| נשלח ב-4/9/2011 17:06 |
 |
| |
הדיוט מותר לו להתענג
הלכה רווחת בישראל, והגית בו יומם ולילה. כבכל סוגיה מצינו בחז"ל רעיונות שונים. דומה כי הצד השווה שבהן כי עליך המלאכה ללמוד תורה הרבה ואי אתה רשאי ליפטר הימנה אלא בנסיבות מיוחדות כמצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים וכיו"ב. (שאלת קרדום לחפור בו, אכ"מ). חידוש מפתיע מאד, בפרט ביחס לאומרו - מי שהיה זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה, ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, נמצא בספרו "אבן האזל". וכך הוא כותב על דברי הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ג ה"ו) "המלך אסור לשתות דרך שכרות, שנאמר "אל למלכים, שתה יין" (משלי לא,ד). אלא יהיה עוסק בתורה ובצורכי ישראל, ביום ובלילה--שנאמר "והייתה עמו, וקרא בו כל ימי חייו" (דברים יז,יט). אלא יהיה עסוק, יש לדקדק במה שכתב הרמב"ם דין מיוחד במלך שדבקו הכתוב בתורה יותר משאר העם שנאמר כל ימי חייו, ולכן חייב לעסוק בתורה יותר משאר העם. וקשה דבהלכות תלמוד תורה פ"א ה"כ כתב עד אימת חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך , ומבואר דזה דין בכל אדם מישראל. ונראה, דכאן אנו דנים באיסור המלך לשתות אף שהוא רוצה להתענג בשתייה, וכן בהלכה ו' שרוצה להיות מצוי אצל אשתו, וזה אינו אלא במלך, אבל הדיוט מותר לו להתענג אף שזה יגרום לבטול תורה בהכרח על ידי השכרות או בעילות נשים, ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סיבה, שאז אם הוא מסיר לבו מן התורה עובר על ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ועוד הרבה פסוקים מחיובי תלמוד תורה. ועיין בספר מעלות התורה בתחילתו שמנה יותר משלושים מ"ע ומל"ת על ביטול תורה. "הפטור" מתלמוד תורה אינו רק לצורך פעילות הכרחית או לפחות מועילה כמנוחה. בא לך דרינק? אתה חושש מביטול תורה? הירגע. מותר לך להתענג. בא לך להיות מצוי אצל אשתך כתרנגול? אם כל החשש הוא מביטול תורה, לך על זה. (מצוות עונה אי אפשר לקיימה על ידי אחרים, כידוע). אינני יודע אם ר' איסר זלמן התכוון להרחיק לכת. מבחינתו ייתכן והוא אמר עוד לומדות ברמב"ם. המסקנה העולה היא חדשנית ומפתיעה כמעט מעבר לכל דמיון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:16 |
|
| |
אור שמח הלכות תלמוד תורה פרק א
ונמצא מצוות ת"ת אשר בוודאי אם יבקש האדם טרף ומזון בכ"ז אינו נחשב למפריע מצוות ת"ת, ואספת דגניך כתיב (דברים יא, יד), וכן למשל אדם חלוש המזג, וכן כל אחד לפי ההכרחיות שלפי הרגלו, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים, לכן איך היה מחוק הבורא לחוק חיוב ת"ת לכל ישראל, ונתן תורת כ"א בידו, ואין לאל יד האנושי ליתן המדה האמיתית לזה, לכן באו חכמים ופירשו לנו גדר מרכזן האמיתי של ת"ת, ק"ש בשחרית, ק"ש בערבית, קים והגית בה יומם ולילה (מנחות צט, ב), כיון שלומד קבלת המצווה ואזהרתה בשחרית ובערבית כבר קיים מצוותה, אולם יתר מזה הוא בכללי המצוות אשר נבדלו ונפרדו בזה כל איש לפי ערכו ומהותו, והיא כמו הסר מן המדות המגונות אשר נפרדו זה מזה, ובוודאי צריך להתעצם בה האדם בכל יכלתו, כי כפלה התורה הרבה פעמים ענין למודה, וצריך האדם להלהיב נפשו לשקוד על דלתותיה, כאשר הרבו לדבר בזה הספרים הקדושים, ולכן אמר (שמות יח, כ) והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות, ודבר השווה לכולם והודעת כו' ילכו בה ואת כו' אשר יעשון, שבזה אינו שוה, רק כל אחד לפי מה שהוא אדם.
