|
|
| נשלח ב-21/9/2011 13:45 |
 |
| |
רוצה
בשכונת נעורי היה יהודי שכל שנה בסוכות נהג לטעון שאינו מבין מדוע עליו לסמוך על קהלת. הוא מוכן להתנסות בשרים ושרות ולהגיע לאותה מסקנה.
האם בספר קהלת כתוב על האושר שבתלמוד תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 14:18 |
|
| |
עציוני.
נתת לי חומר חשוב למחשבה, אשתדל למפות לעצמי את ה"סטטוס-קוו" התורתי אליבא דהמשתקף מתוך עולם התורה כפי שהוא, ונראה אם אצליח להעלות משהו בזה. תודה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 14:29 |
|
| |
רוצה
תאמין לי, גם אני מכיר, אך הכרתי גם דברים אחרים.
ושוב, בקהלת לא נאמרה מילה על האושר, זה מה שצריך לעשות ותו לא.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/09/2011 14:47:45
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 15:23 |
|
| |
דייר
ראשית לא כתוב בשום מקום שצריך להיות אברך.
מה שאני טוען הוא כך,
האושר הכי גדול ומיצוי הפונטציאל בצורה המושלמת שלו הוא לגדול בתורה,
זה קשה מאוד,
אם ניתן אופציות נוספות להשיג תחושה של מיצוי עצמי ההגיון אומר שרוב האנשים יוותרו על הניסיון להשיג את האושר הגדול ויסתפקו במעט שניתן להשיג בקלות
לכן מכניסים (באמצעים של לחץ חברתי) את כולם לתוך מסגרת שלא תיתן להם שום סיפוק אלא א"כ יעמלו בתורה וימצו את כל האפשרויות שיש בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 15:30 |
|
| |
ומי אמר לך את זה?
איפה כתוב שהמטרה שלנו בעולם זה ללמוד גמרא יומם ולילה?
אולי המטרה היא שנהיה אנשים ישרים מוסריים ואור לגויים.
למה אבות האומה מוזכרים לשבח כאנשים בעלי מידות טובות ותכונות של מנהיגות וטובת הכלל
ולא מוזכר שהם שקדו על התורה בלי הפסקה בלי שום קשר לעולם המעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 15:52 |
|
| |
והיות שהכסף היא המצאה אנושית, והיות שאם אלוקים יזרוק כסף משמים הוא בעצם הורס את הכלכלה ולכן לא עושה כך (כמו שהנאצים עשו לאנגליה וכל אנגלי ידע לא לקחת כי ידע שהוא בעצם יורה בעצמו אם יקח)
והיות שכל כסף שקיים היא שעת עבודה ודם של מישהו,
וכאן אני שואל אייך הגיע לידך השקל בלי לעבוד,
1, משמים לא כאמור
2, תרומה ?! למה התורם תרם ? כי שכנעו אותו שיקבל גן עדן ?! אז אין לך גזל יותר מזה וגם שכר נביא שקר בצידו,
נכון שלימוד תורה אין הנאה יותר מזה, אבל השאלה על חשבון מי ? וכמה גזל ושקרים ונבואות שקר וכדומה מותר הכל בשביל הנאה,
אבל למה לנו לשבור את הראש כבר נפסק בשולחן ערוך שאסור שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו;
(כלומר ישקר שמי שיתרום יקבל מאלוקים בחזרה, משקר שזה דעת התורה שצריך ללמוד כל היום וזה מצווה,
גוזל במרמה כסף שהיא דם וזיעה של זולתו, ובסוף גם מחדש דת חדשה (= כת ההשקפה) ועוזב את קונו,)
ערוך השולחן אורח חיים הלכות משא ומתן סימן קנו סעיף א
אח"כ ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון כי העניות מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו ומי שיש לו אומנות דבר טוב הוא וכך אמרו חז"ל בקידושין [כט.] שחייב אדם ללמד את בנו אומנות וכל שאינו מלמדו אומנות כאלו מלמדו לסטות וכמה טועים בזה לאמר שהאומנות הוא דבר של בזיון שהרי כמה תנאים ואמוראים שהיו בעלי מלאכות ואיתא במדרש רבה בראשית [פ' ע"ד] חביבה היא המלאכה מזכות אבות שזכות אבות הצילה ממון ומלאכה הצילה נפשות שנאמר [בראשית לא, מב] לולי אלקי אבי אברהם וגו' כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש כלומר שלא הרגו לבן ליעקב בפגעו בו ומעלה גדולה היא למי שמתפרנס ממעשה ידיו שנאמר [תהלים קכח, ב] יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב שכולו טוב:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 16:13 |
|
| |
הוא מה שאמרתי לנסות ולהבין אותם ולהתיחס אליהם בסימפטיה, הדבר בחזקת מסייע לעוברי עבירה!
