|
|
| נשלח ב-12/9/2011 13:00 |
 |
| |
| תמי_4 כתב: |  | לא, אני מדברת הפוך ממה שחרדים חושבים -
שאם אח של מישהו חולה בתסמונת דאון - כולם מסומנים
שאם הורים של מישהו גרושים - אז הוא דפוק
וכו'
אם אוהבים מישהו, לא משנה מה יש בו, לא משנה מה יש במשפחה שלו - הכל פתיר.
אוהבים אותו, עם הבעיות שלו, זה מה שעושה אותו להיות הוא עצמו! |
|
ואם מדובר על משהו רציני/עקרוני/עמוק יותר?
מי אמר שמדובר על ה"בעיות" שחרדים מכנים כבעיות?
את לא יכולה לפתור הכל ברגש שנקרא "אהבה"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2011 14:10 |
|
| |
יפה.
א. תסמונת דאון זו לא מחלה, זו תסמונת.
ב. ניסיתי גם לחשוב שוב ממבט אחר על המקרה הזה.
גם לי נראה שזה טפשי, אבל אולי בא נגיד, אני מנסה ללכת הכי רחוק שהמח שלי לוקח אותי,
היא גילתה משו נפשי, או משו בעייתי מבחינת ייחוס, לא יודעת, אי אפשר לדעת...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2011 16:10 |
|
| |
לדעתי..
לעצם שאלתך, כן זה טבעי בהחלט שתרגישי איזה שהוא קשר אליו.. ההתחברות, המשיכה, הדיבור, ובכלל הסיטואציה והחלום שאולי עוד מעט אני מתארסת.. מקשרים ומחברים במידה כזאת או אחרת.. תרגישי הכי בסדר עם זה..
השאלה היא מה הלאה.. האפשרות הכי טובה ופשוטה היא:
ראשית, תנסי ללמוד ולהתבונן, מה המסר שהקב"ה רצה להביא לך בכל הסיפור הזה, הרי הקב"ה לא חשוד סתם להכניס אותך לסיטואציה כה כואבת.. כשתביני מה את יכולה ללמוד מזה.. לגדול מזה.. להתרומם מזה.. יהיה לך הרבה יותר קל לעבור את זה.
שנית, תביני, כל מה שאת מרגישה, אין זה אלא רגש... רגש טבעי והגיוני.. אך כטבעו של כל רגש, ככל שפחות חושבים עליו הוא נמוג ונעלם.. פשוט תקחי לך איזה נושא מעניין מראש, איזה דבר שממש מושך ומעניין אותך, וכל פעם שאת חושבת/נזכרת בבחור.. תסיטי מיד את מחשבתך לאותו נושא שקבעת מראש, ולאט, לאט עם הזמן הרגש שלך ירד ויעלם...
בהצלחה!
ואגב, כל הכבוד לך על האומץ והחוסן שלך..!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 12:52 |
|
| |
| mmuuaa כתב: | | לעצם שאלתך, כן זה טבעי בהחלט שתרגישי איזה שהוא קשר אליו.. ההתחברות, המשיכה, הדיבור, ובכלל הסיטואציה והחלום שאולי עוד מעט אני מתארסת.. מקשרים ומחברים במידה כזאת או אחרת.. תרגישי הכי בסדר עם זה..
השאלה היא מה הלאה.. האפשרות הכי טובה ופשוטה היא:
ראשית, תנסי ללמוד ולהתבונן, מה המסר שהקב"ה רצה להביא לך בכל הסיפור הזה, הרי הקב"ה לא חשוד סתם להכניס אותך לסיטואציה כה כואבת.. כשתביני מה את יכולה ללמוד מזה.. לגדול מזה.. להתרומם מזה.. יהיה לך הרבה יותר קל לעבור את זה.
שנית, תביני, כל מה שאת מרגישה, אין זה אלא רגש... רגש טבעי והגיוני.. אך כטבעו של כל רגש, ככל שפחות חושבים עליו הוא נמוג ונעלם.. בהצלחה!
ואגב, כל הכבוד לך על האומץ והחוסן שלך..!
|
|
הסכמתי עם כל מילה.
ניסיתי לחשוב למה הקב"ה הביא אותי לסיטואציה הזאת. ולמה לגרום לבחור (ולי) כאב לב.. לא עלתה בידי התשובה. ואגב
איפה את רואה אומץ? וחוסן?
שרשמתי כאן ת'דברים?
אם הייתי חותמת את הסיפור האישי עם שמי מילא אומץ. אבל אני פלונית אלמונית עם מקרה שיכול לקרות לכל אחת בעולם.
תוקן על ידי בת23 ב- 13/09/2011 12:55:30
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 04:14 |
|
| |
אז בגלל שאת מתגעגעת אליו ,זה סיבה להתחתן איתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2011 22:32 |
|
| |
איזה סיפור היה לך שתפי אותנו.
(כל הכבוד שלא פתחת אשכול חדש)
דרך אגב. ברוכה הבאה לפורום
תוקן על ידי צדיקאלוקי ב- 29/10/2011 22:35:27
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2011 22:48 |
|
| |
| צדיקאלוקי כתב: | | איזה סיפור היה לך שתפי אותנו.
(כל הכבוד שלא פתחת אשכול חדש)
דרך אגב. ברוכה הבאה לפורום
תוקן על ידי צדיקאלוקי ב- 29/10/2011 22:35:27 |
|
אכן כל הכבוד שלא פתחת אשכול חדש...
עוד מעט ייגמרו הענבים לאשכולות
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2011 22:50 |
|
| |
לחברתי קרה סיפור הפוך...
שהבחור אמר לה לא אחרי 5 פגישות.. (לא משנה מה היתה הסיבה..)
