|
|
| נשלח ב-18/9/2011 00:25 |
|
| |
זאת בדיוק הנקודה מקסמן טוען שהפכנו להיות רובוטים בלי חשיבה בלי תבונה בלי שכל קוראים מאמר חז"ל ותופסים אותו כפשוטו בלי להבין את ההקשר בלי להבין למי הוא מיועד ובגלל זה נוצרות כל הבעיות שאתה מודה שהן קיימות. אני מסכים שגם אני לא מבין תמיד את מה שהוא כותב ויש לו תאורים לא מובנים (בעיקר אבולוציה) אבל שורש דבריו הוא נכון וצודק והגיע הזמן לשנות לחלוטין גישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 00:33 |
|
| |
תראו מזה פשוט לא להאמין, למדנו בחידר שההלכה היא כרבן גמליאל (הר"ב במקום), וכך נפסק בשלחן ערוך, שזמנה עד חצות אבל חייב לומר קריאת שמע אחרי חצות אם לא אמר לפני. כפי דעת ר"ג, וכך נוהגים בכל הקהילות הקדושות כל הזמנים מתפללים מעריב אחרי חצות מתחילה,(יש סתירה במשנה ברורה בעניין ברכות קריאת שמע אחרי חצות,) ואין כאן לא מיתה ולא בולשיט,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 00:34 |
|
| |
דייר אם נרצה לברר אולי אין איסור חמור כ"כ [ושוב, למאי נ"מ-חינוכית כבר כתבתי שאני –והרבה מחנכים שאני מכיר-מסכימים שצריך להוריד גז. סתם ללמוד, אדרבה יגדיל תורה ויאדיר] יש ללמוד את המקורות ולדון בהם. ונדמה לי שכבר יש אשכולות בנידון. ואפשר לעשות את זה עוד הפעם. שאלת התיאורים בחז"ל ובמקרא לא נוגעת ישירות לחומר החטים בעצמם אלא לנכונות של החמרות והרחקות שונות שנוצרו סביב הענין הזה. ברור שהמנהג שנוהג בדור הזה להשמיט מללמוד עם ילדים למשל פרקים שלמים בחומש וסוגיות שלמות בגמרא הוא מנהג מוזר מאד-וגם כנראה מאוחר מאד. ויש להאריך בזה. אבל זה לא נוגע לעיקר הנדון שלנו. בכל אופן מכאן ועד להגיד סתם שפורנו הוא לא איסור בכלל ואולי רק משום סחר בנשים ובאינטרנט מותר משום זוטו של ים הדרך רחוקה מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 00:46 |
|
| |
מקס הלכה כר"ג כלומר לפי מה שהוא הסביר שזה בעצם דעת חכמים. אילו היה בדבר מחלוקת היה ההלכה לא כר"ג אלא כחכמים. נא לעיין שם בגמרא בדף ט' ע"א. ועדיין חייבם לקרוא לפחות לכתחילה לפני חצות וכל העובד על דברי חכמים חייב מיתה. נא לעיין בגמרא ברכות שם דף ד' ע"ב ומובא בפוסקים סי' רל"ה שמי שמאחר במזיד נקרא עובד על דברי חכמים שחייב מיתה. באיזה קהלה נוהגים לכתחילה להתפלל ערבית אחרי חצות?? בזכרון משה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 01:07 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | מקס הלכה כר"ג כלומר לפי מה שהוא הסביר שזה בעצם דעת חכמים. אילו היה בדבר מחלוקת היה ההלכה לא כר"ג אלא כחכמים. נא לעיין שם בגמרא בדף ט' ע"א. ועדיין חייבם לקרוא לפחות לכתחילה לפני חצות וכל העובד על דברי חכמים חייב מיתה. נא לעיין בגמרא ברכות שם דף ד' ע"ב ומובא בפוסקים סי' רל"ה שמי שמאחר במזיד נקרא עובד על דברי חכמים שחייב מיתה. באיזה קהלה נוהגים לכתחילה להתפלל ערבית אחרי חצות?? בזכרון משה? |
|
תראה בחידר למדנו ר"ב, בשלחן ערוך גם נפסק כך, ולגבי אונס יש מחלוקת האם חייב גם אחרי העלות השחר,
הסיפור שלי בשבת רלוונטי מאוד לכאן,