הרמב"ם והטור כותבים על- סופם של אלו הלומדים- בסוף מלסטם את הבריות אותה לשון אומר רש"י בבן סורר ומורה. שנהרג על שם סופו.
אלו לא בסופם מלסטמים את הבריות- אלא כבר בתחילת דרכם, לא די שהם סרים מן הדרך של הפוסקים. הם מחזיקים מעצמם ומורים הלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 16:36 |
|
| |
דייר,
איפה דיברתי על מה המטרה שלנו בחיים?
מקסמן
אתה שואל האם מותר להבטיח למי שהוא גן עדן אם הוא יתרום לכולל,
אתה משוכנע שלא, אולי אתה גם צודק, אולי.
אבל מה זה קשור לעניינינו?
השאלה הייתה איך פותרים את המצוקה של האברכים,
תשובתי היא: המצוקה היא מכוונת כדי לנסות ליצור עוד עוד ת"ח,
יש לך ביקורת נוקבת על השיטה? הללויה.
תפתח לך עוד עוד אשכולות על הנושא ותפרוק בהם את תסכולך.
לעצם השאלה איך משכנעים אדם לתרום לכוללים,
ולמה אדם תורם לאונברסיטה? או לבית חולים? או לקבוצת כדורגל?
גם כי שיכנעו אותו שיקבל עלם הבא?
ישנם הרבה סיבות למה אדם תורם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 17:22 |
|
| |
| רוצה_להבין כתב: |  |
מקסמן
אתה שואל האם מותר להבטיח למי שהוא גן עדן אם הוא יתרום לכולל,
אתה משוכנע שלא, אולי אתה גם צודק, אולי.
1, על נבוא שקר ודיבור בשם האלוקים כביכול חייבים מיתה, עיין במקורות אפי' בתור בדיחה אסור לדבר בשם האלוקים ושוב עיין במקורות,
2, זה גזל הזולת מה לי עם אקדח ומה לי שיכנוע בשקר או מה לי שמתחילה וביודעין נהיה עני ומעורר רחמים ועם הרחמים מוציא את כספי ועמלי,
אבל מה זה קשור לעניינינו?
השאלה הייתה איך פותרים את המצוקה של האברכים,
תשובתי היא: המצוקה היא מכוונת כדי לנסות ליצור עוד עוד ת"ח,
זה הבלוף זה לא מיצר תלמידי חכמים זה מיצר בורים ועםארצים, למה נראה לך שלפלפל באיזה סוגיה עושה מהאדם תלמיד חכם ? אני כבר לא מדבר שאין עניין כהיום להיות תלמיד חכם כי יש כת ההשקפה והם הדת החדשה היום, והם לא שייכים כלל לתלמוד ולא לתנ"ך ובוודאי לא לשלחן ערוך, כלומר כמה שתלמד תורה ויהדות וכמה שתהיה גדול בתורה וענק בלימוד אם רק תחלוק על פסיק אחת של כת ההשקפה ?! אז אתה מחוץ למחנה ! ואז מה צריך תלמידי חכמים בכלל ?? האם התלמיד חכם יכול לשנות משהו ? האם הוא יכול לדרוש לקיים את השלחן ערוך כפשוטו ??
נווו באמת מה אני בכלל צריך להסביר, כל מי שתלמיד חכם אישי במילא אין לו מילה בכת ההשקפה, ואלה שיש להם כן מילה חייבים להיות עםארצים אחרת אייך הם מסכימים עם דרכו של כת ההשקפה שהיא נגד התורה ונגד הדעת והשכל הישר,
יש לך ביקורת נוקבת על השיטה? הללויה.
