היום פגשתי את הבחור הראשון שנפגשתי איתו.
הוא הלך ולידו התרוצצו שני ילדים שנראו בערך בני 4-5.
מושכים אותו בדש החליפה.
ופתאם זה היכה, הפער, ההספק, והמחשבה על המקום שבו יכולתי להיות אני.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 28/08/2011 01:14:58
נשלח ב-28/8/2011 02:16
אז זה היכה, וכאב. האם משהו בך הולך להשתנות? ואם כן, מה?
נשלח ב-28/8/2011 09:00
מה יכול להשתנות?! לשנות את הגורל? לא נראה לי שזה דבר שממש ביכולותי. ולא, זה לא כאב. כי במקרה הספציפי הזה אני ממש לא חושבת שהבחור התאים לי. לו הייתי רוצה אותו, כנראה זה היה מרגיש אחרת. זה כן היה מוזר, למרות שיש לי חברות עם ילדים עוד יותר גדולים. עדיין, לראות אצל חברות ולראות אותו היה שונה.
נשלח ב-28/8/2011 10:02
זאת אומרת, שהחוויות שאנו עוברים, מטלטלים וסוערים ככל שיהיו, אין בהם שום השלכה לחיי היום יום. האם אי אפשר לחשוב בצורה אחרת על הבחורים שיצאת איתם בעבר? אולי פסלת מהר מדי? אולי את צריכה להרחיב את המעגלים? אולי לשנות גישה? אולי להתפלל יותר? משהו? כלום?
נשלח ב-28/8/2011 11:56
ברור שיש השלכה. האם אי אפשר לחשוב בצורה אחרת על הבחורים שיצאת איתם בעבר?- רובם נשואים לדעתי. כך שאין כ"כ מקום למחשבה אחרת. אולי פסלת מהר מדי?- אני מאד משתדלת שלא לפסול מהר מידי. כי מהניסיון שלי, יש תובנות על אנשים שמשתנות לאחר הכרות מעמיקה יותר, ועובדת על עצמי לא לשפוט ולחרוץ דברים מהרגע הראשון. אבל יש גם פסילות מהצד השני :( אולי את צריכה להרחיב את המעגלים?- !!! אולי לשנות גישה? -מה זאת אומרת? אולי להתפלל יותר?- תמיד אפשר יותר, אין ספק.
נשלח ב-28/8/2011 12:46
עפיצות1 כתב:
היום פגשתי את הבחור הראשון שנפגשתי איתו.
הוא הלך ולידו התרוצצו שני ילדים שנראו בערך בני 4-5.
מושכים אותו בדש החליפה.
ופתאם זה היכה, הפער, ההספק, והמחשבה על המקום שבו יכולתי להיות אני.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 28/08/2011 01:14:58
אם זה היה אני, אז הרינו מוסר מודעה שרק טיילתי עם אחיינים שלי.
נשלח ב-28/8/2011 12:51
ליטאי613 כתב:
אם זה היה אני, אז הרינו מוסר מודעה שרק טיילתי עם אחיינים שלי.
"חלמא טבא חזית, חלמא טבא חזית..."
נשלח ב-28/8/2011 12:55
חחחחח מסטולים.
ליטאי- אפשר להסיק שנפגשת עם עפיצות?
נשלח ב-28/8/2011 12:59
כשאני רואה כזה מחזה אני מהרהרת לתומי בדבר מחצית המטען הגנטי המשובח שהפסידו זאטוטים אלו...
נשלח ב-28/8/2011 13:20
האלכסנדרה כתב:
כשאני רואה כזה מחזה אני מהרהרת לתומי בדבר מחצית המטען הגנטי המשובח שהפסידו זאטוטים אלו...
1. לא ראיתי שהוזכר החצי השני בהודעה.. (אלא אם את יודעת כבר שהמטען הגנטי שלך הכי משובח בעולם :-) )
2. גם את מידת הענווה הם כנראה הפסידו.. ;-)
נשלח ב-28/8/2011 13:28
3. גם את מידת הסבלנות כלפי אנשים שלא יודעים התלוצצות מהי
נשלח ב-28/8/2011 13:39
האלכסנדרה כתב:
3. גם את מידת הסבלנות כלפי אנשים שלא יודעים התלוצצות מהי
4. אויש נו, אם כבר א"א לזרום עם ההומור.. =)
מסופר על אברך מבטיח ומבריק שכולם ציפו לו גדולה בתור ת"ח . אבל בעיה אחת היתה לו - לא התחתן . הביאו לו מיני שידוכים והצעות אבל בכל אחת הוא מצא פגם (זאת עקומה, לזו יש אוזן גדולה מדי, זו נמוכה מדי וכו') . לבסוף התיאשו המשדכים והפסיקו להציע.
דאגו לו חבריו ולקחו אותו לשיחה אצל הרב . הרב אמר : אתה בהחלט בעל שכל מבריק והתמדה בלימודים וכו' אבל חסרה לך מעלה אחת : הענווה . אתה צריך ללמוד להיות ענו .
הלך הבחור והסתגר בחדר עם מיני ספרי קודש . שבועיים לא יצא מחדרו וכבר החלו לדאוג לבריאותו, אבל בדיוק אז יצא, תשוש, אדום עיניים ומרוצה, והכריז : "עכשיו יש בי את מידת הענווה" .
שמחו וצהלו חבריו והתקשרו למשדכים שיביאו לו אחת מהבחורות שכבר דחה מימים ימימה . לכשהביאו המשדכים את הבחורה - הסתכל בהם הבחור בזעם ואמר "איך אתם מביאים אותה לפה ? הרי דחיתי אותה בהיותי חסר את מידת הענווה ועכשיו כשאני לא רק חכם אלא גם ענו, קל וחומר שלא ארצה בה ! "
נשלח ב-28/8/2011 13:45
5. וגם סבלנות כלפי מי שלא מזהה הומור. סתם, נו, קח בקלות..
נשלח ב-28/8/2011 13:54
לקחתי..
(איפה להניח?)
נשלח ב-28/8/2011 13:55
בפח! (כל דבר צריך להגיד לך?)
נשלח ב-28/8/2011 14:05
אלכסנדרה- אהבתי לגמרי. אחיינים? לא חשבתי על הכיוון. היה נראה שהוא אבא שלהם ולא דוד, אבל אולי..
