חזרתי מפגישה...
שוב זה לא נראה לי..
הוא לגמרי לא הסגננון שלי!...
אבל אני שואלת את עצמי : " לעזאזאל לאיפה נעלמו הפרפרים שהיו בעבר לפני הפגישה"???
לא משנה מי הוא, מה הוא, היו איזה שהם פרפרונים חמודים כאלו...
למה היום הם לא היו,, אפילו לא עיקצוץ....???
איפה הבעיה?
נשלח ב-19/9/2011 00:47
הרוטינה, השגרה הרגה את הפרפרים. אחרי כמה זמן זה נהיה "נו עוד אחד? בא נבדוק מה יש לו לחדש.." (ובד"כ אין משו שלא ראית ככה שמיד נלחץ כפתור "נקסט..")
נשלח ב-19/9/2011 01:13
א"כ לדעתך א"א להחזיר ת'פרפרים?
אוייש זה חבל זה היה החלק המעניין לפחות והסיבה שבשלה שווה בכלל לנסות...
אני חייבת עצה איך להרגיש אפילו צל צילו של עיקצוצון חמוד כזה..
נשלח ב-19/9/2011 01:15
מעמיקה כתב:
אני חייבת עצה איך להרגיש אפילו צל צילו של עיקצוצון חמוד כזה..
הפסקה כמה חודשים... והכל יחזור אלייך.....
נשלח ב-19/9/2011 01:25
כמעט_חדשה כתב:
אני חייבת עצה איך להרגיש אפילו צל צילו של עיקצוצון חמוד כזה..
הפסקה כמה חודשים...
והכל יחזור אלייך.....
חחח... ניסיתי כבר, אבל אז אמא באה ואומרת: "זו הפעם הצעה מצויינת, חבל להפסיד... תראי את דוחה ת'מזל שלך אח"כ אל תבואי בתלונות"
השאלה מה עדיף... וויכוח עם אמא ולחץ שמא פספסתי או סיכוי לפרפרון או מינמום עיקצוצון????????
נשלח ב-19/9/2011 11:01
לא יודעת מה עדיף.. אצלי הפרפרים לפני לא ממש מזיזים..
נשלח ב-19/9/2011 11:03
אפקט הפרפר...
נשלח ב-19/9/2011 12:38
מעמיקה כתב:
אני חייבת עצה איך להרגיש אפילו צל צילו של עיקצוצון חמוד כזה..
הפסקה כמה חודשים...
והכל יחזור אלייך.....
חחח... ניסיתי כבר, אבל אז אמא באה ואומרת: "זו הפעם הצעה מצויינת, חבל להפסיד... תראי את דוחה ת'מזל שלך אח"כ אל תבואי בתלונות"
השאלה מה עדיף... וויכוח עם אמא ולחץ שמא פספסתי או סיכוי לפרפרון או מינמום עיקצוצון????????
לדעתי בפעם הבאה תביאי איתך איזה יתושון קטנטן פיצקי חמודי כזה.. תהיי בטוחה שהוא יעשה את המלאכה היטב...:)
ולעצם הרגשת לבך, ייתכן כי את הלכת כי אומרים לך ללכת אבל לא כי את באמת מאמינה שייצא מזה משהו..?!
נשלח ב-19/9/2011 13:01
חוץ מהפעם הראשונה... זתומרת הבחור הראשון לא נראה לי שהיו לי פרפרים.... אולי זה בגלל שאני מתעבת את הייצורים האלה... אז הם שומרים מרחק ממני??? אממממ באמת מרגישה שחסר לי את זה.... אני מרגישה לפעמים כאילו אני נמצאת בראיון עבודה ולא בדייט.... ובראיון עבודה... אז מגיעים לפעמים פרפרים.... זתומרת שהם לא שואלים מתי לבוא... אלא באים מתי שבא להם.... ובאמת שמפריע לי שאני לא מרגישה פרפרים.... (כשזה באמת יהיה זה מסתמא הם יגיעו.....) גם אם יש הפסקות באמצע לא נראה לי שזה מה שיעשה את זה... ועמקויות - אתה צודק... לפעמים הולכים "רק בגלל..." לא משנה הסיבה... אבל כאילו לעשות טובה לאנושות ולבדוק את הבא בתור....
נשלח ב-20/9/2011 09:33
יש לכן פרפרים בבטן לפני פגישה עם בחור חדש ולא מוכר?
נשלח ב-20/9/2011 21:34
יש את הלחץ שלפני. לא? לזה הכוונה?
נשלח ב-23/9/2011 01:34
את מזכירה לי שפעם לפני המון המון שנים.... כשרק התחילו ההצעות...
דבר ראשון שהייתי עושה זה לדמיין את השם משפחה שלו ביחד עם השם שלי. ואז לוקחת את כל הפרטים ומדמיינת איך אני מספרת אותם לחברות...
"קוראים לו בלה בלה והוא לומד בישיבת בלה בלה בלה הוא בן לה לה לה הוא בגובה הזה והזה עשינו 8 פגישות- ה8 זה הוורט הוא גר בבלה בלה ואני הבחורה השביעית שהוא יצא איתה והוא הבחור השני שלי תודה לאל!"
וכו' וכו'... ככה עם כל בחור- עד שנמאס לי. וכבר הפסקתי לברר והתחלתי לבררר פרטים שיטחיים בלבד. יוצאת- ורואה בכלל אם יש טעם לברר עוד....
פרפרים- זה דבר ששמור לבנות סמינר נאיביות לדעתי.
נשלח ב-23/9/2011 12:41
פרפרים- זה דבר ששמור לבנות סמינר נאיביות לדעתי.[/quote]
אני לגמרי לא מסכימה איתך..
זה אמור להיות הרגשה טבעית..
התרגשות קלה.. בעקבות זה שיש לך אפילו אחוזון שחייך יכולים להשתנות..
זה לא בהכרח שייך רק לבנות הסמינר..
יש את זה בכל מגזר, טבעי שאשה פוגשת בגבר למטרה רצינית היא מתרגשת..
השאלה שלי לאן נעלם "המשהו" שאמור להיות טבעי..
נשלח ב-25/9/2011 03:28
אוהו.. מיטיבה את לתאר את תחושותיי. כשאני חשבתי ע"כ אני פשוט השלמתי עם זה.
בחיי הנישואין (אני לא יודע באמת, כך מספרים לי..) גם כן בתחילה הכל זורח ומקפיץ לב, אך לאחר תקופת מה נכנסים לפורום "נישואי חרדים" ופותחים אשכול בשם "לאן נעלמו הפרפרים".. אלו הם החיים... מתרגלים ומתרגלים. אני אישית לא חושב שזה רע או טוב. כך זה - וכך זה צריך להיות.
הצלחה! ענני
נשלח ב-5/10/2011 00:21
גם אצלי נעלמו הפרפרים, ופתאום הם הופיעו גדולים ויפים- כשנפגשתי פגישות מתקדמות וקצת התחלתי להתאהב. זה עבר והפרפרים שוב נעלמו, אני מניחה שבכוחה של האהבה למשוך פרפרים.
זה היה החלק המעניין לפחות והסיבה שבשלה שווה בכלל לנסות...
