נדבקתי חזק לאבנים... תפסתי אותם בחיבוק עז כאלו היו גלגל הצלה יחיד בתוך ים הרגשות הסוער..
בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם, זעקתי כמו שלא זעקתי כשנולדתי...כל הרצונות של שנים שכמעט התממשו כביכול התנפצו בכל רעש וצעקה מחרישה אך ורק את אוזניי שלי...(אולי גם קצת את שלו)
הוצאתי הכל החוצה, הכל!!! הרגשתי כתינוק שנולד...
האבנים של הכותל נתנו לי כח מיוחד, אנרגיות חיוביות, רצון להתקדם ולהמשיך ולהצליח!!!
פסעתי אחורה עם פנים לכותל, לא שוכחת לשים מטבעות ליושבות שם בלי לקפח את זו שמולה..
אחרי השחרור שנתן לי הכותל.. שוב עלה הכל, בשניה נהרס הכל!!
איך מבט עין אחד הרס הכל?
_________________
ואלוקים משיב: בזמנים הקשים כשהנך רואה זוג עקבות אחד זה משום שנשאתי אותך על כפי...
נשלח ב-5/10/2011 02:28
את לא צריכה לקום בבוקר לעבודה עם הגברים??
נשלח ב-5/10/2011 02:34
אם אפשר להוסיף עוד - היה לי פעם מקרה דומה. חשבתי לתומי שזה סימן משמים. הלכתי לשאול רב. תשובתו בלשונו הקדוש - "אותות ומופתים - באדמת בני חם"
סתם שלא תחשבי על הכיוון הזה..
נשלח ב-5/10/2011 10:27
ענני_ממעש כתב:
אם אפשר להוסיף עוד - היה לי פעם מקרה דומה. חשבתי לתומי שזה סימן משמים. הלכתי לשאול רב. תשובתו בלשונו הקדוש - "אותות ומופתים - באדמת בני חם"
סתם שלא תחשבי על הכיוון הזה..
וואהו. לא שמעתי את הוורט הזה עדין. הכי טבעי לחפס "סימנים" (- הציעו משלוש כיוונים -כבר אפשר לסגור וורט, וכד'..)
נשלח ב-5/10/2011 10:35
למה בראש השנה אנחנו לא עסוקים רק ב"סימנים"? (שנה מתוקה כדבש, לזרוק עוונות למים וכו')
נשלח ב-5/10/2011 10:49
עקבות כתב:
הייתי שם בכותל
נדבקתי חזק לאבנים... תפסתי אותם בחיבוק עז כאלו היו גלגל הצלה יחיד בתוך ים הרגשות הסוער..
בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם, זעקתי כמו שלא זעקתי כשנולדתי...כל הרצונות של שנים שכמעט התממשו כביכול התנפצו בכל רעש וצעקה מחרישה אך ורק את אוזניי שלי...(אולי גם קצת את שלו)
הוצאתי הכל החוצה, הכל!!! הרגשתי כתינוק שנולד...
האבנים של הכותל נתנו לי כח מיוחד, אנרגיות חיוביות, רצון להתקדם ולהמשיך ולהצליח!!!
פסעתי אחורה עם פנים לכותל, לא שוכחת לשים מטבעות ליושבות שם בלי לקפח את זו שמולה..
אחרי השחרור שנתן לי הכותל.. שוב עלה הכל, בשניה נהרס הכל!!
איך מבט עין אחד הרס הכל?
_________________
ואלוקים משיב: בזמנים הקשים כשהנך רואה זוג עקבות אחד זה משום שנשאתי אותך על כפי...
איך? כי זה כוחה של ראיה.. העיניים הם הראי לנפש... אבל.. אל לך להצטער על כך.. אל לך להפסיד את אותם רגשות השתוקקות ורוממות הנפש... משום.. שדווקא בימים אילו, שגדול כוח הקדושה.. כך גם גדול כוח הטומאה... ואילו האחרונים, יעשו הכל להוריד האדם ממדרגתו...והאדם.. אם הוא לא נותן להם להפיל את לבו.. להחליש את שאיפתו.. הגם שהם מצליחים לחדור.. לחלחל...אבל הלב נשאר זך ונקי... הרגישי נא בזאת!:)
נשלח ב-5/10/2011 17:27
"העין היא ראי הנפש" 0מקור??)
נשלח ב-5/10/2011 20:14
ענני_ממעש כתב:
את לא צריכה לקום בבוקר לעבודה עם הגברים??
אפ אפ אפ.. משהו מנסה ל...... (לא מוצאת ת'מילה המתאימה)
נשלח ב-5/10/2011 20:19
ענני_ממעש כתב:
את לא צריכה לקום בבוקר לעבודה עם הגברים??
התבטאות דוחה
נשלח ב-5/10/2011 20:20
ענני_ממעש כתב:
אם אפשר להוסיף עוד -
היה לי פעם מקרה דומה. חשבתי לתומי שזה סימן משמים.
