|
|
| נשלח ב-4/11/2012 23:20 |
 |
| |
ישראל לבקוב ממזמן עבר את הגבול.
בכל טענותיו יש בסיס של אמת, אבל דבריו לוקין בכמה בעיות יסוד:
1. השיטחיות הבוקעת בכל טענותיו, כאילו האמת והשטחיות ירדו יחד מן השמים.
2. חוסר הבנה בסיסית בפילוספיה ודיונים מופשטים.
3. והעיקר הגדול- הנוסח הבוטה והמזלזל הבוקע בכל דבריו.
טענת יהי אור שאין כאן 'ספרי מינות' מחמת שיש כאן הבעת תיסכול, אינה מובנת כלל, לא מדובר כאן כלל על שפיטה של האיש, אלא על המאמר, המאמר הוא 'ספר מינות' מהודר, וכן שאר מאמריו, יכול להיות שהוא יהיה הראשון בגן עדן,
מה זה נוגע בכלל לדיון?!.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2012 23:25 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | תגובה כזו מעידה על חוסר יכולת/רצון לענות תגובה ענינית. |
|
למה?
אם זו דעתו זאת היא התגובה שלו, בהחלט זה אינו תגובה שפותרת את הבעיה.
דרך אגב, זו גם דעתי כמו שכתבתי בקצרה.
לא הארכתי, כי כבר התייאשתי מלדון עם דבריו של ישראל לבקוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2012 23:35 |
|
| |
צבי
אין כזה דבר התייחסות לדבר ולא לאיש. ההתייחסות שלי אינה לניתוח והגדרה קפדני של הנושא, סוג יחס שבין כך לא תתקיים על דפי עיתון. היחס הוא לטענות הבסיסיות והכאב שהוא מעלה. גם אותו רב לא הגיב לנוכח דיוק בלשונו של ישראל אלא רושם כללי נגד הכיוון הזה, ועל זה אני מתווכח אתו.
יכול להיות שהוא שטחי, ויכול להיות שהוא עם הארץ וטועה, וכו' [אתה באמת חושב שאל לנו הקטנים להכניס ראשנו במחלוקת העמוקה בין הגר"ש להגראי"ל? הלא זו ההשקפה שהוא מתקיף, והיא זו שמחברת בין חוסר ההבנה להבין מה בין יחודא עלאה ליחודא תתאה עם מחלוקת העמוקה בפונוביז. לא הוא חיבר ביניהם אלא ההשקפה החרדית.] אבל הוא זועק משהו שצריך להיזעק.
כשאתה ושכמתוך יפרסמו מאמרים יותר שקולים ויותר עניניים ולא שטחיים בנושאים אלו אני הראשון שיתמוך בך, בינתיים הוא זה שעושה את זה ואני תומך בו. ויש סיבה למה הרציניים יותר מפחדים לבקר משהו.
ואגב, אין בדבריו כל צד מינות אפילו לפי ההגדרה המחמירה ביותר של המילה.
תוקן על ידי יהיאור ב- 04/11/2012 23:35:57
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2012 23:54 |
|
| |
| יהיאור כתב: | |
צבי
אין כזה דבר התייחסות לדבר ולא לאיש.
למה?
יכול להיות שהוא שטחי, ויכול להיות שהוא עם הארץ וטועה, וכו' אבל הוא זועק משהו שצריך להיזעק.
מסכים.
[אתה באמת חושב שאל לנו הקטנים להכניס ראשנו במחלוקת העמוקה בין הגר"ש להגראי"ל? הלא זו ההשקפה שהוא מתקיף, והיא זו שמחברת בין חוסר ההבנה להבין מה בין יחודא עלאה ליחודא תתאה עם מחלוקת העמוקה בפונוביז. לא הוא חיבר ביניהם אלא ההשקפה החרדית.]
וכאן הוא תוקף את ההשקפה החרדית עם השקפה חרדית, הוא כורך זילזול נגד 'ההשקפה החרדית' נגד ההבנה של 'אלו ואלו' שהוא רעיון קדום מאוד, ולא חידושו של בעל התולדות יעקב יוסף, ומאוד הגיוני למבינים קצת בפילוסופיה וחשיבה מופשטת.
