חריות - קשה, שנעשה חריות, שכן דרך הלולב, עליו נושרים בימות הגשמים, והשדרה מתקשה ונעשה עץ, עכ"ל.וכן נמצא בשבת נ' ע"א ולכא' על פי הידוע אצלי, עלי הלולב לא נושרים לא בימות הגשמים ולא בשום זמן אחר (תכונה האפיינית לעצים אחרים) והאם יש מקום לומר שרש"י מעולם לא ראה את עץ הדקל, וכתב זאת מחכמתו? (ושאלתי ליוצאי צרפת ואמרו לי שהם לא הכירו במרכז צרפת עצי דקל רק באזור החוף) או שמא יש זנים אחרים שאינם מוכרים לי
נשלח ב-20/9/2011 23:18
מתמיה כתב:
כתב רש"י בסוכה לב ע"א
חריות - קשה, שנעשה חריות, שכן דרך הלולב, עליו נושרים בימות הגשמים, והשדרה מתקשה ונעשה עץ, עכ"ל.וכן נמצא בשבת נ' ע"א ולכא' על פי הידוע אצלי, עלי הלולב לא נושרים לא בימות הגשמים ולא בשום זמן אחר (תכונה האפיינית לעצים אחרים) והאם יש מקום לומר שרש"י מעולם לא ראה את עץ הדקל, וכתב זאת מחכמתו? (ושאלתי ליוצאי צרפת ואמרו לי שהם לא הכירו במרכז צרפת עצי דקל רק באזור החוף) או שמא יש זנים אחרים שאינם מוכרים לי
אני למדתי פשט ברש"י "נושרים" ז"א שהלולב בעצמו מוטה הצידה ממרכז הדקל בימות הגשמים ונעשה חלק מהחריות ושדרתו אכן מתקשה.
נשלח ב-20/9/2011 23:30
ראשית כל רש"י כתב, שעליו נושרים, ולא כל כך משמע כדבריך. שנית, גם לפי דבריך תמהני (אמנם מחוסר ידע) אם זה תלוי דווקא בעונות השנה, או שמא תלוי בהתפתחות העץ וכדומה
נשלח ב-21/9/2011 12:35
כשלמדתי את הסוגיא בשעתו, הבנתי שהוא מדבר על יצירתו של עץ דקל. שמתחיל בכמו לולב וכשגודל עליו נושרים מלמטה והוא מתקשה וממשיך לגדל מלמעלה לולבים חדשים. זה התאים לי עם זה שלאורך גזע הדל יש בסיסים מקוצצי חריות. כמוך לא ראיתי נטיעת עץ דקל ודרך התפתחותו, כך שנתתי רק עוד כיון.
בסוף העמוד, הערה 2 משיב ד"ר משה רענן תשובה מלאה על השאלה הנ"ל.
נשלח ב-24/9/2011 22:29
כתב מהר"ם בן חביב בספרו כפות תמרים סוכה לב: "פרש"י והר"ן כו' ודבריהם תמוהים דאנחנו הדרים בא"י שדקלים מצויים בינינו עינינו הרואות כו' ובארצם של התוס' כיון שאין לולבים גדלים אלא שולחים להם מארץ רחוקה כו' סוברים דתחלת ברייתם כו' אבל בא"י ומצרים דשכיחי דקלים אנו רואים כו'.".
נשלח ב-2/10/2011 00:39
הסברו של הד"ר אינו מתיישב היטב עם לשון רש"י.
נשלח ב-2/10/2011 23:34
עי' תוס' שבת פח. וצ"ע ונראה שגם אתרוגים לא היו בארצותיהם של בעלי התוס'
נשלח ב-4/3/2014 12:30
"דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי"
בזמנו הוסיף "בריושמא" קישורית למאמר שכתבתי ובו ניסיתי להסביר את רש"י. בעיון מחודש בנושא, לענ"ד, מצאתי שדברי רש"י קשים מאד ואין לנו אלא לחזור לדברי מהר"ם בן חביב בהודעה למעלה.
לא היה לי זמן לקרוא את המאמר ואני מקוה שאעשה זאת. אבל שיעור אחד כבר למדתי מהרב משה רענן (והוא רב ולו רק לדבר זה): להיות מודה על האמת.
תודה!
נשלח ב-9/3/2014 00:24
יש מיני דקלים שעליהם נושרים בחורפים קרים, וכדי למנוע זאת עוטפים את העלים בבד. אולי רש"י הכיר מיני דקלים כאלה ולא את התמר שעליו לא נושרים.
נשלח ב-9/3/2014 04:48
טרם זכיתי לעבור על כל דבריו של הרב, אך ראיתי שני דברים מרשי אודות דקל שאולי יעזרו להבין את הדקל עליו דיבר רש"י. חז"ל אמרו על דבורה והיא יושבת תחת תומר, ואמרו ז"ל במגילה יג. "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים." ופירשי ז"ל " לב אחד. שרף יש לו כמו אילן אבל אין לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל גובהו:". וכן בסוכה אמרו דברים דומים שנמשלו לתמר, ופירש רש"י ז"ל באופן קצת יותר מפורט: " אין לו אלא לב אחד - כעין מוח יש בו כגון בעץ האגוז והגפן ואין לו אלא בעץ האמצעי הזקוף ועולה וגדל למעלה ולא בחריותיו ומכבדותיו:" מקווה שזה יעזור אולי.
אגב הרמב"ן בפירושו (לתורה?) כתב איזה דבר. וכשעלה לארץ (מספרד) שינהו...
נשלח ב-13/3/2014 22:37
השינוי של הרמב"ן היה כמדומה בנוגע למרחק בין שני מקומות בארץ ישראל או גודל של מטבע.
נשלח ב-13/3/2014 23:57
יש יותר משינוי אחד http://musaf-shabbat.com/2013/12/13/%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A8/
