לא רוצה להתחתן עם פידל קסטרו!!!!!!

רובכם נתקלו בודאי בשם הרודן המופיע בכותרת האשכול, סביר להניח ששמעתם על רודנים נוספים אשר הנהיגו משטרים טוטליטאריים בארצם.

רובם שלטו ביד רמה במשך שנים רבות אך לבסוף ירדו מכס שלטונם ע"י המון העם אשר בעט בם בעוצמה.

אין צורך לחפור בהיסטוריה, מספיק לראות מה מצב העולם הערבי כיום....

אם הגעתם עד לשורה זו, אתם בודאי תמהים מה למשטרים דיקטטוריים ולפורום שידוכי חרדים?

להלן יובא הקשר:

נדמה כי משטרים טוטליטאריים פסו ממדינות רבות בעולם, אך עברו לשכון בבתים רבים בידי בעלים תוקפניים ושתלטניים.

ובמה דברים אמורים?

לאחרונה שמעתי מחברות על מקרים רבים שפשוט גרמו לי לצמרמורת.

רוצים דוגמא?

בתחילת השנה קניתי פריט לבוש כלשהו. אם הייתי קונה פריט שני מאותו סוג הייתי זכאית לקבל 25% הנחה.

המוכרת אמרה שאני לא חייבת לקנות את הפריט הנוסף אלא יכולה להעביר את הזיכוי לאחות או לחברה.

אחותי לא הייתה זקוקה באותו זמן לפריט זה אז העברתי את הזיכוי לחברה נשואה.

נגיד שהיה מדובר במגפיים ( זה היה משהו אחר, אני פשוט לא רוצה שהיא תזהה את עצמה פה...). חברה שלי קנתה מגפיים שטוחות שמאוד רצתה לקנות כבר זמן רב.

תכננו להתחלק יחד בהנחה, ואז לאחר מספר ימים היא אומרת לי שבעלה בשום פנים ואופן לא מסכים לה ללכת עם מגפיים שטוחות, הוא מעוניין שהיא תחליף אותן למגפיים עם פלטפורמה...

חברה שלי רצתה כ"כ את המגפיים האלו... ריחמתי עליה שהיא נאלצה להחזיר אותן בפקודת בעלה...

מזתומרת שבעלה יקבע לה מה ללבוש ומה לא?

מילא אם הייתה פה איזה בעיה של צניעות....

אני מבינה שיש לבעלה טעם מסוים, אבל אם אשתו כ"כ רוצה משהו מסוים מי הוא שימנע ממנה?

האם מה שיפה בעיני אשתך לא יפה בעיניך? והאם לא שווה לך שאשתך תהיה מרוצה גם אם זה לא בדיוק הטעם שלך?

דיברתי על הנושא הזה עם חברה אחרת (רווקה...) והיא אמרה שכן יש כאלה בעלים שמרגישים בוסים!!

היא סיפרה לי שהיא הולכת לחוג ציור בשמן, או משהו דומה, ויש שם אישה נשואה שתמיד מביאה חומרים פשוטים יותר ממה שהמדריכה אומרת להביא.

הצבעים- פשוטים, הדפים – תמיד יהיו באיכות ירודה ממה שביקשה המורה.

היא אמרה לחברות בחוג שבעלה לא מסכים לה לקנות חומרים מידי יקרים.

פעם אחת חברה שלי שמעה אותה מדברת בפלאפון עם בעלה, והיא אמרה לו משהו (לא זוכרת אפילו מה..) בצורה מאוד החלטית, ובצורה שלא יהיה לו פתח לויכוח.

אח"כ היא אמרה למשתתפות החוג משהו בסגנון: אישה לא צריכה להיות כזאת רכרוכית ונכנעת, היא צריכה להיות חזקה ולהראות לבעלה מי היא, ופתאום היא התחילה לבכות....

שמעתי את הסיפור הנ"ל בזעזוע רב והצטערתי בשבילה.

האם בעל ואישה נמצאים במלחמת כוחות מתמדת?

מי יגבר על מי?

בעל אמור להיות שותף לחיים, חבר לחיים!!!! לא רודן ולא בוס!!

האם זה לא ברור לכמה בחורים חצופים שמתחתנים על מנת לנהל למשהי את החיים???

הסיפורים הנ"ל היו רק דוגמאות, אז אל תתייחסו לפרטי פרטים אלא לרעיון בכללותו.

איך מזהים בחורים עם אופי של בוסים בפגישות????

אני לא רוצה להתחתן עם דיקטאטור!!!!

לא רוצה בעל שישלוט על התקציב החודשי, סדר וניקיון, בישולים, לבוש ועוד...

לא רוצה להיות נתונה במאבק מתמיד מי נמצא יותר גבוה מהשני.

