מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

אם פונדקאית - הלכה ומטא הלכה


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 6 7 8

סך הכל 8 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-12/9/2011 16:19

הגמרא כן עוסקת בפודקאית
נדה דף כג .

בעא מיניה רבי ירמיה מר' זירא: לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא קבל בה אביה קידושין מהו? למאי נפקא מינה - לאיתסורי באחותה. למימרא דחיי? והאמר רב יהודה אמר רב: לא אמרה ר"מ אלא הואיל ובמינו מתקיים! אמר רב אחא בר יעקב: עד כאן הביאו רבי ירמיה לר' זירא לידי גיחוך ולא גחיך. גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לא אמרה רבי מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים. אמר רב ירמיה מדפתי:

נשלח ב-12/9/2011 16:32

מהאכפתלך כתב:
מקס, מה לעשות הגמ' בחולין י"א לא חושבת כמוך. גם הרמב"ם שפוסק שאשה שילדה בעת שבעלה היה בחו"ל כמה שנים הילד אינו ממזר ודאי, לא חושב כמוך.

צדיק: תעיין שוב בגמ' שם,

נשלח ב-12/9/2011 20:34

צענערענע כתב:
לא ברור לי איך אפשר להסתמך על חז"ל בעניין זה. http://www.daatemet.org.il/articles/pdf/he_Pamphlet7.pdf

דוגמה מעולה לאיך אנשים קונים את הלוקשים של האתר המטופש הזה, כל מי שמכיר ויודע איך האנטומיה של האשה בנויה, ויודע מעט ללמוד גמרא רואה איך הגמרא מדייקת לפרטי פרטים במציאות האנטומית וזאת בעוד שככל הידוע לי באותם זמנים האנטומיה של אברי רביית האשה לא היו ידועים אז כל כך, וכמו שתיאר זאת באשכול כאן בעבר ד"ר הלפרין, והנה רש"י ותוס' שהסיקו על האנטומיה מתוך הגמרא דייקו לפרטי פרטים ואילו דוקא מפרשים שלכאורה ניסו להסתמך על מדע זמנם כותבים דברים שקשה להולמם.

נשלח ב-12/9/2011 20:37

אפרופו דעת אמת דווקא משם זכור לי נידון כזה - של שני רחמים שהוצמדו (של פרות, לא להתלהב) והולד עבר מרחם לרחם והשאלה של מי הוא נקרא. משהו כזה. (אז אולי לסוגיות האלו יש כן משמעות? P:)

נשלח ב-12/9/2011 20:58

פראק_מהלך כתב:

לא ברור לי איך אפשר להסתמך על חז"ל בעניין זה.

http://www.daatemet.org.il/articles/pdf/he_Pamphlet7.pdf

דוגמה מעולה לאיך אנשים קונים את הלוקשים של האתר המטופש הזה, כל מי שמכיר ויודע איך האנטומיה של האשה בנויה, ויודע מעט ללמוד גמרא רואה איך הגמרא מדייקת לפרטי פרטים במציאות האנטומית וזאת בעוד שככל הידוע לי באותם זמנים האנטומיה של אברי רביית האשה לא היו ידועים אז כל כך, וכמו שתיאר זאת באשכול כאן בעבר ד"ר הלפרין, והנה רש"י ותוס' שהסיקו על האנטומיה מתוך הגמרא דייקו לפרטי פרטים ואילו דוקא מפרשים שלכאורה ניסו להסתמך על מדע זמנם כותבים דברים שקשה להולמם.

החת"ס בחידושיו לנידה די"ח לא התרשם מדייקנות הידיעה של רש"י ותוספות בעניין זה. אבל באמת האתר ההוא מתחת לכל ביקורת, ותימה על צענע שהביאה אותו.

