לאחרונה- אני שמה לב שיש פה המון! הודעות על אהבות נכזבות.
עכשיו, תקראו לי תמימה (חח הלוואי...) אבל, איך לעזאזל דבר כזה קורה?!
כאילו, אני לא גדלתי בבית חרדי, אז גם אני עברתי כמה דברים דומים והייתי חשופה אליהם.
אבל בתור אחת שמכירה את כל העולמות, זה פשוט לא מסתדר לי.
בחורי ישיבה ובנות סמינר מאוהבים!!!! זה כזה אוקסימורון. כאילו, אתם אמורים להיות קרים ומחושבים והשידוכים בהחלט עושים את זה לבן אדם...
אז יש את האלה שהכירו בפגישות והתאהבו. ויש את האלה שהכירו את החבר/ה של האח/ות והתאהבו. יש את האלה שהכירו את השכנה שגדלו איתה. ויש את האלה שהגדילו לעשות והכירו דרך הנט...
אני לא חלילה שופטת אף אחד... (אולוקים יודע על כל השלדים שיש לי בארון) אבל זה באמת מעניין אותי...
איך זה קרה אצלכם? מה התירוץ שאתם נותנים לעצמכם? כמה מהר זה נגמר? עד להיכן זה הגיע? והאם חשבתם להתחתן? ואיך כל זה מסתדר לכם עם שידוכים?
הממ- לא יודעת כמה תגובות באמת יהיו פה- אבל זה נראה לי נושא ראוי לדיון.
אגב, אני לא מבדילה את עצמי, גם אני הייתי מאוהבת ולמדתי/לומדת מטעויות.
נשלח ב-4/10/2011 19:57
אנשים פשוט נוטים לחשוב שהם מאוהבים,אפילו ממספר דייטים ..את בהחלט לא צריכה ללכת רחוק.. אולי זה מה שלא מובן לך,ובצדק באת ממגזר אחר..
נשלח ב-4/10/2011 20:02
מזדקן כתב:
אנשים פשוט נוטים לחשוב שהם מאוהבים,אפילו ממספר דייטים ..את בהחלט לא צריכה ללכת רחוק.. אולי זה מה שלא מובן לך,ובצדק באת ממגזר אחר..
אני לא מדברת על התחושה הזו שאתה מאוהב- ובעצם אין כלום. אני מדברת על אנשים שהיו להם קשרים רציניים.
ובואו נעמיד דברים על תיקונם. אני חרדית לכל דבר, עשיתי סמינר, ואני כבר המון שנים בעולם החרדי. זה לא שחזרתי בתשובה אתמול ואני אומרת "וואי אתם חרדים לא מתאים לכם".
דווקא בגלל שאני מכירה את כהעולם הזה אני שואלת את עצמי למה זה קורה? ומאיפה מגיעה היכולת הזו להתוודע לאהבה. סרטים וכאלה? או שזה משהו באמת פנימי ועמוק...
נשלח ב-4/10/2011 20:05
אפשר להתאהב, רק ממבטים, והשאר הדימיון... וזאת גם סוג של האהבה, שאפשר להשבר ממנה...
נשלח ב-4/10/2011 20:06
אחי23 כתב:
אפשר להתאהב, רק ממבטים, והשאר הדימיון... וזאת גם סוג של האהבה, שאפשר להשבר ממנה...
את רואה על מה אני מדבר..
נשלח ב-4/10/2011 20:08
לא בוחרים יום אחד להתחיל לחפש במי להתאהב. זה מגיע בשלב מסויים
נשלח ב-4/10/2011 20:12
אחי23 כתב:
אפשר להתאהב, רק ממבטים, והשאר הדימיון... וזאת גם סוג של האהבה, שאפשר להשבר ממנה...
זה לא נשמע כ"כ רדוד כמו שאתה מתאר... זה נשמע שהיה לך קשר רציני שנמשך המון זמן. והיה הדדי. תרשה לי לצטט מהודעה אחרת: " נראה לי הכי טבעי בעולם, שאחת שאהבה אותך ועשתה הכול בשבילך, והיית הכי חשוב לה בעולם, פתאום טוב לה בלעדיך, והיא לא שמה עליך, זאת הרגשה של בגידה, כאילו היא שיקרה לך, והלב נצבט, חזק.. והקנאה ויצר הנקמה עולה ועולה.זה לא אומר שאתה לא אהבת אותה באמת, ועדיין אוהב אותה.. "
נשלח ב-4/10/2011 20:16
fake_smile כתב:
אפשר להתאהב, רק ממבטים, והשאר הדימיון... וזאת גם סוג של האהבה, שאפשר להשבר ממנה...
