בית פורומים ספרים וסופרים

על הספר: הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/9/2011 12:07 לינק ישיר 

תגובה שהגיעתני במייל:

אחת הביקורות המרכזיות על ספרם של פרידמן- הילמן מעבר לאי דיוקים ההיסטוריים, הוא על כך שהשניים כתבו ספר על אדם ואף התיימרו לנתח את הלך מחשבתו, ללא כל נגישות ועיסוק בעולמו הרוחני והתורני, מה שאכן הביא אותם לחוסר הבנה משמעותי, מעבר לטעויות ההיסטוריות שעמדו עליהם, ובכלל לתוצאה שטחית ודלה למדי, ופשוט לא מעניינת בשביל מי שמחפש קצת יותר ממעקב מייגע אחרי חותמות בדרכונים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/9/2011 12:09 לינק ישיר 

ועוד אחת:

א. הספר חלקי מאד ולא מידתי בעליל. מצד אחד חלקים מסויימים בתולדות רממ"ש מנופחים הרבה מעבר לחשיבותם ולהשפעתם, ומצד שני הספר מתעלם לגמרי או כמעט לגמרי מכמה וכמה חלקים מרכזיים ומהותיים בתולדות רממ"ש.
ב. הספר מגמתי בצורה בוטה. הן בסלקציה שרירותית של העדויות, הן בנימה העוברת כחוט השני בכל הספר, הן בפרשנות [המוצגת להלן כעובדות], והן בהערות שקשה שלא לראותן כפוגעניות במכוון.
ג. הספר משופע בשיבושים ושגיאות. אם בכאלה הנובעים מחוסר ידע, אם בכאלה הנובעים מעריכה והגהה רשלניות, ואם בכאלה הנובעים מעבודה שטחית.

להלן כמה דוגמאות :
חלקיות ואי מידתיות:
הספר מתעלם לחלוטין מהספרות העצומה שהשאיר אחריו רממ"ש: מאמרי חסידות, ביאורים ברש"י וברמב"ם, הדרנים, שיחות בעניני השעה וכו' וכו'. ניתן כמובן להפחית בערך ספרות זו או אף לבטלה אבל לשם כך יש צורך בהתייחסות מפורטת, דבר שאינו קיים כלל בספר.
בספר אין כמעט שום תיאור של החיים בחצרו כמו התפילות, ההתוועדויות וכו', כשגלוי וידוע כי מעמדים אלו היו אחד הכלים העוצמתיים ביותר בידי רממ"ש, הן בהשפעה פנימה, והן במשיכת קהלים גדולים מחוץ לחב"ד.
הספר מתעלם לגמרי מיחסיו עם רבנים ואדמורי"ם מחוגים אחרים. הוא מתייחס [בקצרה אמנם] למתנגדיו, ואינו מזכיר ולו במילה את קשריו הענפים עם רבנים ואדמורי"ם אחרים, אם בביקורים שנערכו בחצרו, אם בהתכתבויות איתו, ואם בדברים שאמרו או שכתבו אודותיו.
בספר חסר לגמרי ניתוח המוסדות החינוך החבדיים בכלל וישיבות תומכי תמימים בפרט, השפעת רממ"ש על מוסדות אלו מחד, והאדרת כוחו באמצעותם מאידך.

לעומת ההתעלמויות הללו בולט המקום הרחב שניתן לפרשיות שהמחברים מנתחים בפרוטרוט עד לזרא. ניטול למשל את הפרק המנתח את המאבק בינו לבין גיסו לאחר מות חותנם:
ישנה אמנם חשיבות מסויימת בתיאור מאבק זה, גם בשביל חסידים שוטים הסבורים שהכתרתו היתה הופעה 'שמימית', גם בשביל מעריצים מבחוץ הסבורים שמדובר באדם מושלם ללא כל רבב, וגם בשל העובדה הפשוטה שרממ"ש עצמו התייחס למאבק זה בצורה טעונה ביותר [במשפט הספרים].
אבל הספר אינו מסתפק בתיאור ממצה של המאבק, אלא הופך אותו לאחד הפרקים המרכזיים בחיי רממ"ש ודש בו עד לזרא בפרטי פרטים חסרי משמעות [וחצי תאוות המחברים עלתה בידם: המאבק המצטייר מתוך הספר מצטייר כמאבק מינורי ביותר ביחס למאבקי ירושה בחצרות או בישיבות אחרות].
לא היה מן הראוי לקצץ קצת בתיאור הארוך עד לעייפה של יחסיו עם גיסו, ובמקום 'הפנוי' לספר לדוגמא קצת על יחסיו עם רבי יואל טייטלבום מסאטמאר [לכאן ולכאן] או עם רבי יצחק הוטנר [שוב לכאן ולכאן]???

