| נשלח ב-11/10/2011 12:08 |
|
| |
| שיר852 כתב: |  | זהו, שאני לא מסכימה עם המשפט שמי שיוצא לטובת מקצוע הוא לוקה בחסר וזה מעיד שלא היה שלם עוד קודם! זו טעות חמורה לחלוטין! כי כשחלילה אדם רעב ללחם הוא יעשה הכל. על פי רב, אנשים לא עוזבים את ביהמ"ד לטובת מקצוע ללא סיבה מוצדקת.
ייתכן שנכון יותר לומר, שהרבה שיצאו לטובת מקצוע, לקו בחסר אחר כך, אבל עדיין לא בשביל הגדרה כוללנית.
ובגלל שאתה אומר שאתה לא יכול לשפוט אז אל תשפוט, אנחנו לא יכולים לדעת כלום, ולכן צריכים לקבל כל אחד כמו שהוא. |
|
אני לא יודע למה את מפספסת סוגריים... כתבתי מפורש, שאני לא מדבר על אותם אילו שבכורח הנסיבות היו חייבים לצאת לעבוד.. אלא על אותם אילו שיצאו לעבוד מחמת רצון לנוחות או חוסר רצון להשקיע ולהתמודד.. מלבד, שמי שבאמת מהותו רוחנית, לא היה יוצא למקום שהוא יכול ליפול בו, אלא לעבודה תורנית..
ואני מקבל כל אדם באשר הוא, אבל עדיין זה לא מצדיק את הדרך...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 12:10 |
|
| |
כמה אנשים אתה מכיר שיוצאים לעבוד שלא בכורח הנסיבות?????... ברור שמי שיוצא זה על כורחו. ישנם מעטים שיוצאים כי לא מתאים להם ללמוד, ואז גם הם בסדר, כי אם זה לא מתאים- זה לא מתאים!
איזה דרך זה לא מצדיק? ואיזה דרך כן מוצדקת?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 12:14 |
|
| |
| שיר852 כתב: |  | כמה אנשים אתה מכיר שיוצאים לעבוד שלא בכורח הנסיבות?????... ברור שמי שיוצא זה על כורחו. ישנם מעטים שיוצאים כי לא מתאים להם ללמוד, ואז גם הם בסדר, כי אם זה לא מתאים- זה לא מתאים!
איזה דרך זה לא מצדיק? ואיזה דרך כן מוצדקת? |
|
לא כל דבר שהוא כורח הנסיבות אצל אחד זה באמת כורח הנסיבות ולכן צריך לשאול רב גדול, אדם ששאל והרב אמר שכן, ברור שלא עליו אנחנו דנים. אדם שעשה דבר כזה על דעת עצמו.. זה כבר בעיה כי האדם הוא לא אובייקטיבי.. כך שייתכן שהוא צודק ייתכן שהנגיעות דברו מתוך לבו... ואם זה לא מתאים, לא האדם עצמו יכול לקבוע את זה, כי שוב.. הוא לא אובייקטיבי..ומה גם, שבן אדם צריך לנסות באמת לפני שהוא מחליט החלטה כה גורלית...
שוב, אם האידיאל הוא שהאדם יישב וילמד כל חייו, אז אדם צריך לעשות הכל בשביל כך, אם הוא עשה וזו התוצאה, אז ברור שהוא צדיק ואין עליו שום תביעה, אך אם הוא לא עשה, אז יש עליו תביעה, והדרך שלו לא מוצדקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 12:22 |
|
| |
אתה מדבר על איזה אחוז אחד קטן מאד כי: אתה לא דן במי שיוצא למשרה תורנית לא דן במי שיוצא למקצוע במצב של בעל כורחו....
אלא רק על מי שיוצא למקצוע, על דעת עצמו ולא כשזה כורח המציאות.
אז מקבוצה קטנה ושולית אין להסיק על הכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 12:27 |
|
| |
| שיר852 כתב: |  | אתה מדבר על איזה אחוז אחד קטן מאד כי: אתה לא דן במי שיוצא למשרה תורנית לא דן במי שיוצא למקצוע במצב של בעל כורחו....
אלא רק על מי שיוצא למקצוע, על דעת עצמו ולא כשזה כורח המציאות.