נשלח ב-12/9/2011 22:07

נמחק עקב הזנה כפולה

תוקן על ידי דר_הלפרין ב- 12/09/2011 22:20:27

נשלח ב-12/9/2011 22:08

מבחינה תיאורטית, קיימות ארבע אפשרויות עקרוניות לקביעת האימהות ביולדת מתרומת ביציות:

מבחינה תיאורטית, קיימות ארבע אפשרויות עקרוניות לקביעת האימהות ביולדת מתרומת ביציות:

1. היולדת בלבד היא האם מבחינה הלכתית.

2. תורמת הביצית בלבד היא האם מבחינה הלכתית.

3. הצאצא הינו חסר אם מבחינה הלכתית.

4. לצאצא שתי אימהות מבחינה הלכתית.

ראה: ר״מ הלוי סולוביצ׳יק, אור המזרח 100 עמי 122-128 : רז״נ גולדברג ורא״י הלוי כלאב, תחומין ה, 248-274; רי״מ בן מאיר, 'הפריית מבחנה – יחס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית', ספר אסיא ח, 153-168; 'הורות משפטית והרות גנטית בהלכה' ספר אסיא ח, 73-81, ובמראי המקומות הנוספים המצויינים שם.

חלק מהדיונים בנושא מתבססים על דברי אגדה, שכידוע, אין זה פשוט ללמוד ממנה הלכה (ירושלמי פאה, פ״ב ה״ד: חגיגה פ״א ה״ח: מג״א קכח ס״ק כט. וראה עוד מש״כ הגרש״ז אויערבאך בנשמת אברהם מהדו"ק, כרך רביעי השלמות לחלק אהע״ז סי׳ ה סוס״ק ב, ובאנציקלופדיה תלמודית ערך 'הלכה'.

עידכון תשע"א:

עוד על שיטות הפוסקים בסוגיית קביעת אמהוּת בתרומת ביצית ובפונדקאות, ראה:

א. אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהד' חדשה תשס"ו), חלק ב, ערך 'הפריה חוץ גופית' פסקה: 'הפריה חוץ גופית מתורמת ביצית זרה או באמצעות פונדקאית' עמ' 855-870 ובמקורות המצויינים שם;

ב. נשמת אברהם (מהד' חדשה תשס"ז) חלק ג, אבן העזר, סימן א ס"ק ו17-5, ובמקורות המצויינים שם;

ג. אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי השני לרפואה אתיקה והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשנ"ו) שער שני – פונדקאות, עמ' 79-339, במאמרים המובאים שם ובמקורותיהם;

ד. ישורון – מאסף תורני (מכון ישורון, ירושלים—ניו יורק) כרך כא, (ניסן תשס"ט) קונטרס 'דור ישרים יבורך' עמ' תקלא-תקפט, במאמרים המובאים שם ובמקורותיהם;

קובץ בית הלל לח, (תמוז תשס"ט) עמ' לה-מב; בית הלל לט, (אלול תשס"ט) עמ' לד-לו;

אסיא פז-פח (כב, ג-ד), 100-102 (סיון תש"ע).

ה. לדעת הגר"א נבנצל שליט"א, המתבססת על מה ששמע מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל, האֵם היא אך ורק האם הגנטית. יתר על כן, אם האב כהן ונולד להם בן מזרעו וביציות אשתו, דרך אם פונדקאית גויה, הולד מתייחס אחר שני ההורים הגנטיים והוא כהן לכל דבר. והדברים מתאימים לשיטת הגר"ע יוסף והגר"ש עמאר שהובאה באסיא פז-פח שם. הגר"א נבנצל הציג את דעתו בשיעור, אור לכ"ה שבט תשס"ח במסגרת ערב עיון על המהדורה החדשה של הנשמת אברהם. על מה שכתב הגר"א נבנצל בשנת תשע"א בדעת הגרי"ש אלישיב ראה בהודעה הבאה.

נשלח ב-12/9/2011 22:19

דר' הלפרין הנכבד.

