כדי שלא להתעכב עוד שבוע אני כותב בחיפזון ובקיצור נמרץ.
פרזנט
כתבת שהתורה לא מכירה בבעיה כי היא מדברת על עושר במשכן, וכן על רכישה מאדום או סיחון.
ממש לא נכון, מתואר בתורה שבני ישראל ניצלו את מצרים, לקחו כסף וזהב, וזה מתבטא במשכן, אבל זה לא מספיק לכלכלה של שנה אחת ל2 מליון איש.
אני לא צריך לשכנע אותך מה קרה באדום, אפילו אם היה מתואר שקנו אוכל ומים מהם, מה זה אומר? איך זה פותר את הבעיה, איך זה אומר שכך היה אפשר לנהוג ארבעים שנה, בעוד המשמעות היא בדיוק להיפך, שכשהגיעו לאדום ניסו לדבר אתו על הענין, ולא שכך נהגו כבר הרבה שנים.
נושא הרחצה נתפס פעם כפחות חשוב, לכן הוא לא עלה, זה לא אומר שהמים לא הספיקו לרחצה אם היה צורך.
אף אחד לא טען שידוע לו שנסים נעשו על ידי חיזר, אלא שמי אמר לך שהוא אל ולא חיזר, על כך אמרתי שאין הבדל עקרוני בין אל לבין חיזר, על שניהם לא ידוע לנו כלום. כל מה שאני יודע על האל הוא שאני לא יודע, וגם אם יש דברים שבאופן תיאורטי ניתן היה לדעת אני עדיין לא יודע, ולכן לא אכפת לי שתוסיף מעצמך שטויות כגון 'חיזר' 'בעל עין אחת', כי מדובר אך ורק בהוספה של דוגרי הביצים או של במאי סרטים, מבחנה אובייקטיבית אין לנו שום ידע על חייזרים בדיוק כמו על אל ולכן אין הבדל בכינוי.
ייתכן
-האם זה אומר שמי שתיעד דייק? תלוי אם הוא יכל לשקר או לאו.
-בנוגע לירח, אנשים ניסו לתרץ תירוצים על השאלות, שאין תמיהה על האפשרות, אבל מדוע מאמינים שאכן כך קרה? משום שמדובר במערכת גדולה שמסובך עד בלתי אפשרי לקנספרץ אותה.
-לא הוכחתי כלום מכך שכל העולם קיבל את התנ"ך, רק טענתי שאין שום נפ"מ לענינינו לנפנף בכל שלא מקבלים כל מיני סיפורי נסים ו'אף אחד לא מתייחס אליהם', בעוד אלו באמת לא מספקים תיעוד להתרחשותם, והסיפור היחיד שבאמת מספק תיעוד, הוא לא מוגדר כ'אף אחד לא מתייחס', הרבה מאד מתייחסים אליו.
-כתבת ש'שש מאות אלף זה הרבה מאד', ואיך בדיוק יסתדר לפי זה המנין של כל שבט וכל החשבונות של הבכורות וכו' שנעשו, הכל מונחים של 'אחד חלקי 12 מהרבה מאד', והאם מדובר בהגזמה של 1 ל60? יש דבר כזה?
-עשרת אלפים אנשים לא כובשים שום ארץ, לא גדולה ולא קטנה, וגם לא מיישבים אותה, ובודאי לא את ארץ כנען. אא"כ אתה מדבר על מדינת הותיקן.
-בדרום סודן הרוב לא יודעים לכתוב, זה גם מה שהיה באירופה לפני כמה מאות שנים, זה לא מונע מהמיעוט שיודע לקרוא להשתמש ביכלתו, ולהיות חלק דומיננטי מהעם. אם יש איזה אמצעי כתוב משמעותי בדרום סודן, אי אפשר לכתוב בו שקר ש100% מהעם יודעים שאינו נכון, כי מספיק שחלק מה15% ידעו מכך, כדי שהלה יאבד את ערכו. לאחוזי היודעי קרוא יש מעמד יותר מרכזי במקומות אלו והם קוראים בשביל אחרים.
