|
|
| נשלח ב-26/10/2011 03:19 |
|
| |
ועל מנת להוריד את הדיון ממופשטותו, אפשר להתייחס לדוגמה למקרה של קריעת ים סוף. האם חוקי הטבע שאנו מכירים אומרים שקריעת ים סוף היא לא אפשרית? אני לא חושב כך וזה די בניגוד לתנועה מעל מהירות האור ששם השאלה היא האם אנו מבינים נכון את הטבע או לא. אני לא יודע איך לבדוק זאת, אבל נראה לי סביר להניח שיש פתרונות למשוואות נאבייה סטוקס שבהם המים עומדים כחומה למשך מספר שעות. זה רק עניין של בחירת תנאי התחלה מתאימים. העניין הוא שבמרחב כל תנאי ההתחלה האפשריים אלה שמניבים פתרון כזה תופסים נפח זעיר להגחיך.
אז תגיד שההסתברות האפריורית צריכה להיות זעירה גם כן. אבל זה יוצא מתוך ההנחה המעגלית שתנאי ההתחלה של הים נבחרו באופן אקראי. אבל אין סיבה להניח זאת. אם יוצאים מתוך הנחה שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית , אז הנחת האקראיות היא פשוט לא נכונה. אנחנו בהחלט לא מניחים את הנחת האקראיות כשאנחנו יודעים שיש התערבות של מתכנן שמשחק עם תנאי ההתחלה. אז כשאנו לא יודעים אם יש או אין מתכנן למה להניח אקראיות? בעצם זה מראה שגם הבחנתו של פרזנט בין שני אופני התפיסה של הטבע היא לא כל כך חלקה. שכן כל חוקי הטבע הידועים לנו אינם קובעים מה יקרה אלא על סמך מידע של מה היה, כלומר על סמך תנאי התחלה. חוקי הטבע אינם קובעים את תנאי ההתחלה (או את בחירת הוואקום, ווטאבר). אלה נבחרים , אם לשיטתו של האתאיסט בעזרת עיקרון אנתרופי , אם לשיטתו של המאמין על ידי מתכנן תבוני. הבחירה של תנאי ההתחלה משאירה מקום לאפשרות כל הנסים שבעולם.
בכל מקרה איננו מניחים שהחלק של העולם שאותו אנו רואים מהווה מדגם מייצג של כלל מרחב הפתרונות לחוקי הפיזיקה (סביר להניח שבמדגם כזה לא נמצא למשל חיים). לכן איננו יודעים לייחס הסתברות לאירועים כמו קריעת ים סוף. במידה רבה אנחנו יכולים רק לשפוט על פי אינטואיציות שתלויות באינסוף פרטים לא פורמליים כדברי הרוחדשה .
[אתה רואה שיבולאיו מה אתה עושה לי עם הפרובוקציות שלך? בגללך אני מוצא את עצמי ולו לרגע קט באותו צד עם הדינוזארוס. זה החשד שלי, שהוא במכוון דוחף את הדיון לאותם חלק בהם יש מידה כזו או אחרת של הגיון בעמדתו, כדי שיראו שהוא מתדיין ואף מצליח לגונן בכבוד על עמדתו, בה בשעה שאינו מתחיל לגעת בנושאים העיקריים שבהם אין לו מה להגיד].
תוקן על ידי Kolmogorov ב- 26/10/2011 03:23:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 07:27 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: |  | ועל זה אני שואל מנין לך שהכל היה מנופח אולי לא.
מה השאלה שלך - מנין לך שהכל, כולל הברית החדשה, איננו מנופח? מה באמת ההוכחה הטבועה בבטון+פלדה שלך לעניין? שתף.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 25/10/2011 20:32:14 |
|
אני מתכוון להסטוריה היהודית ולסיפורי המכות ויציאת מצרים וכיבוש הארץ.
ואולי הדברים קרו באמת והועלו על הכתב ולא נופחו .
הרי זאת שאלת הביצה והתרנגולת אתם טוענים שמאמינים למה שכתוב בתורה
אבל המציאות הייתה שונה.
אבל אפשר לטעון שהמציאות באמת הייתה כזאת ומה שיש בתורה זה תאור ואלמלא המציאות לא הייתה כזאת
התורה לא היתה מתקבלת.
יש שתי צדדים למטבע אי אפשר לשלול את טענת המסורת כפשוטה.
אז אני חוזר ושואל מנין לכם שהתאורים היו מוגזמים?
ועם כל הכבוד ויש המון כבוד לענ"ד יש הבדל בין הדת היהודית ,להיקף שלה להסטוריה לחשיבות
להשפעה שלה ולקדימות שלה לבין הארי קרישנה או נצרות.
