השערות של חז"ל

עודד
אולי תציג לנו פעם את שיטתך בנושאים לאומיים כלליים בהרחבה ובפירוט שנוכל להבין את דעתך? בינתיים איני רואה יותר מרמיזות כאלו ואחרים נגד זה או אחר. הייתי מצפה שתרחיב ותתן גם קצת רקע למי שאינו בקי בכל נבכי ההסטוריה והפוליטיקה.

תשובות להשגות

יהיאור, תודה על ההצעה. אולי, אם אמצא מקום לדבר, אעשה זאת. על כל פנים אינני חושב שבבעלותי איזו אמת מוחלטת וידע שלם, אלא שיש לכבד גם דעות אחרות אם הן מבוססות ומנומקות. מתוך שיחה של טעם כל אחד לומד ומברר דברים.

אבל סוף דבריך חשוב בעיני - והוא הצורך בידע. אדם חולה פונה אל הרופא משום שלאחרון ידע בענין. פרופסור למתמטיקה או רב בישיבה לא יועיל בדבר. אבל כאזרחים שהמדינה היא עסק שלנו [רס פובליקה]  עלינו ללמוד ולהבין תהליכים הסטוריים כדי להבין את המציאות שלנו. לשם כך לא צריך ללכת לאוניברסיטה, יש הרבה ספרים טובים בעברית, וכל אחד יכול לשאול ולקרא.

לירוחםשם על הציונות הרוחנית והציונות המעשית שאתה מכנה אותה 'הסהרורית'.

לדעתי אתה טועה לגבי הציונות המעשית שכלל וכלל לא היתה 'סהרורית'. היא חלק מתהליך אירופי מסוים, והמובילים אותה ידעו לנצל 'חלון הזדמנויות' גאופוליטי חד פעמי ונדיר בתבונה גדולה ומחושבת היטב. כמו כל מהלך היו בו סיכונים, היתה גם מידה מחושבת ונחוצה של רומנטיקה גרמנית [שמתחזקת כאן מאד בדור האחרון], אבל הכינוי 'סהרורי' אינו הולם כלל את המהלך הגאופוליטי המבריק. אפשר שהוא מתאים יותר לשאיפתו של הכותב אל עולם סהרורי שאני מכנה אותו רומנטיקה גרמנית.

גם בענין הציונות הרוחנית נדמה לי שיש טעות מסוימת בהבנתך. ודאי שמבחינה מעשית המגמה הזו לא הצליחה לנבא את העתיד הקרוב. איש בתחילת המאה העשרים לא יכול היה לנבא את המפנה החד במדיניות הגרמנית כלפי היהודים. יש לזכור כי המרכז של הציונות המעשית היה בברלין גם במלחמת העולם הראשונה. היהודים ברובם היו פרו-גרמנים, גרמניה שמשה מחוז חפץ ליהודים במשך זמן רב, ויהודים הושפעו מאד מן התרבות הגרמנית. [שפת הלימוד בטכניון היתה אמורה להיות גרמנית]. במיוחד בלט הדמיון במצב הלאומי והמדיני בין הגרמנים והיהודים. לפני 140 שנים לא היתה מדינה גרמנית ולא היה עם גרמני !

אבל תנועה רוחנית אינה מתבוננת לטווח קצר. מבטה רחוק יותר. ב 1909 נוסדה תל אביב שכונה קטנה של בתים קטנים, רחוב 'ראשי' אחד, קיוסק אחד. בקצה הרחוב הראשי, בנו בנין גדול, מתריס שחסם את הרחוב, – הגמנסיה העברית הראשונה. איזה מעשה 'ערמומי'. כל יהודי העולם על כל ממונם לא יכלו להתחרות בה ובראשוניות שלה. ממערב לגימנסיה ובצמוד לה, מצוי היה ביתו של האופיזיציונר הראשי של התנועה הציונית המעשית, ביתו של אחד העם. על המדרכות מזה ומזה בסמוך לבית היו ארבעה עמודים קטנים. שתי שרשראות היו מחוברות אליהן וחוסמות את הרחוב מתנועה בשעות אחר הצהרים כדי לא להפריע למנוחתו. [היום היו מסובבים את האצבע בסמוך לרקה על מעשה שכזה]. את הטכניון ואת האוניברסיטה העברית תכננו קודם מלחמת העולם הראשונה. הטכניון קם ב 1919, האוניברסיטה ב 25. מכון וויצמן קם ב 34. שימו לב כי חברה מפגרת מאד מבחינה כלכלית יסדה שלשה מוסדות השכלה גבוהה. נראה שהתחילו לבנות את הבית שלנו מהגג למטה.

לדעתי, אנחנו כאן, בארץ, נתונים כעת במשבר עמוק. איננו אור לגויים לא אור לעצמנו, ודאי שלא לקהילות היהודים בעולם, ובמיוחד מן הבחינה המוסרית. העובדה שאין בידינו לשמש מרכז רוחני ליהדות העולם היא הרת אסון גם להם גם לנו. הנה, אם נכשלה הציונות הרוחנית באופן מעשי של הטווח הקצר, בכל זאת היא עמדה על עניין חשוב וחיוני לגבי הטווח הארוך. ב 1950 מנו יהודי ארה'ב כ 6 מליון נפש. קהילה זו עומדת בפני כליון שבנעימים.

עודד

עודד
תוכל לפתוח פה אשכול. 
תוכל לציין שמות של ספרי הסטורייה [לאו דוקא בעברית] שנחוצים לקרוא, ולמה הם נחוצים לקרוא. 

אליס

לא הבנת. כפי הנראה לא הסברתי היטב.  הכתוב מתכוין למה שהוא אומר, ומן הסתם היתה תקופה שכך פורש. משהשתנו הדעות ופירוש זה נהיה בלתי אפשרי בדעתם של אנשים דרשו חז"ל שהכתוב הוא בטוי ומשל (כשם שדרשו ששני עדים הנצרכים לדשב"ע הם בטוי ומשל לבירור גמור, וגם ע"א נאמן לעדות אישה).

אין זו סטיה מהתורה היות והחוק בנוי כך שאם ניתן לפרשו כך שיעלה עם הסברות המוטמעות בנפשם של אנשים (שאכזרי להוציא עין) וגם נוכל לומר שאנו פועלים לפיו – זה בסדר. ע"פ זה פירשו ראשונים את דיחוקי הגמ' במשניות (הגמ' חלקה אלא שנצרכה להשחיל זאת בכתוב) וכך בדיוק פעל אהרן ברק (ראה ביאור ארוך שלו בפס"ד קיבוץ חצור). כך פועלות מערכות משפטיות.