בנוגע לשאלה 1 כתבת: 'מדובר בתפיסת מציאות', אתה מתכוין לדבריך שהם זיהו הצלחות בהשגת מזון כמן, תסביר את הקשר איך בדיוק הצליחו להשיג מזון, ואיך זה התקשר עם מן שהיה מונח סביב המחנה כל בוקר ארבעים שנה. אתה מדבר על מזל, ואני רוצה רק לדעת מה קרה במזל הזה, כשיש לך מזל בעסקים, אתה יכול להגדיר מה קרה, אפילו כשאתה זוכה בלוטו, אז מה קרה כאן? כתבת שזה דומה לבקבוק הערק כי זה תלוי באיך ראו את המציאות, אשמח לשמוע מה היתה בדיוק המציאות ואיך הם ראו אותה כמן.
בנוגע לשאלה 2 כתבת 'חד משמעית כן, מה המרחק מנקודת האמצע במדבר למקום הישוב הקרוב ביותר?' מאמצע מדבר סיני לקצהו לכל כיוון בערך 150 ק"מ, הבעיה שבסוף המדבר אין מקום ישוב, למזרח (מעבר למפרץ אילת) יש את סעודיה שגם היא מדבר, למערב (מעבר לזרוע השניה של ים סוף) יש את מצרים התחתונה, כשעד הנילוס יש עוד 100 ק"מ, וגם אין להניח שהמצרים סייעו לישראל. לצפון יש את הים התיכון, והנגב הישראלי. גם ארץ אדום לא שופעת בדיוק מקומות פוריים, מצוקת המים בירדן היא מהגדולות באיזור.
כדי לעבוד במדינות השכנות יש לסוע מספר ימים לכל כיוון, כמה אנשים יכלו לעבוד במדינות השכנות, ובמה בדיוק? בבורסה? בלי תעשיה מודרנית אין לעם שלם חיצוני מה לעשות במדינה. אתה כותב שוב 'אנשים חיו במדבר גם קבוצות גדולות', אין ויכוח, הויכוח הוא רק על גבול הגודל של הקבוצות האלו. ראה גם פינקלשטיין:
"כידוע הגורם העיקרי המגביל את פעילות האדם במדבר הוא דלותם של המשקעים ושל מקורות המים והמזון כמות משקעים הנמוכה מ100 מ"מ בשנה אינה מאפשרת בד"כ פיתוח של חקלאות לבד מאשר בנאות מדבר, אולם אלו אינן יכולות על פי רוב לקיים אוכלוסיית קבע בהיקף גדול, משום כך מבוסס קיומו של האדם במדבר על מרעה בעלי חיים, בשל דלילות המרעה וזמינתו העונתית ובשל מיעוט מקורות המים חייבות הקבוצות הפסטורליסטיות להימצא בתנועה מתמדת או לפחות עונתית.. יכלתם של הרועים להשיג מוצרים מחוץ למדבר (פרט לגרעינים שאותם יכולים הרועים לקבל מיושבי הקבע תמורת תוצרת עדר) קטנה אופן יחסי זאת משום שבדרך כלל אין בידם די עודפים העשוים לשמש בסיס למסחר משום שמרבית המשאבים מופנים להגדלת מקורות היצור כלומר אל העדר עצמו" (ישראל פינקלשטיין, 'התנחלות והתנוודות במדברות הדרום בתקופות קדומות').
המספר תלוי בתיאורים של התורה, לפיכך הויכוח העיקרי הוא האם ניתן היה לכתוב בתורה שטויות הידועות לכל כשטויות.
-מלחמת מדין נערכה בסוף ה40 שנה. כך שהכסף הגדול שעשו בה לא פותרת את הבעיה. וגם אם היו הדברים בהתחלה, כמה כסף היה אפשר למצוא שם? לכמה שנים היה מספיק הכסף הזה?
