אימת הדין תלוי אם אתה אשכנזי או ספרדי?!

באשכול זה

לקראת הימים הנוראים של בוגיעלון (שנעלם או נאלם אף הוא)

כתב אקדמאי סקירה על היחס לראש השנה ולאימת הדין. באחד העמודים הראשונים. הקפצתי את האשכול לאחר שהגעתי אליו מן הלינקים שהועלו כאן, לינק אחר לינק.

צבי.
אתה חושב שכל הסודות מגלים ככה בפורום פתוח.?
 בכל זאת ברור שמקובלים ודורשי שרשי הנשמות אינם נרתעים גם מרציונלים ורפורמיים וגם להן מוצאים שרש בעולמות עליונים [אגב נדמה לי שרש גבוה מאד.ואכמ"ל]

ויכולים הם אלה לצעוק כל היום שזה הבל ולא מאמינים בזה, עדיין יש להם את השרש הזה. 

ובשפה קצת יותר נמוכה, פסיכולגית. כמו שיש הבדל אופי בין הנוטים להחמיר או להקל, כן יש אופי הנוטה לחדש ולעקור [אויבער חכם בלע"ז] 

יהי אור

אחד העקרונות שעליהם נבנה הפורום הוא שאין הסתרה. זה מסוכן, אבל זה הכרחי. כמובן, זה לא מחייב ולא כופה. אבל הסתרה יוצרת סקרנות רבה (ולכן היא כלי חשוב לעורר ענין בנושא מסויים) וגם מעניקה תחושת חשיבות (אני יודע ולא אתה).

לגבי התיאוריה על שורשי נשמות, כדאי לדון בה באשכול נפרד גם אם היא יכולה להוות רקע לדיון הנוכחי.

בעיני יש בתיאוריה כזו שני חלקים. החלק העובדתי, שמתבסס על כך שיש נטיות שונות בפסיכולוגיה, ואפשר למיין בני אדם בדרך כלל בהצלחה לפי דגמי התייחסות שיהיו להם. זה יעדיף שמרנות והסתגרות, וזה יעדיף פתיחות ובדיקה, למשל. החלק השני הוא החלק המטפיזי, אם אקרא לו כך, שבו מייחסים את השוני הפסיכולוגי למשהו יותר פנימי (גם זה ביטוי) שנמצא אפילו במישור אחר בלתי נגיש למדע. לבני אדם יש תודעה, נשמה, והנשמות עשויות מחומרים שונים או נאצלות מרמות שונות.

הטענה האחרונה הזו קשה מאד לבדיקה, אם כי יש כאלו שטוענים שהם יכולים לזהות רמות של נשמות (למשל האר"י היה אמור להיות מסוגל לעשות זאת) ומלבד זאת, לפי ההתנהגות של האדם ואופני תגובתו אפשר למקם את "שורש" נשמתו. יתכן מאד שהתיאוריה על שורשי נשמה יכולה לעמוד למבחן אמפירי. כלומר ניתן לבנות השערה כי נשמתו של מיימוני מגיעה משורש כזה, של צבי ויהי אור משורש כזה, וכן הלאה. ואכן התיאוריה הזו תצליח לספק ניבויים (מונח טכני בפילוסופיה של המדע) כיצד יגיבו מיימוני, יהי אור וצבי על שאלות אלו ואחרות.

עדיין לדעתי התיאוריה הזו דחויה, גם מכוח זה שהתורה אינה מבדילה בין אדם לאדם. כולנו, גם הגויים, נבראנו בצלם אלוקים ותו לא. אבל זה לא כל כך ראיה נגד מאמיני השורשים. גם הטענה שכל התיאוריה הזו מספקת הסבר שאינו הכרחי אינה מספקת. הרי יש מי שראה את השורשים במו עיניו או מקבילותיהן הרוחניות.

ובכל זאת, לי אישית זה מפריע. זה מפריע לי כמו כל אמונות ההבל שהסתפחו לעם ישראל, וצר לי על אדם חכם שממשיך להאמין בהן. מצד שני, אפשר לטעון נגדי שאני מתעקש לדחות אמונות שכבר זכו ללגיטימציה ומי יודע מה המניעים הנסתרים שיש לי (כנראה נפלתי בין הקליפות בלי לדעת...).

מה זה אומר? שהדיון הזה יסתיים במחלוקת עקרונית? כנראה כן. אמנם אפשר לדון, ורצוי באשכול אחר, מה בדיוק טוענת כל עמדה, עמדת מאמיני השורשים ועמדת שולליהם. לפחות נדע מה העמדות החביבות עלינו אומרות בדיוק ומה מקורותיהן ומה אומרים אלו שחולקים עלינו. יש בכך מן התועלת. ולפעמים אדם פותח עינים לצד השני ומגלה נפלאות.

אין שום בעיה בשימוש בביטוי "שורש נשמה" במקום בביטוי נטייה או תכונה.

אך בניגוד לטענת ההבל כי הפסיכולוגיה "נמוכה" יותר ההיפך הוא הנכון.

השימוש בסמלים עם ארומה אלוהית, במקום בשפת בני אדם מן הישוב, יש בו כדי לרדד את השיח ולא להיפך.

דבר נוסף. כאשר טוענים לתכונה או נטייה, ניתן לקיים דיון על נכונות ותקפות ההבחנה. כאשר מדברים על שורש נשמה מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לחלוק. (על מי בעצם, על מי שאמר ראשון את ההגדרה? הרי כל העסק פרוץ ומבוסס על סמכות שניטלה על ידי המוסמכים. אין כאן אפילו ניסיון לסדר היררכיה ומסורת מסודרת).  

בדרך כלל מסנגרים על הקבלה שהיא בעצם אומרת את כל הרעיונות, אם הפסיכולוגיים, אם הפילוסופיים, בשפה משלה.

אם אכן כך הוא הדבר, מה טעם לקבוע כי הפסיכולוגיה "נמוכה" יותר מהקבלה, בה בעת שהקבלה היא בסך הכול שפה שונה לאותם מושגים?

אמור לי מהי אבחנתך ואומר לך מה דעתי עליה.

אם לקבלה אבחנות משלה, מה מגדיר אותה אוטומטית כ"נעלית" יותר מכל צורת חשיבה אחרת?