כידוע התקשו רבים להבין את דברי התורה שמשחררת את כל אלו שבנו בתים ונטעו כרמים מחובת המלחמה ומהו הטעם של פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו מהי החשיבות הלכאורה מוגזמת שיש בחניכת הבית שבשבילו נפטור את בעליו מחובתו הבסיסית לסכן את חייו ולהשתתף עם שאר ישראל במלחמה איך יכולה הרגשה קלה כל כך של קללה שאיש אחר יחנכנו לפטור לגמרי מחובה של מסירות נפש להגן על ישראל מיד צר
נראה על פי דברי הגמרא שאביא בהמשך שהתורה מדברת על דרך ארץ על צורת האדם ועל הדרך בה הוא בונה את עצמו ועל פי זה אפשר להבין שדברי הכוהן למנוע את הבונה בית לצאת לצבא הוא בשביל שקודם היציאה האדם צריך להיות בנוי בעצמו כיון שבכך ההשתתפות שלו במלחמה ובהרג לא הופכת אותו לחייל מקצועי בדומה לשכיר חרב אלא לאדם שמגן על הקרקע שלו על הארץ שהוא בנה לעצמו קודם
ואפילו במלחמה שיש בה תקיפה ההגנה גם אם היא מלחמת מניעה בה ישראל הם היוזמים שלה בשביל ליצור הרתעה בכל זאת כיון שלאדם יש אחיזה בקרקע בו הוא חי אין במלחמה הזאת אכזריות כיון שהיא נובעת מתוך דאגה אמיתית ומתוך חשש על הבית ועל האישה
תנו רבנן אשר בנה אשר נטע אשר ארש לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה ואף שלמה אמר בחכמתו (משלי כד) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך הכן בחוץ מלאכתך זה בית ועתדה בשדה לך זה כרם אחר ובנית ביתך זו אשה
הגמרא אומרת דרך ארץ הוא שהאדם בונה בית ורק אחר כך נושא אשה מלבד שיש בדבר דרך ארץ שידאג קודם למצב החומרי של האישה קודם שהוא מכניס אותה לביתו יש בעניין גם רובד עמוק יותר בנפש והוא שדרכו של האיש לחזר אחר אבידתו הוא זה שצריך לצאת ולהתמודד עם העולם בשביל למצוא אשה ולכן קודם לכך הוא צריך לבסס את עצמו ולבנות לו בית ומתוך הוא מבוסס בשלב הבא הוא כבר ראוי גם להתמודד
כל זה הוא במצב הבסיס של האדם רק שמאז האדם התעדן והחכים כך שההתמודדות שלו פסקה מלהיות בעיקרה התמודדות בעולם החומרי המעשי לחוד ועיקר החיים שלו הפכו להיות בתחום הרוח ועל פי זה הגמרא מתאימה את השלבים האלו עצמם לצורת הבניה העצמית של ימינו אנו שהוא בצורת העסק בדברי התורה
ד"א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה לך זה משנה אחר ובנית ביתך זה גמ' ד"א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה ועתדה בשדה לך זה גמרא אחר ובנית ביתך אלו מעשים טובים ר' אליעזר בנו של ר"י הגלילי אומר הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה וגמרא ועתדה בשדה לך אלו מעשים טובים אחר ובנית ביתך דרוש וקבל שכר
במקרא האדם למד את העיקרים של התורה ואת הצורה הבסיסית הנכונה של ההסתכלות על העולם כעולם ששייך לה' ושהשייכות הזאת מחייבת אותנו לבחור בטוב ולמאוס ברע והוא כנגד בניית הבית שבו האדם ממקם את עצמו בעולם בצורה קבועה האמונה שהעולם הוא מסודר והוא האמיתי הופך את האדם בעולם לתושב קבע שפועל מתוך אחריות מחייבת ובכך הוא זוכה לבית
[וזה מעבר לכך שהשקפת עולם מסודרת עושה את האדם בהרגשה שלו למציאות של קבע בעולם שסביבו שבכך הוא עושה גם את עצמו אלא שבכך שהתורה היא מציאות הסדר בעצמו על ידי כן הבית של האדם הוא הרבה יותר בנוי]
בשלב הבא ועתדה בשדה לך שהוא המשנה והוא השלב שבין בניית הבית החומרי לשכלול שלו השלם שנמשל אצל האיש לאישה שהוא כבר הבית של הרוח שהוא מעבר לבסיס החומרי הראשוני שבו האדם בוטח
המקום של המשנה הוא בהשקעה שהיא לקראת העתיד אין למשנה מקום מעבר לזה שהיא ההשתדלות שעל ידו לבסוף האדם יזכה בהבנה העצמית של הגמרה שבה התורה הופכת להיות של עצמו השינון של המשנה הוא הבסיס אבל הוא לא האדם עצמו כיון שהוא עיקרו ידיעה טכנית שנמצאת מחוץ לחיים ורק הגמרא שהוא הסברא מחזיר את ההשקעה של המשנה ומצמיח פירות
ובשלב השלישי יש את המעשים טובים ודרוש וקבל שכר כל אדם על פי הנטייה האישית של עצמו לדרשנים בית המדרש ולימוד התורה הוא המימוש העצמי והתכלית האחרונה שלהם לעומת זאת שאר העם מבטא את העצמי שעליון שלו על ידי המעשים הטובים לחוד בה הוא מבטא את העומק של הגמרא שנחקק בו בשעה שהוא מעיין בסברת טעמי התורה
בקצרה ולסיכום - אפשר לומר ביחס לעניין המעשי בצבא כיום שהשקפת התורה היא שלא ראוי לצעירים מדאי לצאת לצבא ורק למבוגרים שכבר בנו את עצמם להם יש יכולת להילחם ולכן יש גם את שיטת ר' יוסי שהירא והרך הלבב הוא מעבירות בידו כיון שרק מי שהוא נקי יש לו יכולת להילחם ולהרוג בלי שהידיים שלו יוכתמו ואמנם שוודאי עיקר ההלכה היא לא כך בכל זאת ודאי שיש קלקול גדול בגישה החילונית של מקימי המדינה שראו דווקא בצבא את כור ההיתוך הראוי ואמנם שיש בצבא גם אידיאל של ההקרבה להציל את ישראל העם מיד צר וביכולת המסירות וההקרבה הזאת לחנך ובכל זאת ההשקפה היא חילונית בזה שהיא רואה את המדינה כערך העליון בעוד שעל פי התורה דווקא החיים עצמם הם הערך ואפילו שהם החיים של האויב ואמנם שחובה להילחם בו ומצווה גדולה בדבר כיון שכך הוא רצון ה' שהאדם ילחם בשביל להגן על עצמו ובכל זאת לא זאת הדרך לחנך נערים אלא בתורה וביראת ה' ולכן רק לאחר גיל עשרים הוא הופך ליוצא צבא שהוא לאחר מקרא משנה וגמרא לימוד דרישת התורה בניית בית נטיעת כרם ונשיאת אישה בן שמונה עשרה לחופה ורק אחר כך בן עשרים לרדוף
(כיום אפשר לדחות את זה לעוד כמה שנים כיון שהאדם הוא עדין יותר והוא גם מתחתן בזמן מאוחר יותר)