|
|
| נשלח ב-7/9/2011 09:06 |
|
| |
ואני הקטן, שאיני בקי בפילוסופיה, שואל, האם הרמב"ם הוא 'אריסטוטל' טהור או שהוא הכיר גם גישות ניאו אפלטוניות וגישות מוסלמיות שכבר עבדו את אריסטו בצורה דתית יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 09:06 |
|
| |
תלמיד,
אכן הרמב"ם "קיבל את האמת ממי שאמרה".
תוקן על ידי ספרן ב- 07/09/2011 09:11:05
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 09:11 |
|
| |
בע"ב,
ראה במאמרו הגדול של שלמה פינס "המקורות הפילוסופיים של 'מורה הנבוכים" שבספרו "בין מחשבת ישראל למחשבת העמים" 103 - 173.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 09:12 |
|
| |
ייש"כ האם הספר מצוי ברשת?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 09:19 |
|
| |
בע"ב,
עדיין לא. צריך לבדוק אם המו"נ בתרגומו האנגלי של פינס נמצא שכן המאמר מופיע בו כמבוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 10:26 |
|
| |
לאור התגובות כאן,ניתן באמת לחלק את זה לשלוש נושאים,א' ערכי המערב,ב' תרבות המערב ג' מדעים.
לגבי מה שהוזכר כאן על המתבאר מהמקורות לא ללמוד מתרבות הגוים,יתכן שזה מתיחס לתרבות שקשורה בעבודה זרה,באמונות תפלות,אבל מה שאני חושב שערכי המערב ותרבות המערב הם שונים,ערכי המערב זה השכל הישר של האדם,תרבות המערב,זה דברים שבאופן טבעי נפשו של האדם יש לו מזה הנאה,ולכן אין לשלול את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 14:18 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | אולי באמת...
הבעיה שמכנסים לא מיוחד לגויים. אבל בהחלט יכול להיות סוג של מכנסיים שמיוחד לגויים. ואז זה תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א.
אני מעתיק א הדין
שו"ע יו'ד קע"ח סעי' א':
אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים: |
|
יהי אור ,אין כאן מחלוקת המחבר והרמא,גם המחבר כתב על בגדי עובד כוכבים המיוחד להם ,ועל זה הסביר הרמא מה זה מיוחד,דהיינו פריצות או חשש דרכי האמורי או זיק של עבודה זרה ,
עיין ברכי יוסף על המחבר שדייק מבגדים המיוחדים ,שבגדי ישמעאלים מותרים ודוק
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 14:33 |
|
| |
אם בביטוי 'התורה' קסת מתכוון למה שמצוי בעולם הישיבות העוסק בלימוד גמרא, זה כל עולמו וכל מה שמעבר הוא זר ובלתי נחוץ, או אף פסול מעיקרו, - הרי זה מעיד על המצב הטראגי של החברה הזו בשלש מאות השנים האחרונות. זה מצב אנומלי, בעייתי מאד, וסופו לבא לידי פיצוץ מכאיב כי תבונה אינה יעילה כאן. ראשית לעניין 'תרבות המערב' ו'השקפת התורה'. מושגים אלו חלים על השקפותיהם, אמונותיהם ומעשיהם של קבוצות ואנשים רבים, במקומות רבים, ולאורך אלפי שנים.למה הדבר דומה? לביטוי 'היצורים החיים בים'. כולם רטובים. ובכן מה למדנו מזה?
אם תרבות המערב היא אותה תרבות של אגן הים התיכון ושלוחותיו, להבדיל מאגן התרבות של מזרח אסיה, דרום אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה ואמריקה, הרי ש'תרבות המערב' כוללת כיום את הנוצרים, המוסלמים והיהודים, ואת אבותיהם קודם הופעת הדתות הגדולות. אולי הכוונה רק לעולם ה'אירופי', על פי תפיסת בני אירופה, שהשיגו דומיננטיות עולמית במאות ה 18-20?
