אני חשה שאני הולכת בצידי הדרכים, לא שייכת לצרות העולם- רואה ולא שייכת- ילדים, פרנסה, שלום בית, כביסות,
וגם לצרות התלמידים איני שייכת - לימודים, מבחנים, עונשים, חוצים, -זה לא שיך אלי.
ולעומת זאת,את הצרה הפרטית שלי אין לאנשים שנמצאים איתי יומיום.
ולכן, כשרואים אוותי רואים רווקה מול העיניים. עם רווקה אי אפשר לדון על תינוק שבוכה בלילה, או לדבר על הריונות ולידות. עם רווקה מדברים על מזג האוויר, שואלים אם יש חדש, מאחלים "בשורות טובות", מתנצלים "אני לא מכירה בחורים" או מתענינים "מה את מחפשת" או מחיעים הצעות לא רלוונטיות.
לאט לאט גודל המעגל של האנשים ש"לא נעים" מהם כי הם הפגישו איתי עם מישהו, וזה לא הלך (במיוחד אם זה הבוסית שלך... )
לפעמים זה כל כך מעיק. עם הזמן זה נהיה יותר גרוע.
שיתפתי אותכם בתחושותי. תספרו לי על שלכם, בבקשה. זה נורמלי?
נשלח ב-6/10/2011 13:02
אין לכם בשכונה עוד בנות 21 ?חחח כן נורמלי מאד,ואם לא מדברים איתך על הנושאים הנ"ל תפתחי את את הנושא.! תשאלי על השיניים של הילד, על הגמילה שלו מחיתולים קני לך ספר על התפתחות ילדים, ושאלי בהתאם לגיל של הילד החמוד בעגלה, מנסיון, זה עוזר!
נשלח ב-6/10/2011 13:15
אל תדאגי, אני שואלת ומעורבת, ויש עוד בנות 21 בשכונה שלנו ואיתן באמת טוב לי לדבר, אך לצערי אני נפגשת איתן באופן לא יומיומי, והחברות הטובות באמת כבר התחתנו. לכן יש את התחושה שדיברתי עליה. ודווקא כשאני מדברת עם חברות רווקות אני מרגישה כמה שזה חסר לי, להיות עם משהו שחווה אותן חוויות שלי.
נשלח ב-6/10/2011 13:22
אז תמצאי לך חברות טובות חדשות, זה קשב אבל אפשרי, ויתר קל מלמצוא חתן.
נשלח ב-6/10/2011 14:10
אוף..
כמה שזה נכון..
כמה שבן אדם יהיה מסכן זה כלום לעומת הקושי שיהיה לו כשיסתכלו אליו כאל "מסכן".
שהוא ירגיש תקוע..
או שמרחמים עליו..
לפעמים אני לא מבינה איזה חטא נורא כבר עשיתי שזה מה שמגיע לי???!!!!
ראיתי ת'דסיק של הרב אמנון יצחק לא מזמן עם זאת שלא נכנסה להריון ואמרה שהשכנה שלה ערבייה ויש לה מלא ילדים..
זה הורס אותי!
למה בת ישראל צריכה להתייסר????
למה?..........
........
נשלח ב-6/10/2011 14:24
זאת החלטה שלך אם להתייסר ממה שעושים לך, או פשוט (זה לא קל ופשוט בכלל!) להאמין שזה משמים ושזה לטובתך, וכך זה יקל על המצב. וזה מקל!
נ.ב זה שהם לא בסדר,זה לא אומר שאת לא בסדר!
תוקן על ידי אנימותק ב- 06/10/2011 14:25:37
נשלח ב-6/10/2011 14:48
הסירהשלנו כתב:
אני חשה שאני הולכת בצידי הדרכים, לא שייכת לצרות העולם- רואה ולא שייכת- ילדים, פרנסה, שלום בית, כביסות,
וגם לצרות התלמידים איני שייכת - לימודים, מבחנים, עונשים, חוצים, -זה לא שיך אלי.
ולעומת זאת,את הצרה הפרטית שלי אין לאנשים שנמצאים איתי יומיום.
ולכן, כשרואים אוותי רואים רווקה מול העיניים. עם רווקה אי אפשר לדון על תינוק שבוכה בלילה, או לדבר על הריונות ולידות. עם רווקה מדברים על מזג האוויר, שואלים אם יש חדש, מאחלים "בשורות טובות", מתנצלים "אני לא מכירה בחורים" או מתענינים "מה את מחפשת" או מחיעים הצעות לא רלוונטיות.
לאט לאט גודל המעגל של האנשים ש"לא נעים" מהם כי הם הפגישו איתי עם מישהו, וזה לא הלך (במיוחד אם זה הבוסית שלך... )
לפעמים זה כל כך מעיק. עם הזמן זה נהיה יותר גרוע.
שיתפתי אותכם בתחושותי. תספרו לי על שלכם, בבקשה. זה נורמלי?
V
נשלח ב-6/10/2011 17:56
וואי. אני שונאת שאחרי שאני אומרת שאני בת 24, אומרים "וואי את נראת בת 19" ואז... "מה עם חתונה?" כאילו את כבר בת 24! את חייבת להתחתן!!!!
אני כ"כ שונאת את זה!