כפי שכתבתי, וגם הוכחתי מגמרות ולא מאגדות, אין לי ספק, שרק האם הפונדקאית הינה האם היחידה של הולד.

לגבי מה שכתבת, שאם האב כהן, הבן הנולד מפונדקאית הינו כהן, זה ודאי לא נכון, שהרי מהיכן אנו יודעים מי האב?. כל הדין שבן

הכהן נחשב כהן, גם זה מדין "יכיר", והרי דין "יכיר" זה רק בבעל האשה שממנה נולד הילד בפועל. כי דין "יכיר" זה בבעל, ולא דין באב.

שהרי מניין שהוא אביו?. אם מדין "יכיר" הרי זה מעגלי. אלא ודאי שדין "יכיר" זה דין בבעל האשה שהיא ילדה את הילד בפועל. ולכן אין

כאן אפשרות ליחס את הילד לאביו הכהן, והילד אינו כהן מיוחס.

נשלח ב-12/9/2011 22:19

ב״נשמת אברהם״ מהדו"ק, כרך רביעי (השלמות), חלק אהע״ז, סי׳ ה ס״ק ב, הובאו דברי הגרי״ש אלישיב ״שאמנם אין עדיין הכרעה בכל הנושא, אך נראה שהאשה היולדת היא האם, ואם היא גויה הילד יצטרך לגיור״ עכ״ד, והדברים מתאימים לעדותו של הגר"ח וולקין.

בשנים האחרונות הגרי"ש אלישיב חזר בו מעט מדעתו המובאת למעלה, וכיום הוא נוטה לראות דווקא את האם הגנטית כאם ההלכתית. אמנם גם לדעתו הנוכחית נשאר עדין ספק המחייב להחמיר כדעת הגרש"ז איערבאך זצ"ל. ראה מש"כ הגר"א שרמן, 'יחוסם של נולדים מהפרייה חוץ גופית מתורמת זרה – בירור שיטת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א', ישורון כא, תקלה-תקמה. וכ"כ הגר"א נבנצל.

ונראה שסדר הדברים כך היה :
לפני כ-20 שנה סבר הגריש"א כדעת הגרא"י ולדנברג זצ"ל שהיולדת היא האם באופן ודאי, כפי שהורה להלכה לגר"ח וולקין וכפי שאמר בבהירות לרב פרופ' אברהם, שהביא דבריו בנשמת אברהם.
כמה שנים אחר-כך, כשעיין שוב בסוגיא, חזר בו, וסבר כדעת הג"ר מאיר בראנסדארפער זצ"ל, ויבל"א הגר"ע יוסף (כפי שהביאו הרש"ל הגר"ש עמאר), שבעלת הביצית היא האם הוודאית, ולכן הורה הגריש"א לרב נבנצל הלכה למעשה שהנולד מאם יהודיה ומפונדקאית נכריה מילתו דוחה את השבת, וכמובא במכתבו של הגר"א נבנצל לגר"י שפרן מאביב תשנ"ז.

אמנם מאוחר יותר, ממש בשנתיים האחרונות, ידוע לי כי הגריש"א חזר לפקפק בהלכה זו, והכריע לדון בדבר כספק כפי שמובא כמאמרו של הגר"א שרמן בישורון, וכפי ששמע הגר"א נבנצל וכן שמעתי לאחרונה מהרב פרופ' אברהם שטינברג שבירר אישית את דעת הגריש"א, ומסקנתו מהתקופה האחרונה שהדבר לא יצא מכלל ספק.

נשלח ב-12/9/2011 22:57

ש אלה מענינת לפי הגמרא שהבאתי מנדה.כג.

נניח שהאם הביולוגית היא האם, ( או ההפך)האם ילדה שתלד האם הפונדקית -שכאמור אינה האם- מה הילדה תהיה כלפי הילד הנולד, האם היא תהיה אסורה עליו? ואם כן למה?

