|
|
| נשלח ב-7/10/2011 11:46 |
|
| |
צענע,
אתה שואלת אותי בתור בוחן כליות ולב ? על סוגיית הפטור בעיונו כן/לא. הבאתי דעת הרמב"ם שסובר שטעות בחשיבה היא עבירה -היות ואדם אחראי לדרך החשיבה שלו "המתעורר שעליו לאדם יש שליטה חייב להפעיל את השכלי עיוני ולהבחין בין אמת לשקר - והחולקים עליו הסבורים שטעות בחשיבה אינה נחשבת לעבירה היות ולאדם אין שליטה על מחשבותיהם והם סוברים שמה שהם חושבים זוהי האמת הם 'אנוסים'
לגבי הרמב"ם אין המושג אנוס תופס בכל מה שקשור בשכלי - מאידך המושג 'אנוס' תופס לגביו כאשר מדובר בתינוק שנשבה. ראי ספר שופטים הלכות ממרים פרק ג' הלכה ג' " בני הטועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם..וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה..הרי הוא כאנוס
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2011 11:52 |
|
| |
שאלתי היא לפי עמדת החולקים האם נשאר איזשהו כופר שאינו אנוס?
(שהרי אותם החולקים אינם חולקים על עמדת הרמב"ם בענין תינוק שנשבה.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2011 12:21 |
|
| |
צענע,
במחשבה שניה, אחרי שלמדתי את הנושא, ומתוך פרספקטיבה היסטורית, לא בטוח שחכמים פטרו את הלל מהסיבה שהרדב"ז מציין בדבריו - להבנתי דברי הלל הם פולמוס כנגד הנצרות במגמה לשלול את משיחיותו של ישו. מובן שאין זה סותר שהיו מבין החכמים שהחזיקו בעמדה העקרונית שעבירה או מצווה אפשר להחיל רק על מעשים (ולא על דעות )שיש לאדם שליטה עליהם.
ולא הבנתי הסיפא בדבריך - מבחינת החולקים אין הבדל בין מי שגודל על ברכי הכפירה לבין מי שמפעיל את מחשבתו ומגיע למסקנות שאינן נכונות -
אני חושב שמיציתי, גמר חתימה טובה
תוקן על ידי יוסקהלייב ב- 07/10/2011 12:23:50
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2011 14:32 |
|
| |
| יוסקהלייב כתב: |  |
צענע,
במחשבה שניה, אחרי שלמדתי את הנושא, ומתוך פרספקטיבה היסטורית, לא בטוח שחכמים פטרו את הלל מהסיבה שהרדב"ז מציין בדבריו - להבנתי דברי הלל הם פולמוס כנגד הנצרות במגמה לשלול את משיחיותו של ישו. מובן שאין זה סותר שהיו מבין החכמים שהחזיקו בעמדה העקרונית שעבירה או מצווה אפשר להחיל רק על מעשים (ולא על דעות )שיש לאדם שליטה עליהם.
ולא הבנתי הסיפא בדבריך - מבחינת החולקים אין הבדל בין מי שגודל על ברכי הכפירה לבין מי שמפעיל את מחשבתו ומגיע למסקנות שאינן נכונות -
אני חושב שמיציתי, גמר חתימה טובה
תוקן על ידי יוסקהלייב ב- 07/10/2011 12:23:50
|
|
האם אין בעצם הטענה שחז"ל קבעו דברים כדי "להתפלמס עם הנצרות" ולא מתוך שיקולים עניניים כפירה בתורה שבע"פ?
לא זכור לי שאחת מי"ג המידות היא הפולמוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2011 07:02 |
|
| |
להתפלמס עם הנצרות על שישו הוא לא המשיח שבא, אינו שיקול ענייני? מה בין כפירה שבאה למטרת פיקוח נפש. לבין כפירה הנובעת מטעות בעיון - למה זה חמור מזה ?
|
|
|
|
|