הגדרת המיגדר הקשה: אשה/גבר/שהוליד/ה

חולמת, 
האופציה שלי היא גוף של אריה ומוח של ציפור, אין למציאות כזו הגדרה כזו, כי אחרי הכל אין באמת מציאות כזו, זו הרכבה דמיונית. (גם אם לצורך הענין יתאפשר מתישהוא לקיים את ההרכבה הזו באמצעים טכנולוגיים) כפי שאמרה אמשלום (בקירוב...) , המאמץ להכניס דבר חדש (שבמקרה הנידון לא באמת קיים) ל"מגירות" המוכרות לא מוסיף כלום.
מקס,
הבנתי את תכלית דבריך ובכל זאת מתיאור הסיטואציה היה נשמע שזו היתה חויה מאוד טראומטית. (שרישומיה ניכרים עד ימינו)
ושם האחר,
לא הבנתי את השאלה.

[אי"צ,

אני חושבת שזהות היא עניין מורכב הרבה יותר מאוסף מסויים של הורמונים, עצבים וקישורים נוירולוגיים במוח ונראה לי שבזה אנחנו מסכימים. (אוסיף בסוגריים לחולמת - נכון שמרבית ההבדלים שהצליחו להראות בפועל בין גברים ונשים הם הבדלים מסוג זה (ביולוגיים), אך ייתכן בהחלט שזה מפאת ששם הפנס ואת ההבדלים הזהותיים קשה מאוד להגדיר ולאבחן. בנוסף, עד היום, הניסיון לקשר ישירות ובאופן מובהק בין הבדלים פיזיולוגיים אלה ובין תופעות התנהגותיות, מחשבות, העדפות, תחושות זהות וכו' כשלו כישלון חרוץ, בעיקר ברמת חוסר הדיוק, שאינו יאה למדע. מסתבר, אם כן, שזהות אינה עניין ביולוגי ופיזיולוגי גרידא).
אני גם חושבת שיש קשר בין זהות המוגדרת ע"י החברה ובין הזהות בה אדם מגדיר את עצמו, אבל לא תמיד זהויות אלה חופפות. הדוגמא שהביא מקסמן מעניינת לצורך זה (אגב, אני מסכימה לחלוטין שיש כאן מרכיב של הטרדה ומבוגר שמלטף ילד לא לו בפומבי לא היה יוצא משם בשלום בימינו...) - הנה בחורה בלונדינית ענודה צלב (אלה העובדות ה"יבשות" שניתנו לנו). ייתכן גם שהיא דוברת גרמנית (אבל אם הילד הקט יודע זאת, סביר שגם הוא דובר גרמנית, לא? אז מדוע הוא אינו "נאצי"?). מבחינת הילד, בעקבות החינוך שקיבל כנראה, זהותה של אישה זו היא "נאצית". האם זה בגלל שעשתה בחייה מעשים מסויימים? האם זה משנה בכלל אם סבא שלה נלחם בנאצים או אם סבתא שלה החביאה יהודים באסם המשפחתי? ברור שלא. היא בעלת זהות של "נאצית" שניתנה לה בידי אנשים שאינם מכירים אותה כלל. אין לי מושג למה התכוונה כשאמרה ש"מבפנים היא יהודיה". אולי באמת ניסתה רק להיות נחמדה ופחות מפחידה בעבור הילד. אולי היתה בתהליך התקרבות דתית שסופו גיור? (נדמה לי שהדבר מגובה בסטטיסטיקות, שמרבית המתגיירים בדורות שלאחר השואה היו גרמנים). אולי כוונתה שהנצרות (היה לה צלב) היא סוג של יהדות שנכונה "מבפנים", ואולי בכלל התכוונה לומר שהיא מזדהה עמוקות עם גורל העם היהודי, כי גם היא נרדפת ושנואה במקום בו היא חיה (בדומה לשחורים באמריקה שהזדהו עם סיפור עבדות ישראל במצרים וחשו שהם הם היהודים של זמנם)? אין לי מושג. מה שברור הוא שיש כאן התנגשות מעניינות בין הגדרות של זהות - בין הזהות שהגדיר הילד את הבחורה ובין האופן בו היא מגדירה את עצמה. לא רק הקונפליקט הזה מעניין, אלא גם כל אחת מן ההגדרות מעניינת כשלעצמה, בכך שאינה מגובית בעובדות או בהוכחות ממשיות, אלא באיזושהי "תחושה". הגדרת הזהות "היהודית" של אותה אישה שונה מהותית מהגדרת הזהות היהודית של הילד, ובכ"ז שניהם משתמשים בה לגבי עצמם. אני מוצאת שזה מרתק ואיני יכולה לפטור זאת (רק) כסוג של טירוף, בלבול או איבוד עשתונות מערכתי של העולם. איני יכולה לקבוע שהאישה היתה "נאצית" יותר משאני יכולה לדעת שהיא היתה "יהודיה מבפנים", אבל שתי הגדרות הזהות הללו מרתקות בעיניי דווקא בשל כך - מדוע הן נבחרו? מה הקשר בינן ובין "האמת"? האם יש בכלל "אמת" במערך ה"זהות" של האדם? אין לי תשובות לשאלות אלה, ובכ"ז אני מעדיפה אותן על פני תשובות חד-משמעיות (מכיוונים שונים) שמטרתן, כך נדמה, לסתום את פיות השואלים ואת מוחותיהם (בניגוד גמור לציווי "את פתח לו" המכוון לעודד שאילת שאלות...).
אם מישהו יגיד לי שזהותו היא של חתול, איני חייבת להסכים איתו (וסביר גם שלא אעשה זאת), אבל יעניין אותי מאוד להבין למה הוא מתכוון באומרו "זהות חתולית" ומדוע הגדרות הזהות של "אדם", או "יהודי" או "גבר" אינן מספקות אותו. ייתכן ויהיו מקרים בהם אשתכנע בכך שהגדרות אלה אכן אינם מספקות, וגם אם לא בהכרח אתחיל לקרוא לו "חתול", אולי אפסיק לקרוא לו "אדם/גבר/יהודי". אני משאירה את האופציה פתוחה, כי זו שאלה קשה בעיניי ועדיין לא מצאתי לה תשובות נכונות ומדוייקות מספיק.]

