לא רוצה להתחתן עם פידל קסטרו!!!!!!

אסביר שוב וביתר פירוט.

קראתי את כל הדוגמאות שכתבת בהודעתך. ואני בהחלט מעריץ את כל הנשים שתיארת.
אותה אשה שקנתה חומרים פשוטים יותר לחוג ציור, ואושה אשה שהחליפה את המגפיים עם העקבים כי בעלה לא אהב את זה (אגב, בצדק. מגפיים עם עקבים זה זנותי ומגעיל).
בשני המקרים ניכר במוחש איך בני הזוג הם שותפים וחברים.
במקרה א' האשה יוצאת עם חברה לקניות בלי שהבעל יושב לה על הוריד, עובדה שהיא קנתה מה שרצתה ורק כאשר היא הגיעה הבייתה הוא ראה שקנתה משהו שהוא לא סובל. אבל היא אשה טובה ואוהבת, אשה שהיא סמל ודוגמא לנשיות וזוגיות, אחת שקשובה לטעמו האישי וסגנונו, הלכה והחליפה את המגפיים.
במקרה ב' האשה יוצאת לחוג ציור, שזה שוב דוגמא מצוינת לאשה שמגשימה את עצמה בלי עול של בעל רודן על הצוואר, אלא בעל מאפשר ומפרגן. אלא שבהתחשב בעול הכלכלי שיש להם בבית ככל הנראה, בעלה ביקש ממנה לחסוך בהוצאות ולרכוש חומרים פשוטים יותר. והיא העריכה את הפירגון שלו וכיבדה את בקשתו.
שני מקרים עוצמתיים של שלום בית אמיתי. זוגיות, חברות.
אין מקרים יותר טובים לתאר זוגיות מוצלחת ממה שתיארת פה.
להפוך את המקרים האלה ל"פידל קסטרו" ולכתוב ש"הזדעזעת עד עמקי נשמתך", מהאשה המסכנה שסובלת מגבר רודן, זה לא מראה על הבנת חיי זוגיות לעומקם, אלא ברובד שטחי ביותר, אם בכלל.