שירת הלב. הכואב.

זו מעלה להיות בחור רגיש. לפחות בעיניי.
תודה על ההשתתפות.. הכאב באמת עצום..
וכן, תודה על האיחול. וכן למר!

זה אכן בולשיט.
הוי טאטע. אין לי כוח לבכות. :(

אולי אני תמים, אבל לא יותר פשוט לנסות למצוא מישהו חדש וזה ישכיח את הראשון?
הרי מלשבת ולהתמלא רחמים עצמיים לא תבוא הישועה...

אחרי שעוברים את תקופת הפרידה יש את תקופת ההשלמה ואח"כ ממשיכים הלאה...

רחמים עצמיים? לא הייתי מגדירה את המצב. אלא תסכול. וד"ל.
מישהו חדש? אין הצעות כבר שנה לערך. ולהכיר מישהו.? נו באמת.. אני צריכה עוד פעם להשקיע את כולי, ולראות שזה היה לשווא? אין לי כוחות.. ת'כלס.
וגם זו עזות. מבחינתי.. הוא עדיין חרוט בליבי..

אכן קשה.. מאד.. וכואב..

למרות שזה החלק השולי פה, אבל כתיבה יפה.
ישועה בקרוב, יושבת.

אני שומעת. באמת אינני יודעת מה אתה מרגיש (כמו שאתה לא יודע מה אני מרגישה).
אז פשוט לא נחווה על זה דעה וזהו. =)

מעניין מאיפה מגיעה רגישות כזאת לגברים.... 

גברים הם בני אדם שמרגישים צורך להיות גברים, והכי שאפשר.
הם לא מבינים שהכי יפה לגבר זה להיות מצד אחד גבר, מצד שני רגיש,
וכל המרבה הרי זה משובח... (בהסתייגות, כי אני לא בטוחה במאה אחוז שזה נכון)

אדם_ה1 אפשר להבין אותה, זו לא אנרגיה שלילית אלא יאוש