בקשר למה שטענתי שבעצם מי שלא טוב לו בחברה החרדית יכול לעבור לציבור הדתל"י,למעשה,כבר כשכתבתי היה לי טענה נגד זה,וכעת אני מעלה אותה.
יש בעיה אחת וזה הבעיה של ההתחלנות שקימת בציבור הדתל"י יותר מהציבור החרדי,עכשיו, אם זה היה הפרש לא גדול מהציבור החרדי,זה לא היה כ"כ טענה,כי ,נניח שבחברה החסידית היה פחות יציאה בשאלה,[לא יודע אם זה נכון] האם זה אומר שלכן כל ליטאי צריך להיות חסיד בודאי שלא,אם הוא חושב שדרכו היא יותר נכונה הדרך הישרה שילך בדרך שנראית לו לנכון ,אבל הענין הוא שההפרש בין החרדים לדתל"י בענין הזה הוא ענק
.
עכשיו,האמת שיש תשובה על בעיה זו של ההתחלנות, שהציבור הדתל"י הרי מחולק לכמה קבוצות, כך שזה לא נכון לקחת סקרים שנעשים על החברה הזו של אחוזים של יציאה בשאלה ולראות את כולם כלולים בזה, יש קבוצות חזקות שבהם אחוזי ההתחלנות לא גבוהים, למעשה הייתי אומר יש קבוצות שאפשר לומר לגביהם אותו דבר כמו שטענתי לגבי חסידים וליטאים, מי שנראה לו שהדרך הנכונה זה הקבוצה הדתלי"ת שנראית לו, זה שבכמה אחוזים בודדים יש יותר יציאה בשאלה לא אמור להפריע לו.
אבל כאן יש שיקול ,שנכון שיש מספר קבוצות בציבור הדתל"י, אבל בס"ה יש מאחד בינהם, ומי שנמצא בקבוצה מסוימת יכול לא בקושי גדול למוא את בניו או נכדיו בקבוצה שבהם אחוזי החילון כבר מעוררים דאגה, וזה השאלה,נכון,יתכן אדם שיטען אם היתי יכול להבטיח שבני ונכדי יהיו בקבוצה שבהם אחוזי החילון לא בהפרש משמעותי מהציבור החרדי, בסדר, זה לא צריך להדאיג אותי, אבל איך אני יכול לדעת מה יהיה.
האמת,אני חושב שאדם שמחנך את בניו כמו שצריך יכול להניח שבניו ונכדיו ילכו בדרך שהוא חינך אותם,לגבי הנינים לא יודע עד כמה צריך לדאוג, הרי אם דברי הגמ' בע"ז ששית אלפי שני הוי עלמא זה כפשוטו, נראה לי שהנינים שלנו כבר יתקרבו לסוף האלף, ואז יבוא משיח ויגאלנו מההתלבטיות האלו.
בכלל,נראה לי שמבחינה הלכתית יש גדר שמבדיל בין נכד לנין לגבי החובה על החינוך שלהם,יש לזה מקורות שונים,כמובן שאדם צריך לשאוף שכל זרעו וזרע זרעו עד עולם יהיו עובדי ה' ומקימי מצותיו,אבל נראה לי שיש חובה מיוחדת על דאגה על חינוך הבנים והנכדים.
 |
|
|