מגמתיות בסלקצית העדויות:
הספר מתעלם מעדיויות חבדיות בכל מקום בו אין העדות נוחה למחברים, ומאידך מסתמך באופן קבוע על עדויותיו של בארי גור אריה שללא ספק עיין [בלשון עדינה] את רממ"ש, עדויות שחלקן נועדו להקטין את דמותו של רממ"ש וחלקן אינן יותר מאשר פיסות רכילות.
מגמתיות בנימה:
עמוד 80 "באמצעות המצגים האמוציונליים שלו - בכיו התדיר כל אימת שהזכיר את רבי יוסף יצחק, ויכולתו לפרש את דברי הרבי "שהסתלק" אך לא מת בהחלט - הראה מנחם מנדל כי שום אדם אינו ארוג למהות אחת ברבי המת יותר ממנו". על סמך מה קובעים המחברים הנכבדים כי בכיו התדיר לא היה אלא 'מצג אמוציונלי'?
עמוד 239 [בתיאור מות הרבנית] "אולם כאשר גרונר וחסיד אחר קרבו אל הבית, הם נתקלו בגאנזבורג שעמד בחוץ. הוא אמר להם שהרבי אינו מתיר לאיש להיכנס אל הבית ולכן הם נשארו בחוץ, קופאים מקור". אכן מביש: אדם שאשתו על ערש דווי והוא מבקש להסתגר ביגונו לבדו, מותיר את חסידיו לקפוא בקור... [ואולי בכלל היו עטויים במעיל פרווה ובכפפות עור...].
כל אחד מן הפרטים הללו כשלעצמו היה ניתן לדחייה, אולם הקורא בספר יווכח כי נימה זו שולטת בספר ואינה מקרית כלל.
מגמתיות בפרשנות:
עמוד 116 [בתיאור חתונת רממ"ש] "הוא הזמין, כמובן, אדמו"רים חסידיים שאילו באו היו משווים לאירוע צביון חסידי בולט... לדוגמה, שניים מהמנהיגים החסידיים הבולטים ביותר בפולין שעמדו בראש שתי ה"חצרות" הגדולות ביותר, אברהם מרדכי אלתר... הרבי מגור, ויצחק מנם מנדל דנציגר... הרבי מאלכסנדר, לא הופיעו אף על פי שרבי יוסף יצחק שיגר שני שליחים לכל אחד מהם ביום החתונה להזמינם אישית." הרבי מגור והרבי מאלכסנדר נהגו ליסוע לוורשה כדי להשתתף בחתונות בני אדמו"רים? אם ידוע למחברים שכן היה עליהם לציין זאת, אם לאו מה ניתן להסיק מכך שלא באו?
עמוד 121 [בסיום תיאור הגניבות בחתונת רממ"ש] "הגנבות והפריצות קיבלו כותרות ראשיות בעיתונות היידיש. אם ביקש הרבי יוסף יצחק שהחתונה [!] זו תזכהו ביוקרה בקהילת ורשה, השערוריה הזאת בודאי לא סייעה לו." מה ענין הגניבות והפריצות בחתונה ליוקרת רבי יוסף יצחק?