לגבי חייב מיתה לדברי חכמים אין חולק בכך, אני רק אומר איך ילד לומד ליהות תלמיד חכם, וכך ושיגדל ידע אייך לפסוק,
ולא שהליצנים יתערבו בפסיקה,
זו כל טענתי בעניין והיא ברורה לגמרי,
לגבי זירכון משה:
נהוגים כך בכל מקום ובכל הדורות, נכון שבשנים האחרונות יש עםארצים שרוצים להנהיג שאין לעשות מנינים בשכונות אחרי חצות, ורבי מורי נלחם באמת מול ר' זבולן שוב בעניין, זו חוצפה לטענתו וגורם לאנשים להתפלל ביחידות מעריב בבית,
יש מקרים של לידות של חתונות מחוץ לעיר ועוד הרבה סיבות, יש כהיום אברכים שמגיעים הביתה מירושלים ובני ברק עד השכונות בפרברים, ולפעמים חשבו שיספיקו את המעריב האחרון ולא הספיקו, ולמה בגלל כמה מחמירים צריכים לגרום לשנות מנהג שנהגו בכל הקהילות ?? זו היית טענתו מול ר' זבולון והוא צודק לדעתי,
אני אספר לך סיפור יפה:
ביום אחד אני נכנס לאורי (פיצה בירושלים בגאולה, מומלץ מאוד) ואני מרגיש שהבצק לא כמו שאני מכיר אותה, משהו מתוק פתאום, (מי שמבין קצת זה אמור להרוס את הטעם של הפיצה) ואני נגש לאברך שם ושואל אותו מה קרה ?
האברך: אל תשאל הכשרות מבקשת להכניס סוכר לבצק,
אני: מיד מתקשר לועד הכשרות (אני מכיר את החברה שם)
החבר: אל תשאל עלו לכאן אברכים מאיזה כולל שלמדו את העניין ושיגעו את הרבנים בעניין,
ואני: נווו אז מה ממתי ר' יעקב בלוי מתרגש מהם ??
החבר: תרד מזה תעשה לי טובה,
בקיצור מאז יש סוכר בבצק של פיצה, למה ? כי כך הבינו כמה משועממים !!!
תוקן על ידי maxmen ב- 18/09/2011 01:07:46
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 01:23 |
|
| |
תגובה אופיינית למקס אני הבאתי לך מראי מקומות בגמרא ופוסקים אז אתה חוזר לי מה שלמדנו בחיידר. כתבת "אין מיתה ואין בולשיט" ופתאום אתה גם מודה שעובר על דברי חכמים חייב מיתה. כתב שתמיד נהגו להתפלל אחרי חצות לכתחילה אז שאלתי אם הקהלות שלך זה זכרון משה וכנראה כיוונתי לאמת. וכנראה שאתה סובר שכל המקרים שמנית נחשבים למקרים של לכתחילה. וכמובן, סיפור יפה על פיצה [עם ציון שם החנות והמלצה לקנות שם למי שמחפש את זה] שלא קשור בכלל לענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 15:17 |
|
| |
לגולשים היקרים אני מתחיל להאמין במלאכי השרת בגמ' בנדרים, כנראה יש בזה משהו, כלומר שלחסרי דעת אין תקנה והאשמים הם ההורים בשעת מעשה המצווה הידוע,
עומד אדם בלי בושה ועםארציות גמורה ואומר ההלכה כחכמים,
אומרים לו שזה לא כך ושהוא צריך להתפלל שיקרה לו הנס של קורח, אבל לא הוא ממשיך כאילו כלום כאילו הוא יודע משהו פשוט בלי בושה,
לגבי מיתה למי שעובר על דברי חכמים זו כלל לא השאלה,
מיתה = אות קלון לאיש ציבורי שעובד על החוק בנאורות, זו מין מושג ואין לזה שום קשר להלכה למעשה, אף בית דין\סנהדרין לא יהרוג למי שיעבור זמן קריאת שמע של חצות, וכן בכל חוק\גזירה\גדר של חכמים,
הוויכוח שלי זה בכלל לא בעניין זה בוודאי שצריך לשמוע לדברי חכמים בכל דור, השאלה האם החכמים הם הם שעושים את החוקים בדורינו או העםארצים עושים את החוקים בדורינו,
זו כל טענתי שבדורות האחרונים העםארצים שולטים על החקיקה אצלינו,