נשאיר לפי שעה את הברור הזה ונניח את ההנחה האחרונה לצורך הדיון. האמירה הפך בה והפך בה דכולה בה, באה לומר כי יש בעולם התורה מישורים רבים ומשמעויות רבות, יש לה דברים חשובים מאד לומר על חיינו, ואין הלימוד בה מסתיים. כך אני מבין אותה ומסכים לה. יש בתוכה גם משמעות נוספת, הנגזרת מן הזיקה שבין היהודי לאלוהיו. זיקה זו דורשת את שיעבוד האדם כולו לעבודת האל בלבד. נראה לי שהבנתה של זיקה זו באופן פשטני היא מעוותת לגמרי ואי אפשר שתתקיים במציאות. אבל המקבל דברים אלו במובן המילולי הפשוט, לאמור, כאן מצוי הכל, משמע, שם בחוץ אין כלום ראוי, אדם זה הוא כסיל ויהיר, ואין הדבר צריך הסבר מיוחד. אינני בא לדיון מתוך הרגשת נחיתות של העולם היהודי, אבל גם לא מתוך יוהרה מטופשת. מעולם לא יצרה חברה אנושית תרבות גבוהה ורבת השפעה מזו של 'אתונה' במאות ה 5-4 לפני הספירה. העולם המערבי שמחוץ לנו השיג השגים עצומים ורבי חשיבות בכל מה שקשור הן לעולמו של האדם והן להבנת הטבע ויכולת הפעולה שלנו בו. בהם תחומים אשר עולם התורה לא התעניין בענינם כלל, ולא ידע עליהם דבר. בכל זאת תחומי תרבות אלו חשובים ביותר לאדם, חלקם גם לעולמה של התורה. אין צורך בהצהרתו של הרמב'ם לאישור הדבר הזה. דוגמה אחת היא מדע ההיסטוריה, מקצוע חיוני ביותר, אשר עולם התורה מנותק ממנו וחסר הבנה בו, מה שהביא אסונות נוראיים על עם ישראל.
עם זאת היהודים חיו אלפי שנים בתוך העולם הזה, השפיעו עליו והושפעו ממנו ונעשו חלק מחלקיו הרבים. השפעתם הגדולה ביותר של היהודים, ולא לטובתם, היתה הנצרות. אי אפשר כלל לבטל את זיקתה של הנצרות אל היהודים והיהדות. גם עולם התורה ינק דעות, השקפות ותורות רבות מתוך התרבות המערבית. המונותיאיזם היווני והנאופלטוניות השפיעו השפעה מכרעת על עולם התורה. חוסר יכולתם של אנשים רבים להודות בדבר מעיד על תמימות, אי הבנת הנקרא, העדר הבחנה ומחשבה או על חוסר יושר אינטלקטואלי. לא כל אחד צריך להתעסק בכל תחומי עולמו של האדם. יש אדם המקדיש עצמו לעולמה של תורה, או למדע או לאיזה מעשה עבודה או ליצירה. יש המשלב בין כמה מישורים. אבל יוהרת האמירה 'אני ואפסי עוד' מעידה על ליקוי גדול ואיננה בריאה כלל ועיקר.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 14:50 |
|
| |
עודד הערה צדדית היו עוד מקומות וזמנים בעם היהודי שעסקו כמעט אך ורק בתלמוד. לא רק בשלש מאות השנה האחרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 15:16 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 15:24 |
|
| |
מרחביה תודה !
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 15:56 |
|
| |
בשמחה.
אגב, הרי מאמר נאה, הרלוונטי לנושאו המקורי של האשכול:
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 16:06 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | עודד
הערה צדדית
היו עוד מקומות וזמנים בעם היהודי שעסקו כמעט אך ורק בתלמוד. לא רק בשלש מאות השנה האחרונות. |
|
אך התפיסה ש"כל מה שמעבר הוא זר ובלתי נחוץ, או אף פסול מעיקרו" היא חדשה יחסית.
יצא לאחרונה ספרו של הרב סבתו "מבקשי פניך - שיחות עם הרב ליכטנשטיין". הרב ליכטנשטיין מתייחס שם גם לערכים ומוסר שניתן לקבל מספרות הגוים, ושהוא לא הצליח למצוא כדוגמתם במקורותינו. לשיטתו, מי שמאמין שהתורה מכילה את כל מה שהאדם צריך לדעת ולכן לא מסתכל מסביב, מפסיד הרבה (בעולם הרוח! אני לא מדבר על מדע וטכנולוגיה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 16:23 |
|
| |
"חז"ל אמרו לנו את כל התורה כולה על רגל אחת: "חכמה בגויים תאמין - תורה בגויים אל תאמין". כלומר, ישנם הרבה כלים טובים ויפים שאנו מקבלים מאומות העולם. כלים אלה הם בגדר של חכמה. עלינו להזהר שלא לקבל ביחד עם הכלים, גם את התוכן שלהם. העולם המוסרי והערכי שלנו יונק מן התורה, וזאת אסור לנו לקבל מאומות העולם. להיפך, תפקידנו לדורות הוא ללמד זאת לאומות העולם. משה קיבל מיתרו את המבנה ההיררכי של בתי הדין, אך ידע לעשות הפרדה וליצוק תוכן אחר לאותו מבנה בדיוק" כלומר דבריו של הרב ליכטנשטיין סותרים את הנאמר:תורה בגויים אל תאמין.
|
|
|
|
|