דינו,
קצת מוזר שמי שיכול לקטוף בהליכה את תואר הכותב המאריך ביותר בפורום, מעיר כל הזמן על אריכות הכתיבה.
הוויכוח על משמעות תיעוד היסטורי חסר רלוונטיות.
אתה כותב "הדרך הטובה ביותר לתעד משהו היא לכתוב אותו בספר שאמור להיות עמוד השדרה של העם מבחינה רוחנית".
נכון. האם זה אומר שמי שתיעד דייק?
כל הדוגמאות מהמדע הן זריית חול בעיניים.
ברור שיש הסתמכות הדדית על מידע אבל אלו דברים שנבדקים כל העת שוב ושוב וניתנים לתצפית אמפירית. כפי שכתבת "בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה יצאו מספר מלומדים במסירות נפש למצפה מסויים כדי לראות האם הניבוי שלו אכן יתרחש. זה מה שאישר סופית את דבריו".
אפילו לקונספירציות בנוגע לנחיתה על הירח קראתי התייחסויות מקיפות. באף אחת מהן לא נטען "תיעוד זה תיעוד".
אם היה מדובר בפרויקט חד פעמי שלטענת מבצעיו אי אפשר לשחזרו בהגדרה ולא היה המשך טיסות לחלל, אולי הספק היה מנקר.
הוכחתך מהעובדה שכל העולם מאמין לסיפור התנ"ך אינה שווה את זמן קריאתה. וכי איננו יודעים שהתנ"ך התפשט בכל העולם המערבי.
איני נזקק כלל לטעון כי כל סיפורי המקרא מצוצים מהאצבע. אמרתי זאת יותר פעמים ממספר היהודים שיצאו ממצרים, ואתה מתעקש שוב ושוב למשוך את הדיון למקום הזה.
חלק מהנחותיך על המספרים מבוססים שוב על סיפורי התורה.
שכחת גם שבמדברו לא מלו את הילדים.
מנין לך שגוף אחד ריכז את כל עניין האוכל.
אבל עזוב את הפרטים. אינני טוען דווקא לשקר מודע. אני טוען להגזמה פרועה. אולי מבחינתם להגיד שש מאות אלף הכוונה הרבה מאד מאד.
על סמך מה קביעתך הנחרצת כי עשרת אלפים איש לא כובשים ארץ. הכול תלוי כמה אנשים יש בארץ ומה גדלה ועוד.
הידעת כי בדרום סודן היום 85% מהאוכלוסייה אינה יודעת קרא וכתוב. במקרה זה היה כתוב היום בעיתון. (תעשה טובה ודלג על השאלה, מי אומר שזה נכון) יכול להיות שיש גם כיום מקומות נחשלים יותר.
אני לא רואה במי שמקבל את סיפור התורה משוגע. מכאן ועד להוכחה, על אירוע חד פעמי בהיסטוריה, יש קצת מרחק.
ועכשיו לשאלות. (גם הצפייה שלך לענות על שאלה ארוכה בה מובלעת כמה הנחות - כפי שהצבעתי ב"קונטרס" - במילה אחת, קצת מוגזמת)
1) בהנחה והתורה היתה מוטיב מרכזי בעם, הניתן לספר בו שקר גלוי כזה?
אכן, אני חולק על ההנחה כי התורה כולה, על כל מה שכתוב בה, הייתה מוטיב מרכזי בעם, במובן שנבדק על ידי העם וקיבל את אישורו על כל פסוק.
אני גם אומר וחוזר ואומר כי אין מדובר בשקר גלוי, אלא בתפיסת מציאות.
2) האם יש דרך להסביר מה בדיוק אכלו ושתו בני ישראל במשך ארבעים שנה? בהנחה שגדלם היה לפחות 30% מהמנין שבתורה?
חד משמעית כן.
א. אולי תספר לנו מה המרחק מנקודת האמצע במדבר למקום הישוב הקרוב ביותר?
מנין לנו שהצעירים לא עבדו כל השבוע במדינות השכנות וחזרו הביתה לשבת.
אנשים חיו במדבר מאז ומעולם. גם קבוצות גדולות.
ב. אם אתה מסכים שהמן היה בצורה הנתונה לפרשנות (איננו יכולים כלל לסמוך על מה שהם ראו כלא טבעי. הם גם היו משוכנעים שהקשת לא טבעית. מה שהם לא הבינו הם פירשו מיד כהתערבות אלוהית) מה הטיעון בכלל?
גם מלחמת מדין הכניסה המון כסף.
אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים אבל לבני גד היה הרבה מקנה. לפי המושגים שלהם כפי שזה משתקף במקרא, זה לא כמה עשרות.