זה לא נשמע כ"כ רדוד כמו שאתה מתאר... זה נשמע שהיה לך קשר רציני שנמשך המון זמן. והיה הדדי. תרשה לי לצטט מהודעה אחרת: " נראה לי הכי טבעי בעולם, שאחת שאהבה אותך ועשתה הכול בשבילך, והיית הכי חשוב לה בעולם, פתאום טוב לה בלעדיך, והיא לא שמה עליך, זאת הרגשה של בגידה, כאילו היא שיקרה לך, והלב נצבט, חזק.. והקנאה ויצר הנקמה עולה ועולה.זה לא אומר שאתה לא אהבת אותה באמת, ועדיין אוהב אותה.. "
לא דיברתי עלי...
הייתי מאורס, ונשבר...
נשלח ב-4/10/2011 20:18
אחי23 כתב:
אפשר להתאהב, רק ממבטים, והשאר הדימיון... וזאת גם סוג של האהבה, שאפשר להשבר ממנה... זה לא נשמע כ"כ רדוד כמו שאתה מתאר...זה נשמע שהיה לך קשר רציני שנמשך המון זמן. והיה הדדי.תרשה לי לצטט מהודעה אחרת:"נראה לי הכי טבעי בעולם, שאחת שאהבה אותך ועשתה הכול בשבילך, והיית הכי חשוב לה בעולם, פתאום טוב לה בלעדיך, והיא לא שמה עליך, זאת הרגשה של בגידה, כאילו היא שיקרה לך, והלב נצבט, חזק.. והקנאה ויצר הנקמה עולה ועולה.זה לא אומר שאתה לא אהבת אותה באמת, ועדיין אוהב אותה.. "לא דיברתי עלי...הייתי מאורס, ונשבר...
אאוץ'- תנחומי.
אין לי מושג מי מה כמה ולמה- אבל תשמח על התרת הספקות. ושה' ישלח לך הכי מהר את האחת שלך!
נשלח ב-4/10/2011 20:18
fake_smile כתב:
לאחרונה- אני שמה לב שיש פה המון! הודעות על אהבות נכזבות.עכשיו, תקראו לי תמימה (חח הלוואי...) אבל, איך לעזאזל דבר כזה קורה?!כאילו, אני לא גדלתי בבית חרדי, אז גם אני עברתי כמה דברים דומים והייתי חשופה אליהם.אבל בתור אחת שמכירה את כל העולמות, זה פשוט לא מסתדר לי.בחורי ישיבה ובנות סמינר מאוהבים!!!! זה כזה אוקסימורון.כאילו, אתם אמורים להיות קרים ומחושבים והשידוכים בהחלט עושים את זה לבן אדם...אז יש את האלה שהכירו בפגישות והתאהבו.ויש את האלה שהכירו את החבר/ה של האח/ות והתאהבו.יש את האלה שהכירו את השכנה שגדלו איתה.ויש את האלה שהגדילו לעשות והכירו דרך הנט...אני לא חלילה שופטת אף אחד... (אולוקים יודע על כל השלדים שיש לי בארון)אבל זה באמת מעניין אותי...איך זה קרה אצלכם?מה התירוץ שאתם נותנים לעצמכם?כמה מהר זה נגמר?עד להיכן זה הגיע?והאם חשבתם להתחתן?ואיך כל זה מסתדר לכם עם שידוכים?הממ- לא יודעת כמה תגובות באמת יהיו פה- אבל זה נראה לי נושא ראוי לדיון.אגב, אני לא מבדילה את עצמי, גם אני הייתי מאוהבת ולמדתי/לומדת מטעויות.
אם שאלתך, איך זה שאנחנו גדלנו על ברכיים של להתרחק מבנות וכו' והכל עם דסיטנס אנחנו בסופו של דבר נמצאים במצבים כאילו.. אז התשובה הפשוטה לזה - יצר הרע! מכירה את זה..? כמובן שאני לא עושה פה הכללה, וכל מקרה ומקרה לגופו.. אבל בתכלס הוא לא טומן את ידו בצלחת...
אם שאלתך הייתה, איך מגיעים לכזה מקום, מאין הידע, הרגש, הצורה וכו'.. התשובה פשוטה, הצורך באהבה הוא צורך של כל אחד ואחד.. זו תכונה שהקב"ה טבע בכל בריאה באשר הוא/היא.. וצאי וראי, ש"אהבה" זה הדבר הכי נחשק בעולם.. הכי מדובר בעולם.. הכי נרדף בעולם.. מלחמות פרצו מחמת כך.. אנשים נהרגו וחיו בשל כך.. אז מה את מתפלא שיש דחף כזה אצל כל בן אנוש באשר הוא??
