תרבות המערב והשקפת התורה

אם בביטוי 'התורה' קסת מתכוון למה שמצוי בעולם הישיבות העוסק בלימוד גמרא, זה כל עולמו וכל מה שמעבר הוא זר ובלתי נחוץ, או אף פסול מעיקרו, - הרי זה מעיד על המצב הטראגי של החברה הזו בשלש מאות השנים האחרונות. זה מצב אנומלי, בעייתי מאד, וסופו לבא לידי פיצוץ מכאיב כי תבונה אינה יעילה כאן.  

 ראשית לעניין 'תרבות המערב' ו'השקפת התורה'. מושגים אלו חלים על השקפותיהם, אמונותיהם ומעשיהם של קבוצות ואנשים רבים, במקומות רבים, ולאורך אלפי שנים.למה הדבר דומה? לביטוי 'היצורים החיים בים'. כולם רטובים. ובכן מה למדנו מזה?
אם תרבות המערב היא אותה תרבות של אגן הים התיכון ושלוחותיו, להבדיל מאגן התרבות של מזרח אסיה, דרום אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה ואמריקה, הרי ש'תרבות המערב' כוללת כיום את הנוצרים, המוסלמים והיהודים, ואת אבותיהם קודם הופעת הדתות הגדולות. אולי הכוונה רק לעולם ה'אירופי', על פי תפיסת בני אירופה, שהשיגו דומיננטיות עולמית במאות ה 18-20?
נשאיר לפי שעה את הברור הזה ונניח את ההנחה האחרונה לצורך הדיון.

 האמירה הפך בה והפך בה דכולה בה, באה לומר כי יש בעולם התורה מישורים רבים ומשמעויות רבות, יש לה דברים חשובים מאד לומר על חיינו, ואין הלימוד בה מסתיים. כך אני מבין אותה ומסכים לה. יש בתוכה  גם משמעות נוספת, הנגזרת מן הזיקה שבין היהודי לאלוהיו. זיקה זו דורשת את שיעבוד האדם כולו לעבודת האל בלבד. נראה לי שהבנתה של זיקה זו באופן פשטני היא מעוותת לגמרי ואי אפשר שתתקיים במציאות. אבל המקבל דברים אלו במובן המילולי הפשוט, לאמור, כאן מצוי הכל, משמע, שם בחוץ אין כלום ראוי, אדם זה הוא כסיל ויהיר, ואין הדבר צריך הסבר מיוחד.  

אינני בא לדיון מתוך הרגשת נחיתות של העולם היהודי, אבל גם לא מתוך יוהרה מטופשת. מעולם לא יצרה חברה אנושית תרבות גבוהה ורבת השפעה מזו של 'אתונה' במאות ה 5-4 לפני הספירה. העולם המערבי שמחוץ לנו השיג השגים עצומים ורבי חשיבות בכל מה שקשור הן לעולמו של האדם והן להבנת הטבע ויכולת הפעולה שלנו בו. בהם תחומים אשר עולם התורה לא התעניין בענינם כלל, ולא ידע עליהם דבר. בכל זאת תחומי תרבות אלו חשובים ביותר לאדם, חלקם גם לעולמה של התורה. אין צורך בהצהרתו של הרמב'ם לאישור הדבר הזה. דוגמה אחת היא מדע ההיסטוריה, מקצוע חיוני ביותר, אשר עולם התורה מנותק ממנו וחסר הבנה בו, מה שהביא אסונות נוראיים על עם ישראל.
עם זאת היהודים חיו אלפי שנים בתוך העולם הזה, השפיעו עליו והושפעו ממנו ונעשו חלק מחלקיו הרבים. השפעתם הגדולה ביותר של היהודים, ולא לטובתם, היתה הנצרות. אי אפשר כלל לבטל את זיקתה של הנצרות אל היהודים והיהדות. גם עולם התורה ינק דעות, השקפות ותורות רבות מתוך התרבות המערבית. המונותיאיזם היווני והנאופלטוניות השפיעו השפעה מכרעת על עולם התורה. חוסר יכולתם של אנשים רבים להודות בדבר מעיד על תמימות, אי הבנת הנקרא, העדר הבחנה ומחשבה או על חוסר יושר אינטלקטואלי.

 לא כל אחד צריך להתעסק בכל תחומי עולמו של האדם. יש אדם המקדיש עצמו לעולמה של תורה, או למדע או לאיזה מעשה עבודה או ליצירה. יש המשלב בין כמה מישורים. אבל יוהרת האמירה 'אני ואפסי עוד' מעידה על ליקוי גדול ואיננה בריאה כלל ועיקר.
עודד

בשמחה.

אגב, הרי מאמר נאה, הרלוונטי לנושאו המקורי של האשכול: