|
|
| נשלח ב-12/9/2011 15:47 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מואדיב
כלום לא שמענו על מטא הלכה? |
|
שמעתי שיש מקומות בהם מתה ההלכה.
העיקר החוויה.
"אל תראה אותי ככה! אני מאמין בלב! אני אוהב את הצדיק! סבא שלי היה גר ליד בית כנסת! עזובותך מצוות, העיקר מה אני מרגיש בלב!"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2011 16:02 |
|
| |
מואדיב וכבר נשתברו קולמוסים ואין כאן מקומו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 21:35 |
|
| |
מואדיב בתורה שלי כתוב ואהבת את ה' אלקיך, את ה' אלקיך תירא, ולדבקה בו, וכו' וכו'. אם אלו הם לא חוויה אני לא יודע מה כן חוויה.
מקס רצ"מ אכן מצטט את כולם, אך לא מוכר שום עומק. ויותר נורמלי מברסלב הוא וודאי לא. זה שהחלטת שרגשי עבודת ה' הם עבודה זרה משא"כ מוזיקה וספורט הוא אמ וממילא לא ע"ז כמובן נובע מדעתך הרחבה והעמוקה ומה לנו לנסות אפילו לחלוק על כך או לבקש מקור לחידוש כזה בהלכות עבודה זרה.
לענין הבקשה על קברי צדיקים כבר דנו בזה הפוסקים ועכ"פ גם האוסרים לא טענו שזה ע"ז אלא שזה דורש אל המתים. וראו בשו"ת מנחת אלעזר שהוכיח מהרבה מקורות בחז"ל שנהגו לדבר אל המתים ולבקשם שיתפללו עלינו וכדו'.
בכל אופן באופן כללי באשכול לא ראיתי תגובה אחת לענין שאמרתי אלא הכל דעות קדומות וסיפורים .
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 21:56 |
|
| |
ירוחם הסתכלתי ברמב"ם שציינת. ולא זכיתי למנות שם את הדילוגים שבו מרמז על רבי נחמן. אולי תגלה לנו אתה במה כל זה קשור בכלל לנושא של עבודה זרה. עם מקורות מהלכות עבודה זרה, לא מהבטן שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 00:19 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | מואדיב
בתורה שלי כתוב ואהבת את ה' אלקיך, את ה' אלקיך תירא, ולדבקה בו, וכו' וכו'.
אם אלו הם לא חוויה אני לא יודע מה כן חוויה.
...
|
|
שמא כבודו מתבלבל בין ציווי לבין חוויה? אהבה היא רגש. יראה היא רגש. לא חוויה. אין ציווי לחוות את האהבה, או היראה. יש ציווי לאהוב או לירא.
ודאי, אגב, שגם לפי פרשנותך, אין בתורה ציווי לאהוב את קברו של צדיק כלשהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 04:37 |
|
| |
מואדיב ברור שאין מצווה לאהוב את קברו של הצדיק. אלא שכנראה הקבר או הנסיעה גורמים לאנשים לחוות את הרגשים של אמונה אהבה ויראה.=כלפי השי"ת, לא כלפי הצדיק.
לא הבנתי מה לי אם יש ציווי לאהוב. האהבה הזאת היא בהחלט חוויה. כמו שהסביר הרמב"ם וכל הראשונים. וכל דת מוכרחת להיווסד על חוויה דתית, כמו שכתבתי, למה אנו צריכים לדבר כמו מיימוני והרב סאליויציק על חוויות הילדות כיסוד האמונה אולי מי שנוסע לאומן יכול לדבר על זה כאן ועכשיו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 08:12 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | מואדיב
ברור שאין מצווה לאהוב את קברו של הצדיק. אלא שכנראה הקבר או הנסיעה גורמים לאנשים לחוות את הרגשים של אמונה אהבה ויראה.=כלפי השי"ת, לא כלפי הצדיק.
לא הבנתי מה לי אם יש ציווי לאהוב. האהבה הזאת היא בהחלט חוויה. כמו שהסביר הרמב"ם וכל הראשונים.
וכל דת מוכרחת להיווסד על חוויה דתית, כמו שכתבתי, למה אנו צריכים לדבר כמו מיימוני והרב סאליויציק על חוויות הילדות כיסוד האמונה אולי מי שנוסע לאומן יכול לדבר על זה כאן ועכשיו. |
|
אולי נלך צעד אחד אחורה: "ואהבת את ה'". מה פירוש "לאהוב"?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 10:37 |
|
| |
יהיאור הסתכלתי ברמב"ם שציינת. ולא זכיתי למנות שם את הדילוגים שבו מרמז על רבי נחמן.
