| נשלח ב-26/9/2011 21:23 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | למקסמן
בקשר לספר דברים:אפשר לפרש שה' הוציא אותנו ממצרים כדי לקבל את התורה .
ולכן כל דבר שבתורה אפשר לקשר ליציאת מצרים.כולל מצוות השבת.
אבל את הטעם הישיר אנחנו אומרים בקידוש כל שבת.
וזה לא מצוטט מספר דברים. |
|
אנחנו אומרים בקידוש את שניהם, זיכורן למעשה בראשית וזכר ליציאת מצריים,
זה לזיכרון על שניהם, אבל הנחיל לנו את השבת באהבה וברצון כי רצה בנו,
בדברים הוא אומר "עַל כֵּן צִוְּךָ יְקוָק אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. זה פשוט הפשט למה אמר לשמור את השבת, ובשמות אומר סיבה אחרת,
אגב: אלוקים לא הוציאנו ממצרים בכדי לקבל תורה, אומה חופשית צריכה תורה, זאת פשוט טעות מקובל בציבור,
לדוגמא: מהי בקשת האומות ממדינה שרוצה הכרה ? חוקה !
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 21:28 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | צענע, וכי אי אפשר לפרש ששת ימים של הקב"ה כיחידות זמן? הרבי מלובביץ לא היה יכול היה לטעות? אני מסכים כי פשט המקראות אינו כך. מה אנו אמורים לעשות אם אנו מגיעים למסקנה בעקבות שאלות שונות ומוכרות, כי הדברים לא ייתכנו כפשוטם? ברירה א' לומר כי כותב התורה טעה ו/או הטעה. ברירה ב' לומר כי תיאור הבריאה אינו כפשוטו, או בלשונו של לייבוביץ, כי לא מדובר בשיעור טבע. דעתו של הרבי מלובביץ ודעימיה (רוב גאוני, צדיקי וחרדי זמנינו) אינה סבירה לחלוטין. |
|
האם אינך מבין שהתרוץ שהתורה אינה ספר טבע אינו תופס כאשר מדובר במצוות השבת.?
איזו סיבה הגיונית היתה לתורה לתאר טבע אבל תאור שגוי?
אם התורה אינה ספר טבע כפי שטוען ליבוביץ'-האם לא הגיוני שהיא לא תתאר כלל את פרוט הבריאה?
אם התורה בחרה לתאר תאור טבע (שבגללו היא מצווה אותנו למצווה בת 24 שעות)אין שום הגיון שבעולם שהיא תתאר תאור טבע בצורה שונה מכפי שהדברים התהוו.
אכן המסקנות מכך לגבי האמונה יכולות להיות שונות..לעיתים מסקנות קשות למי שמשוכנע באבולוציה.
.
אבל אי אפשר לומר שבגלל מסקנות כאלה דבריו של האדמו"ר נוגדים את השכל הישר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 21:32 |
|
| |
למקסמן.
טוב שאתה מודה שזה "גם" קשור למעשה בראשית.
לגבי הטעם של זכר ליציאת מצרים-הטעם הזה לא קשור לנושא של 24 שעות שזה הנושא הנדון כאן.
ולכן טעם זה אינו רלוונטי לנושא הנדון.
תוקן על ידי צענערענע ב- 26/09/2011 21:49:37
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 22:37 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | איזו סיבה הגיונית היתה לתורה לתאר טבע אבל תאור שגוי?
אם התורה אינה ספר טבע כפי שטוען ליבוביץ'-האם לא הגיוני שהיא לא תתאר כלל את פרוט הבריאה?
אם התורה בחרה לתאר תאור טבע (שבגללו היא מצווה אותנו למצווה בת 24 שעות)אין שום הגיון שבעולם שהיא תתאר תאור טבע בצורה שונה מכפי שהדברים התהוו.
|
|
אלה שאלות ממש קשות, ואינני יודע תשובה להן (אולי מישהו אחר כאן כן?). באשכול על הכרובים ומונותיאיזים טרנצנדנטי, דובר על כך שייתכן שהתורה הותאמה לזמן שבה היא נתנה. ייתכן שבאותה תקופה, לכל דת היה תיאור טבע לגבי הווצרות העולם, והיהדות לא יכלה להמנע מכך. תיאור אבולוציוני מן הסתם לא היה מתקבל באותה תקופה, ולכן נבחר משל (מה הנמשל? אינני יודע) כלשהו ששפתו היא שפת הטבע, למרות שאין הוא תיאור טבע. הייתרון היחידי של הסבר זה (שאינני מבין אותו כ"כ, אני חייב להודות), הוא שהוא איננו מעלה בעיות חדשות. לדוגמה, מדוע לא נוצרו אנשים עם פתיחות גדולה יותר לתיאוריות מדעיות (ואז היה אפשר לתאר נכוחה את מעשה הבראשית), או, לחלופין, מדוע לא נוצרו אנשים עם יכולת לקבל דת ללא הסבר על תהליך ההווצרות? אין כאן שאלה חדשה על השאלה הקיימת כבר ביהדות, מדוע לא נוצרו אנשים כך שהם מאמינים באל וזהו.