מקווה שירדתי לעומק שאלתך..
נשלח ב-4/10/2011 20:24
כל ההודעות על האהבות הנכזבות. זה רק מדייטים. ולא צריך ללכת רחוק..
נשלח ב-4/10/2011 20:24
עמקויות כתב:
לאחרונה- אני שמה לב שיש פה המון! הודעות על אהבות נכזבות.עכשיו, תקראו לי תמימה (חח הלוואי...) אבל, איך לעזאזל דבר כזה קורה?!כאילו, אני לא גדלתי בבית חרדי, אז גם אני עברתי כמה דברים דומים והייתי חשופה אליהם.אבל בתור אחת שמכירה את כל העולמות, זה פשוט לא מסתדר לי.בחורי ישיבה ובנות סמינר מאוהבים!!!! זה כזה אוקסימורון.כאילו, אתם אמורים להיות קרים ומחושבים והשידוכים בהחלט עושים את זה לבן אדם...אז יש את האלה שהכירו בפגישות והתאהבו.ויש את האלה שהכירו את החבר/ה של האח/ות והתאהבו.יש את האלה שהכירו את השכנה שגדלו איתה.ויש את האלה שהגדילו לעשות והכירו דרך הנט...אני לא חלילה שופטת אף אחד... (אולוקים יודע על כל השלדים שיש לי בארון)אבל זה באמת מעניין אותי...איך זה קרה אצלכם?מה התירוץ שאתם נותנים לעצמכם?כמה מהר זה נגמר?עד להיכן זה הגיע?והאם חשבתם להתחתן?ואיך כל זה מסתדר לכם עם שידוכים?הממ- לא יודעת כמה תגובות באמת יהיו פה- אבל זה נראה לי נושא ראוי לדיון.אגב, אני לא מבדילה את עצמי, גם אני הייתי מאוהבת ולמדתי/לומדת מטעויות.אם שאלתך, איך זה שאנחנו גדלנו על ברכיים של להתרחק מבנות וכו' והכל עם דסיטנס אנחנו בסופו של דבר נמצאים במצבים כאילו.. אז התשובה הפשוטה לזה - יצר הרע! מכירה את זה..? כמובן שאני לא עושה פה הכללה, וכל מקרה ומקרה לגופו.. אבל בתכלס הוא לא טומן את ידו בצלחת...אם שאלתך הייתה, איך מגיעים לכזה מקום, מאין הידע, הרגש, הצורה וכו'..התשובה פשוטה, הצורך באהבה הוא צורך של כל אחד ואחד.. זו תכונה שהקב"ה טבע בכל בריאה באשר הוא/היא.. וצאי וראי, ש"אהבה" זה הדבר הכי נחשק בעולם.. הכי מדובר בעולם.. הכי נרדף בעולם.. מלחמות פרצו מחמת כך.. אנשים נהרגו וחיו בשל כך.. אז מה את מתפלא שיש דחף כזה אצל כל בן אנוש באשר הוא??מקווה שירדתי לעומק שאלתך..
אכן ירדת לעומק שאלתי. אבל אני אחדד.
אני לדוגמא גדלתי על הרעיון של אהבת אמת וכל הבולשיט הזה... (סליחה על הביטוי). החרדים- גדלים על האידיאל ששידוך זה אקט שכלי לפחות בהתחלה.
עכשיו- הכמהה לאהבה- אמורה להיות לה קונטרה שכלית. ומול היצר- כמובן שצריכים להיות כלים.
אז למה זה בעצם קורה? ולמה אנשים לוקחים את הסיכון הזה?
נשלח ב-4/10/2011 20:24
זה לא קורה באמת לבחורי ישיבות סטנדרטיים. אא"כ מדובר בשבירת שידוך וכד'. כמובן שקיימות אי פה ואי שם סטיות תקן - כולן מתרכזות לכאן..
אגיב אי"ה ביתר אריכות בלילו של יום..
נשלח ב-4/10/2011 20:28
מזדקן כתב:
כל ההודעות על האהבות הנכזבות.זה רק מדייטים.ולא צריך ללכת רחוק..
לא נראה לי.וגם- עם כל הכבוד.הייתי כבר בפגישות מתקדמות בחיים שלי.לפני וורט לא נהוג להחליף מספרים.ולא נהוג להבטיח הבטחות.ובטח שבטח לא כאלה גילויי חיבה.וגם אחרי אירוסין- יש עיניין לשמור על צניעות והגבלות...אז אולי זה שידוך שלקחו אותו כמה צעדים יותר מדי קדימה.או שזה פשוט קשר לא כשר.