עמוד 159 "אין ספק שהיה זה במידה רבה מהפך נפשי אצל מנדל. בכל אותן שנים שהיה בברלין ובפריז הוא נרתע באופן קיצוני מחשיפה ציבורית כלשהי. החסידים מסבירים זאת בענווה קיצונית, אך ללא ספק יש כאן גם יסוד נפשי חזק של אי בטחון. כך למשל בתמוז תרצ"ה... כתב לו חותנו שפנו אליו כמה אנשים נכבדים, שהקימו "ועד המאחד את כל המניינים שאינם שייכים לקאנסוסטואר", והם מבקשים שמנדל יהיה הרב של קהילה זו. מנדל דחה, ככל הנראה, הצעה זו למרות פנייתו הרגשית של הרבי יוסף יצחק. קשה אמנם לתאר כיצד אדם במחצית שנות ה-40 של משנה את טבעו ומתייצב קבל עם ועדה - בתחילה לציבור החסידים ובהמשך לעולם כולו. אבל ככל הנראה השואה ותחושות האשמה שבאו בהכרח בעקבותיה, כמו גם רצון נפשי עמוק לעצב את חסידות חב"ד בהתאם לתנאים החדשים בעולם המערבי הפתוח, יצרו אצלו דחף להתגבר על מעצוריו." קשה שלא להתפעל מהכשרון של המחברים - רממ"ש סירב להצעת רבנות מסויימת, והרי זו הוכחה מוחצת שהיה לו 'יסוד נפשי חזק של אי בטחון', ומעתה עלינו להתפתל ולהסביר את ה'מהפך הנפשי' שהתחולל אצלו... [למען האמת ראוי לציין כי בהערה 52 לפרק 5 מביאים המחברים 'ראיה' נוספת "בארי גורארי בעדותו מספר על רתיעתו הנפשית של מנדל מהופעה בציבור, ושהוא נהג לאכול כמות של שוקולד לפני כל הופעה כזו. כעבור זמן לאחר שהופעותיו נעשו תדירות, לא נזקק לכך יותר."...]
מגמתיות בהערות מכוונות:
עמוד 236 [בתיאור חלוקת הדולרים] "הוא נראה כמגדל עוז בהשענו על דוכנו...", המילים 'מגדל עוז' בודאי מכוונים ליצור אסוציאציה לשבתי צבי. ניתן כמובן לייחד מקום בספר להשוואות או הפרכת השוואות בין רממ"ש לשבתי צבי, אולם 'השחלת' הביטוי במקום זה - ללא כל קשר עניני או אפילו אסוציאטיבי למגדל עוז השבתאי - דומה שיש בה כדי להראות שמביוגרפיה גרידא 'התעלה' הספר לכלל כתב פלסתר.
עמוד 229 "הילדים, כך הסביר, "הנקיים מכל דאגות צדדיות ויכולים להתמסר בכל הרצינות ללחימה עילאית ויסודית" יורו את הדרך לגאולה..." הגדרת ילדים כ'נקיים מכל דאגות צדדיות' מובנת לכאורה לכל בר דעת. אבל מחברינו הנכבדים והנייטרליים כותבים על כך בהערה 54 לפרק 7 "רק מי שלא גידל ילדים בעצמו יכול לקבוע שצעירים "נקיים מכל דאגות צדדיות". קשה לכנות הערה זאת כפחות ממרושעת.