וסיפור הפיצה זו רק לדוגמא וכן המחמירים בעניין לא לעשות מנינים של מעריב אחרי חצות, ועוד אלף דוגמאות יש כמו עניין היצר של הנוער בישיבה בזמן שהראש ישיבה ואישתו לא מוותרים על זה אפי' שהם כבר גמרו להוליד ועברו את הגיל של להוליד,
לגבי מעריב אחרי חצות אפי' לדעת המחמירים:
ברור היא לכל בר דעת שחצות\עלות השחר\הנץ\שקיעה בזמן חז"ל היית השעון היחיד (לא היו שעונים)
ולכן בכדי למנוע ולהרחיק מעבירה אמרו חצות,
היום אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים עוד מסיעים אנשים הביתה אחרי חצות (בקיץ אני לא יודע אבל בחורף בוודאי שזה כך)
ולכן הברומטר של החכמים היום זה לא החצות, רק מתי היא הזמן הקריטי שאפשר לשכוח לקרוא קריאת שמע,
וכל זמן שאנשים נוסעים באוטובוסים ואנשי העיר עוד לא הולכים לישון, אז בוודאי אפי' לדעת החכמים שצריך להרחיק את העםארצים מעבירה ?! היום הזמן היא שעה אולי לפני העלות השחר, יש לכולם שעון ואין בעיה שהחכמים יפסקו כך לפי המחמירים,
לגבי המושג מחמירים בכלל ביהדות:
יש לנו כלל בהלכה, וביהדות והיא "בהצנע לכת עם השם אלוקיך" זה אומר שכל מי שרוצה להחמיר על עצמו ?! חייב לעשות זאת בהצנע !! ולמה ? כי אז הוא מחייב את כולם להחמיר, ולא כולם יכולים להחמיר ואז יוצא שההמון מזלזלים בחכמים מחוסר ברירה, כי אין הציבור יכול לעמוד בהם, ואז מקצצים בנטיעות ממש, זו הניסיון ההיסטורי הפשוט שהבינו החכמים בכל הדורות,
ולכן פסקו כהלל ולא כשמאי ולכן החכם המקל בהלכות הוא יותר ענק בחכמה ביהדות וכן על זו הדרך,
ולכן גם בהלכה אוסרים ללכת תפילין ר"ת כי זה יוהרה, כל הקהילות בטלית גדול עושים חור אחד בכל כנף בזמן שלחומרה בוודאי עדיף שני חורים כפי שנוהגים החסידים בטלית קטן, (ועםארצים שלובשים טלית קטן בחוץ ?! אסור להם ללבוש עם שני חורים, וזה פשוט,) משום יוהרה,
היום לדעבוניינו כל כולל שלומד איזה סוגיה חייבים האברכים לצאת לרחוב עם חומרה חדשה, (עיין סיפור הפיצה לעיל ויש לי עשרות דוגמאות בעניין "אתרוגים ולולבים ועוד הרבה מאוד הלהכות ומנהגים,)
שאלתי את ר' נתן קופשיץ שליט"א בעניין והוא שאל אותי למה זה מפריע לי ?! להפך זה נותן להם חשק ללמוד ולהיות יראי שמים יותר ומחמירים יותר,
אמרתי לרב: יש בתורה מושג של "זנות" והתורה משתמש עם המושג לשני דברים ובעיקר לע"ז,
לדעתי (אמרתי לרב) שלהחמיר וחשק ולהחמיר היא זנות לכל דבר, אנו זונים אחרי החומרה בשביל האנוכיות\גאוותנות בלי לקחת בחשבון את כל האומה, ובוודאי בלי לקחת בחשבון את הנוער הצעיר שלנו החרדים,
לסיכום: להחמיר ברבים היא "זנות" כמו להסתכל בפורנו, זה אותו משיכה, זה משיכה טבעית וזה משיכה של ע"ז וגאוותנו ואנוכיות,
ביהדות היא הכלל שכל מחמיר יכול להחמיר בהצנע\בסתר, כמו בפורנו על דרך דברי חז"ל שאומרים ללכת למקום חשוך ולעשות מה שצריך, כלומר היסוד בשניהם היא לעשות זאת בסתר בכדי לא לקלקל את הציבור הרגיל והפשוט,
בעיניי שאני רואה אברך מחמיר ברבים ?! אנו רואה אותו כמו שבועל אישה בליל כיפור במזרח של הבית מדרש באמצע כל נדרי,
