברי הרמב"ם ורבנו יונה על ודע מה שתשיב. לפי זכרוני הרמב"ם שם מפרש שצריכים ללמוד ספרים חיצוניים לדעת מה שתשיב . משא"כ רבינו יונה מפרש כפשוטו [ואולי תלוי בגירסאות] שילמד רק התורה ומתוך כך

ספרן ציין את הרמב"ם לגבי ולא תתורו. ואני חושב שצודק מקס במה שכתב על זה. שהרמב"ם דווקא מדבר שם על חקירה שאינה ראוייה לשמה, ועל התייחסות בקלות דעת לשאלות גדולות אלו. שזו לדעתו הסיבה שיגרום לו לטעות. והרי אמרנו כבר שההנחה היא שאם רק הולכים בדרך לוגי נגיע לאמיתת האמונה.  וזה מוכרח מעוד כמה מקומות ברמב"ם שבהם כותב ההיפך ממה שכתב שם בהל' ע"ז. ומהם לשונו במשנת ודע מה שתשיב שציין ספרן עצמו .

דברי הר' משה שפירא ברעה אמונה קראתי אבל דבריו נצרכים להנחות בלתי מבוססות ובעיקר אינם מתייחסים לדברי הרמב"ם בעד מקומות שבהם מתייחס לסוגיא זו. ובמס' חגיגה על המשנה כל המסתכל בד' דברים כו' עיי"ש. מפורש שמה שמדבר באיסור ולא תתורו הוא רק לגבי מי שאינו ראוי מבחינה שכלית לחקור.

הרמב"ם אכן העיד על עצמו שקרא בספרים החיצוניים, והתנצל רק על הזמן שנתבטל לו בגלל כך. לא ח"ו על חולשה באמונה.

ג.        

הבנתו של שותפי על מהות החקירה אני לא מתחיל להבין וכנראה שהוא בגדר סוד. בכל אופן דורשי החקירה אומרים באופן ברור מאד שהם מתכוונים לבירור לוגי ועניני פשוט ואין אנו צריכים לסודות להסביר מהו כוונתם. [בסוד אגיד שאני מבין מה שותפי מתכוון להגיד. אבל כמדומה שאין הדברים במקומם כאן במקום הזה. במילים פשוטות אני אביא לשון של תומר פרסיקו "אני יודע שיש אלקים כי פיתחתי בנפשי את החוש להכיר את הדבר הזה]