הסבר מספיק להצלחות חריגות יכול להיות מזל. גם בעסקים שלי אני רואה לעתים שהתחזית הכי קיצונית מתרחשת. לשני הצדדים. יש לי חברים שרואים זאת כנס. אני לא. הם שקרנים? ממש לא. יש להם הוכחה? ממש לא.
אם משך זמן השהות במצרים מוכפל באלגנטיות, מדוע שלא יעשו זאת עם משך השהיה במדבר?
3) האם אתה מקבל את הבקשה להניח לרף ההוכחה, די בכך שאציג משהו הגיוני, וכל אחד יעשה עם ההגיון כרצונו לפי הנחות היסוד שלו?
אתה כל הזמן חוזר על ענין התיעוד. איני מבין מה משמעותו כאשר הדיון הוא איך הם הבינו את המציאות.
זאת ההשוואה לבקבוק הערק.
ובל זאת אצטט שוב את דברי יום לבחירת המאמינים. (כיוון שאתה מנתב כל הזמן את הדיון למקום שכל הנחותיך קדושות וכל השאר ידון בהזדמנות)
"שום עדות אינה מספקת כדי לבסס את התרחשותו של נס, אלא אם העדות היא כזאת שלטעון כי היא שקרית יהיה בחזקת נס פלאי עוד יותר מן הדבר שהיא טוענת כי התרחש"
שים לב, בניגוד לדבריך אין כאן שום הנחת יסוד. אני מניח שגם אתה תתפלא יותר לראות נס מאשר לראות שקרנים או הוזים.
בנוגע למוטיבציה אשתמש בציטוט מדבריך.
"חישוב מתמטי של פונקציות האינטרסים לעומת המאמץ הנדרש".
לא הבנתי באיזה שאלה נשארנו.
4) האם נס סותר משהו שידוע לנו?
התשובה היא ברורה וחד משמעית: כן!
כפי שכתבת בדברי קדשיך "משום שאין, אין שום עדות לסתירת חוקי הטבע, ואין שום עדות על נסים".
אני מבקש ממך לא להפריח את הבדותה כי הטלפתיה הוכחה באופן אמפירי. אם יש הוכחות כאלה הפנה אליהן.
כל טיעונך מהמדע רק פועלים נגדך. וכי תורת היחסות לא נבדקת כל הזמן חזור ובדוק.
איך כתבת " שקר יכול להיתפס".
סיפורי התורה אינם ניתנים לבדיקה החל ממאה שנה לאחר כתיבתה. אתה מכיר עוד דבר כזה במדע?
הטיעון הכי משונה הוא כי אי אפשר להוכיח התגלות. אני לא מבין. וכי אלוהים שברא אותנו לא יכול היה לגרום לנו לראות אותו. על סמך מה אתה קובע כי לא תיתכן התגלות יותר מפעם אחת באלף שנה? כאן נכנסת לתמונה תיאולוגיה. אלוהים לא רוצה להתגלות כל הזמן כי...
בסדר גמור.
אבל למה אתה טוען כי אי אפשר?
כפי שפלטה קולמוסך שלא מדעת "לפי מה שאני טוען, הבעיה היא לא עם הסיפור של התורה, היא סיפקה לנו את התיעוד המקסימלי שניתן לצפות לו בידי אדם"
אנחנו מדברים על אלוהים. לתשומת לבך.
5) האם לא נכון שיש הבדל בסיסי בין סיפור התורה לאחרים, אם אכן נכתב בזמן המאורעות?
יש הבדל. בסיסי? אולי.
שקר או דמיון לא הופכים לאמת רק כי הם הקיצוניים ביותר שמישהו שיקר או דמיין אי פעם. העובדה כי סיפור הוא הכי קיצוני ששמענו מעולם לא הופכת אותו לאמין. אולי ההיפך.
מה שאני טוען מהמשיחיסטים הוא בהנחה כי אתה מסכים שהרבי מת (אני ראיתיו והייתי על קברו).
יש בהחלט אפשרות שבעוד 3000 שנה יישמר רק התיעוד על חייו הנצחיים.(כמובן שזה יקרה כמה מאות שנים לאחר שהוא יעלה השמימה כאליהו). עיקר הסיבה שזה לא יקרה זה התיעוד הנגדי שלא היה כל כך מצוי בימים ההם.
סוף דבר. אינני עסוק בהפרכת הנאמר בתורה.
סיפורי התורה אין בכוחם לשכנע כי התרחש אירוע חורג מהטבע, כמוהו לא היה וכמוהו לא יהיה.