הלכתי לשאול רב.
תשובתו בלשונו הקדוש - "אותות ומופתים - באדמת בני חם"
סתם שלא תחשבי על הכיוון הזה..
אני ממש לא מאמינה בסמינים..
חוצמזה במקרה שלי הבנתי שכלית שזה לא מתאים כך שלא היה צד של לחזור..
רק שהכל צץ חזרה ברמה מלחיצה מהצטלבות ריגעית של מבט..
נשלח ב-5/10/2011 20:22
עמקויות כתב:
_________________
איך? כי זה כוחה של ראיה.. העיניים הם הראי לנפש...
אבל.. אל לך להצטער על כך.. אל לך להפסיד את אותם רגשות השתוקקות ורוממות הנפש...
משום.. שדווקא בימים אילו, שגדול כוח הקדושה.. כך גם גדול כוח הטומאה...
ואילו האחרונים, יעשו הכל להוריד האדם ממדרגתו...והאדם.. אם הוא לא נותן להם להפיל את לבו.. להחליש את שאיפתו..
הגם שהם מצליחים לחדור.. לחלחל...אבל הלב נשאר זך ונקי...
הרגישי נא בזאת!:)
זה לא משהו נשלט...
הכל צף חזרה..
לומר לרגשות עופו, קישטה, לא מתאים לי עכשיו שתבואו?
נשלח ב-5/10/2011 20:44
עקבות כתב:
_________________
איך? כי זה כוחה של ראיה.. העיניים הם הראי לנפש...
אבל.. אל לך להצטער על כך.. אל לך להפסיד את אותם רגשות השתוקקות ורוממות הנפש...
משום.. שדווקא בימים אילו, שגדול כוח הקדושה.. כך גם גדול כוח הטומאה...
ואילו האחרונים, יעשו הכל להוריד האדם ממדרגתו...והאדם.. אם הוא לא נותן להם להפיל את לבו.. להחליש את שאיפתו..
הגם שהם מצליחים לחדור.. לחלחל...אבל הלב נשאר זך ונקי...
הרגישי נא בזאת!:)
זה לא משהו נשלט...
הכל צף חזרה..
לומר לרגשות עופו, קישטה, לא מתאים לי עכשיו שתבואו?
זה בדיוק הנקודה... לא, אל תגידי להם.. ואל תנסי בכלל להילחם איתם.. א. כי אין לך סיכוי. ב. כי הלחימה איתם היא זאת שמפתחת אותם... פשוט, תמשיכי הלאה.. תתמקדי ברגשות היפות שהרגשת.. תתמקדי בנושאים שמעניינים אותך..וכמה שהם צפים.. פשוט תתעלמי.. תסיטי למחוזות אחרים.. ואט, אט.. את תראי שהם נעלמים.. ודברים יפים חוזרים.. כי זה טבעו של הרגש - ככל שמתעסקים איתו פחות הוא נמוג ונעלם...ולהפך...הוא מפעפע ומחלחל...
נשלח ב-5/10/2011 22:50
עמקויות כתב:
_________________
איך? כי זה כוחה של ראיה.. העיניים הם הראי לנפש...
אבל.. אל לך להצטער על כך.. אל לך להפסיד את אותם רגשות השתוקקות ורוממות הנפש...
משום.. שדווקא בימים אילו, שגדול כוח הקדושה.. כך גם גדול כוח הטומאה...
ואילו האחרונים, יעשו הכל להוריד האדם ממדרגתו...והאדם.. אם הוא לא נותן להם להפיל את לבו.. להחליש את שאיפתו..
הגם שהם מצליחים לחדור.. לחלחל...אבל הלב נשאר זך ונקי...
הרגישי נא בזאת!:)
זה לא משהו נשלט...
הכל צף חזרה..
לומר לרגשות עופו, קישטה, לא מתאים לי עכשיו שתבואו?
זה בדיוק הנקודה...
לא, אל תגידי להם.. ואל תנסי בכלל להילחם איתם.. א. כי אין לך סיכוי. ב. כי הלחימה איתם היא זאת שמפתחת אותם...
פשוט, תמשיכי הלאה.. תתמקדי ברגשות היפות שהרגשת.. תתמקדי בנושאים שמעניינים אותך..וכמה שהם צפים.. פשוט תתעלמי.. תסיטי למחוזות אחרים.. ואט, אט.. את תראי שהם נעלמים.. ודברים יפים חוזרים..
כי זה טבעו של הרגש - ככל שמתעסקים איתו פחות הוא נמוג ונעלם...ולהפך...הוא מפעפע ומחלחל...
אז שוב פעם חזרת לאותו מקום..
אם לא אלחם ברגשותיי אז הכל צף חזרה ושוב נהייה גוש בגרון שמאיים לפרוץ כי זה הרגש שצץ חזרה..
ואת זה א"א למנוע אלא אם כן הייתי עושה "רוורס" חזרה לכותל...