תוקן על ידי אמשלום ב- 23/09/2011 07:09:47

צענע

טקסטים כמו זה שהבאת שיכנעו אותי ביראת השמים ובסבל העצום של הכותבים. ליבי ליבי להם. אבל לא אסכים לשינוי ההלכה בעבורם.

יש כאן משהו לדון בו, ואיני יודע אם זה לא נושא לאשכול חדש. האם ההלכה אמורה להשתנות אם היא מנוגדת לאורחות חיים? הנה יש לנו ממזרים שלא באשמתם והם מנועי חיתון, וגבר ייאלץ למות ולא לשאת אשה שהיא אשת איש (סיפור בתלמוד וכמותו רבים בתולדות הספרות העולמית) ועוד.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

[מיימוני,

אל תתחבא מאחורי "קו ההלכה", שהרי השאלות אמורות גם עמוק בתוך התחום שלה - 
מי שזהותו של גבר הכלוא בגוף אישה (טרנסג'נדר), האם צריך/ה לשבת בעזרת נשים? אולי הוא/היא מכשיל/ה בכך את עצמו/ה ואת האחרים?
מי שזהותו של אישה הכלואה בגוף של גבר, האם צריך/ה לברך "שלא עשני אישה"? האם אין בכך שקר מוחלט מבחינתו/ה?
וכו'.]

אמשלום

התחבאתי? ממה התחבאתי? ממה היה לי להתחבא? איני חושש משאלות בהלכה. הן אתגר ומצות לימוד תורה.

לגבי השאלות שכן הצגת, הן מעניינות ואפילו חמודות אילולא היו נוגעות לדבר כה כואב.

אגדיר: הטרנסג'נדר נתפס אצלי (בבורותי) בתור אחת משתי אפשרויות. כנראה הן יושבות על ציר בשני הקצוות שלו ויש מצבי בינים.

1. גבר שיודע שהוא גבר (עם כל המשמעים שיש לזה, יהיו מה שיהיו) רק שהוא נהנה להתקשט במלבושי אשה.

אפשר לייחס מניעים שונים ולטעון שבפנימיות הוא רוצה להיות אשה ורק מדחיק. אולי זה נכון.

2. גבר שמרגיש כלוא בגופו הגברי והיה מעדיף להיות אשה לגמרי.

ודאי שהיו כאלו ועובדה שיש ניתוחי מין.

אני מרגיש שעלי לציין שאני כותב הכל בדרך השערה כפסיכולוג של כורסה ויתכן שכוח הדמיון, זה שמאפשר לנו לנסות לנחש מה חשים וחושבים אחרים על ידי שנעמיד את עצמנו במקומם, יתכן מאד שזה לא יספיק כאן. התופעה נראית לי זרה מדי וחסרים לי נתונים רבים.

לגבי ההמשך, אני מציע לדבר על טרנסג'נדריות "קלה" - גבריות שמבקשת רק לבוש נשי וגם זה אולי בנסיבות מיוחדות - ועל טרנסג'נדריות עמוקה, שמגיעה עד רצון להחליף מין. מינוח מדוייק ככל האפשר מועיל מאד כידוע.

עם ההבחנות האלו, יש עכשו שלב נוסף. אם הגבר הכלוא, לפי אפשרות ההבנה של הט' העמוקה, צריך לנהוג בעצמו כאשה או כגבר. ואיך זה יבוא לידי ביטוי בברכות השחר.

כמדומה שאלו שאלות של חריפות ויש חשובות מהן.

אסביר.

ייראה לי שאם יש לדון אם מותר לגבר מסוג מסויים לשבת בבית כנסת ליד גברים אחרים, זו שאלה לא לגבי טרנסג'נדרים אלא לגבי בעלי נטיה חד מינית...