תפתח לך עוד עוד אשכולות על הנושא ותפרוק בהם את תסכולך.
זה לא עניין של תסכול שלי או שלך, זה עניין האם תזכה לראות את הצאצאים הולכים בדרכך או לא ח"ו לדעתי ניסיון קצר שיש לנו במאות האחרונות היא שהתקיים כל התוכחה ששמענו השבת, בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ: תעשה חשבון כמה חרדים היו אחרי השואה, ובכמה גדלו, ואז תעשה חשבון כמה היינו צריכים להיות מאז שיצאנו לגלות, זה אומר שבעצם בכל דור אנו מפסידים את צאצאינו באיזה שהוא דרך,
וכאן אני שואל אותך למי אתה עמל ? למה אתה מקים משפחה בכלל ? לעולם הבא הדמיוני שאולי לא קיים כלל לפי הרבה דעות בחז"ל ובתנ"ך בוודאי,
לעצם השאלה איך משכנעים אדם לתרום לכוללים,
ולמה אדם תורם לאונברסיטה? או לבית חולים? או לקבוצת כדורגל?
שאני תורם לכל מטרה שהיא אני תורם מסיבות מסויימות, 1, מחקר הרפואה מאוד חשוב לי ולאנושות, בתי חולים ולחולים ולעניים באונס כל זה מאוד חשוב ורק עליהם קיים העולם על התורמים לשמה,
אבל אצלינו זה לא כך, אצלינו אומרים תשמעו שאנו לומדים אז לא יהיה מלחמות ואז עדיף לכם שאנו לא נתגייס לצבא,
האם אלוקים אמר לנו לשקר ? מתי אמר האלוקים לשבת וללמוד ואז לא יהיה מלחמות,
שאני משכנע אדם עמל לפרנס את משפחתו ויש לו ילד חולה שצריך לעבור ניתוח, ואז אני אומר לו תתרום לכולל ואז יהיה לך ישועה, שוב זה שקר וגזל,
שאני מחנך כאברך את ילדי שרק לימוד תורה זה העיקר ואסור לעבוד ?! אני בעצם אומר לו שמי שלומד לא צריך לדאוג כי האלוקים יזרוק לו כסף משמים ולא היא, זה חינוך לשקר חינוך לגזל בעקיפין, זה למנוע תובנות מינימליות מהי כסף מהו המושג כסף ואיך האלוקים לא יכול להתערב בעניין, כי ביום שאלוקים יחלק כסף אז הוא עושה כביכול עוול לכל החברה בעצם גונב מכל החברה כי הערך של הכסף יורד, ואז גנב ח"ו מכל החברה,
אתה לא רואה את הכשל שלנו הכת ההשקפה ??? ועוד לומר שיצא מהם תלמידי חכמים ??
גם כי שיכנעו אותו שיקבל עלם הבא?
ישנם הרבה סיבות למה אדם תורם.
אצלינו אין סיבות אך ורק סיבות אלוקיות ששקרו להם, האדם ימכור את דירתו ויתרום לכולל אם מישהו יבטיח לו שבנו הקטן ינצל מסרטן שהוא חולה בהם, אני לא מחדש לך כלום אם אתה חרדי באמת, אתה יודע טוב טוב איך זה עובד,
יש לנו השקפה מוזרה בעניין כסף ובעניין עזרה מאלוקים, אין לאף אברך בעיה להבטיח לחתן שלו דירה בלי שידע מנין ישיג את הכסף, ותעצור אותו בצד ותשאל אותו היי היי מנין יהיה לך את הכסף, תשובתו תהיה. שיייגעץ כופר וכדומה,
וכך זה לעצם שאלת האשכול, אנו רוצים תלמידי חכמים ?? אז יש דרך לעשות זאת !! איך ? פשוט נשב ונלמד ואלוקים גדול,
ואז תשאל אייך היגיע לידך שקל שלא עבדת עליה ? אז תענה לי מה פירוש אלוקים אמר לי הכסף ולי הזהב, והוא נתן לי אותם,
השכל הישר אומר שכל שקל שהיגיע לידך בלי לעבוד ?! היגיע לידך במרמה בשם האלוקים, בשם התורה ובשם הנוכלות,
אין דרך אחרת אייך הגיע הכסף לידך,
אי אפשר ללכת ראש בקיר נגד האלוקים והטבע שלו, כסף = שעת עבודה, תלמיד חכמים = לימוד תורה,
ואיך עושים את שניהם ? פשוט כפי שכתוב בשלחן ערוך, "ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו"
|
|
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, וחונינו מאתך חכמה בינה ודעת אמן ואמן ,,,,,,,,,,,,,,,,,
תוקן על ידי maxmen ב- 21/09/2011 17:28:12
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 17:35 |
|
| |
פותח האשכול העלה נושא חשוב עד למאוד, בעית "האברכיות" והפתרון.