שיבושים מחוסר ידע:
עמוד 237 "בשנות השמונים הופיעו פוסטרים שונים שבהם נראה הרבי מעל המילים "מלך המשיח... עד מהרה הופיע דיוקנו במרכזו של דגל שעליו נכתב בעברית "ברוך הבא מלך המשיח." הופעות אלו קרו בשנות התשעים [ובעיקר לאחר שרממ"ש חלה] ולא בשנות השמונים. ולא מדובר בטעות דפוס, כפי שעולה מתוך ההקשר הכרונולוגי שבתוכו שתלו המחברים את הקטע הנזכר.
עמוד 244 "ואילו חסידי חב"ד, בהוראתו של הרבי, תמכו באגודת ישראל בפעם הראשונה בהיסטוריה של מפלגה זו, וצעירי חסידי חב"ד היו מהגורמים הפעילים ביותר בתעמולת הבחירות של "האגודה". ואולם דווקא עובדה זו הביאה לפיצול בתוך אגודת ישראל בין החסידים לבין המתנגדים... כתוצאה מהפיצול הוקמה מפלגה חרדית חדשה, "דגל התורה"...". סדר הדברים היה הפוך, לאחר ההתפצלות והקמת דגל התורה הורה רממ"ש לתמוך באגודת ישראל.
שיבושים מעריכה והגהה רשלניות:
עמוד 35 "לאחר מותו של המייסד והאדמו"ר הראשון שניאור זלמן, התחרו על נאמנותם של החסידים בנו דובער... ותלמידו המובהק של שניאור זלמן, אהרן הלוי הורביץ..." ובהערה 24 שם הפניות ביבליוגרפיות ל: אליאור לוונטל והיילמן. בהערה 12 לפרק 2 נכפלו הדברים שוב ללא התייחסות לקטע הנזכר "כבר לאחר מותר של האדמו"ר הראשון, שניאור זלמן, היו מי שרצו להעמיד בראש החסידות את תלמידו הנודע ביותר, אהרן הלוי הורביץ... ולא את דב בער, בנו של שניאור זלמן הצעיר יותר." ושם הפניות ביבליוגרפיות ל: ארליך ואטקס.
בעמודי התמונות בכיתוב מתחת לתמונה 13 "שני מימין: משה הורנשטיין. לידו, משמאל, אשתו חיה מוסיה." כמובן יש לתקן ל: אשתו שיינה סוניה.
שיבושים מעבודה שטחית:
עמוד 80 "אבל בדרכון הסובייטי שלו נקוב תאריך מוקדם יותר, 2 במרס 1985... לכן אפשר שהוא הציג מסמך שנקב בתאריך המוקדם יותר כאשר ביקש בשנת 1927 דרכון סובייטי, כדי שיוכל לצאת את ברית המועצות בגיל "מבוגר יותר" (בן 35 על פי הרשום בדרכונו)". מ-1985 עד 1927 עברו 32 שנים.
עמוד 91 "ב-1920 נשכר מנדל, על פי עדותו שלו, לשמש שוליה של מהנדס.", ובהערה 19 לפרק 3 ישנה הפניה לתצהיר שהגיש לקבלת אזרחות צרפתית. ואילו בעמוד 143-144 "כאשר הגישו מנדל ומוסיה בקשת אזרחות... הוא נשאל על עיסוקיו במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) וענה כי... הוא קיבל פטור מהשרות "בשל היותו סטודנט" ויוכל [!] להמשיך בלימודיו, אבל הוא גם עבד באותו זמן כעוזר למהנדס שהיה מעורב בייצור המלחמתי". כלומר אם שימש כשוליה למהנדס היה זה לכל המאוחר ב-1918.
עמוד 141 "מיר וילן איין ווערין דא שטענדיקע איינוויינער... [אנו רוצים להיות כאן תושבים קבועים...] ... דער לעבין אן שטענדיגין ארט... [ללא אישור מגורים קבוע...]" התרגום אינו מדוייק: בקטע הראשון יש לתרגם: להעשות כאן תושבים קבועים [שמשמעו לקבל אישור ולא להתגוררים בקביעות] ובקטע השני יש לתרגם: ללא מקום קבוע [שמתוכו ניתן ללמוד על רצון להתגורר בקביעות ולא על רצון לקבלת אישור בלבד].