-המקנה של בני גד היה להם אחרי שבני ישראל התחילו בכיבוש ארצות, ואחרי שכבר התגוררו בארצות נושבות, החל מחיסול מדיין, יצאו בני ישראל מסיני, ונכנסו לאיזורים המיושבים. בכל מקרה גם אם היה להם מקנה עצום ורב, היה עליהם לדאוג רק לאוכל למקנה הזה, זה קצת פחות מאשר לשני מליון איש.
-משך זמן השהות במצרים יכול להיות מוכפל רק מול מי שלא היה שם, ואף אחד לא חי שם ארבע מאות שנים. זמן השהות במדבר לא יכול להיות מוכפל בפני מליונים שיודעים שזו שטות.
-אתה באמת חושב שגמל יכול לסחוב טון על הגב שלו? "גמלי שיירות העמוסים לעייפה (עד 200 ק"ג). מהירותם קטנה מחמישה ק"מ בשעה" אדם שלא ישתה לפחות ליטר ביום בפרט אם הוא במדבר לא יכול לשרוד, אם נניח את בני האדם שאמורים לרכוב על הגמלים, ונניח שכל גמל הביא 200 ליטר עדיין בשביל שני מליון אנשים צריכים עשרת אלפים גמלים, שילכו כ40 קילומטר ביום, גם אם נניח שחנו תמיד 40 ק"מ ממקור מים, אבל זה לא מספיק שכן רק כיוון אחד לוקח לגמלים יום, לכן המים יגיעו פעם ביומיים, בשביל זה צריכים כמות כפולה של גמלים, 20,000 גמלים, אבל זמן ההעמסה והמילוי של כמות עצומה כזו של מים לוקחת לפחות יום, גם אם אלפי עבדים עושים זאת, ובל נשכח את זמן הפריקה, ושוב יש בעיה של מקור מים, מקורות המים הם מקומיים ומותאמים לאוכלוסיה מקומית, כשירושלים היתה במצור במלחמת השחרור, במאה ה20 היו בה מאגרי מים של מליון מ"ק, אבל הכמות בהם לא היתה מספיקה למאה אלף היהודים שהתגוררו בה, וכולם עמדו בסכנת חיים. בשביל זה צריכים שיהיו בארצות השכנות מאגרי מים מיותרים, הבעיה היא שכל האיזורים שקרובים לסיני גם הם מדבר, בכנען, בערב, ובאדום. הבעיה עם כל זה היא לא רק שזה לא נורמלי והזוי, אלא שזה גם לא מתאים לתיאור שהעם קיבלו באופן בוטה מאד.
-אתה שוב חוזר על טיעון פרזנט 'העברה מבאר אחת', כשכתב שיצאו מים מהסלע לא כתוב שהיה צורך לשאוב, המים יצאו וזרמו. אין דבר יותר כיף מאשר לחיות על הנחל.
-כבר כתבתי שיום לא כותב בצורה ברורה מדוע עדות אינה מספקת לקיומו של נס. בכל מקרה מכיון שאין בעולם עדות אנושית שצריכים נס כדי שתהיה שקרית, הרי שאין הוא מקבל שום עדות על נס. ושוב נשארנו בשאלה אם יש נס או לאו, ובמסקנה שאם התרחש נס לעולם לא נדע עליו אם נניח את הנחתו הבלתי מוסברת של יום. לא קיבלנו שום הסבר מדוע אין לקבל עדות על נס, אם אנו פשוט מאמינים שלפי הטבע האנושי אין כאן שקר, כמו כל עדות שאנו מקבלים, מבלי שמדובר בעדות שצריכה נס כדי להיות שקרית. (זה כמו שאני אקבע, לא אקבל עדות על נס רפואי, אלא אם מי שבא ומעיד לי גם הוא בעצמו נס רפואי)
-העובדה שהייתי מתפלא לראות נס יותר מלראות שקרן, רלבנטית במקרה שאיני יודע אם העד שקרן. כשיש ספק אפשר לומר כל דפריש ומאד מעניין מה היה יותר גורם לי להתפלא. כשמשדרים ב1 באפריל שיש עומס באילון צפון אני מניח שזו לא מתיחה כי יש יותר הודעות לקוניות כאלו ממתיחות, אבל כשמשדרים ב1 באפריל שלראש הממשלה צמחו קרניים אני מניח שזו מתיחה כי זה היום של המתיחות ויש יותר מתיחות כאלו מהודעות. אבל במקרה שאני בודק ומגיע למסקנה שהעדות קבילה ואמינה, לא התבאר מדוע אינה קבילה. אכן אין הנחת יסוד, כי היא מעולם לא הוסברה.