נשלח ב-12/9/2011 23:44

מקסוול כתב:

החת"ס הוא מהמפרשים שניסו להסתמך על מדע זמנם כמו שכתב בעצמו.

אינני בסוגיא כעת אבל אכתוב מקופיא מה שזכור לי ונראה לי

העליה=שלפוחית השתן (כולל האורטרה)

החדר=הנרתיק כולל הרחם (יתירה מזאת אפילו הנרתיק ייקרא רחם בלשון של אישה שבודקת דם )

הפרוזדור= Vestibule of vagina = החלל שבין השפתיים הקטנות סביב הנרתיק [כשמוזכר יחד עם הלול מתאים לחלק האחורי (הפוסטריורי) של ה-Vestibule of vagina הצמוד לנרתיק]

הלול ולחוץ =האיזור המקיף את פתח האורטרה החיצוני שבין השפתיים הקטנות (ה-Vestibule of vagina האנטריורי לאורטר) נמצא קדמית לווגינה.

האיזור הפנימי יותר בפרוזדור - הבודקת האחורי יותר (פוסטריורי) בלשון אישה נקרא שהיא בודקת פנימה יותר היות וכשהאשה בודקת דם היא בודקת זאת מכיוון הבטן שהוא קדמי יותר בעובי הגו.
וכשהיא בודקת פנימה יותר = דוחפת יותר לכיוון פנים הגו.
כך גם מן הלול ולחוץ - קרוב יותר לגו הקדמי וכך האשה בודקת חיצונית יותר בעובי הגו.

נ.ב. לול איזור פתח השופכה החיצוני ייתכן ודמה ללול עתיק שהיה בעל חלונית קטנה מאוד שניתן להכניס דרכה אוכל והתרנגולת לא יכלה לצאת, כך פתח השופכה בעל פתח קטנטן שמתאים ליציאת שתן ולא להרבה יותר מזה.

תוקן על ידי פראק_מהלך ב- 13/09/2011 00:14:48

נשלח ב-13/9/2011 01:37

אני מתחיל בהערות קטנות. אבל דבר גורר דבר עד שהגעתי לכתוב מחשבות נוספות בתחום למרות שיש לשים לב שהן הצעה בלבד.

***

ירוחם, איקון ירוק מאד על הנסיון לדייק מן הפסוק שמזרעת היא האם!

אמנם שערי פירוש לא ננעלו ואם נידחק, עם הפסוק כבר "נוכל להסתדר".

הנוכח

יפה שאלת. יש אפשרות, לפחות תיאורטית, להזריע ביצית במעבדה ואז, במקום להשיב את התוצר לרחם האם (או הפונדקאית...) למקם אותו באינקובטור. איני יודע אם הטכנולוגיה היום תאפשר זאת. לכאורה אם זה נמנע זה לא חסרון עקרוני אלא רק ביכולתנו הטכנית בינתים.

מה אז? האם נאמר לשיטה שרק הפונדקאית היא אם שזה ולד בלא אם?

***
אני חוזר על עמדתי שהצגתי בעבר ומוסיף עליה ממה שנתחדש לי, כל זאת בתחום המטא הלכה או ההתבוננות העצמית בהלכה.

א. זו שאלה שנתחדשה עקב ההתפתחות הטכנולוגית. ויש לנו כאן שאלה שלא נמסרה ממשה ליהושע בן נון. (ניתן לטעון עקרונית שה' לימד אותה למשה אבל משה לא העביר אותה הלאה).

ב. השאלה היא כיצד מכריעים בשאלות כאלו ומי מוסמך לעשות זאת.

לגבי הסמכה, יש רשימת תנאים שראויה להידון באשכול בפני עצמו.

לגבי בירור הנתונים עבור ההכרעה, זה בידי כל אדם שמסוגל "ללמוד".

שוב אני מבדיל כדלעיל בין הנתונים השייכים לענין לבין כל השאר, שהם מטא הלכה.