אז מקבוצה קטנה ושולית אין להסיק על הכלל. |
|
בואי נבהיר את הדיון. אני לא דן בכלל על זה.. הנידון שלך היה על אילו שיוצאים לעבוד ושזה לא בית של תורה. ולחילופין שזה לא סתירה לשטיפת מוח. אז, א. נכון, זה לא סתירה לבית של תורה, בית של תורה תלוי באיך אדם מנהל את הבית שלו בפועל. ב. זה לא סתירה במקרה שבן אדם עשה את כל מה שהוא יכול, וכשהוא לא עשה את זה כל מה שהוא יכול, אז זה הוכחה שהשטיפת מוח לא עמדה במבחן המציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 12:51 |
|
| |
בעיקר מה שאמרתי היה, שאין מדובר בשטיפת מח, אלא בחינוך למשהו מסויים. הדבר השני שציינתי, שגם אם מדובר בשטיפת מח, מה רע. ואז אתה אומר, שזה לא עומד במבחן המציאות. וכאן אני אומרת, שמי שיוצא לעבוד, בעיניי לא גורם בך לתוצאה של: לא עומד במבחן המציאות,כי המציאות רחבה יותר ממקצוע בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 12:59 |
|
| |
| שיר852 כתב: |  | בעיקר מה שאמרתי היה, שאין מדובר בשטיפת מח, אלא בחינוך למשהו מסויים. הדבר השני שציינתי, שגם אם מדובר בשטיפת מח, מה רע. ואז אתה אומר, שזה לא עומד במבחן המציאות. וכאן אני אומרת, שמי שיוצא לעבוד, בעיניי לא גורם בך לתוצאה של: לא עומד במבחן המציאות,כי המציאות רחבה יותר ממקצוע בלבד. |
|
חינוך למשהו מסוים, כשהוא לא בנוי על המציאות או על התמודדות במציאות, אלא בעיקר על השקפות ושיחות, זה דבר שלוקה בחסר..ייתכן שבאמת זו הדרך היחידה (או שכן או שלא) אבל תכלס, זה קשה כשיש התמודדויות אמיתייות..
המציאות רחבה יותר ממקצוע בלבד, אבל כשמדובר על ללכת נגד הערכים שהאדם חונך, פה יש כבר מקום לדון מה באמת היה פה..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:01 |
|
| |
אתם מדברים על בית של תורה בלי להביא בחשבון כמה "תורה" יש בבית? גלשתם ל"מה טוב/ צריך/ אסור לעשות" בית של תורה זו הנקודה. כמה מחובריםלתורה. ברור שאברך שלומד כל היום זה בית מובהק של תורה. אדם שעובד במשרה תורנית- גם כן, קצת פחות מובהק, ואדם שקובע עיתים לתורה הוא מנהל בית של תורה גם כן. תלוי פשוט כמה קשורים לתורה. אדם שלא לומד- מה הקשר שלו לתורה? מה יגרום לו לנהל את חייו לפי התורה? מה ימנע ממנו להסחף אחרי חברים לעבודה? 
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:11 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | אתם מדברים על בית של תורה בלי להביא בחשבון כמה "תורה" יש בבית? גלשתם ל"מה טוב/ צריך/ אסור לעשות" בית של תורה זו הנקודה. כמה מחובריםלתורה. ברור שאברך שלומד כל היום זה בית מובהק של תורה. אדם שעובד במשרה תורנית- גם כן, קצת פחות מובהק, ואדם שקובע עיתים לתורה הוא מנהל בית של תורה גם כן. תלוי פשוט כמה קשורים לתורה. אדם שלא לומד- מה הקשר שלו לתורה? מה יגרום לו לנהל את חייו לפי התורה? מה ימנע ממנו להסחף אחרי חברים לעבודה?  |
|
בכוונה תחילה לא גלשנו לנושא הזה, מפני שבית של תורה זה בית שהתורה היא המנווטת את הבית, היא הרוח הנושבת, היא מה שרוצים, שואפים, חווים, וכו'... גם בן אדם שעובד למחייתו, יכול להחדיר את הערכים האילו, יכול לגרום שבבית שלו התורה היא תהיה המילה הראשונה והאחרונה, והיא זאת שתהיה האוויר לנשימה..! ופעמים, דווקא אדם כזה הוא הרבה יותר מחדיר את זה בילדיו מאשר אדם שלומד כל היום..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:13 |
|
| |
עמקויות- אכן, יש פעמים שהחינוך החרדי הוא מנותק מהמציאות. בעיקר זה מוסבר ע"י האמונה שבית חרדי מתפקד בדרך נס, השגחה פרטית ממש. ממה שרואים זה באמת עובד בצורה הזאת.
