הרב מיימוני: הנושא של האשכול כאב לי עוד בהיותי בישיבה ועד היום אין לי איזה תשובה מספקת,
יש הרבה סיבות למה האנושות המציאו חוקיות\סדר במשפט, אבל מצד שני מרוב חוקיות עיקר המשפט הופך לאי צדק ולפעמים פשע ממש,
בוא ניקח את המשל שלך לגבי גט: מהי גט ? לשחרר את האישה ! ובעיקר ברבים = עדים וכתב וכו'
לפני הכתב למשל היו כנראה מכריזים ברבים ותו לא, אחרי הכתב יש כתב = גט,
עד כאן הכל מובן, אבל כאן נכנס העניין שאתה (הרב מיימוני) מדבר עליו, ועוד שיקולים כמו לא לעשות מגט עניין קל דעת שכל יום נתגרש ולכן עשו עניינים וסימנים כביכול, וכך זה בכל המצוות והדינים, כלומר יש את השיקולים שאתה מציין לעיל ויש כמובן גם שיקולים אחרים כנ"ל,
ידוע הסיפור של הגר"א שהגיעו אליו תלמידים לשבת (בלי הנשים) והגר"א שאל איפה השום (בליל שבת יש מנהג לאכול שום)
התלמידים: הרי אנשים לא עמנו, (הסיבה לשום בליל שבת היא משום להרבות ז,, ומצוות תלמידי חכמים מליל שבת לליל שבת דוווקא)
הגר"א: אם כך למה אתם עושים ברית מילה ביום השמיני שאין היום את הסיבה המקורית למה עושים ברית מילה ביום השמיני, ? (כלומר הסיבה למה עושים ברית מילה ביום השמיני היא שיהיו שמחים כלומר בזמנם האישה נטהרה כבר בשמונה ימים והיום לא)
אל כורחך שאין למצווה רק סיבה אחת ויש הרבה סיבות ולכן גם בעניין השום בליל שבת יש עוד סיבות,
כלומר הגר"א אומר כלל גדול שאם אין הטעם המקורי יש עוד טעמים שאנו לא מודעים לכך ולכן אין לבטל מנהג או מצווה בזמן שבוטל הטעם,
הכלל הזה זה בלתי אפשרי לכל מבין הרי אז כל מווצה וכל מנהג אי אפשר לבטל, ויותר גרוע לעולם לא נדע מה עומד מול מה כלומר מה יותר חשוב ממה, הרי כל הפילפולים בהלכה היא במקרים של אחד מול השני מה חמור הלכה ומנהג זה מול הלכה ומנהג זה, ושאין דרך לדעת את הטעמים (כי בכל מקרה נוכל לטעון כפי הגר"א שיש עוד טעמים שאנו לא יודעים עליו) לעולם לא נוכל להכריעה בהלכה
אותו עניין לגבי קביעת חוקי משפט,
לצורך (מבחוץ) סדר חברתי ומשפטי עשו חוקי גט,
היה אדם בג'נגל וגירש את אשתו,
אשתו מגיע לעיר ורוצה להתחתן, והיא לעולם לא תוכל להתחתן, כי עשו חוקי משפט וסדר בעניין לצורך צרכים מבחוץ שלא רלוונטי לה כלל,
וכן לגבי כל חוק משפטי זה כך, קניתי ממישהו בית ושלמתי לו את כל הסכום, ובגלל החוק והסדר אני מפסיד את הבית כי אין לי זאת על כתב חוקי,
אוקיי מובן שחייבים סדר וחוקי משפט אחרת אני יכול לפברק שההוא מכר לי את דירתו,
אבל מעצם הצורך לעשות חוק וסדר אנו עושים אי צדק, לגבי האישה שבניה יהיו מזמרים, לגבי הקונה הבית. יגזלו ממנו את הבית,
שוב אנו רואים שכל החוקי החברה\המשפט באנושות שבה מעצם שאנו לא אנשים טובים ויכולים להיות משקרים וגנבים ומנצלים וכדומה ?! זה זה גורם לעוול ולחוסר צדק אפי' שאנו רוצים כל הזמן לתקן ולתקן,
כמה טוב היה לו לא היינו צריכים לחוקים האלה כלל ? כלומר מתחילה כל התורות והמשפטים הם לא מיסודי התורה והאלוקים,
הם באים באין ברירה, ובכל זאת יש אי צדק מעצם הרצון לעשות צדק, ומי שעוקב אחרי כל ההלכות בכל עניין ועניין רואה שכמה שהוסיפו הלכות כך יותר מהר עזבו את כל התורה והאלוקים,
אמרו לנו לשבות בשבת נווו מה הבעיה ? נשבות ! לא אי אפשר סתם לשבות, צריך להכין מים וגנרטור ואסור לאכול בדרך הזאת והזאת רק בדרך ההיא וההיא, מה שהיה ברור לכל יוצאי מצריים העבדים לא ברור לנו ?
גט כריתות היית ברור להם ואנו מה ? לעולם לא היה מעיז אדם לומר ולשקר שלא גירש את אשתו בזמן שגירש באמת ולכן לא עירר על זה כלל במילא לא היו צריכים לפרסם זאת ברבים ובכתב, ולעולם אישה לא חשבה לשקר ולומר שבעלי גירש אותי בלי כיסוי, במילא לא היו צריכים לכל ההלכות וחוקי המשפט,
יש לנו טעות יסודית בעניין זה, זאת לא התקדמות בתורה וביהדות כל ההלכות וכל השו"תים, להפך זאת חיסרון אנושי מהמדרגה הראשונה, במקום להתקדם בתמימות אנו מתקדמים בנוכלות והגנה מהם כל הזמן וכל הדורות,
זאת לא התורה המקורית שלנו ולא חוקי המשפט המקוריים של האנושות,
אותו עניין לגבי הכסף שהמציאו לטובת האנושות ובעצם הכסף קם על יוצרם ומשעבד את האדם ולוקח את חריותו,
כך זה גם לגבי כל ההלכות והחוקי משפט, במקום להגן רק לבינתיים עד שנחנך את הדור הבא להיות טובים יותר ואז לא נצטרך כלל לכל החוקי משפט וההלכות ?! אנו עושים הפוך בדיוק מקדשים את החוקים על חשבון החירות והמוסר האישי של כל אדם הבן חורין,
לסיכום אני הצטט את האבן עזרא בשני מקומות בעניין זה,
ספר יסוד מורא לראב"ע שער א
ויש הוגה בתלמוד להתפאר על כן כל עסקיו בסדר נזיקין גם הוא מקבל שכר להורות הפתאים וליישר המעוותים רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין.
אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק כג
ודעת הלשון איננה דעת בעצמה, (כלומר אין עניין במילה ובשפה של תורה כלל, כי הם רק עמצאי ולא עיקר הדבר כי וגו') כי אם כנגד אחר שיבין. ואם בעבור דעתו משפטי נזקין. גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים, כי אילו היינו במקום שאין שם שור אין צורך למשפטי שור נגח. ואלו היינו יושבים באהלים כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר. (בזמנו של האבן עזרא תרבות הודו היית באופן כזה שלא היו צריכים כלל למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר,)