מכל מקום, נראה לי שאת נמצאת בבעיה גדולה יותר. מפני שהחל מהנקודה בה מקבלים את הטענה שהתורה אינו ספר טבע (כמאמר לייבוביץ', כפי שציינו כאן כבר), אז השאלות התיאולוגיות המתעוררות (כפי שאת מציינת, לדוגמה), הן אולי קשות, אבל קבועות. מצד שני, העדויות הסותרות את התורה כספר טבע רק מתרבות עם הזמן בכמותן ואיכותן. העובדה שהארץ סובבת את השמש היא כבר רעיון מובן מאליו (הופתעתי לראות את דברי הר' מלובביץ' בעניין, אגב), אינני מכיר אנשים שחושבים שהעולם נוצר לפני כ6000 שנה ושפעם אכן היה ממש נחש מדבר, ואני משער (ואולי סתם מאמין), שגם האבולוציה מזמן עברה את השלב שאפשר לסתור את מהותה, וזה רק שאלה של זמן עד שהיא תכנס לקונצנזוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 22:46 |
|
| |
צענע האם את באמת מאמינה שהתורה דייקה כמו ספר טבע או כל ספר - בתאור הבריאה? הכל מובן לך? אין לך שאלות? הבעיה שאין את מי לשאול- התאורים מובנים לך? את לא צריכה להסביר לי, אלא להגיד כן ,או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 00:27 |
|
| |
[quote]
איזו סיבה הגיונית היתה לתורה לתאר טבע אבל תאור שגוי?
אם התורה אינה ספר טבע כפי שטוען ליבוביץ'-האם לא הגיוני שהיא לא תתאר כלל את פרוט הבריאה?
אם התורה בחרה לתאר תאור טבע (שבגללו היא מצווה אותנו למצווה בת 24 שעות)אין שום הגיון שבעולם שהיא תתאר תאור טבע בצורה שונה מכפי שהדברים התהוו.
אלה שאלות ממש קשות, ואינני יודע תשובה להן (אולי מישהו אחר כאן כן?).
באשכול על הכרובים ומונותיאיזים טרנצנדנטי, דובר על כך שייתכן שהתורה הותאמה לזמן שבה היא נתנה.
,תרוצים תרוצים.
התורה היא תורת אמת ולכן זה פשוט עלבון לאינטלגנציה לומר שהתורה חששה ממה יאמרו.
עובדה היא שהתורה נכפתה על בני ישראל "כפה עליהם הר כגיגית") וגם את התאור האבולוציוני הם היו נאלצים לבלוע כמו את שאר החידושים בתורה שמכבידים על החיים הרבה יותר מאשר תאור בריאה כלשהו,יהא אשר יהא.
ייתכן שבאותה תקופה, לכל דת היה תיאור טבע לגבי הווצרות העולם, והיהדות לא יכלה להמנע מכך. תיאור אבולוציוני מן הסתם לא היה מתקבל באותה תקופה, ולכן נבחר משל
איזה מן משל הוא תאור טבע שקרי?הרי אם אתה רוצה לתאר משהו בעזרת משל אז המשל אינו זהה לנמשל .
נניח לדוגמא אצל ר' נחמן מברסלב בן מלך הוא משל לעם ישראל אבל עם ישראל לא יכול להיות משל לעם ישראל
כאן המשל והנמשל הם תאורי טבע אז למה לתת תאור שקרי בעליל ולטעון טענה מצחיקה שזה משל?
מה הנמשל? אינני יודע) כלשהו ששפתו היא שפת הטבע, למרות שאין הוא תיאור טבע.
אין הוא תאור טבע?כנ"ל
הייתרון היחידי של הסבר זה (שאינני מבין אותו כ"כ, אני חייב להודות), הוא שהוא איננו מעלה בעיות חדשות.
תורת שאמורה להיות תורת אמת לא מתחשבת בבעיות שעלולות להווצר.
