| נשלח ב-25/9/2011 15:43 |
 |
| |
אימת הדין תלוי אם אתה אשכנזי או ספרדי?!
אימת הדין תלוי אם אתה אשכנזי או ספרדי? כידוע אצל בני עדות אשכנז שאני הקטן נמנה ביניהם יש אימת הדין בראש השנה, ואילו אצל בני עדות המזרח הדברים ברוגע ובשמחה כמו כל יום טוב. הדיון שאני מציע: מה סיבות השינו? ניתן להעלות כמה אפשריות. א. האם זה רק שינוי מנטליות, שאצל האשכנזים כל דבר יותר חמור ואילו אצל הספרדים הדברים יותר קל, ואין הדבר קשור לא לראש השנה ולא לכלל התורה והמצוות. ב. האם זה מבטא את היחס הכללי של האשכנזים ובני עדות המזרח אל הקב"ה והתורה והמצוות, שהאשכנזים לוקחים את הכול בחומר ובכובד, והספרדים לוקחים יותר בקלילות, כאילו הקב"ה של הספרדים הוא אלוקי חסד והקב"ה של האשכנזים הוא אלוקי דין. ואולי לפי זה האשכנזים והספרדים נחלקו במחלוקת ב"ש וב"ה , האם העולם נברא במידת הדין או במידת החסד. ג. או אולי זה מבטא מחלוקת עמוקה בתפיסה לראש השנה, האם ראש השנה העיקר של היום זה מה שהיום יום דין ולכן יש חרדת ואימת הדין, או העיקר של היום מה שהיום ראש השנה ותחילת שנה, ורק כתולדה או כעניין משני היות היום יום דין. לסיכום אפשריות בסיסיות לחילוק: א. שינוי מנטליות כללית. ב. שינוי ביחס לגישה לקב"ה ולתורה והמצוות. ג. שינוי בתפיסת ראש השנה כיום דין או כראש השנה. אני מציע לתועלת הדיון לברר, עוד כמה דיונים בעניין: א. האם באמת זה חד כל כך החלוקה בין בני עדות המזרח לאשכנזים. ב. ממתי היה ההבדל הזה. ג. האם היו חכמים קדמונים שהתייחסו לחילוק הזה, וניסו לפרש אותו בדרך זו או אחרת. כמובן לכל מי שעינו חדה מבין שהתועלת בדיון זה לא רק להבין את שורש ההבדל בים אשכנזים לספרדים ביחס לראש השנה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 15:49 |
|
| |
על שינוי אחד בין הספרדים והאשכנזים ברצוני לעמוד בסיפו הזה.
השבוע הייתי במילואים בדרום ואחד מהחברים סיפר לי סיפור.
לפני כמה זמן הוא היה בלויה של אדם שנפטר בשיבה טובה בגיל 93.
הבן של אותו אדם שנפטר הספיד אותו במילים הבאות :
אבא הרבה סיפורים סיפרו ויספרו עליך אבל אני סיפור אחד לא אשכח
כל ימי חיי.
פעם אחת כשהייתי בערך בן תשע הגענו מבית הכנסת בערב שבת, שרנו
שלום עליכם, שרנו אשת חייל,עשית קידוש, אכלנו את ארוחת השבת
שרנו זמירות שבת דיברת דברי תורה. כשסיימנו את סעודת השבת התיישבנו
בסלון הבית ופתאום היו דפיקות בדלת.
ניגשת אל דלת הכניסה לבית שם עמד חכם ניסים, יהודי מבוגר וגלמוד שבנוסף לכל גם היה עיוור, חכם ניסים שכנראה רק עכשיו הגיע מבית הכנסת שאל אותך האם
אכלנו את סעודת השבת, אתה אמרת לו שלא אכלנו והוא בשמחה יוכל להצטרף
לסעודה. אבא אתה קראת לכולנו שנגיע לשולחן השבת, שרנו שוב שלום עליכם, שרנו שוב אשת חייל ואבא אני לא אשכח איך עשית שוב קידוש בשם ובמלכות.