הייתי רוצה בהודעה זו להתיחס לחלק הראשון של הבעיה,ובקשר לפתרון,אולי אכתוב יותר מאוחר את הנראה לענ"ד.
ראשית כל,בקשר לבעיה,היחוד של הבעיה שהציג פותח האשכול,היא בכך שהיא בעיה שכמעט אף אחד לא מדבר עליה בפומבי,הרבה מדברים על כך שקשה לאברכים להתפרנס ממלגת הכולל הזעומה,וזה נכון,ומדברים על כך שמצב זה יגרום שהמגמה של יציאת אברכים לעבודה תמשיך ותגדל,וגם זה נכון,אבל יש בעיה נוספת שעליה לא כ"כ מדברים,לא בציבור שלנו,ולא בציבור הכללי,שאוהבים לדון הרבה בבעיה שיש ב"חברת הלומדים" כלשונם.
המושג של יציאה לעבודה בשביל להתפרנס,זה דבר שבעיקרון כולם מודים שהוא מעוגן היטב במקורות,ולכן גם בציבור החרדי לא מתכחשים לו,ידברו אולי על הסתפקות במועט וכו',אבל יודו בעיקרון של הדברים,אבל יציאה לעבודה והפסקת הלימוד לא בשביל פרנסה,אלא בשביל סיפוק נפשי,מטרה בחיים,מיצוי עצמי,הרגשה של בן אדם על היחוד שיש לו בתחום מסוים,זה דבר שלכאורה אין לו כ"כ מקור במקורותינו,ולכן גם מתכחשים לו.
לכאו' לצורך פרנסה מותר לעבוד,אבל למטרות אחרות,מי אמר שהותר לצאת לעבודה,אין לך סיפוק ?קשה לך? בסדר,מי אמר שהחיים של יהודי אמורים להיות חיים קלים,גורם נוסף להכחשה, הוא,שבהשקפה החרדית,הרי פשוט שהתורה היא האושר הגדול,[ השקפה שבודאי בבסיסה היא נכונה, כדברי המס"י הידועים] ומה שייך שאדם יצטרך בשביל סיפוק לעזוב את הלימוד?
זה הסיבה שבמחוזות החרדים לא דנים בבעיה זאת בפומבי.
עכשיו,החילונים שנושא הציבור החרדי אצלם הוא "טרנד" לדון בזה,גם לא כ"כ מעלים נושא זה,גם מצד שהם לא חיים את העולם שלנו,אז הם חושבים,אם הם טוענים שזה האושר שלהם שיבוסם להם,אולי הם צודקים,גם בגלל שזה לא כ"כ לענין לבוא בנימוק זה,להגיד לחרדים אתם לא נהנים מזה,וגם,כי באמת מה שמפריע להם זה העניות של האברכים שזה יכול להפריע גם למשק הישראלי.
אבל,זה שלא דנים בבעיה,זה לא אומר שהיא קימת,היא קימת,ובגדול.
יש בעיה גדולה שאברכים לא מרגשים סיפוק עצמי,אין את המרץ,את החיות,את ההרגשה של כבישת מטרות בחיים,של השגת מטרות בחיים.
ועל אף שפחות מפורש במקורות הענין שבשביל זה מותר לעבוד,למעשה יש לזה מקורות גם לכך,אולי בהודעה אחרת אציין זה.