להבדיל האם בשר ודם כמו גלילאו גליליי לא יצא עם האמת שלו על אף התוצאות הקשות ,הבעיות הקשות,וההלם שזה ייצור בסביבתו אז את אותו קרדיט לפחות אינך נותן לנותן התורה?
לדוגמה, מדוע לא נוצרו אנשים עם פתיחות גדולה יותר לתיאוריות מדעיות (ואז היה אפשר לתאר נכוחה את מעשה הבראשית), או, לחלופין, מדוע לא נוצרו אנשים עם יכולת לקבל דת ללא הסבר על תהליך ההווצרות? אין כאן שאלה חדשה על השאלה הקיימת כבר ביהדות, מדוע לא נוצרו אנשים כך שהם מאמינים באל וזהו.
מכל מקום, נראה לי שאת נמצאת בבעיה גדולה יותר. מפני שהחל מהנקודה בה מקבלים את הטענה שהתורה אינו ספר טבע (כמאמר לייבוביץ', כפי שציינו כאן כבר), אז השאלות התיאולוגיות המתעוררות (כפי שאת מציינת, לדוגמה), הן אולי קשות, אבל קבועות. מצד שני, העדויות הסותרות את התורה כספר טבע רק מתרבות עם הזמן בכמותן ואיכותן. העובדה שהארץ סובבת את השמש היא כבר רעיון מובן מאליו (הופתעתי לראות את דברי הר' מלובביץ' בעניין, אגב), אינני מכיר אנשים שחושבים שהעולם נוצר לפני כ6000 שנה ושפעם אכן היה ממש נחש מדבר, ואני משער (ואולי סתם מאמין), שגם האבולוציה מזמן עברה את השלב שאפשר לסתור את מהותה, וזה רק שאלה של זמן עד שהיא תכנס לקונצנזוס
על זה כבר עניתי לייתכן .
השאלה איננה האם התורה היא ספר טבע או ספר הסטוריה.
השאלה היא אם התורה אמת.
ואם מישהו שמאמין בדרווין חייב לפי הגיון זה להפסיק להאמין בתורה הוא יצדק מבחינתו.
וזוהי בדיוק טענתו של האדמו"ר -שאי אפשר להאמין בתורה ולהאמין לדרווין בעת ובעונה אחת.
(לגבי השיטה ההליוצנטרית -פה אין כלל בעיה)
הדיון כאן אינו על המסקנות הרות הגורל מבחינה אמונית.
הדיון כאן הוא על האמת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 00:30 |
|
| |
לירוחם
לצערי לא הבנתי כלל את שאלתך
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:01 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | [quote]
הדיון כאן אינו על המסקנות הרות הגורל מבחינה אמונית.
הדיון כאן הוא על האמת. |
|
אפשר לעשות זאת מהסוף להתחלה.
התורה, אם מתייחסים אליה בספר טבע/הסטוריה, בודאי אינה מספרת את האמת.
אבל זו אמירה לא כ"כ דרמטית כמו שהיא נשמעת. עם הזמן, חלקי התורה העוסקים בטבע מוסברים יותר ויותר כאלגוריים. והראיה, לדוגמה, היא שתנועת כדור הארץ סביב השמש, שאת פוטרת אותה כמשהו לא בעייתי, היא משהו שנחשב פעם סותר פסוקים מפורשים (ואגב, באופן מפתיע עושה רושם שהר' מלובאביץ' אולי אף סבר כך, ואם כך הוא נותר כנראה יחידי). באותו אופן, פרקי הזמן המוזרים של ה"ימים" שהר' מתייחס אליהם, נובעים מזה שקשה מאד לקחת ברצינות את הטענה שהעולם בן 6000 שנה. סיפור נח, שפעם נחשב כמתאר ארוע גלובאלי, מתאר במקרה הטוב ארוע לוקאלי (ואגב, אם כן, מה החשיבות הגדולה בכך שהוא אסף בעלי חיים? החשיבות נראית קטנה מאד). ואם כבר מעלים את זה, בהנחה שאפשר לקפוץ בקלילות כ"כ גדולה מפרשנות של ארוע גלובאלי ללוקאלי, אולי סיפור הבריאה בכלל מתאר יישוב של גן כלשהו בשישה ימים (טריביאלית אפשרי).