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2011 21:51 לינק ישיר 

לא קראתי את הספר, אבל כאשר כותבי תולדות הרבי כותבים שנולד בשנה זו, והתחתן בשנה זו, ומתחילים את קורות חייו רק מאז בואו לארה"ב. אז שלא יטיפו מוסר למי שמנסה לכתוב על השנים הנעלמות בחייו.
ואגב תופעה  דומה ראינו אצל הליטאים רק העיז איזה דוקטור לכתוב ביוגרפיה מקצועית על החזון אי"ש וכבר נשלפו הטענות השחוקות, הוא לא מבין, הספר שטחי, ועוד ועוד. והרוצה להחכים יעיין באשכול הנ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2011 23:45 לינק ישיר 

אניאניהוא כתב:
הצחקתני. כפפות לבנות היו המודה האחרונה בפאריז של אותם ימים.

אפילו נניח והיית צודק, אז?
אין שום חיסרון שרבי יבין בבגדים, זו רק מעלה מבחינתי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 09:42 לינק ישיר 

חכם לעצמו - ב'ימי מלך' - שלושה כרכים ובהם תיעוד השנים הצעירות של הרבי, ישנם כמה פרקים אודות שנות ברלין-פריז.
וכן ראה בקישורים הבאים:
http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/396313

http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99

אז מה לך כי תלין?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 13:20 לינק ישיר 

נשאלתי מדוע בספר מופיעות תמונותיהם של גיסיו וגיסותיו של נשוא הביוגרפיה, ואילו תמונותיהם של הורי הרבי נשמטו?


תוקן על ידי תמים_פעלו ב- 25/09/2011 13:25:04




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 15:51 לינק ישיר 

שמחה9 כתב:
חכם לעצמו - ב'ימי מלך' - שלושה כרכים ובהם תיעוד השנים הצעירות של הרבי, ישנם כמה פרקים אודות שנות ברלין-פריז.
וכן ראה בקישורים הבאים:
http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/396313

http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99

אז מה לך כי תלין?


ויש גם סדרת הסרטים של "שנים ראשונות" early years"
ושם הביאו מהשנים שהרבי היה בברלין ובפריז
כולל תמונות מהמקומות שלמד ואיפה גר וכו' וכו'

אז מה שכתבו חכם לעצמו ושמחה בונים אינם אמת לגמרי





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/10/2011 14:49 לינק ישיר 

nissim ojer

יועץ משפטי ומרצה בנושאי חוק ומשפט



אתמול בערב הלכתי להרצאה  לכבוד צאת ספרם של פרופ' מנחם פרידמן  ופרופ שמואל היילמן ,

 

אני מבקש לחלוק אתכם את חוויתי מניחוח  טעם ההרצאה ששהייתה לעניות דעתי מרתקת ומאלפת ומומלצת לכל מי שמסוקרן מהתפתחותם של  היהדות בפרט ודתות בכלל .

 

מרצים :פרופ' יורם בילו, האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטה  בר אילן  ו ופרופ' עמנואל אטקס אף הוא מאוניברסיטה העברית  הצליחו לרתק את קהל השומעים באישיותו  הכריזמתית של הרבי לובביץ.

 

הספר של פרופ' מנחם פרידמן ופרופ שמואל היילמן על אישיותו ודרכו של הרבי  באירופה  בין שתי  בברלין , בפריז ובמזרח אירופה מלמדות יותר מכל מה ספג  הרבי השביעי של תנועת חב"ד   מהחברה המערבית לפני שנבחר להיות האדמו"ר 

 

 אישיותו של הרבי הצליחה להביא באותו ערב למכון ון ליר למעלה ממאה וחמישים איש ולפי עדותו של פרופ מוצקין ראש המכון ארוע אחר באותו יום לא הצליח להביא יותר מ-15 איש .

 

באותו ערב נכחו מכובדים רבים כגון: נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס מאיר שמגר ושופט  בית המשפט העליון  בדימוס חשין ולמעלה ממחצית האולם פרופסורים פעילים והשאר היו בגמלאות .

 

למי שהחמיץ את הערב אוכל אולי לצנן את ההחמצה על דרך הבאת תמצית הדברים , אולי מעל הכל אולי כדאי לקרוא את הספר עצמו על האישיות הבלתי רגילה של הדמות מנחם מנדל שניאורסון , הנקרא הרבי מלובביץ.

 

גם בארץ וגם בכל רחבי העולם נודע שמו של הרבי בפרט לכל אלו שפגשו את "השלוחים " הם השליחים של הרבי בכל מדינות  העולם .לכל פוליטיקאים בארץ ובארה"ב שרצו להיבחר  לכנסת ולבית הנבחרים ,מצאו את הדרך לבניין 770 בברוקלין  מנת להצטלם אתו.ולפרסם את הצילום בערוצי התקשורת .