השייך לענין: מה פועלת האם? ומה פועלות האם הגנטית והפונדקאית? איך ניתן לדייק מן הפרדיגמה הפשוטה של אם המזרעת בדרך ביאה לגבי פעולה התעברות וגידול עובר שנעשות בנפרד?

אני מוסיף על מה שכתבתי לעיל מה שנראה לאחר התבוננות נוספת:

יתרון הצד הגנטי: צורת הולד ותכונותיו הן תרומת האם הגנטית.
יתרון הצד הפונדקאי: תרומת האם הגנטית נמסרת ברגע אחד. תרומת הפונדקאית אורכת תשעה חודשים!

אמנם בלשון הגמרא: זה וזה גורם. ומכאן אני בא להסיק מה שאכתוב מייד, ששתיהן אמהות.

שאלות אחרות: מה ההשלכות של הכרעות לצד זה או אחר? (איני יודע. צריך לחשוב).

אילו היה אפשר לומר זאת, הייתי מצדד ששתיהן אמהות. שתיהן אסורות עליו (ועל קרוביו) משום אם. על שתיהן ישב שבעה. וכו'.

יש לדון לפי גישה זו מה יהיה אם אחת מהן יהודיה והשניה גויה.

ואם אחת שפחה כנענית והשניה יהודיה, האם יש כאן חציו עבד וחצי בן חורין?

יש לדון על האפשרות הבאה: שתיהן מבקשות שיביא להן מים. את מי, אם בכלל, עליו להקדים?

***
יהי אור

כתבת בחכמה רבה:

"

האמנם נסמוך להכריע בדברים חמורים כאלו על סמך הכרעות של סברא בלבד? לכאורה בכדי שפסק יהיה אמיתי צריך למצוא איזה דרך לבסס אותו במקור הלכתי. האם אתה מכיר מקרים אחרים שבהם מכריעים בשאלות חדשות בלי שום מקור רציני.
כוונתי לטעון שאם אין מקור ברור עלינו לייצר כזה מקור אם ע"י דרשנות אם ע"י העמקה בסברות הקיימות בסוגיות כבר. וכל עוד שאין מקור משכנע כנראה נישאר ללא הכרעה הלכתית.

"

מה שעשיתי כאן לדעתי הוא בדיוק ניתוח הלכתי. אמנם ניהלתי אותו בסגנון יותר פילוסופי ומודע לעצמו, אבל האם זה חסרון? אולי רק מטא-חסרון של חוסר רגילות. (וזה חסרון רציני מאד ברושם ובהתקבלות פסק כזה).

וזה מקור "רציני מאד". דלא כמשתמע מדבריך. לפי דעתי כמובן.

***
ד"ר הלפרין

אחרון חביב תרתי משמע, חביב וחשוב.

מבקש אני לשאול אותך ולא רק כתלמיד חכם אלא גם כרופא:

א. האם זה נכון שאין האם הפונדקאית תורמת מאומה לולד, לפחות בשונה ממה שהיתה תורמת כל פונדקאית אחרת, ולעומת זאת האם הגנטית היא המנחילה את התכונות המגדירות של הולד?

וכתלמיד חכם תלמידיהם של הגדולים

ב. כסבור אני שגם השלבים השונים בתפיסות שמוצעות כתשובה לבעיה אצל אותו פוסק עשויים לשקף הליכי מחשבה והתבוננות של משקל שונה שמוענק לצדדים. וזה למעשה, במובן שכתבתי במקום אחר, מטא הלכה.

כלומר, האם השינוי אצל אותו פוסק עצמו נובע מחמת התחדשות של הבנה בתפקידי האם הגנטית והפונדקאית, או מחמת שיקלול אחר של הגורמים? וזה יכול לנבוע כפי שטענתי משיקלול אחר של המטא הלכות, שאותן אני מגדיר ככל אותם שיקולים שאינם נוגעים ישירות למצב המעורר את השאלה הספציפית (אני מקוה שהסברתי עצמי. הדברים מפורטים יותר באשכול אחר שאין לי לינק לתת לו כרגע).