כשאתה ושכמתוך יפרסמו מאמרים יותר שקולים ויותר עניניים ולא שטחיים בנושאים אלו אני הראשון שיתמוך בך, בינתיים הוא זה שעושה את זה ואני תומך בו. ויש סיבה למה הרציניים יותר מפחדים לבקר משהו.
אין לי מה לענות לך, אני כל יום שואל את עצמי האם השתיקה הזאת מותרת.
דרך אגב, ישראל לבקוב בעניין הזה לא יותר טוב, שהרי הוא שם פיקטיבי.
ואגב, אין בדבריו כל צד מינות אפילו לפי ההגדרה המחמירה ביותר של המילה.
אני מדבר על החלק המזלזל הארוג בכל דבריו, מן המאמר הראשון שאני מכיר ועד עכשיו 3 במספר.
תוקן על ידי יהיאור ב- 04/11/2012 23:35:57 |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 00:08 |
|
| |
כשמכריזים על משהו שנכתב שהוא מינות, מגוחך לטעון שזה אמירה רק על הנאמר ולא על האיש. ובוודאי בחברה כשלנו.
התייחסות לתוכן ולא לאומר קיימת רק אצל מי שיסכים גם לדון על מאמרו של כופר ידוע כשהוא צודק. וגם בפורום כזה שאד הומינום הוא בו מעבירות החמורות לא תמיד מצליחים להפריד.
לבקורת העניינית אני מסכים, [אם כי בענין אלו ואלו יש לדון ואכ"מ], אבל כאמור לערבוביא הזאת אשם החכם הראשון שאמר שהוא לא מבין במחלוקת מרקוביץ וכהנמן, ולא ישראלבקוביץ.
לגבי סגנון מזלזל, כל זמן שיתד נאמן כותב בסגנון זה מוצדק למבקריו לכתוב באותו סגנון, אם כי מבחינה טקטית זה שגיאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 00:12 |
|
| |
" אחד ממורי ההוראה שמאמרו הנ"ל של ישראל לבקוביץ הובא לעיונו, הגיב בזה"ל: אם יש מושג של "ספרי מינים" שאסור לקרוא, על מאמר זה נאמרו הדברים. אף אם העקרון נכון, הוא מלעיג על דברי חכמים וסופו לידון בצואה רותחת. ]"
אם זה מורה הוראה בישראל אז אוי לנו ואבוי לנו.
מאיפה הוא יודע מהן זכויותיו של כותב המאמר ללא קשר למאמר?
וגם אם חז"ל השתמשו בזמנם בצרוף המילים המגעיל הזה דווקא ולא הסתפקו בביטוי ה"עדין" אש של גהנום ועוד דברים חסרי שחר כאלה אלה הרי אותו מורה הוראה צריך להיות מעודכן שהיום ביטויים כאלה לא ראויים למורה בפרט ולשום אדם ככלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 00:20 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | | מקור ראשון אינו עיתון דתי. |
|
מתוך ויקיפדיה
"מקור ראשון" נוסד כשבועון בחודש יולי 1997 במטרה ליצור עיתון בלתי תלוי בעל אופי יהודי ופטריוטי[דרוש מקור]. את העיתון הקימה משפחת ליסטנברג, משפחה דתית לאומית העוסקת ביהלומים ומושבה בבלגיה ובתל אביב. למשימת הקמת העיתון גויס תחילה העיתונאי מאיר עוזיאל, שצירף אליו את מיכאל רוזוליו כראש צוות גיוס הכתבים. רוזוליו היה בעבר כתב ב"ידיעות אחרונות" וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וממקימי רדיו "קול הים האדום". המערכת הוקמה במשרדי "פרסום ישראל" בגבעת שאול בירושלים, והורכבה מעיתונאים ועורכים דתיים וחילונים.
[עריכה] מוסף 'שבת'
מוסף 'שבת' הוא מוסף בנושאי הגות, ספרות ומחשבה תורנית היוצא במסגרת מקור ראשון מאז שנת תשס"ד (2004). עורך המוסף מאז הקמתו ועד תשע"ב היה יואב שורק, העורך כיום ולשעבר העורך הספרותי הוא אלחנן ניר ועורך מדור ביקורת הספרים הוא ד"ר שמואל פאוסט. עורכים נוספים ששימשו בעבר הם עידו חברוני וניר רצ'קובסקי.
