אומן אומן ראש השנה

למי שלא יודע. אז הננחנים הם כת מועט מאד בברסלב. אלא שהם מאד צעקנים ורועשים לפי הערכות היותר מפרגנות זה מסתכם בכמה מאות. חוץ מזה יש מאות ואלפים אנשים נורמליים וסבירים ששייכים ומצטרפים לברסלב  אלא שלא עושים את זה בקולות ושטייות גדולים כ"כ.

מקס
יפה מאד שפתאום הנהגות הציבור החרדי מתחיל להיות מקור בשבילך.
חשבתי שכאן חושבים.

יהי אור!
שמחתי מאוד על האשכול שלך, מאחר וידעת להפריד חזק בין חסידי ברסלב לרבי נחמן, בין ההידבקות לצדיק לבין העניין הסוציולוגי רוחני בירידה לאומן.
נוסף לזה הייתי חושב שהיה לתועלת שתפתח אשכול על ברסלב בקווים כלליים, מה הם עיקרי תורתו של רבי נחמן, מה מושך כל כך בתורתו אלפי אנשים, מה הטענות נגד משנתו וכוו', אני בעצמי רוצה להיכנס לבירור משנתו.
דומני שהיה פה פעם אשכול בעקבות ירמיה כהן, אבל לא יזיק לפתוח עוד הפעם אשכול.
אבל הייתי שמח שתתן לנו כמה קווים כללים ביסודות משנתו של רבי נחמן, מאחר

מקס
בהחלט יש הבדלים גדולים בין דעות ושיטות הננח לקרמר. וכן בין קרמר לשכטר וביניהם לברלנד וביניהם לשיק וכו'. דרכי הננח זרים לכולם לא פחות משהם זרים זה לזה.
אם אתה חולק על איזה שיטה שלהם תגיד.זה שאין להם מנהיג חי לא בדיוק נכון כי כל השמות שמיניתי הם בהחלט מנהיגים עם לא פחות הנהגה מכל אדמור אחר. רק שהם לא כ"כ מאפילים על היסודות בדרך שהם מנחילים כביכול ונותנים הרבה יותר מקום לעבודה אישית ממקום אחר

במקום שרוב הקהלות נמצאים היום עם מנהיגיהם לא נראה לי שלקבוע שלא צריך מנהיג חי ולסדר איזה דרך בזה הוא אופציה כ"כ רעה.

חוץ מזה חשוב להבין שהענין של ר' נחמן לא היה להקים קהלה. בזמנו לא היה כמעט קשר בין אדמור ובין שירותי קהלה. ענין האדמור היה לענין העבודה האישית של כל אחד והקהלה נתנה השירותים שהיא צריכה לתת. ובזה עשו בברסלב דבר חכם מאד שגם עכשיו אפשר להיות חסיד ל ר' נחמן בלי להשתייך לקהלה שלו מכיון שאין באמת קהלה שממשיך דרכו כביכול. וממילא מי שמחפש רב בשביל התקדמותו האישית ר 'נחמן הוא הצעה טובה.

ובעיקר לא רציתי לדן על אנשים וקהלות ופוליטיקה אלא על השיטה והענים לכשעצמו.

עיקר התשובה לדבריך זה שלא מדברים פה על השתייכות קהלתית כלל אלא על השתייכות אישית פנימית. בקהלה כל אחד ישתייך לאיפה שהוא רוצה. וגם אם הוא עם איזה קבוצה של ברסלב בסוף הם גם נהיים פחות או יותר שווים לכל קהלה חרדית. [ראה מה קורה בקהלות של ה"שול" על כל פלגיו שהם פחות או יותר קהלות חרדיות נורמליות ואפיל שובו בנים נמצא בכיוון הזה]

עד השנים האחרונות ברסלב בכלל לא היו קהלה וממילא אין מה לדבר שהם תמיד היו כך וכו'. היתה קבוצה של עשרות אנשים. שזה לא מספיק לדון בכלל על התנהגות של קהלה למשל לא היה חדר או ישיבה וכו'.

וזו המעלה שאני מוצא בר' נחמן שלמעשה באיזהו אופן הוא עשה לנצחיות את המציאות הראשונית של קהלה שמבוססת על משהו רוחני ורציני ולא יתאבן אחרי קצת זמן ע"י ההנהגה וההמשכיות.

תוקן על ידי יהיאור ב- 09/09/2011 03:14:53

אלי 
ברור שאפשר להגדיר חוויה רוחנית דתית בהרבה אופנים. וכמו כן רוחניות. ואפשר לדון אם זה מוכיח משהו כו'.

אבל בלי קשר לדיון הזה במהותה חוויה דתית הוא מה שנחווה כחוייה דתית. ויש לזה איזה הגדרה בקיצור הדבר הזה נמצא. אפשר להגיד שהוא דמיון וכו' אבל אי אפשר להכחיש מציאותו. 
ומי שמקבל את הדת כמשהו אמיתי. שלפי הנחה זו הולך אשכול זה, ונא לא לערב כאן דיון על אמיתת הדת, בהכרח שייחס איזה חשיבות לחוויה הזאת. ולא נראה לי שחויות שכתובים בתנ"ך הם משהו אחר מאיזה סוג של אקסטזה דתית. מי שיודע איך להגיע לאקסטזה כזאת לא יצטרך לדבר כמו מיימוני בשם הרב מבוסטון שאמונתו מבוססת על איזה זכרון ילדות של החוייה כי יוכל לומר שהוא מאמין באלקים כי הוא פגש אותו בראש השנה אצל ר' נחמן...