ועוד נקודה, יתכן שמה שלא דנו בזה כ"כ במשך הדורות,ידוע שיש סולם צרכים של ....[לא זוכר כרגע] שהאדם קודם טרוד בצרכים הבסיסים שלו ואח"כ בצורך של חיפוש האושר, מימוש עצמי, במשך הרבה שנים האדם היה עסוק הרבה בכך שיהיה לו מה לאכול, היה צריך לעבוד הרבה בשביל זה ובשביל עוד דברים יסודים, בפרט העם היהודי שהיה נרדף בגולה היה לו בראש מטרות של השרדות וכו' ולכן לא היה לו בראש כל הנ"ל, אבל ב"ה בדורינו שעם כל המצב הקשה הפרנסה הרבה יותר קלה, והיהודי לא נדרש לעמוד על נפשו, אז כבר יש זמן לחשוב על סיפוק ומימוש עצמי וזה כבר נושא שמטריד בהחלט.
תוקן על ידי קסת ב- 21/09/2011 17:43:29
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 17:51 |
|
| |
הבעיה הנ"ל קיימת גם בשנים הראשונות של הכולל,מיד אחרי החתונה,וגם בשנות השלושים והארבעים,ולגלאים היותר מבוגרים,אני ממש לא יודע מה חושבים אלו שמכוונים את כל האברכים ללמוד בצורה שקימת כיום,האם מישהו מעלה על דעתו תפעה של אלפי אברכים יושבים בגיל חמשים, שישים, שבעים,וכן הלאה לאורך ימים יושבים וממלאים את היכלי הכוללים? האם לאלפי אברכים בגיל הזה יהיה מרץ ללמוד באמת יום שלם? או שבגלאים האלו יהיו רק רשומים בכוללים ומה יעשו באמת?יהיו עסוקים בגלגול חובות של נשואי ילדיהם?ככה תראה פני החרדיות בעוד כמה שנים שתצא מסה ענקית של אברכים מבוגרים?קבוצת ענק שטרודים בהשבת חובות כל היום?.
בודאי שיש כאלו שאהבת התורה בלבבם,וימשיכו עד זקנה ושיבה להסתופף בבית ה',כמשאלתו של דוד המלך,ואשרי חלקם של אותם אלו שבגלאים כאלו,כשכבר אין תכניות של "שטעלע" או משהו כזה,וזה לימוד ממש "לשמה",אשרי חלקם,והעולם עומד על אותם היחידים שיושבים הרחק מאור הזרקורים ודבקים בה' ובתורתו? השאלה האם נראה שזה תופעה המתאימה לרבים?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 17:57 |
|
| |
אני מכיר יהודי שהיה מורה בקרית נוער בבית וגן עד גיל שישים, ומאז לומד כבר מעל שלושים שנה בכולל כל היום וגם כולל ערב,
למעשה הספיק ללמוד בחייו כמו רוב אברכי הכוללים,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 20:54 |
|
| |
*--[if gte mso 9]>
*[endif]**--[if gte mso 9]>
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
*[endif]**--[if gte mso 9]>
*[endif]**--[if gte mso 10]>
*[endif]*
מקסמן היקר,
כתבת מגילה שלמה, שאין כל קשר בינה לבין הטענה שטענתי,
אבל לאהבת הויכוח, ניסיתי להוציא מדבריך כמה טענות ולענות עליהם כמה
שידי מגעת.
1, על נבוא שקר ודיבור בשם האלוקים
כביכול חייבים מיתה, עיין במקורות אפי' בתור בדיחה אסור לדבר בשם האלוקים ושוב עיין
במקורות,
נביא שקר הוא רק מי שבא ואומר כך אמר לי ה', מי טועה בדין אפילו שכך
כתוב בתורה כיון שאינו טוען שכך ניתן לו בנבואה, אינו נביא שקר, ואין זה צריך
לפנים. אשמח לראות מקורות שמי שטועה או
מטעה בפי' התורה נקרא "נביא שקר"
(יש מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אבל זה עניין אחר)
2, זה גזל הזולת מה לי עם אקדח
ומה לי שיכנוע בשקר או מה לי שמתחילה וביודעין נהיה עני ומעורר רחמים ועם הרחמים מוציא
את כספי ועמלי,
כאן חידשת שני חידושים עצומים, א, שמי שנהייה עני מדעתו ומעורר רחמים ועל
ידי זה נוטל צדקה הוא גוזל (!)
