| נשלח ב-26/9/2011 13:41 |
|
| |
הערה: הסליחות הספרדיות נמשכות מ' יום והם בפירוש רואות כמכלול אחד את מ' היום שבין אלול ויוה"כ, בהתאם לפשט התורה (ע"פ חז"ל שנתנו את התאריכים), ותוך דילוג על ר"ה.
האשכנזים מאידך מתחילים סליחות לפני ר"ה, ובקשר לר"ה (ראה גם גר"א או"ח תקפא) ונראה שהדגש אצלם הוא על ר"ה. וכמובן שהמקור לזה הוא התפיסה שלהם את יום ר"ה כיום דין (שכבר נדונו באשכולות האחרים מדוע זה באמת כך). יום הדין מצטייר כ'יום האמיתי', בעוד יוה"כ מצטייר כיום של כפרה, יום של אפשרות לפנים משוה"ד לזכות בנוסף, אבל יום הדין הוא היום האמיתי.
שמא יש קשר לתפיסה המסורתית בחסידות אשכנז לתפוס את המציאות בשחור ולבן, או במלים אחרות להדגיש את 'מדת אמת' של הקב"ה, ולכן ר"ה הוא המרכזי ויוה"כ משני. לעומת התפיסה הפרגמטית המסורתית הספרדית שתופסת את החולשות האנושיות כתוצר מובנה של המציאות ואז יוה"כ הופך לעיקר ור"ה הוא יום של הגשת חשבונות, מה לעשות, כי כך הסדר הראוי, אבל לכולם ברור שבזה אי אפשר לסיים, חייבים את ה'המצא לנו מחילה בשעת הנעילה'.
האשכנזים הם התפיסה של יונה והספרדים הם התפיסה של הקב"ה בספר יונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 17:13 |
|
| |
שמא יש קשר לתפיסה המסורתית בחסידות אשכנז לתפוס את המציאות בשחור ולבן, או במלים אחרות להדגיש את 'מדת אמת' של הקב"ה, ולכן ר"ה הוא המרכזי ויוה"כ משני. לעומת התפיסה הפרגמטית המסורתית הספרדית שתופסת את החולשות האנושיות כתוצר מובנה של המציאות ואז יוה"כ הופך לעיקר ור"ה הוא יום של הגשת חשבונות, מה לעשות, כי כך הסדר הראוי, אבל לכולם ברור שבזה אי אפשר לסיים, חייבים את ה'המצא לנו מחילה בשעת הנעילה' לקאהן 1.מהן לדעתך התוצאות המעשיות,בחיי יום יום ,של התפיסה המסורתית הספרדית שתופסת את החולשות האנושיות כתוצר מובנה של המציאות?
2. איך תופסים האשכנזים את החולשות האנושיות? 3. האם תוכל לפרט ,בהקשר זה,את תפיסתו של יונה בהקבלה לתפיסה האשכנזית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 17:40 |
|
| |
צענע כדרכה, לא תבייש את גדולי הדמגוגים יושבי אולפני התקשורת. לתפיסה (התרבותית-סוציאלית, אגב. לא אידיאלית) האשכנזית, תדביקי את צמד המילים 'שחור-לבן'- מילים עם קונוטציה פרמיטיבית-עקשנית-ראש בקירית. ואת התפיסה התרבותית המזרחית תכני 'פרגמטית'.
זהו. כעת הכל ברור. מובטח לנו כי הקורא ישתכנע איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם.
את לא תביני שזו בדיחה? לא תצליחי לשייף את השפיצים של הריבוע שלך? חלאס, די לחפור! כל עדה וסקטור עם המאפיינים התרבותיים שלה. זה לא שאחד יותר טוב מהשני, לכל אחד המעלות והחסרונות שלו! ואין הבדל מהותי בין החילוקים הנדונים בהודעתך, לחילוקים בין המאכלים, מצבי הרוח, יחסי המשפחות והחמולות וכו' וכו' שיש בין הקבוצות השונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 18:07 |
|
| |
| צאנה_וראנה כתב: |  | צענע כדרכה, לא תבייש את גדולי הדמגוגים יושבי אולפני התקשורת. לתפיסה (התרבותית-סוציאלית, אגב. לא אידיאלית) האשכנזית, תדביקי את צמד המילים 'שחור-לבן'- מילים עם קונוטציה פרמיטיבית-עקשנית-ראש בקירית. ואת התפיסה התרבותית המזרחית תכני 'פרגמטית'.
זהו. כעת הכל ברור. מובטח לנו כי הקורא ישתכנע איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם.