שאלה אחרונה זו לא באה לספק הכרעה בשאלה מיהי האם. לעיל כתבתי שאולי זה מוקדם מדי לנסות לענות, ועלינו להתרגל למצב שבו יש יותר ויותר אמהות וילדים כאלו ואין אלו יוצאי דופן. אחרת אנו עלולים להימצא במצב שבו הכרעות שכבר נשתגרו אינן משקפות את ההלכה התואמת למצבים חדשים. (ויש כזה דבר. וכמדומה שההיסטוריה של היחס לחשמל משקפת זאת).

אבל שאלתי באה להשתמש במקרה המרתק מאד שלנו כדוגמא לשאלה חדשה ולמטא הלכות שעליהן היא נשענת.

(במחילה מכבוד התלמידי חכמים וכולם, הרשיתי לעצמי לכתוב בלא עיון הנצרך מסיבות שלא אוכל לפרט, אבל עדיין סבורני שהדברים ראויים להיכתב ולהיקרא אבל נא לראות בהם טיוטה בלבד).

(כבר חשבתי שבח"ח הרסו לי את התגובה כי לא שמרתי עותק ושלחתי והכל עף.... הצלחתי לשחזר, ואיני יודע אם הכמעט היעלמות באה בגלל שהדברים אינם ראויים או שההצלה המופלאה מעידה שכן. רק הערתי).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

נשלח ב-13/9/2011 01:47

עוד אני מרשה לעצמי להציע ממה שכתבתי לעצמי על דרך דימוי מילתא למילתא.

יש מקום לדמות את הנושא שלנו, דמיון רחוק, ליחס בין הזרע לבין הקרקע כפי שמצאנו בדיני ממונות. כלומר, ביורד לשדה חבירו. שם ההלכה היא שבכל המקרים שבהם יש בעל זרע לחוד ובעל קרקע לחוד, ידו של בעל הקרקע על העליונה. הוא נוטל את הפירות ובעל הזרע מסתפק בדמי עבודתו או הוצאותיו בזול. וזה הדין לכאורה גם אם ירד על מנת להשתמש בשדה ולא לזכות לבעלים החוקי את הפירות שיצאו.

לפי זה הפונדקאית עיקר. שהיא הקרקע.

אמנם, סוגיות אלו עוררו אצלי תמיד קושי רב להבין את הסברה שבהן. למה הדבר דומה? למי שנטל כלי של חבירו ועשה בו מלאכה בחומרי הגלם של עצמו, וכי בעל הכלי זוכה במוצר המוגמר ומשלם לבעליו של חומר הגלם את דמי החומר שלו (הוצאות) או דמי עבודה?

ושמא מכאן אנו למדים שבעיני חז"ל הקרקע היא בעלת חשיבות יותר מן הזרע שמצמיח. אף על פי ש"זה וזה גורם". ואם גם בגוזל כלי של חברו לעיבוד חומרי גלם זה יהיה אחרת, הרי זה רק מחמת ששם זה כלי מיטלטל ולא קרקע (אך אז האם נאמר שהסוחט זיתים במכבש של חברו והסוחט יין ביקב של חברו קנה בעל המכבש והיקב? הרי אין זה מסתבר למרות שאין לי הוכחה לדבר).

על כל פנים נראה מכאן שחז"ל אמדו את החשיבות היחסית של שני הגורמים וקבעו מי הבעלים לפי מי שהדבר החשוב ביותר שלו הוא.

מעתה עלינו לשאול לגבי פונדקאית ואם גנטית אותה שאלה. אלא שאפשר שיש לדמות שכמו שבקרקע הזריעה היא עשיה חד פעמית ואילו הקרקע מלוה את הזרע לאורך זמן עד לצמיחת היבול, גם בפונדקאית כן.