אישה חכמה פעם אמרה לי – תעלי בפגישה נושא שבודאי יקפיץ את הבחור (חינוך ילדים/ אינטרנט וכו') תשתפי אותו בדעתך – אפילו לא מה שאת באמת חושבת, אלא משהו שאת יודעת שהוא בודאי לא יסכים עמו- ותבדקי את תגובתו....

אם הגעתם עד לכאן מגיע לכם צל"ש....

בקיצר מה יש לכם להוסיף????

מה דעתכם????

האם נתקלתם בתופעה???

אגב יכול להיות מקרה הפוך בו האישה שולטת והבעל נשלט.... ואז זה אפילו יותר פתטי....

קדימה התחילו להגיב ולשתף...

הסיפורים שסיפרת, לענ"ד הם תיאורים לאנשים שאין נפשם בריאה כל הצורך.

מאידך, יתכן שהמגף נשלל ממניעים אידיאולוגיים כאלו ואחרים. שמא אותו האיש סבור שיש באותו המגף פריצת גדרי הצניעות, כמו שזכרת. או שמא מזכיר לו אותו המגף את איטליה ששבר שם את רגלו בטיול האחרון. וכאלו רבות.

לא ידעתי את מצבם הכלכלי של משפחת אותה הצבעית, אך אם המניעה באה מתוך חישוב הוצאות הבית, יש כאן סוגיא אחרת.

----

מה שאני חושב על כל הנ"ל. שיש כאן שני עניינים לדון בהם.

הענין הראשון הוא, שאכן ישנם עניינים בבית שהמילה הסופית שבהם שייכת לאיש, וישנם עניינים שהמלה הסופית שבהם שייכת לאשה. יתרה מזו, ישנם עניינים שאין האיש צריך להביע דעתו כמעט לחלוטין, וכן להיפך.

והענין השני הוא, אופן היחס שבין בני הזוג, בכל דיון ודומיו. ראשית צריך האיש לידע שצוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז. (רמב"ם אישות ט"ו י"ט).
וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא, וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח. (רמב"ם שם ט"ו כ').

על כן אף אם יחליט האיש בדעתו שאין דבר זה אשר אשתו חושקת ראוי שיהיה בביתו, בכל דבר שהוא, אין הוא צריך להורות על כך בתוקף, אלא בצורה של דיון סביב הדבר וכדו'. וכן להיפך. והצד השני צריך לקבל הדבר כפי מה שהוא.

ולגבי השאלה האם הדברים ניכרים בפגישות. סבורני שכמו יתר ענייני המידות הדברים בהחלט ניכרים בפגישות. לכה"פ עניינים קיצוניים כמו שזכרת בהודעתך, ודאי מדובר באנשים מרי נפש, שאין הצלחתם בדברים אחרים.

קצרתי במקום שאמרו להאריך.

תוקן על ידי אדםשתאנוש ב- 23/08/2011 20:05:47

אולי אין לי תשובה לשאלה ששאלת,
אבל כמה נקודות שחשבתי בעקבותיה:


א. לדעתי אפשר לראות על בחור עקשן שלא מסכים להיות נוטה (איך אומרים, ליטות?) מהדעות שלו, ואם הוא חשב משהו מסויים, לא בדיוק מעניין אותו דברים אחרים, יכול להיות שגם בעניין של רצון / טעם / השקעה כספית / וואטאבר, לא בדיוק יעניין אותו מה שאשתו רוצה אלא מה שהוא חשב...

ב. יש כזה דבר שבנ"א כופה את הרצון שלו לא בפקודות אלא באופן פסיבי, סחיטה רגשית וכד' - שזו גם נקודה שצריך לבדוק.

ג. לדעתי האישה בסיפור של הצבעים שדיברה יום אחד בקשיחות, זו גם דרך לא טובה, היא צריכה להביא לידיעתו של בעלה איך היא מרגישה, ולא לשחק איתו משחקי כוחות...

ד. קראתי בספר של הרב דיאמנט ('זכו') סיפור על בחור שהיה בעל חסד וכו' שגם אחרי חתונתו המשיך עם מעשיו הנאצלים, אבל את ביתו הזניח. והוא סיפר שם סיפור מזעזע - האישה היתה בשמירת הריון, ובעלה הסכים ברוב טובו להשאר לעזור (הבת הגדולה שבדר"כ עזרה לאם הלכה לטיול). ופתאום הבעל מתקשר לאישה ואומר לה - בסוף אני לא אוכל להגיע כי אני הולך לעזור לאישה אחרת שלא יכולה לעשות כלום כי היא בשמירת הריון....
מה שאומר שצריך להתפלל, כי גם אחרי כל המבחנים והמבדקים - אין ערובה לשום דבר...


בהצלחה לכולנו....