 

מן הסתם ,כל אלה שקוראים את הבלוג יודעים מן העיתונות על הרבי מלובביץ , אבל ההחמצה היא בתיאור המרתק על מלחמות הירושה לבחירתם של האדמורים של תנועת חב"ד ובכלל זה גם הכרזתו של הרבי ,על עצמו "כמלך המשיח "  ו"סימוכין" להכרזה זו או הוכחות  בפועל נמצאו בנוטריקון וגמטרייה של האותיות שלא לומר על כך שהרבי היה חסוך ילדים והרי ידוע שהמשיח שיבוא יהיה ללא ילדים.

 

השפעתו של הרבי על החזרתם של יהודים  חילונים ליהדות היא עצומה , חלקם היו פליטי גואה שהפכו להיות שלוחים ,כיום תנועת חב"ד ממשיכה  את דרכו של הרבי ומחרפת נפשם של השליחים כדי להביא את היהדות ואת שבעת מצוות בני נח לכל ארצות תבל, וכל הדעות זה הרבה.

 

השאלה העיקרית שנשאלה בערב העיון , הייתה ,היכן תהיה תנועת חב"ד בעוד שתי דורות בפרט לאור העובדה שהחסידים שמאמנים כי הרבי הוא מלך המשיח לא הגיע עדיין  ואכזבה  תהיה ניכרת ,מה אז ?

 

המרצים נגעו  עוד בדמיון של תנועת ברסלב שנמצאת כיום ללא מנהיג ,ולעובדה כי עד היום לא נבחר אדמו"ר אחר  במקום הרבי מלובביץ לתנועת חב"ד כתוצאה מכך נוצר קרע בין חסידי חב"ד שמאמנים כי הרבי הוא מלך המשיח לבין אלו שסוברים שהוא ככל האדם ולכן יש לבחור מנהיג ואדמו"ר לתנועת חב"ד .

 

למי ששמע את ההרצאה , שמע צלילי ביקורת כנגד הרבי וכנגד מאמיניו בגין העובדה כי הרבי הכריז על עצמו כמשיח שגם לי ההכרזה  נשמעת הזויה ,מצד שני אני מכבד את מה שתנועת חב"ד עשתה וממשיכה לעשות .

 

הצלחתי להעלות שאלה למרצים המכובדים והיא :

 

"אני שומע  צלילי ביקורת כנגד הרבי בפרט לאור שם הספר :הרבי מלובביץ'  בחייו ובחיים שלאחר חייו ואני שואל מדוע לבוא בטענות לרבי ובכלל לאנשים שמכריזים על עצמן כמשיח , כאשר היהדות המציאה את מושג המשיח והפכה אותו לאחת מ- 13 עיקרי האמונה של היהדות שכל יהודי מאמין חייב לקבל עליו.

 

למעלה מזה טענתי כי חכמים זיכרונם לברכה  ציינו " יעקב אבינו חי " ונשאלה שאלה כיצד ? והתשובה של חכמים , מה זרעו חי כן יעקוב אבינו חי " ולכן מן הסתם תנועת חב"ד סבורה שהרבי עדיין חי.

 

ועוד הוספתי , כי הרמב"ם ענק הפילוסופים ביהדות ובעולם בכלל סבר כי בר כוכבה יכול היה להיות משיח או היה מעין משיח בפרט אם הוא יעמוד במספר תנאים המפורטים  בסיפרו "הלכות מלכים"

 

כמו כן שאלתי מה תגובתם לאמירתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ לעניין הכרזתו של הרבי על עצמו כמשיח "

 

אגב במהלך השאלה ציינתי כי אומר הדברים בדחילו ורחימו שכן מדובר ברב ענק ביהדות לא הזכרתי ברבים את אמירתו  של פרופ' ליבוביץ אולם אמירתו הייתה :

 

" כי הוא אינו יודע אם הרבי לובביץ הוא נוכל או פסיכופט" ?

 

האמת שכל המרצים התחמקו מהשאלה אבל לכם הקוראים אני משאיר את הניסיון לענות  על השאלה? 

