תיקון מראה מקום.
חולין נז ע"ב.
צדקו דברי אמשלום כי אם כוונת רב אחא בריה דרבא לשלול באופן עקרוני וגורף אמפיריזציה. הרי שטיעונו כושל לוגית לא פחות אם לא יותר מתצפיותיו של רבי שמעון בן חלפתא.
מעיון בסוגיה כלל לא ברור כי זאת כוונתו.
הנה מה שנאמר בגמ' לפני סיפור הנמלים.
אלא כי הא דשאל רבי יוסי בן נהוראי את ר' יהושע בן לוי, קדירת קנה בכמה. אמר לו משנה שלמה שנינו עד כאיסר האיטלקי. אמר לו והלא רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשו לה קרומין של קנה וחיתה.
זאת אומרת, ועל כרחך אינה טרפה
אמר לו ועל דא את סמיך והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה. ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה ירך שלה ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה.
אלא מאי אית לך למימר תוך י"ב חדש הוה הכא נמי תוך י"ב חדש הוה.
הרי לנו כי הגמ' דווקא מכירה בתוצאות מבחן אמפירי, אך טוענת כי הרחל/תרנגולת לא החזיקו מעמד י"ב חודש.
עדיין יש לדון מה הכוונה "אית לך למימר", האם אנו תולים טעות בדברי המספר או כלשון הרשב"א בתשובה (ח"א סימן צ"ח) "סבה אחרת יש כאן". הרשב"א עצמו מסיים בסוף דבריו ואומר " יבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תיבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאים ודברים שנאמרו למשה מסיני".
בהמשך נאמר, אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה שהיה רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת אם כן במידי דמיטרפא בה הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים.
גם כאן נראה כי הגמ' מקבלת את תוצאות הבדיקה של ר' שמעון בן חלפתא.
לאחר מכן הגמ' שואלת מה הסיבה בגללה מכונה ר' שמעון בן חלפתא "עסקן בדברים" ועל כך הגמ' משיבה בסיפור הנמלים.
ר"ש בן חלפתא התאמץ להוכיח את דברי הכתוב. ר' אחא טען כי הוא נכשל במשימתו ולכן כדאי לסמוך על הכתוב.
הכינוי (הבקורתי? [חפרן בלעז] החיובי?) הוצמד לו כאשר ניסה להוכיח פוזיטיבית את האמור בפסוק, שאין לו השלכה הלכתית או מעשית ולא קיבל את הדברים ללא בדיקה. בלשון הגמ' לא סמך אהימנותא דשלמה.
כאשר ר' שמעון ניסה להוכיח את שיטתו בהלכה על ידי ניסוי, נראה כי הניסוי ותוצאותיו מקובלים על הכול כראיה הלכתית לגיטימית. אין ביקורת לא על הניסוי ולא על תוצאותיו ההלכתיות.
ביליצר,
ראה תוס' בסוגיה (ד"ה איזיל).