כל השאלה שלי היא בעצם למה לא מצליחים להתנתק ממקרים ריגשית למרות שכלית מבינים שזה הטוב ביותר,
וכן אם א"א לטפל בעצמו מהשורש שגם במקרה ואפגוש בו שוב זה לא "יזיז" לי...
נשלח ב-5/10/2011 23:07
אני גיליתי שהקלישאה "הזמן הוא הרופא הטוב ביותר" מאד נכונה... אין מה לעשות, צריך לחכות שזה יעבור. או אם יש לך מי לשתף, שתבין אותך באמת- זה מאד יעזור.
נשלח ב-6/10/2011 01:23
עקבות כתב:
_________________
איך? כי זה כוחה של ראיה.. העיניים הם הראי לנפש...
אבל.. אל לך להצטער על כך.. אל לך להפסיד את אותם רגשות השתוקקות ורוממות הנפש...
משום.. שדווקא בימים אילו, שגדול כוח הקדושה.. כך גם גדול כוח הטומאה...
ואילו האחרונים, יעשו הכל להוריד האדם ממדרגתו...והאדם.. אם הוא לא נותן להם להפיל את לבו.. להחליש את שאיפתו..
הגם שהם מצליחים לחדור.. לחלחל...אבל הלב נשאר זך ונקי...
הרגישי נא בזאת!:)
זה לא משהו נשלט...
הכל צף חזרה..
לומר לרגשות עופו, קישטה, לא מתאים לי עכשיו שתבואו?
זה בדיוק הנקודה...
לא, אל תגידי להם.. ואל תנסי בכלל להילחם איתם.. א. כי אין לך סיכוי. ב. כי הלחימה איתם היא זאת שמפתחת אותם...
פשוט, תמשיכי הלאה.. תתמקדי ברגשות היפות שהרגשת.. תתמקדי בנושאים שמעניינים אותך..וכמה שהם צפים.. פשוט תתעלמי.. תסיטי למחוזות אחרים.. ואט, אט.. את תראי שהם נעלמים.. ודברים יפים חוזרים..
כי זה טבעו של הרגש - ככל שמתעסקים איתו פחות הוא נמוג ונעלם...ולהפך...הוא מפעפע ומחלחל...
אז שוב פעם חזרת לאותו מקום..
אם לא אלחם ברגשותיי אז הכל צף חזרה ושוב נהייה גוש בגרון שמאיים לפרוץ כי זה הרגש שצץ חזרה..
ואת זה א"א למנוע אלא אם כן הייתי עושה "רוורס" חזרה לכותל...
כל השאלה שלי היא בעצם למה לא מצליחים להתנתק ממקרים ריגשית למרות שכלית מבינים שזה הטוב ביותר,
וכן אם א"א לטפל בעצמו מהשורש שגם במקרה ואפגוש בו שוב זה לא "יזיז" לי...
מה פרוש להלחם ברגשותיי?? וכי את אומרת להם קשיטה? מנענעת את ראשך כמטולטלת?? דופקת על מוחך?? הניסיון לא לחשוב.. לא להרגיש.. גורם לך בעצם גם להרגיש.. וגם אנרגיה מבוזבזת... כשאני הצעתי לך שבעצם אל תחשבי... כוונתי הייתה שבמקום להלחם עם הרגש הזה.. במקום לנסות שהוא לא יבוא.. הכי טוב הוא פשוט להתעלם ממנו.. להתחמק ממנו.. איך? כמו שציינת לחזור לכותל.. להעסיק את עצמך במחשבות אחרות..למלאות את עצמך באיזה עשייה.. דיבור וכו'... נכון, שבתחילה זה קשה.. נכון שבהתחלה הרגש ההוא עוד מכה בעוז.. אבל ככל שתתעלמי יותר.. ככל שתעסיקי את עצמך במשהו אחר.. את תראי לבד, שזה נמוג ומתפוגג..
ומכאן תביני, שא"א להתחמק מהרגש ע"י השכל.. אפשר להסביר לרגש כן... אבל לא למחוק אותו... אלא הכלל בזה הוא כזה, רגש ככל שפחות מתעסקים איתו, פחות חווים אותו הוא משתכח..פג חוזקו וכו'... אז נכון.. בפעם הראשונה זה מציף. אך בפעם השניה זה פחות.. ובשלישית עוד יותר פחות וכו'...התמודדות..קושי... אבל אפשרי ומעשי...
בהצלחה:)!
נשלח ב-30/12/2018 20:00
אדם_ה1 כתב:
למה בראש השנה אנחנו לא עסוקים רק ב"סימנים"? (שנה מתוקה כדבש, לזרוק עוונות למים וכו')
בראש השנה אנחנו אוכלים סימנים מאחלים מברכים מתפללים ועושים תשליך שמחזקים לנו את האמונה. ודאי שיהיה זה טפשי לחזור להצעה מסוימת כי היה לנו סימנים