אין שום הבדל, שניהם זונים אחרי אלוהים אחרים, (מה שאין כן בהצנע\בהסתר מותר בשניהם כי אין בזה ע"ז רק תאווה, אבל מי שעושה את שניהם ברבים ?! זה עבודת אלילים ממש !! וזה ומושג זנות בתורה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 17:05 |
|
| |
שוב דרשה שלמה בלי שום קשר לנידון התווכחנו אם הלכה כחכמים או כר"ג והתשובה בהחלט שהלכה כחכמים וכמו בכל מקום שהלכה כרבים. והרי לפי ר"ג אין שום גזרה לכתחילה לפני חצות ונקטינן שיש תקנה של לפני חצות ורז"ל הפליגו/הגזימו שהעובר על דברי חכמים חייב מיתה. ברור שאף אחד לא חשב שהכוונה שבית דין ממיתים אותו, אך יהיה הכוונה מה שיהיה הוא כתוב שם. אם יש לך ראיה או מקור שהלכה כר"ג תביאו לכאן וכל הענין כן להחמיר או לא לא קשור לכאן בכלל שהרי מדובר בתקנת חכמים שהחמירו עליה כ"כ משום אונס שינה כמ"ש בגמרא. ולא איזה חומרא שהמציאו אברכים. והוויכוח של הראש ישיבה שלך אם להרשות מנינים אחרי חצות בזכרון משה גם לא קשורה לנידון בכלל. כמו כן הטענה שסדר היום בזה"ז נשתנה הוא נידון אחר לגמרי שיש לדון בה. אבל עדיין אף א' לא העלה שנתבטל תק"ח של עד חצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2011 17:39 |
|
| |
יהי אתה מתחיל לעייף אותי
ההלכה כר"ג ולא כחכמים, מה לא מובן לך כאן ?? חלק בבקשה את המשנה לשנים, (וזה מה שעשיתי עם ירוחם לעיל)
חלק ראשון: המחלוקת, ולכן לא היינו אמורים לדעת מה עומד מאחורי תקנת החכמים ובאמת אחרי חצות לא יצא ידי חובה, כמו בכל דברי החכמים שאנו לא מודעים לעומק יסוד התקנה או הגזירה או היא אולי קבלה מסיני והיא דאורייתא ממש,
חלק השני: של המשנה. מעשה בבניו וכו' שם אומרת לנו המשנה שלא רק שלא יצא ידי חובה רק הוא חייב לקראו קריאת שמע עד העלות השחר (ולדעות אחרות עד הנץ) ואין דברי החכמים הלכה למעשה או קבלה מסיני זה רק להרחיק וכו'
כלומר רבי הקודש (מחבר\העורך המשנה) פוסק כפי ר"ג, ולכן מספר לנו את הסיפור של ר"ג ובניו, וכך נפסק בשלחן ערוך,
ואני הבאתי את כל הסיפור עם הילד והמשנה לדבר אחת, ללמד אותנו כלל גדול שאסור לעשות מדברי חכמים כדת חדשה ותורה משמים, יש סיבות אחרות למה החכמים אמרו מה שאמרו, ולכן חייבים להיות תלמידי חכמים באמת בכדי לדעת זאת,
וכל ילד חרדי מאז שמתחיל ללמוד תורה של בעל פה בגיל 7 ביום הראשון לומד את הכלל הפשוט הזה,
ולגבי מצווה לשמוע לדברי חכמים זה ברור לכל ילד כנ"ל, השאלה האם אנו חכמים או עובדי כת ההשקפה, וזו כל זעקתי בעניין,
ואם היית לומד את הספורנו השבת היית מבין על מה זעקתי, אני הצטט לך גם את הספורנו,
ספורנו דברים פרק כח (יד) ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל. שלא ישנו את מצות האל יתברך בפרט ענין המשפט. ולא ימירו את שאר המצות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה כ"ש כשיעשו זה לכבוד קדמונים שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ. אמנם התוכחות עד יולך ה' אותך ואת מלכך היו בבית שני בימי אנטיוכס וזולתו עד שצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה וגלה אחד מהם במצות פומפיא"ו לרומ"ה ומשם והלאה עד ונסחתם היו עד חרבן הבית על יד רומיים ומשם והלאה הם תוכחות בגלות נמשכות אליו. והתחיל בתוכחות באמרו