-מה שכתבת שאין שום עדות על סתירת חוקי הטבע, כתבתי כמובן מלבד העדות הזו של תקופת יציאת מצרים, אין שום עדות אחרת שאינה סובלת מפער מתבקש של טעות או פרשנות. לכן זה בהחלט דבר מתמיה ומפתיע.
-העובדה שמחקרים מדעיים ניתנים לבדיקה, אינה אומרת שעושים זאת, ורוב המחקרים לא חוזרים על עצמם מחוסר משאבים וענין, ואעפ"כ מקבלים אותם, סיפור היסטורי שלא ניתן לבדיקה מוחשית, עדיין ניתן לבדיקה באלו אמצעים השתמר. כפי שכתבתי אנשים בטוחים באירועים היסטוריים שהתרחשו גם לפני מאות רבות של שנים.
-אני לא טענתי שהאל ניסה את מיטב יכלתו להוכיח את התגלותו, אם היה רוצה היה מתגלה פעמיים ביום. אני דיברתי על אמצעי תיעוד רגיל ומספיק, לא כתבתי שלא תיתכן התגלות בתוך אלף שנה, כתבתי כי גם אם היה מתגלה פעם באלף שנה עדיין מי שהיה רוצה לדעת על כך היה צריך להסתמך על תיעוד, וכך אם היה מתגלה פעם במאה שנה.
-הסיפור של המשיחיסטים לא רלבנטי משום שמדובר במופת במה. גם תיעוד על חיים נצחיים של מישהו אינו אומר כלום כי הכל בתוך הבמה.
-בתורה אין שום משמעות שלא היו יותר מיב' עתקים, אלא אך ורק ברגע נתינתה לעם. זה מובן מאליו שכשהיו יב' לא היו יותר מיב'.
-לא שמעתי מימי מי שטוען כי ישנה מטאפורה 'לכתוב על מזוזות'.
-פרשת המן לא מוגדרת כמינורית, משום שמינוריות אינה קשורה לאחוזי הטקסט ביחס לכל הספר, אלא למשהו שיכול לקרות מתוך רצון טוב של איזה מעתיק, המן מוזכר בכמה וכמה פרשיות מפורטות בעלות עשרות פסוקים.
-דברי על הקונספירציה לא באו לשאול היעלה על הדעת שהיתה קונספירציה, אלא לברר את הטיעון שלך. הכל ביחס לטיעון המרכזי שלי, שאי אפשר לפרסם דבר שכולם יודעים שהוא שטויות.
-ליב"מ אין תיעוד מקביל ברוב דבריו, ובניגוד גם לדברי פרזנט לא היה שום תיעוד מסודר באימפריה הרומית. הסיפור על המקדש וטיטוס במקרה השתמר כקטע משיחת רעים. אין שום תיעוד על מלחמת טיטוס ביהודה, וגם לא על מלחמת בר כוכבא, למעט קטעים מעטים מאד שבאו במקרה מספר שורות בפלוטארכוס, ועוד כמה אצל קאסיוס.
יהי אור
צר לי שלא קראת, הסברתי יפה מה בדיוק ההבדל בין המופתים שבתורה לבין כל שאר המופתים. קרא מתחילת האשכול, אם לא קשה לך.
]
