סיפור נאה שמעתי פעם בשם אחד העסקנים החרדיים. אינני נוקב בשמו שמא הדבר אינו לרוחו.
ד"ר יוסף בורג פגשו בכנסת ושאלו: "יונגערמאן, זאג מיר, וואס איז דאס פאר א מין עונש "וקצותה את כפה". אוו נאך זעהן מיר אזא זאך"?
(אברך, אמור לי איזה מין עונש זה "וקצותה את כפה" המצינו עוד כזאת?).
הוא מותיב לה והוא מפרק לה.
וואס פארשטייסטו נישט? זי לאזט נישט האפ....
(אינך מבין? היא לא מרפה...).
נשלח ב-4/10/2011 16:14
לענין וקצותה את כפה יש בה גם לימוד מפשוטו. ספרי:
וקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה, מנין שאם אין אתה יכול להצילה בכפה הצילה בנפשה, ת"ל לא תחוס עיניך. [כלומר במצב שיש סכנה באחיזתה יש להצילה בנפשה או בא' מאבריה כדין רודף.]
וא"ש דברי ייתכן.
נשלח ב-4/10/2011 16:18
דברי ד"ר בורג.
נשלח ב-4/10/2011 16:35
הגמרא שלנו הבינה כי כל דין בושת הממוני נלמד מהכא
נשלח ב-4/10/2011 16:47
יש ללמוד את הסוגיא לפני שמגיבים אבל לפום ריהטא [מחיפוש מהיר בדי בי עס] זה מחלוקת תנאים אם מפסוק זה נלמד דין רודף או דין ממון בגז"ש מעדים זוממין. וצריך ללמוד ולעיין בכל הסוגיות השייכות לזה לראות הענין. עכ"פ א"א לבא בטענות אל הגמרא שדורשת ממון מפסוק זה כיוון שגם בחז"ל הבינו שאפשר לפרש כפשוטו לגבי כשהיא רודף.
נשלח ב-4/10/2011 16:51
דומני שלגבי "וקצתה את כפה" (דב' כה,יב), הנאמר "והחזיקה במבושיו" מדבר על פגיעה פיזית באשכיו (רק שהתורה רצתה אולי להשתמש בלשון נקייה). שכן בחוקי אשור התיכונה (סעיף 8) ישנו חוק שדומה מאוד בתוכנו לציווי המקראי, ויכול ללמד אותנו אולי על כוונת המחבר המקראי. וכך נאמר שם: "אם אשה שיחתה אשך איש במריבה, יקצצו אחת מאצבעותיה" (ראו עולם התנ"ך, דברים עמ' 191). מכיון שהחוק המקראי מצווה על "עין תחת עין וכו'", היתה בעיה מה עושים במקרה של השחתת איבר שאין לפוגע. ועל כך החוק המקראי בהתאם לחוקי המזרח הקדום מצווה על עונש פיזי באיבר אחר - "וקצותה את כפה".
נשלח ב-4/10/2011 16:57
יש איזה מקור בחז"ל או בראשונים או באחרונים שניתן לפרש את כוונת המקרא לפי מקבילות בחוקי עמים באיזור, או שזה אור מופלא שלא זכינו לה אלא בדורנו?
נשלח ב-4/10/2011 17:01
יהי עיין טעמי המצוות במורה נבוכים
נשלח ב-4/10/2011 17:31
לדינוזאורוס
כמו באשכול הסמוך כנראה כשאתה לא מבין את הפואנטה אתה מאשים את בן שיחך בחוסר הבנה.
בדיוק כמו שכתב לך יתכן:הפוסל -במומו פוסל.
(כנראה שזו הטכניקה המומלצת בבית המדרש המחבתי כאשר אין נימוקים טובים)
נשלח ב-4/10/2011 18:07
mikra & dinosaourus: on the contrary, the punishment for causing abortion is in definition money (for the owner of fetus, the husband of this woman [in rabbinical law fetuses' exchange belong only to the husband, if there is one at harming time]), and (that is for dinosaourus) the torah finds no need to imply a severe punishment or revenge, not for fetus and not for a possible harm to the woman's possibility to bear children after.
נשלח ב-4/10/2011 18:07
יהיאור כתב:
יש איזה מקור בחז"ל או בראשונים או באחרונים שניתן לפרש את כוונת המקרא לפי מקבילות בחוקי עמים באיזור, או שזה אור מופלא שלא זכינו לה אלא בדורנו?
(לא עונה על השאלה שלך, אלא על משהו דומה.)
פעם קראתי ספר פירושים מעניין על פרקי אבות, לצערי שכחתי כל פרט מאפיין שלו (למעט כריכתו הצהובה). לספר היה קו אורתודוקסי ברור. יחד עם זאת, לדבריו, במקומות רבים פרקי אבות התכתבו עם תפיסות שהיו נהוגות באיזור. כך, לדוגמה, "הווה ראש לשועלים ואל תהא זנב לאריות" היה פתגם רומי מקובל, וחז"ל יצאו נגד התפיסה.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 04/10/2011 18:11:36
נשלח ב-4/10/2011 18:18
אלי
אתה טענת שהחידוש העיקרי של התורה הוא לקחת כופר והעיקר חסר מן הספר, ואני השבתי שאין זה חידוש של התורה וגם לא החידוש העיקרי. האם הדין בתורה נוטה כלפי כופר ב70% או ב30%, לא יודע, אבל ברור שגם דין התורה וגם הדין הקדום הכירו באפשרות של כופר.
ברור שמשתמשים בלשון זו לא בגלל שכך אומרים 'כופר' אלא משום שזה היה החוק העתיק ואפשרי היה עכ"פ ליישמו, השם של העונש הוא חלק מהחומרה. כאשר מחבל הרג 15 בני אדם גזרו עליו מאסרי עולם מצטברים בסך 329 שנים, בזמן שברור שהוא לא יחיה יותר מ50 שנה נוספות, אבל יש ענין סמלי שמבטא את חומרת העברה בכך שגוזרים עליו 15 מאסרי עולם מצטברים ומכריזים על סכום גרנדיוזי. כנ"ל הקביעה של 'מאסר על תנאי', כשהיא בעצם בדיוק ההיפך, פטור מעונש, ובמקרה של חריגה מכללים יבא מאסר. אלא ששם העונש הוא גם חלק מהענין, חשבינן ליה כאילו הוא בכלא, ובמקרה שיש תקנה בכנסת שמי שהיה בכלא צריך צינון, נחשב מאסר על תנאי כעונש מאסר. שמא קא גרים.
שיבוליהו ייתכן שכוונתך ל'פירוש מן', של אחד מהשטפינשים שנהיה משכיל לייט?
צענע
pengalaman gagal untuk berbicara dengan anda dalam bahasa ibrani
נשלח ב-4/10/2011 18:20
דינו
משכיל לייט זו קללה לייט לעומת משכיל גמור שזו קללה גמורה?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/10/2011 18:27:11
נשלח ב-4/10/2011 18:24
השאלה אם מדובר במשכיל במלעיל או במלרע
נשלח ב-4/10/2011 18:53
מעניין שאין כאן זכר לדברי המו"נ ג/מא
"מי שחיסר איבר יחוסר איבר כמותו: כאשר יתן מום באדם כן יִנָּתֵן בו (ויקרא כ"ד, 20). אל תעסיק מחשבתך בזה שאנו עונשים כאן בתשלומין, כי מטרתי עכשיו לתת טעמים לכתובים ולא לתת טעמים להלכה4, אף שגם על הלכה זאת יש לי דעה שאותה אשמיע בעל-פה".