אולי כוונתך מה יהיה אם הטרנסג'נדר יעבור ניתוח לשינוי מין או אפילו יתחפש היטב לאשה, מה אז. אם כן, זו שאלה. אבל השאלה לדעתי מוטעית מפני שהמיקום בעזרת נשים או בעזרת גברים אינו אמור להשפיע על טיבה של תפילה. חלוקת המקומות בבית הכנסת נובעת מכל מיני שיקולים. ומה להם ולהגדרה העצמית של האדם כפי שהוא יודע את עצמו באמת. החלוקה למקומות מתייחסת לצרכים חברתיים. בין הרצון של חכמים להפריד בין גברים לנשים מטעמי צניעות, הסחת דעת, יצירת אוירה של קדושה דרך הפרדה וכיו"ב, ובין חלוקה בתוך עזרת גברים ועזרת נשים לפי מעמד חברתי כידוע.

(וזה בלי להזכיר את טענתו של שפרבר וכנראה לא רק שלו כי הפרדה בבית הכנסת היא תופעה מאוחרת לזמן חז"ל).

לגבי השאלה על הברכות, זו מן הסתם באה ללמד על הכלל. איך באמת אדם כזה רואה עצמו? כתבתי על כשלון כוח הדמיון שלי. אני משער שאדם כזה מרגיש שהוא גבר ואשה גם יחד. גבר לפי המבנה הביולוגי. וכי הוא יכול להתכחש לכך שגופו מתפקד כשל גבר ברוב הדברים (אולי אינו משתוקק לנשים, אולי הוא משתוקק לגברים). הוא רוצה כמובן להיות אשה, במקרים של ט' עמוקה.

(אני מרגיש כמו שוטה שמסתכן בהבעת דעה במה שאיני מבין רק על סמך כוח הדמיון והשערות).

יש כאן אם כן כפילות בתודעה, סתירה עצמית. זה נושא רגיש מאד, אבל יש לנו סתירות בכל חיינו. מה יעשה אדם שנולד יהודי ורוצה להיות יהודי אבל היה רוצה גם, אולי, להיות נוצרי? יש כל מיני סתירות באפשר. תופעת הטרנסג'נדריות היא בולטת בחריגותה אבל היא רק דוגמא אחת מרבות, האין זאת?

אם תוכלי להבהיר את הרקע כדי שלא אכביר מילים סתם, אוכל לנסות ולהתייחס.

לגבי ברכות השחר, כיון שאנו יורשים את הברכות מחז"ל ואיננו מחדשים אותן, אזי אם הטרנסג'נדר שומר מצוות ורוצה לברכן, יהיה עליו לשמור על הניסוח אם כי יוכל אולי לחפש לעצמו תוכן חדש במילים. או לעצב את אישיותו לפי דרישות ההלכה. (למשל: אני רוצה להיות אשה אבל אני גם מודע לכך שה' ברא אותי בגוף של גבר וחובתי לחיות כך במידת האפשר).

לגבי השאלות על מי שהמיר גופו כמדומה שמזכירה זאת חברת הפורום (לשעבר) בספרה המצויין על ברכות השחר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

[מיימוני,

הערה לגבי נקודה אחת בדבריך (אין בידי זמן כעת ליותר) - 
ישנם גברים שנוהגים ללבוש מלבושי נשים והם הטרוסקסואלים לחלוטין, אין להם שמץ של רצון להיות אישה בעצמם והם מנהלים מערכות יחסים נורמליות לחלוטין (עד כמה שיש כאלה) עם נשים. לא לאלה הכוונה כשמדובר על טרנסג'נדרים.]

אין ספק שיש משהו מעניין באנשים שמגדירים את עצמם באופן ששונה מהאופן לפיו הם מוגדרים מציאותית (פיסית,ביולוגית וכו')
 
האם לא כתבת שיש משהו מעניין באנשים האלה? תאר לעצמך שהיית כותב שיש משהו מעניין באנשים גמדים או חולים במחלה חשוכת מרפא  איך המילה מעניין משתחלת למצב כזה?וזה מה ששאלתי.

הענין הוא שזה שייך לתחומי חקר הנפש , ופחות למדעי הטבע, כמובן יש קשרים והשפעות בין השנים , אבל הניסיון להעניק גושפנקא מדעית ו/או מחייב למצב נפשי מסוים , ולהוציא אותו מההקשר האמיתי שלו כחלק מהתחבטות אנושית, בעייתי ומסוכן בעיני,
 
האם לא כתבת שזה מסוכן בעיניך?ועל זה הגבתי שהאמת היא לעיתים מסוכנת..

והאמת אומרת שיש קשר ישיר בין מבנה המוח לבין הנפש והיום אין מי שמכחיש אמת זאת.


קודם כל בגלל הבלבול בין שתי הרמות האלו, ואח"כ בגלל השלכות שמסתבר שיגיעו לעולם אם מאמינים בכך באופן בדוק מדי.
 
אוי ואבוי!יאמינו באופן בדוק מידי באמת מסוכן.

אז הקוראים ישפטו אם שאלותי אכן נגעו לדבריך אם לאו.