עם כל הכבוד לר' נחמן- ולאלו שעושים שהפכו אותו לענק ומגלומן- שמו עדיין לא מופיע בדילוגים לא בתנ"ך ולא ברמב"ם. הרי אתה ואחרים- לא הרבה- יודעים שאסור להתפלל לשום ישות אחרת חוץ מלאלוקים, אלא מה -הם מוצאים תירוץ- אנחנו לא מתפללים אל ר' נחמן- אלא היות והוא היה צדיק. ויש לו מהלכים במלכותא דרקיעה, ואנו מבקשים ממנו שיהיה שליח, ויסדר לנו את הענינים עם ה'. כי הרי הוא מקורב אל אלוקים- וכמאכער- יסדר את הענינים יותר טוב מאתו. כי כאמור יש לו קשרים ומהלכים שם למעלה. וכנגד זה כתב הרמב"ם את מה שכתב בפתיחה להלכות ע"כ. על המקורבים אל אלוקים, הוא אמנם לא הזכיר את ר' נחמן, אבל בהחלט התכוון עליו ועל המשיח בברוקלין.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 11:09 |
|
| |
"ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו" הרי לך נחמן ועיקר מהות תורתו להביא שמחה ונחמה ולהוציא מהעצבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 11:21 |
|
| |
| דייר כתב: |  | "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו"
הרי לך נחמן ועיקר מהות תורתו להביא שמחה ונחמה ולהוציא
מהעצבות. |
|
עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 11:33 |
|
| |
מדרש רבה על בראשית
ויקרא את שמו נח לאמר ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו אלא בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע לחורש כיון שחטא אדם מרדו עליו הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היה נשמע לחורש כיון שעמד נח נחו ומנא לן נאמר כאן נייחה ונאמר להלן (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך מה נייחה שנאמר להלן נייחת שור אף נייחה שנאמר כאן נייחת שור ר' שמעון בן לקיש אמר לא השם הוא המדרש ולא המדרש הוא השם ולא הוה צריך קרא למימר אלא או נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו אלא עד שלא עמד נח היו המים עולים ומציפים אותם בתוך קבריהם ב' פעמים כתיב (עמוס ה) הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שהיו המים עולים ומציפין אותן בתוך קבריהם א' בשחרית וא' בערבית הה"ד (תהלים פח) כמו חללים שוכבי קבר שוכבים שלהם חללים היו כיון שעמד נח נחו נאמר כאן נייחה ונאמר להלן נייחה (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם מה נייחה האמור להלן נייחת קבר אף נייחה האמורה כאן נייחת קבר רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא שנאמר (בראשית ח) וירח ה' את ריח הניחוח ר' יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת התיבה נקרא דכתיב ותנח התיבה אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן י"ב חדש אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רישומן ניכר לא ישבותו רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אמר לא ישבותו מכאן שלא שבתו ורבי יהושע אומר לא ישבותו מכאן ששבתו:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 11:50 |
|
| |
רש"י בראשית פרק ה פסוק כט
(כט) זה ינחמנו - ינח ממנו את עצבון ידינו, עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה, וזהו ינחמנו, ינח ממנו. ואם לא תפרשהו כך, אין טעם הלשון נופל על השם, ואתה צריך לקרות שמו מנחם:
הבעיה היום עם הנח נח כי הוא נתן להם מחרשה- שלא יהייו קוצים ודרדרים, ואלו של היום זנחו את המחרשה ותמלא הארץ קוצים ודרדרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 14:29 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | הרי אתה ואחרים- לא הרבה- יודעים שאסור להתפלל לשום ישות אחרת חוץ מלאלוקים, אלא מה -הם מוצאים תירוץ-
אנחנו לא מתפללים אל ר' נחמן- אלא היות והוא היה צדיק. ויש לו מהלכים במלכותא דרקיעה,
ואנו מבקשים ממנו שיהיה שליח, ויסדר לנו את הענינים עם ה'. כי הרי הוא מקורב אל אלוקים- וכמאכער- יסדר את הענינים יותר טוב מאתו. כי כאמור יש לו קשרים ומהלכים שם למעלה.
|
|
ירוחם,
ראה אבות דרבי נתן בפתיחה:
על ידי משה ניתנה תורה בסיני שנאמר: (דברים ה) "ויכתבם על שני לוחות אבנים ויתנם אלי". ולהלן הוא אומר: (ויקרא כו) "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה".
תורה שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל, לא נתנה אלא על ידי משה,
שנאמר: "ביני ובין בני ישראל".
זכה משה להיות שליח בין בני ישראל למקום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 14:34 |
|
| |
רק אחרי שבני ישראל ביקשו, אחרת היו שומעים ומקבלים ישירות כמו עשרת\שני הדיברות,
בכל אופן אומרים חז"ל למה לא יודעים את קבורת משה רבינו, כי יעשו מקברו ע"ז כמו באומן,
|
|
|
|
|