ב, שמי שמשכנע את השני בשקר הוא גוזל,
לענ"ד שני הדברים הם מחודשים מאוד ולא נראים כלל, במיוחד אם
המשכנע עצמו גם כן משוכנע בדבר ולא משכנע אחרים בדבר שהוא עצמו לא מאמין בו,
(עכ"פ לעזוב את הכולל ולהיות פרסומאי מותר....)
3) זה הבלוף זה לא מיצר תלמידי
חכמים זה מיצר בורים ועםארצים, למה נראה לך שלפלפל באיזה סוגיה עושה מהאדם תלמיד חכם
?
כאן נכנסת לעוד נושא מהו ת"ח,
הרמ"א בשו"ע יור"ד רמג
כותב שת"ח הוא מי "שיודע לישא וליתן בתורה, ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד
ופירושיו ובפסקי הגאונים"
אז כן לפלפל באיזה סוגיא עושה מהאדם
ת"ח.
4) אני כבר לא מדבר שאין עניין
כהיום להיות תלמיד חכם כי יש כת ההשקפה והם הדת החדשה היום, והם לא שייכים כלל לתלמוד
ולא לתנ"ך ובוודאי לא לשלחן ערוך, כלומר כמה שתלמד תורה ויהדות וכמה שתהיה גדול
בתורה וענק בלימוד אם רק תחלוק על פסיק אחת של כת ההשקפה ?! אז אתה מחוץ למחנה ! ואז
מה צריך תלמידי חכמים בכלל ?? האם התלמיד חכם יכול לשנות משהו ? האם הוא יכול לדרוש
לקיים את השלחן ערוך כפשוטו ??
את השורה הזאת אני בכלל לא הבנתי, א, האם
אני לומד תורה כדי להיות "במחנה"? האם אני לומד תורה כדי לקבל הערכה
מאיזה עורך עיתון?
וחוץ מזה העולם כ"כ גדול, למה אתה
מעדיף להתמקד באיזה עיר קטנה מלאת הבל בארץ קטנה, חסרים קהילות שונות בארץ ובעולם?
5) זה לא עניין של תסכול שלי
או שלך, זה עניין האם תזכה לראות את הצאצאים הולכים בדרכך או לא ח"ו לדעתי ניסיון
קצר שיש לנו במאות האחרונות היא שהתקיים כל התוכחה ששמענו השבת, בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ
נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל
יָדֶךָ: תעשה חשבון כמה חרדים היו אחרי השואה, ובכמה גדלו, ואז תעשה חשבון כמה היינו
צריכים להיות מאז שיצאנו לגלות, זה אומר שבעצם בכל דור אנו מפסידים את צאצאינו באיזה
שהוא דרך,
שוב לא הבנתי מה אתה בא להוכיח? אולי
הפסדנו כ"כ הרבה כיון שלא היו כוללים, אולי בגלל שלא הסתגרנו מספיק מהעולם
הרחב?
(לי אין ספק שבציבור החרדי עם הכוללים
שלו יש פחות נשירה מאשר בציבור הסרוג)
6) וכאן אני שואל אותך למי אתה
עמל ? למה אתה מקים משפחה בכלל ? לעולם הבא הדמיוני שאולי לא קיים כלל לפי הרבה דעות
בחז"ל ובתנ"ך בוודאי,
אני מקים משפחה בשביל עולם הבא? בשביל שלילדים שלי יהיה עולם הבא?