'שבת' משלב תכנים יהודיים מובהקים עם תכנים ספרותיים ואמנותיים כלליים. תחומי עיסוקו רחבים יותר ממוסף ספרותי רגיל, וכן היקפו - 24 עמודים כמעט לכל אורך שנות הופעתו. המוסף זוכה להערכה רבה ונחשב במה מכובדת, שבה מפרסמים סופרים, משוררים, מתרגמים, חוקרים, ותלמידי חכמים באופן שוטף. כל חומרי המוסף שהצטברו במאה הגיליונות הראשונים הופיעו בתקליטור מיוחד ונמכרו למנויי העיתון.
פורמט המוסף עבר שינויים קלים בלבד מאז הופיע לראשונה. בשער מופיעה יצירת אמנות (ציור או צילום) ובצידה ציטוט המתייחס ליום השבת - אמרת חז"ל, קטע ספרות, סיפור חסידי או טקסט הגותי, תחת הכותרת 'לקראת כלה'.
מדורים שהיו במוסף במשך השנים הם: קריאה בתורה - סיכום פרשת השבוע, הנכתב בידי יואב שורק. מאז תחילת הקריאה בספר בראשית בשנת תשס"ז מופיע במקומו מדור פרשת השבוע קריאה שנייה מאת איתי אליצור. לאחר שנתיים הוחלף המדור במאמר קצר של הרב מיכאל בריס.לשכנו תדרשו - מדור עיון בפרשת השבוע שעוסק בתחום המקדש והקדשים, מאת יהודה עציון.מן הפרדס - מדור עיון בפרשת השבוע, בעל אוריינציה חסידית, מאת ישראל אריאל.דרך ארץ - טור אישי-עיוני על מסעות בארץ, נופיה ותולדותיה, מאת ניר מן.אגדתא - עיון במדרש אגדה, מאת שמואל פאוסט. המדור יצא לאור כספר בהוצאת דביר בשנת תשע"א (2011).יהודי עולמי - מדור דו שבועי על קהילות יהודיות בעולם, אותו כותב הרב אליהו בירנבוים. על מדור זה זכה הרב בירנבוים בפרס 'בני ברית' לסיקור עיתונאי. המדור יצא לאור גם כספר אלבומי גדול בשם זה, בשנת תש"ע (2010).ארץ מקרא - מדור בנושאי ארכאולוגיה והיסטוריה סביב פרשת השבוע, מאת איש ידיעת הארץ זאב ח. ארליך, שהתפרסם במשך שלוש שנים.לשון מקרא, לשון חכמים - מדור פרשת שבוע של הרב יעקב מדן, שהתפרסם במוסף במשך מחזור הקריאה של שנת תש"ע.הדף היומי - עיון בדפים שנלמדו במסגרת הדף היומי בשבוע החולף במבט מקיף החושף מגמות ומבנים נסתרים. נכתב לרוב בידי הרב דב ברקוביץ' (ראש 'בית אב'), ולעתים בידי הרב ד"ר אלכס טל. במסגרת מדור זה מתפרסם דרך קבע מדור צדדי בשם בשולי הדף ובו הערות היסטוריות על סדר הדף היומי מאת יעקב צ' מאיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 00:27 |
|
| |
ביליצר,כל זה הוא תרבות יהודית אבל לא עיתון דתי. העורך לא דתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 00:34 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 01:32 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 08:15 |
|
| |
| tzvi11 כתב: | | ישראל לבקוב ממזמן עבר את הגבול.
בכל טענותיו יש בסיס של אמת, אבל דבריו לוקין בכמה בעיות יסוד:
1. השיטחיות הבוקעת בכל טענותיו, כאילו האמת והשטחיות ירדו יחד מן השמים.
2. חוסר הבנה בסיסית בפילוספיה ודיונים מופשטים.
|
|
מה זו שטחיות?
במה הוא לא מבין?
אנא הדגם
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2012 14:30 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2012 15:07 |
|
| |
|
|
|
|
|
