אחת מהישוב יקרה!
את צודקת בהחלט בכך שהבעל אסור לו להיות דיקטטור או מושל טוטוליטארי ואבוי לאשה ולא פחות לבעל שכך נראים חיי נישואיהם...
יחד עם זאת, הרשי לי לחלוק מעט על מסקנותיך ההחלטיות וכמו בכל תחום גם כאן הדרך האופטימלית היא לחתור אל שביל הזהב - באמצע.
מדבריך עולה תחושה שאסור לו לבעל לקבוע לאשה מה ללבוש ולהגביל מידי פעם את התקציב החודשי וכו'
ובכן, איך את היית מרגישה בתור אשה שלובשת פריט מסוים אשר את יודעת שבעלך בוודאות לא אוהב אותו??
האם היית מרגישה בנוח משום ש"זו זכותי להחליט מה ללבוש" ו"שלא יקבע לי"....?
בטוחני שלא...כי הרי כבר נאמר ש"אין אשה אלא לבעלה" וכל משאת נפשה של אשה היא למצוא חן בעיני בעלה, בין אם תרצי ובין אם לא....זה הטבע...
לכן, לדעתי וכך אני יכול להעיד מחיי הפרטיים -הדרך הטובה היא תמיד לחתור לאמצע- למצוא פריט שגם האשה אוהבת וגם הבעל מחבב...לא לעשות "דווקא" או "זכותי".... משני הכיוונים, גם מצד הבעל וגם מצד האשה....זה פשוט לא עובד....אולי בטווח הקצר אך צובר נזקים מוכחים לטווח הארוך וחבל.....
|
|