(טו) אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו וחוקותיו אשר אנכי מצוך היום: וזה בלי ספק כאשר הומרה שמירת מצות התורה במנהגים שונים וזולתם והוסג אחור משפט. וכן אחר שאמר יולך ה' אותך ואת מלכך שהוא החלק השני חזר ואמר כי לא שמעת בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחוקותיו אשר צוך כלומר אבל שמרת מה שצוו או הנהיגו אחרים זולתו אשר לא כתורתו כמו שספרו ז"ל (גטין) שלא היו תורמין ולא מעשרין והוצרכו לתקון יוחנן כ"ג ולגזור על הדמאי והיו נועלים דלת בפני לוין מפני השמטה והוצרך הלל לתקן פרוזבול ובטלו מי סוטה ועגלה ערופה וסנהדרין מרוב הפושעים בסוף בית שני באופן שבטל כל משפט כמו שספרו ז"ל שגברו בעלי זרוע כמו שהוא הענין היום עם כל גלותנו ושפלתנו, שרב הממון בפרט החיב בדין מואס את תורת האל יתברך ומשפטי פיהו. (ע"פ דברי הימים - א טז, יב), ומתאמץ על ידי גוים וערכאותיהם לעות אדם בריבו (ע"פ איכה ג, לו), ובכן ירדו לטמיון הם ונכסיהם ובאלה התבאר' סבת חורבן בית שני והתמדת חורבנו בהתמדת סבתו:
ספורנו דברים פרק כט למען תשכילו את כל אשר תעשון. שתשיגו המכוון בכל מעשיכם לחיי עולם ולחיי שעה:
בכל דרך פירושו של הספורנו הוא תוקף ותוקף את העםארצים ששולטים על האומה,
ליתר ביאור הספורנו על מה הוא נזעק כאן,
ריבונו של עולם יש לנו תורה אלוקית אמיתית שרק לפיה נוכל להיות בארץ הקודש מבחינת חברתית כלכלית מוסרית וקיומית,
ואנו מקדשים את חכמינו כאילו הם הם התורה, ולא היא זועק הספורנו, החכמים עשו מה שעשו לצורך דורם\זמנם,
ביטול שמיטת כספים (פרוזבול) וביטול שאר הנושאים החברתיים של התורה היית אך ורק צורך מקומי וזמני,
אבל חייבים לחזור לתורה החברתית כלכלית של התורה, איסור ריבית (ולא לקבל את ההיתר עסקה של ריבית וכדומה) בכל מקרה, נחלה\דיור לכל יהודי חינם בארץ ישראל,
זה זעקתו של הספורנו, וזה זעקתו של המורה ושל האבן עזרא, ועוד גאונים וראשוניים ועל זה בדיוק אני נזעק כל הזמן בפורום ובקהילה,
העיקרון צריך להיות התורה\התבונה, ולא לעשות מתקנת חכמים לדת חדשה, כי כל דור ודור יש את החכמים שלה, ואין שום סיבה לעשות מהחכמים הקודמים כדת וכתורה משמים, להפך כל דור והחכמים שלה,
אחרת הפכנו להיות עובדי החכמים (הקדומים דווקא) ולא עובדי האלוקים,
תוקן על ידי maxmen ב- 18/09/2011 17:50:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2011 00:18 |
|
| |
בסדר. אתה מתעייף אז נפסיק פה ואני חושב שמי שיקרא את המו"מ יבין מה קורה פה ואם יש לתשובותיך שייכות לטענותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 09:28 |
|
| |
גליון מוסף שבת של מקור ראשון, פרשת אמור
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2012 01:09 |
|
| |
קבלה -
מובן שבקבלה פרטים רבים וההשלכות שלה הם בעצם על כל פרט ופרט שבתומ"צ אך מ"מ אפשר אולי לסכם אותה במילה אחת והיא - אמונה.
מאן דהוא כתב למעלה שקבלה פרושה עשר ספירות (בלי להכנס לשקו"ט בקדמות הי"ס וכו') ואכן בזוהר נקראים עשר הספ' רזא דמיהמנותא- סוד האמונה.