ישבנו עם חכם ניסים במשך כל זמן הסעודה שרנו זמירות ואמרת דברי תורה וחכם ניסים לא הרגיש ולא ידע שזו הייתה סעודת השבת לכבודו.
וכך סיים חברי מהמילואים את סיפורו.
שנזכה כולנו לקבל מידות אלו של היהודי המקסים והפשוט הזה שנפטר.
ושנדע להקפיד לדקדק ולהדר במצוות שבין אדם לחברו.
אצל אשכנזים הסיפור הזה לא יכל היה ללהתרחש.
כי מיד היו מתעוררים שאלו הלכתיות של ברכה וקידוש לבטלה, ועוד כמה מההמצאות ההלכתיות, שתפקידם הוא אחד. להרחיק אדם מחברו ולהרחיק אדם מבוראו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 15:53 |
|
| |
ירוחם
תמהני
מה הביעה ההלכתית לעשות קידוש שנית, הלא יש דין ערבות.
צבי
ואולי זו כבר מחלוקת תנאים, מה משמעות ראש השנה לר' יוסי הסובר שאדם נידון בכל יום?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:06 |
|
| |
בהחלט בעל, אני מסכים אתך.
ניתן לתלות עוד מחלוקות תנאים בעניין.
לר' יהושוע שהעולם נברא בניסן, מה המשמעות של ראש השנה אם לא לעניין הדין?!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:25 |
|
| |
בעל,
זה בדיוק מה שירוחם טען,
הספרדי (המדובר) לא עניין אותו הנידון ההלכתי, הוא לא חשב אם יש בזה בעיה או שאין,
צבי,
בדקת גם אצל ת"ח ספרדיים?
{משהו אמר "דלת העם?}
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:27 |
|
| |
בעל
לא אמרתי שיש בעיה הלכתית. אמרתי שאצל אשכנזי חרדי זה לא היה יכול להתרחש, תשאל כמה מחבריך החרדים- אם המציאות הזאת יכלה להתרחש?
להלכה כולם יגידו ודאי, אבל תשאל למעישה. שיחשבו ויענו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:36 |
|
| |
לדעתי זה מאד פשוט השפעות של הנצרות והשפעות של האסלאם.
ארצות קרות וארצות חמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:40 |
|
| |
אצל הספרדים לא היתה מעולם תנועת השכלה נאולוגים ורפורמים, כי הספרדים לא דוחים מהמשפחה ומהחברה אנשים שלא הולכים וחושבם כמוהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:59 |
|
| |
צבי
הנושא מענין מאד, אלא שחוששני מפני, שוב, מדרון...
האם ההבדל הוא באמת בין אשכנזים לספרדים או חותך ועובר בתוך העדות עצמן?
אולי כדאי להתחיל אחרת:
א. כיצד התייחסו לראש השנה בתקופות שונות?
ב. היכן ומתי החלו להתייחס לראש השנה כאל יום מאיים ומפחיד, כאשר כבר מאלול "הדגים רועדים בים"?
אולי בסוף נגיע אל שאלות אחרות כמו:
ג. מה היחס הראוי לראש השנה, אם יש?
ד. ממה נובעות התייחסויות שונות למצוות, כמו חיל ורעדה לעומת שמחה?
אני תורם מעט משלי לקידום הבירור.
כמדומה שראש השנה הטיל את חיתיתו לא רק עלינו ועל תקופתנו. אם בגמרא פירשו את הפסוק מספר עזרא בתור קריאה לבטוח בה' ולא לירא, שמע מינה שהיו כאלו שזו היתה התייחסותם (לגבי משמעות הפסוק המקורית יש לדון בנפרד).
אם הגאונים תיקנו "לומר סליחות", מנהג המוזכר אפילו ברמב"ם, האם זה היה כדי לסייע בתשובה, ליצור תחושה של יראה, או לסייע בהכנות שירגיעו את הפחד?
הצעה: לסקור את תכני ה"סליחות" המיוחדות לתקופה זו כדי לנסות לדלות מתוכן התייחסויות שונות בין ארצות החיבור שלהן והשימוש שלהן.