אתה מיחס לעניין הלימוד מקום מרכזי יותר ממה שזה באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:17 |
|
| |
| שיר852 כתב: |  | עמקויות- אכן, יש פעמים שהחינוך החרדי הוא מנותק מהמציאות. בעיקר זה מוסבר ע"י האמונה שבית חרדי מתפקד בדרך נס, השגחה פרטית ממש. ממה שרואים זה באמת עובד בצורה הזאת.
אתה מיחס לעניין הלימוד מקום מרכזי יותר ממה שזה באמת. |
|
החינוך החרדי לא מנותק מהמציאות, אלא האדם הוא זה שצריך לקחת את החינוך שהוא מקבל וליישם אותו.. החינוך החרדי נותן את הכלים, ועל האדם להשתמש בהם...!
ולא, זה לא שבית חרדי מתפקד בדרך נס, אלא כל בית באשר הוא לא יכול להתקיים אילולא שהקב"ה עוזר מקיים אותו בכל רגע, ורגע, ויש לזה הסבר מאד לוגי גם בלי קשר לאמונה שבכך...
ולא אני מתייחס לזה כך, אלא התורה "והגית בו יומם ולילה" "בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך"...! לא כך דרשה התורה? אז ברור, שאדם צריך לחיות, לאכול, להתפרנס, אבל בכל הזמן הנותר, הוא חייב ללמוד.. ולב יודעת מרת נפשו, כמה באמת זה זמן מוכרח ומחוייב, וכמה זמן זה מבוזבז...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:18 |
|
| |
אבל הלימוד הוא באמת המרכז. אי אפשר בלעדיו. אסור בלעדיו. בית שמתנהל בלי לימוד תורה הוא לא בית של תורה.
כמה תורה? זו כבר שאלה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:20 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | אבל הלימוד הוא באמת המרכז. אי אפשר בלעדיו. אסור בלעדיו.
בית שמתנהל בלי לימוד תורה הוא לא בית של תורה.
כמה תורה?
זו כבר שאלה אחרת. |
|
לא התכוונתי לעמקויות, אלא לפסקה לפניו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:23 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | אבל הלימוד הוא באמת המרכז. אי אפשר בלעדיו. אסור בלעדיו. בית שמתנהל בלי לימוד תורה הוא לא בית של תורה.
כמה תורה? זו כבר שאלה אחרת. |
|
ברור שא"א בלעדיו.. אבל שוכחת דבר אחד, לימוד התורה זה מצווה אחת מתרי"ג מצוות.. לימוד התורה הוא על מנת לקיים, לשמור ולעשות.. וכשבן אדם חיי את התורה..עושה הכל למען לשמור ולקיים אותה.. אז גם אם בפועל את מצוות לימוד תורה הוא מקיים רק שעה ביום (כמובן כשזה מה שהוא יכול לעשות..) זה לא מגרע מהבית של תורה שלו...
ולדגומא, בן אדם שעמל לפרנסתו במשך יום שלם, וכשהוא חוזר הביתה, כל הילדים יודעים שאבא עכשיו עייף, רעב וצמא, אבל הדבר הראשון זה שעת לימוד התורה שלו.. יש לך אווירה וחינוך יותר גדול מזה...? או לדוגמא, כשאבא חוזר הביתה, דבר ראשון שמעניין אותו זה מה הילדים למדו, כמה תורה הם הבינו.. ובשולחן מה שמדברים זה על התורה, על ערך התורה וכו'... יש לך מושג איזה ערכים זה מחדיר ואווירה של תורה..??
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 13:24 |
|
| |
אתה נוגע כאן בעניינים רגישים שאני לא רוצה לדבר עליהם בפורום.
אז ברור, שאדם צריך לחיות, לאכול, להתפרנס, אבל בכל הזמן הנותר, הוא חייב ללמוד.. ולב יודעת מרת נפשו, כמה באמת זה זמן מוכרח ומחוייב, וכמה זמן זה מבוזבז...
אם כך, מה הבעיה עם כל אלו שיצאו לעבוד????? אלו שלא יוצאים לעבוד הבית שלהם עומד דרך נס.
סירה, מי שיוצא לעבוד זה אומר שאין בבית שלו תורה???????????
|
|
|
|
|