אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ד]

דיסק סיליקון ובו 100 תצלומים מרחבי העולם ישוגר בקרוב לחלל כדי להותיר זכר לקיום האנושות. בין התמונות: טייפון ביפאן, סופת חול במצרים וביקור יתומים בים

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1857333

יצרני העבר (ארכיאולוגיה)

http://odyssey.org.il/224835

השקר הלבן של המדע

http://odyssey.org.il/224834

"הסופר עמוס עוז מספר שבביקורו האחרון בסין שאלו אותו, איך ייתכן שלעם היהודי, המונה מיליונים ספורים של אנשים, יש מאות זוכי פרס נובל, בעוד שלמיליארדי סינים יש זוכים ספורים בלבד. עוז הציע את התשובה הבאה: בעבר, אמר, לכל ילד יהודי דתי שהתחנך בחדר הייתה משימה אחת חשובה בהגיעו לגיל מצווות: לבוא ולהציע "חידוש". התביעה הגלויה מהילד הייתה לא רק ללמוד ולשנן בעל-פה את כתבי הקודש, אלא להסיק מתוכם דבר-מה שיעיד על חשיבה נועזת ועצמאית, חידוש של פרשנות או של הבנת הטקסט. המקוריות זכתה לתגמול מיידי, ולמעשה הפקידה בידי הילד את המפתח לקידומו בישיבה. ברעיון הזה, אמר עוז, טמון גרעין המחשבה המקורית שהפכה את בני העם היהודי למובילים בתחומי המחשבה המדעית.
אלא שעולם הלימוד היהודי השתנה. במאתיים השנים האחרונות הוא מבוסס על שינון כפוי ושמרני של פרשנויות שאינן פתוחות כלל לחשיבה. החרדיות המסתגרת מכתיבה את הנורמה עד כדי כך, שכל מחשבה חדשנית נתקלת בחרמות ובנידויים, כמו, למשל, התלמוד המנוקד של הרב עדין שטיינזלץ, שהביא לשריפת ספרים. והנה, גם האוניברסיטה, האמורה לטפח תלמידים טובים ולהצמיח מהם מדענים מקוריים וחדשנים, פועלת היום במידה גדולה של קיפאון ושמרנות"

אודיסאה, גליון 17

"כאשר מדברים על יהדות ארה"ב הליברלית, על ערכים הומניסטים והשאיפה לתיקון עולם במובן החברתי, נשמעת לעיתים מצד גורמים באורתודוקסיה הישראלית הטענה כי אלו אינם ערכים יהודיים "באמת", או שלכל הפחות יש כאן ויתור נרפה על ערכים יהודיים מסורתיים, כגון הייחודיות היהודית, האפלייה המובנית כנגד נשים ותפיסת פעילות ההומוסקסואלית כחטא, ועל כן יצירתה של נצרות נוספת, הומניזם ליברלי סטנדרטי, או פשוט יהדות מדולדלת וחסרת אותנטיות. מהי תגובתך לטענה הזאת?
הטענה כאילו החתירה לצדק הינה ערך יהודי פחות אותנטי ממצוות פולחניות משוללת כל יסוד, והיא חלק מן התפיסה המעוותת של היהדות שהשתרשה בקהלים רבים בישראל. המתח בין תרבות דתית שמה דגש על ההיבטים הפולחניים והפרקסיסיים של הדת, לבין תרבות דתית השמה דגש על ערכים חברתיים ומוסריים, אינו חדש. אני מניח שכהני הבית הראשון השתמשו בטענה דומה ביחס לנבואותיהם של עמוס וישעיהו. כך ודאי היה גם בימי הבית השני. מתח דומה התגלה גם עם הופעתן של מגמות ותנועות כדוגמת החסידות. היהדות הרפורמית אכן טענה כי היהדות הלכה והתכנסה אל תוך מימדיה ההלכתיים והפולחניים ונטשה במקרים רבים את החזון המוסרי והחברתי. הדבר אינו פותר את היהדות הרפורמית מהתעסקות משמעותית ואמיצה בשאלת אורח החיים היהודי בדורנו והיבטיו האמוניים והפולחניים.

הוויתור על אפליית הנשים, היחס השלילי לזהות מינית הומוסקסואלית או על מגמות בדלניות חריפות ביחס לאומות העולם אינו בגדר ויתור נרפה. זוהי הכרעה דתית ומוסרית שמשקפת את האמונה שהמסורת שלנו מגלמת ערכים נצחיים, אך בה בעת גם תפיסות עולם שכוחן המוסרי אבד להן. בניגוד לתפיסת העולם החרדית, היהדות הרפורמית אינה גורסת תהליך של ירידת הדורות. להפך, אט אט, עם הרבה מכשולים ומעידות בדרך, האנושות לומדת עוד ועוד לקחים ותובנות מוסריים. לקחים אלו כדוגמת שוויון מעמדה של האישה אינם יכולים להיוותר מחוץ לגדרותיה של הדת במסורת המאמינה שב "כל דרכיך דעהו".

הרשה לי להקשות עליך: אני חושב שקשה להכחיש שהתנועה הרפורמית חרגה מבחינה רעיונית-תיאולוגית מהקו המרכזי במסורת היהודית החל מחורבן הבית השני, והוא נאמנות לקודקס קבוע של הלכה. ודאי שלא מדובר בהלכה כפי שאנחנו מוצאים לפנינו באורתודוקסיה היום, אולם בכל זאת, העקרון הזה, של הכפפתנו לחוק האלוהי המפורט והדקדקני, היה קיים למן ימי המשנה לפחות. כיצד אתה מצדיק את החריגה האידיאולוגית (כלומר, שאינה פשוט נסיגה לחילוניות) ממנו?
התיאור המופיע בשאלה ביחס להתפתחות ההלכה מדויק וחשוב (אם מותר לי להחמיא לבעל הבלוג), אכן באלפיים השנים האחרונות הרעיון ההילכתי הפך לביטוי מרכזי ומכונן של הזהות היהודית. בהקשר זה, הרפורמה, כשמה אכן ביצעה מהפך בגישה אל ההלכה, בהפיכתה למקור השראה ולמידה ולא למקור מחייב. מהפכה זו נעשתה על רקע המהפכה בתפיסת האדם את עצמו כבן חורין וכיצור תבוני. היהדות הרפורמית אינה מבקשת לטשטש מהפכה זו (בניגוד אולי לזרמים דתיים אחרים). באופן ברור היהדות הרפורמית מציעה כי בעידן המודרני והפוסט מודרני ההלכה אינה עוד יכולה לשמש בתפקידה המסורתי"

http://tomerpersico.com/2012/11/28/kariv_interview/

http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111190

http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/1.1880395


ד"ר מיכה גודמן על דתיות שפויה.