זו נראית נקודת זמן טובה ללמוד מההיסטוריה, ולשקול את האפשרות ששום פרט מדיד שהתורה מדברת עליו אינו נכון. השאלה מה ההשלכה. הבעיות התיאולוגיות שאת מעלה, נראה לי שאינן חדשות או אינן קשות יותר מאלו שקיימות כבר אלפי שנים. ההבדל היחידי הוא, אולי, שלחלקן נחשפת בגיל צעיר מאד כמשהו שנתנו עליו את הדעת כבר המון זמן (לדוגמה "הכל צפוי והרשות נתונה"), ולחלקן נחשפת בגיל מבוגר יחסית ועוד בהקשר של משהו שבמפורש סותר עמדה של הר' מלובאביץ'. אבל לדעתי, אין כאן עניין עקרוני. לדוגמה, אף אחד אינו מבין איזה צורך כלל היה לאל לתקשר עם אנשים קדמונים ולצוות עליהם שיעבדו אותו. ממילא, השאלה אם הוא בחר לעשות זאת בדרך שהיתה מתקבלת על דעתם בתקופה שהוא בחר לעשות זאת - איננה שאלה גדולה במיוחד. אם את רואה בעצם ההשערה שהאל התאים את מילותיו למה שהיה מתקבל בתקופה כלשהי כזלזול בו - כאילו שהוא פחד כמו גלילאו - אז אפשר לראות בעצם ההשערה שהאל בכלל פנה לבני האדם בדרישה שיעבדו אותו זלזול בו - כאילו שאלהים המסכן ישב בפינה ונעלב שאף אחד לא משחק איתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:06 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:26 |
|
| |
שיבולאיו
מהי אמת הסטורית?
הרי כל ספר הסטוריה נכתב במטרה מסוימת מה שהמילה באנגלית מתארת כל כך יפה,בתמציתיות:היס סטורי(his story) כלומר הסטוריה איננה אלא הסיפור שלו -של כותב ההסטוריה.
התורה איננה יוצאת דופן מבחינה זו.
היא מעלימה פרטים מסוימים ואילו פרטים אחרים היא מתארת בהרחבה יתרה בהתאם לחשיבות המסר.
אבל כאשר נמצא הסטוריון ששיקר ומסר עובדה לא נכונה הוא יאבד את אמונינו מיד.
כך למשל אם סיפור יציאת מצרים הוא רק משל ולא היה ולא נברא-הרי התורה איננה תורת אמת.
כמובן שיש קטעים מעורפלים כמו בני האלוהים וכו'-שם נזקקים לפרשנות ויש כמובן עוד רבים.
אבל תאור השלבים בבריאה אינו נותן מקום לפרשנות מפני שאין שום הגיון בנתינת משל שאינו משל אלא תאור טבע שקרי.
ולכן אין פלא שהבריאתנים נלחמים בדעות הדרוויניסטיות כי הם יודעים יפה מאד ששום תרוץ לא יתפוס כאן.
זה או זה או זה.
ולגבי השאלה שהעלית למה ה' בכלל רצה לברוא את העולם על זה ענה בעל התניא שעל תאווה לא שואלים קושיות.
תשובה טובה או לא טובה -זה כלל לא משנה לנושא הנדון כאן.
ולא הבנתי איך קשורה לכאן השאלה למה אני אישית נחשפתי ומתי.
הרי ברור שיש שאלות קשות אחרות על התורה שנדונות באשכולות אחרים.
הנושא כאן הוא סיפור הבריאה מול דרווין .
תוקן על ידי צענערענע ב- 27/09/2011 11:35:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:53 |
|
| |
"אם את רואה בעצם ההשערה שהאל התאים את מילותיו למה שהיה מתקבל בתקופה כלשהי כזלזול בו - כאילו שהוא פחד כמו גלילאו - אז אפשר לראות בעצם ההשערה שהאל בכלל פנה לבני האדם בדרישה שיעבדו אותו זלזול בו - כאילו שאלהים המסכן ישב בפינה ונעלב שאף אחד לא משחק איתו"
מה פשר ההשוואה?
האם מלך שמבקש ציות מנתיניו ראוי לזלזול ?
.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 12:01 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | "אם את רואה בעצם ההשערה שהאל התאים את מילותיו למה שהיה מתקבל בתקופה כלשהי כזלזול בו - כאילו שהוא פחד כמו גלילאו - אז אפשר לראות בעצם ההשערה שהאל בכלל פנה לבני האדם בדרישה שיעבדו אותו זלזול בו - כאילו שאלהים המסכן ישב בפינה ונעלב שאף אחד לא משחק איתו"
מה פשר ההשוואה?
האם מלך שמבקש ציות מנתיניו ראוי לזלזול ?
. |
|
האם מטפל בילד אוטיסט שיש לו כלב שגסס בייסורים נוראיים מסרטן, המספר לו שהכלב הלך לישון ועכשיו הוא שמח, ראוי לזלזול?
