קבלה מה היא? (הגדרת הקבלה)

מקס - רמת המשכל, וכן טיב המדות הטבעיים והנקנים הוא אמנם בחומר הגוף אבל האני החושב במוח והאני המרגיש שבלב הוא התפשטות כח הנפש אם בבחינת מחשבה ושכל אם בבחינת מדות ורגש. וזוהיא הנפש וכחותיה.

אגב מקס- אתה כבר שלוש שנים כותב בפורום ועדיין מתלהם, האם נראה לך שכולם טפשים?!

אין ספק שאתה כופר בהרבה מדברי רז"ל שהכריחו השארות הנפש אחר מות הגוף וענין למודה בגן עדן וכו'

תראה ידידי, מה פירוש אני כופר בדברי חז"ל ? האם חזל אצלך זה איזה אדם ודעה אחת ?
חז"ל זה מעל אלף שנים של חכמים עם עשרות ומאות אם לא אלפי דעות בכל עניין ועניין,
הרמב"ם בפירוש המשניות (פרק חלק) מסביר שכל העניין היא רק לילדים שצריכים סוכריות להיות טובים,
הוא טוען שאין דעה ברורה בעניין, והנה לשונו הקדוש,

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י

"דע שבעלי התורה נחלקו דעותיהם בענין האושר שישיג האדם בקיום המצות הללו אשר צונו ה' בהם על ידי משה רבינו, ובנקמה אשר תבואינו בעברינו עליהם מחלוקות רבות מאד כפי שנויי שכליהם, ונשתבשו בכך המחשבות שבוש רב, עד שאפשר שלא תמצא כלל אדם שנתברר אצלו ענין זה, גם לא תמצא בו דברים סדורים לאף אחד אלא בערבוב רב"

כלומר אין בחז"ל שום דעה אחידה בעניין, ובהמשך מסביר דוווקא את החז"לים שטוענים על גן עדן וגהינם כסוכריות לילדים,

יש עשרות דעות בחז"ל שמשמע מהם שאין חיים אחרי המוות, בתנ"ך בכלל אין זכר לדבר הזה,
כל חשיבת התנ"ך והמצוות מחייבת את החשיבה שאין חיים אחרי המוות, אחרת אין טעם לשום מצווה בתורה,
אם כל עניין של עבדות השם היא השכר ועולם הרוחני אז מה לי מצווה כמו מילה ועוד, מה לי ארץ ישראל,
אין טעם לשום מצווה בתורה אם כל העניין זה עולם רוחני אחרי המוות,

ולכן לאשים אותי בכפירה בחז"ל זה שטות לגמרי,
האם תאשים את דעת חז"ל שאכלנו כבר את משיח בזמן חזקיהו, או את החז"ל שתמו זכות אבות, ככופרים ח"ו ???? 

 

 
גם שאתה ממציא חדושים נגד דבריהם כמו הפרוש החדש שאמרת שקרויין חיים בגלל ספריהם וכו' שאמרו רז"ל שאין עושים נפשות לצדיקים דבריהם זכרונם. כלומר שאין צריך לפאר את הצדיקים בציונים מפוארים וכו' אלא להרבות בהפצת דבריהם, הרי זה נוגע לזכרונם שבזה מרבים זכותם ומה הקשר פה לקרואין חיים וכו'.

שהאדם מעביר לדורי דורות את ההגות שלו או את הפיזי שלו כלומר צאצאיו, זה נקרא שהוא חיי, כי כל העומד להישרף כשרוף דמי, מה שאין כן צדיקים שדברייהם חיים בזכרונות הדורות הבאים הם בעצם חיים,
וזה מליצת החכמים ש"שפתותיהם דובבות בקבר" הרי אף אחד לא חושב שיש להם בכלל שפתים בקבר, זה הרי אבסורד בשביל מה השפתיים המתות דובבות שם בחושך ??
אל כורחינו שזה מליצה כנ"ל                    

ואדרבה חדוש חז"ל במה שאמרו שצדיקים במתתן קרואים חיים הוא שגם גופם של צדיקים נשאר חיי לאחר המיתה  

מה הרווח שגופם נשאר חיי ?
תשמע ידידי היקר, אין דבר כזה שהגוף נשאר שלם,  זה הרי מטורף לדמיין דמיונות שכאלה, וכמובן למי זה טוב ? ובשביל מה זה טוב ? הרי הוא מת !!
אולי באנטארקטיקה אולי זה אפשרי שהגוף תשאר שלם,
בכל אופן נשאר השאלה בשביל מה שיישאר שלם ??                       

מאחר שנתקדש (רק שיש בזה מדרגות שונות יש שרק קרואים כך ויש שבאמת חיים כמו דוד שלא שלטה בו רימה וכו' 

 
אני לא מבין אותך, על דוד לא שלט רימה, אז מה ? אז נרקב בלי רימה !! בכל מקרה הוא מת פיזית וחיי בנו עד ימינו, עובדה שאנו מדברים עליו, ואומרים את השירה שלו וגם מתרגשים מהשירה שלו עד היום,                     


) משא"כ הרשעים אפ' בחייהם בעוד הנפש החיונית (שהיא חייה בעצם ובצורה נצחית) מלובשת בגופם קרואיים מתים  

הם קרואים מתים כי כל העומד להישרף כשרוף דמי, כל העומד למות הוא כמת דמי כנ"ל לעיל,                                   

כי כל כך גבר בהם יצר הרע על היצר טוב עד שנסתלק הנפש מגופם ואינו מחיה את הגוף אלא באופן של הכרח מצד גזרת הבורא. (כן כתב בפרוש בספר התניא).