את לא תביני שזו בדיחה? לא תצליחי לשייף את השפיצים של הריבוע שלך? חלאס, די לחפור! כל עדה וסקטור עם המאפיינים התרבותיים שלה. זה לא שאחד יותר טוב מהשני, לכל אחד המעלות והחסרונות שלו! ואין הבדל מהותי בין החילוקים הנדונים בהודעתך, לחילוקים בין המאכלים, מצבי הרוח, יחסי המשפחות והחמולות וכו' וכו' שיש בין הקבוצות השונות. |
|
אינני מבין את תגובתך (או לחלופין, הבנתי היטב את תגובתך). האמירות שאת מייחסת לה הן בסה"ב ציטוטים של המגיב לפניה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 18:11 |
|
| |
ייתכן, אין הקבלה צריכה את עזר הפילוסופיה או הפסיכולוגיה. כל מי שמצדיק את הקבלה בהיות מסבירה בשפה אחרת את הפסיכולוגיה או הפילוסופיה חוטא לאמת. הקבלה באה להסביר את: א. ההמשכה ב. ההשראה ג. ההשפעה ד. ההנהגה האלוהית בבריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 18:13 |
|
| |
צאנה,
חסידות אשכנז הייתה שונה מדרך ההתנהלות בספרד, למשל בנושא קידוש השם. במסעי הצלב, העדיפו חסידי אשכנז למות על קידוש השם ו'להחמיר' בכך, ואלו שיטת הרמב"ם למשל שהעושה כן נקרא רוצח. נכתב במחקר על כך שהדברים השפיעו על תפיסות אשכנזיות מול ספרדיות בהלכה. אני בסה"כ הצעתי שאולי גם כאן יש מקור דומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 18:46 |
|
| |
כהן, יפה מאוד תראה בר"ן על הרי"ף בדף טז במסכת ראש השנה שמפרש שהמנהג של סליחות כל הארבעים יום הוא משום ימי הרחמים והסליחות, ואילו המנהג של אמירת הסליחות מכה באלול הוא משום בריאת העולם שמתחילה בכה ועיקר עיצומה בראש השנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 19:24 |
|
| |
לקאהן
תודה על ההסבר.
לצאינה וראינה
עכשו שנודע לך שרק שכחתי לשים מרכאות ובעצם הדברים לא היו שלי אולי תנסח את דבריך מחדש. אבל בעצם לא היית טורח כלל להגיח מחדרי חרדים לכאן אם היית יודע שהדברים לא שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 20:30 |
|
| |
צענע את צודקת הפעם. סליחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 23:50 |
|
| |
מקאן
איקון ירוק על דבריך היפים על ההבדל בהתייחסות לראש השנה ויום הכיפורים. מעולם לא שמתי לב לדבר זה ויתכן שאתה צודק. בכל אופן, האבחנה חשובה!
אולי תרצה לעיין במשהו שכתבתי פעם על ספר יונה למטרה דומה,
"המסר של יונה"
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 00:30 |
|
| |
צבי, תודה. אכן המקור של הגר"א תקפא הוא דברי הר"ן שהבאת.
מיימוני, נדמה לי (אולי שמעתי פעם את זה מר' משה שפירא) כי ההתמקדות של האשכנזים בסליחות במתכונת של בריאת העולם היא באדם עצמו ובמעמדו. שהרי אליבא דהר"ן ר"ה הוא יום בריאת אדם. לפ"ז אפשר להוסיף שהספרדים מתמקדים יותר בבריאה בקשרי הסליחה שבין אלוקים ואדם ואלו האשכנזים במעמדו של האדם. אבל אני לא בטוח שההגדרה הזו לר"ה האשכנזי נכונה.
תודה על דבריך לספר יונה. אני התכוונתי למה שסנאית מביאה שם, קצת שונה מדבריך, שיונה הוא איש האמת המקפיד שלא תהיה תשובה אם היא לא נצחית. והקב"ה מלמד אותו שתשובה יכולה להיות לשעתה, כל זמן שהיא כנה ואמיתית באשר הוא שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 01:55 |
|
| |
היום ראיתי סרטון מזעזע של הירצחו של יהודי ע"י ערבי (לפני כמה שנים, בעיר העתיקה בירושלים). רואים שם את הנרצח, לפני שנדקר (נראה לי שזה אחרי הדקירה הראשונה) כשהוא שוכב על הרצפה ומנפנף ברגליו בנואשות במטרה למנוע מהרוצח לדקור אותו (שוב).
בערך ככה היתה ההרגשה שלי מקודם כשאמרתי סליחות, אשכנזיות כמובן. זה סוג של נפנוף רגליים מל רוצח ותחנונים אל התליין. (אנא, אל תרצח, אל תחסל. גם ככה אני כבר סובל) לעומת זאת, מהפעם (היחידה בחיי, לבושתי) שהשתתפתי בסליחות ספרדיות, ההרגשה הזכורה לי שונה לחלוטין. הרבה יותר כמו בן שמדבר אל אביו ומפייס אותו, מאשר נפנוף רגליים מול רוצח אכזר. אולי גם האוירה והלחנים עושים את ההבדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 10:22 |
|
| |
מה הפלא? יהדות אשכנז-המערב- במשך אלפיים שנות הגלות, נרצחו הושמדו ונשרפו נאנסו והוגלו. פי מאה ויותר מגלות המזרח. זו התשובה! וזו הבושה והחרפה!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 10:24 |
|
| |
הבושה והחרפה , למי?
|
|
|
|
|