 

מה שכן אני לא ויתרתי  וניגשתי אליהם  לאחר ההרצאה לנסות לקבל תשובה לשאלה !, 

 

*המשך יבוא 

 

 



תוקן על ידי אפי81 ב- 04/10/2011 14:54:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/10/2011 16:07 לינק ישיר 

יש להניח שניסים עופר הוא מתלמידי יצחק קראוס וסיעתו.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2011 10:13 לינק ישיר 

יום העיון היה ערב הצדעה לספר ומחבריו או דיון אובייקטיבי. מי שנטל חלק ביום עיון, מוזמן להבהיר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/10/2011 15:03 לינק ישיר 

הגדרה ליבוביצאית נאה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/10/2011 13:26 לינק ישיר 

"המקור הוא בגימטריאות"?
"המשיח יהי' חסוך [!] ילדים"? והדבר "ידוע"!
ו"יעקב אבינו חי"!
וגם: "הלכות מלכים" הוא "סיפרו" של הרמב"ם; ואותו רמב"ם בכלל סבר שבר כוכבה [!] יכול להיות משיח! - כנראה זה היה בפגישתו של הרמב"ם עם כריסטופר קולומבוס בתום מלחמת שלושים השנים...

-

כה לחי!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/10/2011 18:30 לינק ישיר 

מליפמן כתב:
"המקור הוא בגימטריאות"?
"המשיח יהי' חסוך [!] ילדים"? והדבר "ידוע"!
ו"יעקב אבינו חי"!
וגם: "הלכות מלכים" הוא "סיפרו" של הרמב"ם; ואותו רמב"ם בכלל סבר שבר כוכבה [!] יכול להיות משיח! - כנראה זה היה בפגישתו של הרמב"ם עם כריסטופר קולומבוס בתום מלחמת שלושים השנים...

-

כה לחי!


בניגוד למר ניסים הנכבד, ממני לא תוציא אמירות מפוקפקות כגון אלו. אך חשוב להבהיר נקודה אחת: הדיון האם הרבי מלובביץ' ראוי להיות משיח או לא, הוא דיון הלכתי. אפשר לדון בו גם מנקודת מבט פסיכולוגית, היסטורית, סוציולוגית ואנתרפולוגית. אך לפני הכל ואחרי הכל, לא משנה מה תהיה הדעה בנושא - זהו דיון הלכתי. הנושא הוא ההלכתי, ולכן גם הפרמטרים לקביעת מיהו ראוי להיות משיח, מיהו משיח ומיהו משיח שקר, הם לכל לראש - הלכתיים.
(אני לכשעצמי חושב שהרבי לאחר פטירתו אינו משיח, אם מישהו פקפק בכך, אך חוששני שהנקודה ההאמורה, שהדיון הוא הלכתי - נשכחה במעט בלהט הדיון).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2011 00:54 לינק ישיר 

באגב:
את הסיפור שהרבי התגורר בפריז רחוק מבית כנסת קראתי מזמן, במקור אוהד, ואולי אף חבד"י. אני מניח שהכוונה היתה שם לרחוק מביכ"נ חסידי, או שבשבת היתה בעיה ללכת עד בית הכנסת אותו העדיף. אינני יודע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/11/2011 17:30 לינק ישיר 

הנחות מרגיזות, שגיאות מביכות / קובי אריאלי

הספר הוא יצור כלאיים – לא ממש מדעי וגם לא ביוגרפיה ספרותית. השערות חסרות שחר מבקשות לקעקע אמונות ותיקות

את "הרבי מלובביץ'" של פרידמן והיילמן קראתי אחרי שכבר קבעתי את דעתי עליו. אני רואה עצמי אוהד חב"ד ומעריץ של הרבי (תמונתו תלויה בסלון ביתי) ובני משפחתי הקרובה נמנים על חסידיו. כיוון שפרידמן נתפס בקרב חסידי חב"ד כ"אויב", גם בשל היותו חוקר "חיצוני" המנסה למדוד את הרבי הנערץ בכלי מחקר אנושיים ובעיקר בשל דעותיו הביקורתיות כלפי הרבי שהן מן המפורסמות – הרי שהתייחסותם לספר, עוד בכריכתו, היא כאל מסמך פלסתר שאסור להכניסו הביתה. מתוך נקודת מוצא זו, שבאופן טבעי לא פסחה גם עליי, ניגשתי בדחילו ורחימו לקריאת הספר בעיון מדוקדק, מתוך תקווה שבסוף הקריאה אגלה, כמו במקרים רבים אחרים, כי אך פרנויה חסידית יש כאן וכי הגזימו המלעיזים על שני החוקרים שעשו מלאכתם נאמנה.