נ.ב. תגובתך הקודמת דורשת תגובה ארוכה יותר. לכן דילגתי עליה לעת עתה.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 27/09/2011 12:04:23
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 12:51 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | |
|
לי אישית נראה שהאמונה הרציונאלית היחידה היא הכרעה לקיים את המצוות עד שיוכח אחרת (כלומר שאין טעם, או יש טעם רע, לקיימן). אולי זה דומה למה שחבצל_ת מאזכר בקישור שלך לדברי פרופ' לייבוביץ'. ואגב, לא נראה לי שזה שונה מאד ממה שכולנו עושים ביום יום גם כך. לדוגמה, אשה יכולה להאמין שבעלה נאמן לה באופן מהותי, ועד שלא תהיה ברירה, כל מעשיו (כולל אפילו שקרים שלו) לא יתפרשו כבגידה במובן המהותי. נראה לי שמאמין רציונאלי חייב לקיים מצוות תחת הגדרה מעורפלת מאד למה שקרה ביציאת מצריים: האירוע קרה, האירוע קרה אך בזמן שונה, האירוע קרה בגרסה מצומצמת וטבעית, האירוע אלגורי, וכו'. האם עקרונית יש נקודה שבה אין ברירה אלא להחליט שהמצוות שגויות? נניח היפותטית שהפיזיקה היתה מתקדמת במידה כזאת שהיה אפשר לבנות משקפיים שדרכם נתן לראות את העבר. אינספור בדיקות היו מראות שהמשקפיים אכן מראים את העבר בצורה מדוייקת (זה סיפור היפותטי). כשהיו "מכוונים" אותם למצריים, היו רואים נסיך מצרי שאפתן שבדה מליבו את כל התורה. לי אישית נראה שמי שהיה ממשיך להקפיד על שעטנז, לדוגמה, פשוט שוטה. אולי מספיק לתייג מישהו ככופר לפי ההגדרה, אבל נראה לי שבמצב ההיפותטי הנ"ל, אף אחד לא היה ממשיך לקיים את המצוות, בלי קשר להכרזות על כך עכשיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 12:54 |
|
| |
שבולת דווקא י"ל סבר שאי ההגיון שבמצוות הוא הסבה לקיימן. עד היכן אתה מוכן למתוח את החבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 13:05 |
|
| |
צענע, אנא ראי גם את תשובתי לבעל.
| צענערענע כתב: |  | ...
"אבל תאור השלבים בבריאה אינו נותן מקום לפרשנות מפני שאין שום הגיון בנתינת משל שאינו משל אלא תאור טבע שקרי." אינני מסכים. שוב, אדם שמנחם ילד אוטיסט בכך שהכלב שלו, שלמעשה מת בייסורים מסרטן, הלך לישון ועכשיו הוא שמח, משתמש במשל (הלך לישון) שהנמשל שלו (מת) לקוח מאותה קבוצה, ואעפ"כ יש בכך טעם, ואפילו בשקר שבו (עכשיו שמח) יש טעם.
"ולכן אין פלא שהבריאתנים נלחמים בדעות הדרוויניסטיות כי הם יודעים יפה מאד ששום תרוץ לא יתפוס כאן." לא רק שאינני מסכים, אלא שלדעתי את אפקטיבית אינך מסכימה עם זה, ובהמשך אפרט.
"ולגבי השאלה שהעלית למה ה' בכלל רצה לברוא את העולם על זה ענה בעל התניא שעל תאווה לא שואלים קושיות.
תשובה טובה או לא טובה -זה כלל לא משנה לנושא הנדון כאן." אינני מוצא הגיון בתשובה זו. בנוסף, על אותו משקל, אפשר לומר שהאל התאווה לכך שיעבדו אותו, אבל דווקא דרך מעשיה מצוצה מן האצבע שהוא חמד לצון למאמיניו - כך הוא התאווה.
"ולא הבנתי איך קשורה לכאן השאלה למה אני אישית נחשפתי ומתי." סליחה - לא היתה כאן כוונה אישית. ברור שיש אנשים היום שמוטרדים מהיחס בין מעשה הבריאה לאבולוציה, שאינם מוטרדים כלל מ"שמש בגבעון דום" לבין העובדה שהיה צורך לצוות על כדור הארץ (שהוא זה שחג) לדום. יש לכך שתי אפשרויות: 1. יש הבדל מהותי בין המקרים. 2. סדר החשיפה לעובדות המדעיות ולפסוקי התורה - הוא זה שמייצר במוח האנשים את השאלה האם פסוקי התורה בעייתיים כאן. האפשרות השניה היא זו שנראית לי.
|
|
 |
|
|
|
|
|