היא לא הפסיקה לחשוב עליו למרות שהמשיכה להיפגש עם בחורים אחרים. עד שאזרה אומץ והורידה מהכבוד שלה ושלחה לבחור עצמו מישהו כדי לשאול אותו אם הוא רוצה לחשוב על זה שוב.. והבחור ענה ששאלו רבנים כבר בזמנו.. ולא.
מה שאני רוצה להגיד, שזה לא משנה מי הוריד ולמה ירד. לא מפסידים מזה שמנסים וזה לא מחייב אף אחד.
אם את חושבת, שיכול להיות שזה הזיווג. תנסי ו-ד' יהיה בעזרך!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2011 23:26 |
|
| |
חשבתי שבאתם לשאול אותי אם אני עדיין חושבת עליו. וכן עדיין כל בחור אני משווה אליו.... ממש מבאס..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2011 00:03 |
|
| |
| בת23 כתב: | | חשבתי שבאתם לשאול אותי אם אני עדיין חושבת עליו. וכן עדיין כל בחור אני משווה אליו.... ממש מבאס.. |
|
השאלה מה גורם לך להשוות כל בחור אליו..
בפרט, שאיך את יכולה להשוות בחור ברגע הראשון או השני, לאחד שאחרי כמה וכמה פגישות ארוכות...?
מה גם, שאם הוא בסוף לא היה האחד שלך, משמע שהתכונות שלו ושאר הדברים שבו לא הם שמתאימים בשביל לבנות את הבית שלך... כך.. שאת חייבת לפתוח את הראש ולנסות להבין שיש דברים אחרים שבאמת טובים בשבילך...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2011 11:35 |
|
| |
| תמי_4 כתב: | | לא, אני מדברת הפוך ממה שחרדים חושבים -
שאם אח של מישהו חולה בתסמונת דאון - כולם מסומנים
שאם הורים של מישהו גרושים - אז הוא דפוק
וכו'
אם אוהבים מישהו, לא משנה מה יש בו, לא משנה מה יש במשפחה שלו - הכל פתיר.
אוהבים אותו, עם הבעיות שלו, זה מה שעושה אותו להיות הוא עצמו! |
|
צודקת בכל מילה
והסיבה שיחלקו עלייך פה המון זה בגלל שבציבור החרדי הסטיגמה יותר חשובה...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 15:46 |
|
| |
במילים אחרות השכל אומר לא מתאים אבל הרגש מתגעגע ורוצה. מקובל והגיוני הפתרון הוא כמו שאמר החכם הזמן הוא הרופא הכי טוב
תוקן על ידי HUBHEU ב- 19/10/2012 15:48:08
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2012 18:48 |
|
| |
| nati1989 כתב: | | לא, אני מדברת הפוך ממה שחרדים חושבים -
שאם אח של מישהו חולה בתסמונת דאון - כולם מסומנים
שאם הורים של מישהו גרושים - אז הוא דפוק
וכו'
אם אוהבים מישהו, לא משנה מה יש בו, לא משנה מה יש במשפחה שלו - הכל פתיר.
אוהבים אותו, עם הבעיות שלו, זה מה שעושה אותו להיות הוא עצמו!
צודקת בכל מילה
והסיבה שיחלקו עלייך פה המון זה בגלל שבציבור החרדי הסטיגמה יותר חשובה... |
|
אני לא חושבת שהסטיגמות גורמות לכך אולי דווקא ראיה של המציאות כפי שהיא,
העולם הוא לא קומדיה רומנטית, הרי לא כל רגע בחיי הנשואים תאהבי אותו, השאלה מה יגרום לך להשאר..
אולי הבעיה שלו כ"כ גדולה שהיא תכביד על הנשואים, שהיא תגרום לאהבה להעלם, לא בשנה הראשונה אולי אבל אחרי זה..
לדעתי בחיפוש בן זוג רגש צריך לבוא אחרי שכל, ולכן תחושה של געגועים אחרי ששקלת והורדת לא אמורה לשנות,
אלא אם את חושבת שמהרת להוריד שלא חשבת על זה לעומק.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 00:26 |
|
| |
| בת23 כתב: | |
נפגשתי עם בחור קרוב ל7 פגישות. זרמנו בשיחה אהבתי את החיצוניות שלו חוש ההומור שלו את קו המחשבה שלו. ועוד..
רצה הגורל וגיליתי עליו משהו שמשפחתי לא הייתה מוכנה בשום אופן שאמשיך איתו. ולא רק משפחתי גם אני לא.. השכל אמר שהבעיה שלו גדולה עליי.. אז- עזבתי.
ועכשיו אני ממש מתגעגעת אליו................
יכול להיות שאתגעגע לבן אדם מכמה פגישות?.. פשוט כאילו אני מחכה לפגישה הבאה שלי איתו..
שכנראה לא תהיה בחיים..
הגיוני? |
|
אוץ'... לא נעים....
בכל אופן את צריכה לעשות חושבים....-אני מבינה שעברה כברת זמן מסוימת מאז שנפרדו הדרכים...
את צריכה לחשוב עכשיו -האם הבעיה הזו עדין לא מאפשרת לך להמשיך את הקשר?
אולי בזמנו זה בא לך בשוק- ועכשיו עיכלת את זה, וזה מתיישב יותר.
בכל מקרה- אל לך לחשוב על בושה או מה יגידו, זו החלטה שלך בלבד- והיא הכרחית גם אם לא יקרה כלום- לפחות תדעי שסגרת את זה -כדי שלא יהיו לך חרטות בעתיד, וזה יחזיק אותך כמו עוגן ה-מה-היה-אילו.....
בהצלחה!
תעדכני בהמשך.
|
|
|
|
|
