שוב אי אפשר בלי הערה. בלי הקטע הבא זה לא היה מתקבל ב'הארץ': אבד בישראל ה"טאבו" ו"האסור", ואיזה "הכל מותר" חצוף ומצמרר, חוגג בראש חוצות, מ"תודה להיטלר" וכלה ב"מוחמד חזיר" וב"מוות לערבים" על כותלי המסגדים השרופים. זה וזה מעשה ידיהם של קנאי הדת, משני הסוגים, הרחוקים מאוד זה מזה, אך הנפגשים בטירוף. להוי ידוע, נושא הכתבה הוא חילול השואה, ולא האסור והמותר, או האלימות. אם הוא חיפש דוגמאות לחילול השואה, אז מדוע זה קשור ל"מוות לערבים" או "מוחמד חזיר"? ואם הוא מחפש דוגמאות לאלימות, מילולית או אחרת, בישראל של ימינו, יש לי עוד כמה, מאלה שהוא מקפיד רק לרמוז עליהם (כנראה יש גבול לאיוולת גם ב'הארץ'). משום מה הוא גם שוכח לציין את חלקם של שכנינו בחילול והכחשת השואה ובניסיונות לשת"פ עם היטלר. כל אלו מקומם לא יכירם ב'הארץ'. שם יש רק מחללי (אולי: מחוללי) שואה מסוג אחד: הימין והדתיים (רק הקפידו אחרי ההסתה להוסיף: משני הצדדים. כעת הכל בסדר).
|
|