תשובות
לדייר, על התנ'ך כספר היסטוריה.
הרבה נכתב בו 'ויתר דברי ימי ... הלא הם כתובים' מה שמעיד כי כוונת הכותב לא למסור את הארועים אלא יש לו כוונה אחרת. אין בכך שום פגם. התנ'ך משמש כתעודה ספרותית שיש בה הרבה איזכורים היסטוריים. חשוב להבין מאיזו נקודת מבט הם מובאים.
מקצוע ההיסטוריה הוא אחד משיאים התרבות של יוון ורומא עד היום הזה. קרא למשל את 'מלחמת הפלפונז' של תוקידידס, אחד מטובי ההיסטוריונים, קרא את הספר ההששי של ה'היסטוריה' של פוליביוס, קרא אפילו את הביוגרפיות ב'חיי אישים' של פלוטארכוס. תוכל לראות את ההבדל.
הלוואי והיו נמסרים לנו 'מאחורי הקלעים' של תהליכים היסטוריים. אלו בדרך כלל מתנהלים בעל פה ואין עליהם מסמכים.
התנ'ך אינו מראה לנו את 'מאחורי הקלעים' של תהליכים היסטוריים, אלא את המשמעות האנושית והמוסרית של מעשים מסוימים שנבחרו. ולכן הוא 'מדבר' לכל אדם באשר הוא אדם במובן העמוק ביותר. אלו עוצמתו וגדלותו.
ליהיאור על השערות חז'ל.
דברי לא עסקו באמיתות ההשערות, איך אפשר, הלא ישנן אלפים, אלא בדרך להעריך את ההשערה ואת המשער בין אם היא מתבררת כנכונה ובין אם כשגויה.
שונה אדם המקבל דעות מאחרים שנראות סבירות בעיניו, מאדם העוסק באותו עניין וחוקר בו. לפי מיטב ידיעתי, אין לנו חיבורים של חז'ל שעסקו בעניני הטבע, המתמטיקה, הרפואה החברה הפילוסופיה, כדרך שאנחנו מוצאים אצל פילון האלכסנדרוני בפילוסופיה למשל, או אצל מלומדים בני זמנם מאומות העולם. אין הדבר בא ללמד על איזו מגרעת אלא לציין עובדה בלבד שאין זה מקצוע עיסוקם.
בשום מקום לא דברתי עלי ועל יכולותי. אלא על כך שמרחק הזמן אינו מוריד מיכולתו של אדם לתפוס דברים לעומקם. אין לך אדם שהטיב להבין ולהעמיק בפרשת יוסף מתומס מאן.
עוד הערתי כי חז'ל אינו אדם אחד אלא שם להרבה מאד אנשים שחיו לאורך תקופה ארוכה. היו בהם שאמרו מעט והיו שהרבו דברים, היו שהעמיקו יותר, אחרים פחות. הם כוללים מגוון שלם של דמויות, מכלול שלם של תכונות אנושיות. יש להם 'רגעים גדולים' ויש כשלונות. הם אנושיים, ומתוך אנושיותם זו עולה הגדולה שלהם. ראיתם כמיקשה אחת בת זמן אחד ואיכות אחת נעלה מכל, אין לה שחר ויש בה טעם חריף לפגם בהם.
עודד