ובכן, זה לא קרה. "הרבי מלובביץ'" הוא אמנם לא מהדורה מחודשת של "זמיר עריצים" או של מכתב הרב שך מ-1986 כפי שחושבים אחדים מחבריי, חסידי חב"ד, אבל הוא בהחלט מסמך מאוד בעייתי שמעלה הרהורים אחדים על אודות יכולותיהם וסמכותם של מומחים מהאקדמיה בנושאים שברוח.

ראשית, הספר רצוף שגיאות מביכות ומקוממות. כשמאיר שלו כותב ב"ראשית" כי שילוח הקן הוא מצווה התלויה בארץ זה מעורר תמיהה, שווה שיחת טלפון מתקלסת – אבל נסלח. כאשר חוקר אקדמי שהקדיש את מחצית חייו לחקר הרבי מלובביץ' וחצר חב"ד טועה בביאור ראשי התיבות נבג"מ (נשמתו בגנזי מרומים) ופותח אותם, פעמיים, כ"נשמתו בגן עדן מקדם", זה איננו פך קטן. זו חרפה גדולה. כשהמונח "פנימי", מושג יסוד בתורת חב"ד ובהווי החב"די, מפורש באופן שגוי עד גיחוך, זה גורם לחשוב שמישהו כאן לא הבין את כל העסק. כשכדי להוכיח תזה עקשנית מסוימת נכתב בספר (עמ' 309) כי "קמינצקי ב(ספר) ימי חב"ד אינו מזכיר את חנה ושמריהו גוראריה" (גיסו של הרבי, שכביכול לא השלים עם בחירתו לאדמו"ר. ק"א), שעה שבספרו הנזכר של קמינצקי מופיעים שלושה (!) ערכים אודות הרב גוראריה – זה כבר מעלה חשד שהספר נכתב כדי להוכיח בדיעבד הנחות שנקבעו מראש.

ואכן, פרידמן והיילמן מונעים לאורך כל הספר מצורך אובססיבי להוכיח מספר הנחות מרגיזות וחסרות שחר. אין שחר לקביעה כאילו בשנים של טרום אדמו"רותו היה הרבי דתי בצורה מינורית בלבד. המחברים עצמם מתארים עובדות המלמדות על אורח חיים דתי קיצוני שכולל תעניות נדבה והקפדה על קוצו של יו"ד בהלכות שבת, למשל. איך זה עולה בקנה אחד עם הקביעה הזו? תחרותיותו, כביכול, של הרבי, זו שגרמה לו לנצח את גיסו הרב גוראריה ב"מאבק" על כס האדמו"רות, מופרכת מיסודה. הספר עצמו מתאר את הססנותו של הרבי בקבלת עול האדמו"רות ואת המסלול הארוך שנדרש לצורך שכנועו. והמשיחיות? נו, שוין. על זה כבר שמענו. בשביל זה אין צורך לא בפרידמן ולא בהיילמן.

הספר הוא יצור כלאיים מוחלט: הוא אינו ממוסמך ומבוסס כמו שספר מדעי צריך להיות ומנגד הוא אינו מספיק חווייתי ומענג כפי שביוגרפיה ספרותית צריכה להיות; הוא מצד אחד מביע הערצה עצומה (בעיקר בין השיטין) לרבי ומנגד חשוב למחברים לקעקע, באמצעות רשת השערות אינסופית, אמונות חב"דיות מקודשות, כאילו להכעיס.

כבר שבע עשרה שנה, מאז הסתלק הרבי לבית עולמו, שאני מצפה לספר טוב וממצה שיביא את הדמות האדירה הזו בשלמותה. יצא לאור "הרבי מלובביץ'" ואני עדיין מחכה. יותר מאי פעם.


מקור: מוסף 'שבת' של 'מקור ראשון'




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > על הספר: הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.