למה נראה לך ככה, כתבתי בדיוק הפוך אני מקים משפחה ומביא ילדים ולומד
תורה ומקיים מצוות כי זה
הכי כיף לי
(האדם לא נברא אלא להתענג על ה' שזהו העינוג הגדול)
7) האם אלוקים אמר לנו לשקר
? מתי אמר האלוקים לשבת וללמוד ואז לא יהיה מלחמות,
אצלי
בתנ"ך מופיע אם בחוקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי שלום בארץ,
ובילקוט
שמעוני (בחוקותי תרעא) כותב "אם בחקתי תלכו יכול אלו המצות, כשהוא אומר
ואת מצותי תשמרו הרי מצות אמורות, הא שאינו אומר אם בחקתי תלכו אלא שיהו ישראל עמלים בתורה"
וברמב"ם
הלכות תשובה פרק ט
והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו
כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע לנו כל
הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק
כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה
לחיי העולם הבא, וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו'.
אז כשאני
מצטט רמב"ם אני גם משקר?
8) שאני משכנע אדם עמל לפרנס
את משפחתו ויש לו ילד חולה שצריך לעבור ניתוח, ואז אני אומר לו תתרום לכולל ואז יהיה
לך ישועה, שוב זה שקר וגזל,
האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, (ר"ה ד
ע"א, וברש"י שם שאם באים עליו יסורים תולה בעוונו)
9) שאני מחנך כאברך את ילדי שרק
לימוד תורה זה העיקר ואסור לעבוד ?!
לימוד תורה זה בהחלט העיקר, אבל ודאי
שמותר לצאת לעבוד,
10) אני בעצם אומר לו שמי שלומד
לא צריך לדאוג כי האלוקים יזרוק לו כסף משמים ולא היא, זה חינוך לשקר חינוך לגזל בעקיפין,
זה למנוע תובנות מינימליות מהי כסף מהו המושג כסף ואיך האלוקים לא יכול להתערב בעניין,
כי ביום שאלוקים יחלק כסף אז הוא עושה כביכול עוול לכל החברה בעצם גונב מכל החברה כי
הערך של הכסף יורד, ואז גנב ח"ו מכל החברה,
רש"י שמות פרק טז
בימי ירמיהו כשהיה ירמיהו מוכיחם, למה אין
אתם עוסקים בתורה והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה, מהיכן נתפרנס, הוציא להם צנצנת
המן ואמר להם (ירמיהו ב לא) הדור אתם ראו דבר ה', שמעו לא נאמר אלא ראו, בזה נתפרנסו
אבותיכם, הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 23:43 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: | |
הפתרונות המקובלים למצוקה.
הגישה השניה היא ליצור שינוי בתפיסת המושג של לימוד תורה עד כדי להחשיבו כפעלתנות, וזה ע"י שכנוע של מרביצי תורה, שכל מילה של תורה היא בונה עולמות בשמים והשמים זה לא "שם" זה "כאן", היא מצילה את היהודי בפריז מהתבוללות, היא מבטלת פיגוע באפגניסטן וכדו' [שמעתי מהמשגיחים ביש"ק, קראתי חוברות של הרב שלוזינגר וכיו"ב]. כמובן שעצם הטענות מצויים לרוב בספה"ק, אך לא בצורה של פתרון להנ"ל אלא בתורת עובדות תאולוגיות, ואין בכוונתי לדון כלל על אמיתות הטענות הללו ומקורותיהן.
רצוני לדעת האם אכן זה פתרון נכון, משתי השגות.
השגה ראשונה, האם אכן יש לראות את לימוד תורה כמשתייך ל"עולם העשייה", ולא כמשתייך ל"עולם האצילות", [וסליחה על המטפוריקה].
השגה שניה, האם שייך לאדם לחוש כן בצורה אינסטינקטיבית – עם כל הדמיון שיפעיל בעד הענין.
|
|
שינוי אמיתי של תפיסת לימוד התורה יכול להעשות רק ע"י לימוד עומק המשמעות של העולם בכלל והתורה בפרט.
לא ע"י סיפורי משגיחים או מופתים בארץ חם אלא ע"י לימוד שיטתי ומעמיק בתורת הסוד.
לי אישית אין שום ספק שהמצוקה המדוברת תביא (וכבר מביאה) רבים לדרוש ולחפש את העומק שבתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 23:56 |
|
| |
העירו לי ששכחתי עוד מקור חשוב אחד,
אז הנה הוא לפניכם:
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה =עליו השלום= אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי
|
|
|
|
|