נשלח ב-6/10/2011 18:02
צריך להתרגל לחשוב על מה עושים עם הזמן שיש לנו במקום לשקוע במה שחסר
נשלח ב-6/10/2011 19:50
את כולה בת 21....... ומה הבעיה לדבבר עם נשים על הלידות וההריונות? יש לי כמה בנות בכיתה נשואות, וזה תמיד משעשע לדבר איתן על הנושאים האלה..
תוקן על ידי MeitooL ב- 06/10/2011 19:50:32
נשלח ב-6/10/2011 19:52
מנסיון של שנים בתחום.... תחשבי מה עושה לך טוב ותלכי רק לשם. כך אני מתמודדת עם זה ונהנית מהחיים. דוגמאות? בבקשה- ללכת לקניות רק בקניונים ולא ברחוב שם אפגוש חברות עם שיירה של ילדים ועם משפטים כמו שכתבת, בחגים אני אלך לבית כנסת אחר ולא לזה שבו כולם מכירים וכו׳. כך אני לא פוגשת באותם אנשים מעצבנים וטוב לי.
נשלח ב-6/10/2011 20:37
איתי משום מה מדברים חופשי.... אחת מקודם ממש סיפרה לי על כל שלבי לידתה... וכל אחת מספרת לי הכל.
למה לא נעים?
נשלח ב-6/10/2011 20:54
אנימותק כתב:
זאת החלטה שלך אם להתייסר ממה שעושים לך, או פשוט (זה לא קל ופשוט בכלל!) להאמין שזה משמים ושזה לטובתך, וכך זה יקל על המצב. וזה מקל!
נ.ב זה שהם לא בסדר,זה לא אומר שאת לא בסדר!
תוקן על ידי אנימותק ב- 06/10/2011 14:25:37
הקטע הוא שכולם כל כך בסדר -מבחינתם. (הרוב לפחות) הם מתענינים, מציעים, יש כאלה שאפילו מספרות כמה להן היה קשה בשידוכים, וכו'
ומבחינת היסורים- הם קימים וכואבים, גם כשזה לטובה ומאב אוהב.
בקשר להריונות ולידות- לא אכפת לי אם יספרו או לא יספרו, הקושי הוא שאני לא מרגישה שייכת לזה. מה אני אספר, שלאחותי היה כך וכך? מה אני אומר לה: וואי, אני יודעת כמה זה כואב? זה מגוחך. אני מקשיבה ועונה ומשתתפת, אך לא לגמרי שייכת לזה.
כך זה עם חברות, אני לא מדברת על נשים כבודות שמתיחסות אלי "כשתגדלי תביני"...
בכל אופן, תודה על כל התגובות.
נשלח ב-6/10/2011 22:38
הסירהשלנו כתב:
אני חשה שאני הולכת בצידי הדרכים, לא שייכת לצרות העולם- רואה ולא שייכת- ילדים, פרנסה, שלום בית, כביסות,
וגם לצרות התלמידים איני שייכת - לימודים, מבחנים, עונשים, חוצים, -זה לא שיך אלי.
ולעומת זאת,את הצרה הפרטית שלי אין לאנשים שנמצאים איתי יומיום.
ולכן, כשרואים אוותי רואים רווקה מול העיניים. עם רווקה אי אפשר לדון על תינוק שבוכה בלילה, או לדבר על הריונות ולידות. עם רווקה מדברים על מזג האוויר, שואלים אם יש חדש, מאחלים "בשורות טובות", מתנצלים "אני לא מכירה בחורים" או מתענינים "מה את מחפשת" או מחיעים הצעות לא רלוונטיות.
לאט לאט גודל המעגל של האנשים ש"לא נעים" מהם כי הם הפגישו איתי עם מישהו, וזה לא הלך (במיוחד אם זה הבוסית שלך... )
לפעמים זה כל כך מעיק. עם הזמן זה נהיה יותר גרוע.
שיתפתי אותכם בתחושותי. תספרו לי על שלכם, בבקשה. זה נורמלי?
את התחושות - אני מאוד מבין - וגם מאוד מזדהה איתן..
מה שאני לא מבין - את בת 21?? אז מה הלחץ? אני בגיל 21 לא חשבתי בכיוון הזה בכלל.. בוודאי שזה לא גיל של "לחץ" מכל סוג - שקשור לשידוכים. (נכון... נכון... אני בן. אבל אחותי בת 22 (חרדית גמורה-בת סמינר) והיא לא קרובה לסוג התחושות שמלוות אותך.) אולי אם תחשבי על זה הרבה - שיש לך זמן - לא תלווינה אותך כ"מ תחושות ורגשות מעין אלו.
רק טוב!
נשלח ב-6/10/2011 23:36
זה אינדווידואלי. למרות שלא דיברתי על לחץ, והתחושות הנ"ל לא מוכיחות על לחץ, המציאות היא שיש לחץ. עצם העובדה שכבר שנתיים טוחנים שידוכים בשבילי זה לבד מלחיץ. שלא לדבר על זה שיש לי אחות בת 20 מתחתי, והחברה שלנו היא סטיגמתית ומרובעת וכל מי שלא היתארסה עד גיל 20 היא תקועה- זה מלחיץ. אז אפשר לאמר שזה לא מלחיץ, שאני צעירה ורוב העלם מתחתן בגיל 30, אך המציאות שלנו היא שונה. ויש לי גם חברה שלא לחוצה להתחתן, ובעצם לא רוצה. אך היא חריגה.