(אני מעלה את האפשרות שאותם פוסקים שצידדו בפונדקאית הרי זה גם מתוך שהשתמשו במבנה זה העולה מן הניתוח כאן במודע באופן לא מודע אולי, וזה מה שנקרא "דעת תורה").

אמנם יש חילוק יסודי בין המקרים של זרע של פרי השדה, האדמה והעץ, לבין זרע של אדם. בזרע העיקר הוא התוצרת ואין הבדל בין פרי לפרי (אלא אם יצאו יפים אבל שם תמיד הענין הוא בשווי הממוני). בתקופתם (ועדיין גם היום) יש כמובן לילדים שווי ממוני מסויים. אבל ברור שילד הוא נפש אדם ולכן הילד חשוב כעולם בפני עצמו ואינו מתבטל לשדה שבו הוא צומח.

לפיכך, לפי גישה זו, אם הביצית היא עיקר.

ושוב, האם יש לדמות זאת למה שהשוו בין רב לאב ואמרו שהרב קודם לפי שמביא את האדם לחיי העולם הבא? וכי הפונדקאית אינה יכולה להשפיע ולעצב את חיי העובר? אך אין אנו אומרים כן לגבי מי שמחנך את הילד אלא על דרך המליצה בלבד ופשוט.

ועוד מהלך מחודש עד פרדוקס:

ואולי יש להציע כך: כאשר זוג שוכר את שירותיה של פונדקאית, היא מבטלת את תרומתה כאם לאם הגנטית. כאשר זוג נוטל ביצית מאם גנטית, ובת הזוג היא שמשמשת כפונדקאית כי זה מה שביכולתה לתת, אזי האם הגנטית מבטלת את מעמדה. ולפי זה, התשובה לשאלת האמהות תהיה תלויה בכוונת שלושת ההורים! אך האם זה לא אבסורד?

נשלח ב-13/9/2011 01:59

הערה מאוחרת מאד אבל יורשה לי להוסיף:

הגוזל עצים ושיפן, אם היינו אומרים שינוי במקומו עומד, אזי השולחן שעשו מן העצים שייך לנגזל. והעבודה בטלה ביחס לבעלות על העצים. (אלא שאנו פוסקים שהגזילה כבר אינה קיימת לפי שנשתנתה ואפילו שנשתנתה לטובה ולכן השולחן לגזלן שעבד).

לפי זה בשינוי שנעשה מחומר הגלם של זה ומן העמל של זה, ואפילו בעל העבודה מכוון לטובת עצמו, עדיין בעל חומר הגלם הוא הקובע.

לפי זה, האם פונדקאות היא עמל או קרקע כדלעיל?

נשלח ב-13/9/2011 02:50

מיימוני ,אכן גם אני הקטן חשבתי להשוות לקרקע וזרעו ,
השאלה אם אפשר באדם לדבר בכלל על בעלות ,האם האמא היא בעלים על הולד ?לכאורה לא ,החוק הוא מוסרי לא בעלותי.הנפקא מינה לדינא הוא,כהונה וזרע ישראל וכו,

היה אפשר לדמות למחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בנופו בתר עיקרו אמרינן או לא ,בבא מציאה קיט גבי שתי גינות זה על גבי זה
רבי מאיר אומר מאחר שיכולין למחות זה על זה ,רואין מאיפה י ר ק ז ה ח י.

מה שניסית לדון על ויתורים מצידיהם לא הבנתי ,האם תתלה דיני כהונה וזרע ישראל בויתור כזה או אחר??
אם תתרום עובר למישהו ואתה כהן הוא יהפך לישראל??

בית >

פורומים >

דת ואמונה >

עצור כאן חושבים >

אם פונדקאית - הלכה ומטא הלכה

מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול

1 2 3 4 6 7 8

סך הכל 8 דפים.