בעולם רגילים לחשוב שאמונה היא להאמין במציאות הבורא אך הקבלה אינה מקבלת זאת, לדעת הקבלה מציאות הבורא היא מוחשית כמציאות הנפש.
כשם שהאדם שהוא עולם קטן יודע וחש את מציאות נפשו שהיא מחיה כל חומרי הגוף ונותנת בהם כוחות (לראות בעין ולחשוב בשכל וכו') כך העולם שהוא אדם גדול מקבל את כוחתיו מהבורא שמתלבש בו ומחיה אותו (ומניע בגלגלים ומצמיח ע"י הארץ וממתק הפרות ע"י השמש וכו').
וכך אמרו רז"ל מה הנפש ממלאת את הגוף כך הקב"ה מלא את כל העולם כו'.
נמצא שכל הכוחות כולם שבעולם החל מהגדול שבכוכבים וכו' ועד ביצת כינים וכו' אינה אלא גילוי כח מכוחו ית' שמתלבש בה.
אמנם לפי כל הנ"ל אפשר שתהיה קס"ד שזה כל מהות הבורא מה שמחיה כל הנבראים ומתלבש בהם ושהוא כעיין כח כללי הכולל כל הכחות כולם ובזה גדלותו כערך מעלת הכלל על הפרט.
אמנם הקבלה מרחיבה ומבארת מעלת הבורא שכל מה שנתגלה ונראה בעולמות אינו כלל מערכו האמיתי רק המציא זאת לצורך הנבראים לתכלית הידועה לו.
ובזה שייך לשון אמונה באמת להרגיל המחשבה תמיד (כמו המאמן ידיו) להפשיט הבורא מלבושיו שנתלבש בעולם הזה ולהעלותו בתודעתנו לרום ערכו האמיתי (כמו שנאמר בזוהר אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין) שלמעלה מן העולם.
(כי האדם אינו יכול לצייר האמת אלא כמו שהיא בו ומכיוון שאינו יודע אלא השבח כמו שנראה ממעלות שבעולם אינו יודע באמת לצייר אמיתת ענינו ומהותו של הבורא וכמו שאמרו בגמרא סיימתא לשבחא דמרך !?)
ולזאת באה הקבלה ומגלה מדרגות שהם נעלות מכוחות שבעולם כמו כן מגלה הקבלה את אופן המשכת האלוקות כמו שהיא ברום ערכה לתוך העולם התחתון בדכים המיוחדות ששם הבורא לכך.
ולכן גם נקראת הקבלה קבלה כי אין לה הכרח מן ההקש וההגיון השכלי כי היא ממעלה קדומה שלמעלה מראשית גילוי הכחות שבעולם כש"כ ממעלת שכל אנושי.
אלא שהיא מקובלת לנו בנבואה שהשיגוה חסידים ע"י גילוי אליהו (ומהם איש מפי איש ) שלמדה להם או ע"י מגידים ונשמות מן שמיא .
תוקן על ידי המנונאסבא ב- 07/05/2012 01:23:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2012 07:55 |
|
| |
<בעולם רגילים לחשוב שאמונה היא להאמין במציאות הבורא אך הקבלה אינה מקבלת זאת, לדעת הקבלה מציאות הבורא היא מוחשית כמציאות הנפש. כשם שהאדם שהוא עולם קטן יודע וחש את מציאות נפשו שהיא מחיה כל חומרי הגוף ונותנת בהם כוחות (לראות בעין ולחשוב בשכל וכו') כך העולם שהוא אדם גדול מקבל את כוחתיו מהבורא שמתלבש בו ומחיה אותו (ומניע בגלגלים ומצמיח ע"י הארץ וממתק הפרות ע"י השמש וכו').
>
גם על הנפש יש מקום לדון מהי בדיוק, אבל האם לשיטתך מי שאינו חש את האמנוה, זקוק לפסיכיאטר?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2012 08:11 |
|
| |
...ומי שאין לו חוש לאסתטיקה, זקוק לפסיכיאטר ? גם את החושים הנזכרים ניתן ללמוד, לחשוף ולפתח.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2012 08:44 |
|
| |
האם חסרון באסתטיקה שקול לחסרון באמונה?
|
|
|
|
|