תוקן על ידי מרנשטיין ב- 04/09/2011 17:15:45
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:33 |
|
| |
ייתכן
ההדיוט מותר להתענג בוודאי רק כלפי המלך יש גדרים כי יש ביכולתו להתענג יותר מידי וישכח את תפקידו,
במילא טעות היא ההשוואה שעשית למנהג תרנגול כי שם ההדיוט הוא כמו המלך, כלומר אותו הגיון להזהיר את המלך כי יש ביכולתו להתענג יותר מידי וישכח את תפקידו כך ההדיוט גם יכול בדברים שיש ביכולתו (כמו להתנהג כמו תרנגול) לשכוח מה תפקידו במעשיו התרנגולית,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:35 |
|
| |
עד שנמצאה המציאה אצל רא"ז, כבר הלכו בה הנמושות: ראה הסוגיא במנחות צט, ב שכיוון שקרא ק"ש שחרית וערבית יצא ידי חובת והגית. ועיי"ש אם אסור או מצוה לאמרו בפני עם הארץ. וכדעה זו נפסק בשו"ע יו"ד ריש סימן רמ"ו. ור' שם בביאור הגר"א שהוא דלא כשיטת הר"ן בנדרים דף ח'. וכ"כ הרדב"ז (ח"ג סי' תטז) "נ"ל שכל המפרשים חלוקים עליו דס"ל דאין אדם חייב מן התורה ללמוד תמיד". ומביא שם מדברי רש"י, בעל היראים, ר' יונה, ריטב"א ורא"ש שסוברים שת"ת, חוץ מקר"ש שחרית וערבית הוא רשות. ויש להוסיף את ר"י החסיד והרא"ש בתוספותיהם לברכות ל"ה, ב' ושטמ"ק לנדרים ח'.
ובברכ"ש ע"מ קדושין סימן כ"ז האריך לבאר כשי' הר"ן שכאמור לא נפסק כמותה בשו"ע.
ומש"כ הגרא"ז שם הדיון הוא בעיקר אם מותר להכניס עצמו למצב של אונס (וכבר נחלקו הראשונים בדבר לעניין יציאה בספינה ג' ימים קודם השבת) ולא נחית לברר גדרי מצוות ת"ת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:43 |
|
| |
ספרן
בימינו נצחה השיטה השניה, לפחות כתיאוריה שלהלכה צריך להסכים אתה ומותר לחרוג ממנה רק באנחה של מה אעשה ויצרי גבר עלי, וחכן דברי רא"ז נשמעים כחידוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:48 |
|
| |
הרב ספרן, 1. פשוטן של דברי רא"ז אינן כפרשנותך. הוא אינו מדבר כלל על אונס, אלא על מהלך חיים. איזה אונס יש בבעילת נשים? דבריו ברור מללו, "אבל הדיוט מותר לו להתענג אף שזה יגרום לבטול תורה בהכרח על ידי השכרות או בעילות נשים, ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סיבה". 2. מדוע הגמ' צריכה לעסוק בשאלה אם מבטלין ת"ת למקרא מגילה? (לא ניכנס לשאלה מדוע מקרא מגילה לא נחשב כת"ת). 3. מדוע צריך דין מיוחד של מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים? אא"כ נאמר שזהו במי שעוסק בתורה שלא יבטל, אך קודם שהתחיל לית לן בה. בעל, בימינו אין לבטל תורה אף לפרנסה אלא באונס גמור ובצנעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:50 |
|
| |
פעם תהיתי על הגישות המחמירות כיצד עונת הטיילים היא בכל יום, הלא בעל קרי אסור דברי תורה וכיצד ניתן לומר שאדם חייב לבטל תורה בכזו תדירות.
ייתכן
בחברה שלי הנוהג הוא שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:56 |
|
| |
בעל,
וכי לא היה מקוה בימיהם?
מתגובתך היה נראה כי הנך מתייחס לחברה החרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:56 |
|
| |
אז לצורך מה אסור לבטל תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:57 |
|
| |
כלום אדם רץ למקווה באמצע הלילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:58 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | כלום אדם רץ למקווה באמצע הלילה? |
|
בוודאי, יש הרבה שנוהגים כך,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 17:59 |
|
| |
למה לרוץ באמצע הלילה.
שינה בודאי אינה בגדר ביטול תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 18:01 |
|
| |
פרזנט,
לצורך כתיבת דברי כפירה באינטרנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 18:09 |
|
| |
ייתכן
יש כאלו שסוברים שאלו הם דברי תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 18:12 |
|
| |
אסורין על בעל קרי?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 18:14 |
|
| |
אולי ראוי להחמיר כדי שלא יהו מצויין אצל דברי כפירה.
|
|
|
|
|