האם הפחד מראש השנה נובע מ:
1. חשש מן המציאות המאיימת על האדם, בתקופות ובמקומות שונים? (אני זוכר תפילות מימי מלחמת המפרץ הראשונה. איזה מורא ואיזו תחושה של תשובה והתעלות!).
2. הצטברות של יחס נרכש מדור לדור של חיקוי הדור הקודם עם תוספות, מה ששיך בעיקר בזמננו.
3. התעצמות של תחושת הפחד הטבעי של האדם מן העתיד, כמבואר אצל הפסיכולוג המפורסם ברוך שפינוזה. (למי שאינו מכיר, זה ביטוי קצת ציני. שפינוזה היה מפורסם כפילוסוף, אבל זו אבחנה פסיכולוגית שעומדת ביסוד פרשנותו לדת).
4. תחושה טבעית וראויה של הפחד מן האינסוף, מן האלוקים, כמבואר אצל חוקר הדת והפנומנולוג רודולף אוטו, כשהיא נחשפת בנסיבות נוחות לגילוי בתקופה זו?
גם וגם וגם וגם?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 17:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 18:10 |
|
| |
עוד שאלה לר"ה.
הרמב"ן בדרשתו ובתורת האדם מאריך לבאר שיש כמה ימי דין ור"ה הוא יום הדין רק על הקורות בעוה"ז ולא על עונשי העוה"ב.
מצד שני הרמב"ן בתורת האדם מסביר כי דווקא לרשע יש סיכוי טוב לזכות בעוה"ז בחיים טובים כדי לנשלו מחיי העוה"ב, וכן להיפך לצדיק יש סיכוי טוב לסבול כאן כדי לזכותו בחיי העוה"ב.
וא"כ תמהני הרי בשביל לזכות לנתח עוה"ז ביום הדין היה מקום לעשות דווקא עבירות שהם מגדילים את הסיכוי לעוה"ז.
אלא מאי היהודים סתם רוצים להיות יותר טובים בלי קשר לכך שמפסידים עוה"ז אבל א"כ מה הלחץ לחזור בתשובה ולהרבות זכויות לפני ר"ה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 20:25 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | אכלנו את סעודת השבת, אתה אמרת לו שלא אכלנו והוא בשמחה יוכל להצטרף
לסעודה. אבא אתה קראת לכולנו שנגיע לשולחן השבת, שרנו שוב שלום עליכם, שרנו שוב אשת חייל ואבא אני לא אשכח איך עשית שוב קידוש בשם ובמלכות.
ישבנו עם חכם ניסים במשך כל זמן הסעודה שרנו זמירות ואמרת דברי תורה וחכם ניסים לא הרגיש ולא ידע שזו הייתה סעודת השבת לכבודו. |
|
אכן סיפור יפה מאד!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 20:40 |
|
| |
האם גם אל החסידים זה נחגג כמו אצל הליטאים?
אני נמנה על הציבור הליטאי,אבל,התרשמתי מכמה אשכולות שאצל החסידים היחס אינו כמו אצל הליטאיים.
וזה גם נושא למחקר,הקשר בין הספרדים לחסידים שיש בהרבה נושאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 21:46 |
|
| |
ירוחם,
פעם ראשונה (ומסתמא אחרונה) שהתרגשתי עד דמעות (באמת!) ממה שסיפרת!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 22:01 |
|
| |
קסת
לך פעם להתפלל במנין חסידי טוב.
רצץ
ברוך שכיוונתי לשלאתך שכבר מזמן ניקרה במוחי, גם אני מחכה לתירוץ טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 22:37 |
|
| |
צבי
הערה אחת. ללא כניסה לעומק הנושא.
אכן הרמ"ד ואלי בליקוטיו כותב כי הספרדים הם בקו ימין והאשכנזים בקו שמאל, ומסביר בזה גם ההבדל שבין הפיוטים שהספרדיים פשוטים והאשכנזים מורכבים ועם יותר שירה לפי הכללים וכו'.
|
|
|
|
|