תוקן על ידי דייר ב- 26/10/2011 08:25:34
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 08:02 |
|
| |
". זה החשד שלי, שהוא במכוון דוחף את הדיון לאותם חלק בהם יש מידה כזו או אחרת של הגיון בעמדתו, כדי שיראו שהוא מתדיין ואף מצליח לגונן בכבוד על עמדתו, בה בשעה שאינו מתחיל לגעת בנושאים העיקריים שבהם אין לו מה להגיד"
וב"זכות" השאלות הלא נכונות הוא שמח להפוך את עצכ"ח לאתר הידברות .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 09:27 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: |  | ועל מנת להוריד את הדיון ממופשטותו, אפשר להתייחס לדוגמה למקרה של קריעת ים סוף. האם חוקי הטבע שאנו מכירים אומרים שקריעת ים סוף היא לא אפשרית? אני לא חושב כך וזה די בניגוד לתנועה מעל מהירות האור ששם השאלה היא האם אנו מבינים נכון את הטבע או לא. אני לא יודע איך לבדוק זאת, אבל נראה לי סביר להניח שיש פתרונות למשוואות נאבייה סטוקס שבהם המים עומדים כחומה למשך מספר שעות. זה רק עניין של בחירת תנאי התחלה מתאימים. העניין הוא שבמרחב כל תנאי ההתחלה האפשריים אלה שמניבים פתרון כזה תופסים נפח זעיר להגחיך. אז תגיד שההסתברות האפריורית צריכה להיות זעירה גם כן. אבל זה יוצא מתוך ההנחה המעגלית שתנאי ההתחלה של הים נבחרו באופן אקראי. אבל אין סיבה להניח זאת. אם יוצאים מתוך הנחה שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית , אז הנחת האקראיות היא פשוט לא נכונה. אנחנו בהחלט לא מניחים את הנחת האקראיות כשאנחנו יודעים שיש התערבות של מתכנן שמשחק עם תנאי ההתחלה. אז כשאנו לא יודעים אם יש או אין מתכנן למה להניח אקראיות? ... בכל מקרה איננו מניחים שהחלק של העולם שאותו אנו רואים מהווה מדגם מייצג של כלל מרחב הפתרונות לחוקי הפיזיקה (סביר להניח שבמדגם כזה לא נמצא למשל חיים). לכן איננו יודעים לייחס הסתברות לאירועים כמו קריעת ים סוף. במידה רבה אנחנו יכולים רק לשפוט על פי אינטואיציות שתלויות באינסוף פרטים לא פורמליים כדברי הרוחדשה . ... |
|
יש בדבריך התייחסות יפה לפרטים, אך לא לבעיה העקרונית. שים לב לכך שהוכחה לנס איננה מתייחסת להסתברות של מאורע יחיד (ששם אולי יש מקום לדון בשאלה הפילוסופית האם בכלל יש הסתברות למאורע יחיד כלשהו, ומי אמר שהפריור אמור להיות קשור לכל מה שנצפה עד היום, וכו' וכו'), אלא טוענת שמאורע יחיד כלשהו סביר יותר ממאורע יחיד אחר כלשהו. כלומר, הוא מדבר על השוואה בין שני מאורעות. בפרט, הוכחה לנס היסטורי מתחילה מרישום (record) של קבוצת אנשים שלכאורה חזתה מאורע בלתי אפשרי (כולל במובן ההסתברותי). יש לכך שני הסברים פיזיקאליים לחלוטין: 1. המאורע הניסי אירע 2. למרות הרישום, קבוצת האנשים לא חזתה במאורע הניסי כדי שהוכחת הנס תושלם, פשוט יש להוכיח שמאורע 1 סביר יותר מ2. כאן, לדוגמה, אם כך אתה בוחר, יש פשוט להראות מדוע ההסתברות לפתרון נאוויה-סטוקס של מים עומדים משך שעות (תחת פריור קשור לידוע לנו - מיד אנמק מדוע), סביר יותר מאשר ההסבר שמדובר בקבוצת אנשים קטנה יחסית שקבלה עבור קבוצה (גם היא לא גדולה) תיאור מאורעות מוגזם בהקשר של תרבות שאיננו יודעים לחלוטין מה משמעות תיאור מוגזם בה, וכו' וכו'. במובן של הוכחה לאמיתות התורה המילולית - זה הדבר היחידי שיש בכלל מה לדון לגביו.
אבל הוכחת הנס לעולם לא מתקדמת באופן זה. במקום זאת עולה בשלב זה הטענה שלגבי 1 (ואך ורק לגבי 1), אין לנו שום אינדיקציה שהפריור שיש לקחת קשור איכשהו לכל מה שנצפה עד היום. לגבי זה אני אומר כך: - זה לגיטימי לחלוטין לטעון שהדרישה המהותית לקשר כלשהו בין הפריור לבין התחזיות האמפיריות עד כה הוא "טיעון מעגלי כושל", אבל זה סוף הדיון הרציונאלי לגבי כל דבר, החל מ"הכלב אכל לי את שיעורי הבית", וכלה במהירות האור. בניגוד גמור למה שאתה אומר, זה לא שנאוויה-סטוקס של מים עומדים הוא מאד לא סביר לעומת אי-ההתכנות של עקיפת מהירות האור שהיא מהותית ונובעת אך רק מהבנתנו את הפיזיקה. כל מה שאנו יודעים על מהירות האור נופל לגמרי תחת ההנחה (המאד לא סבירה) שבמערכות ייחוס שונות היא פעם 300,000 קמ"ש, ופעם 5 קמ"ש, וכל המדידות שהראו אינווריאנטיות כולן רצף שגיאות מדידה. זו נקודה עקרונית: בלי הנחה לקשר כלשהו בין הפריור לבין התחזיות האמפיריות - אתה לא יכול לדעת כלום.
- כפי שרמזתי מקודם, ההוכחה בפרט נופלת ע"י יישום של העקרון המוזר לגבי 2 למעלה. אם להשתמש בדוגמה שנתת, זכותך לטעון שנאוויה-סטוקס של מים עומדים במשך שעות הוא לא בלתי אפשרי אלא מאד לא סביר תחת הפריור האמפירי. אלא שבמקרה זה, אפשר באותה מידה לטעון שעשרים מיליון איש עברו שבץ מוחי סימולטאני שבמקרה הותיר אצלם בהתאמה מושלמת בדיוק אותו זכרון של רצף מאורעות (כולל שיחות בינם לבין עצמם, וכו' וכו'). איך אפשר לטעון ברצינות שהסבר אחד הוכח כסביר מהסבר שני ברגע שהפריור הוא שרירותי?
מהחלק השני של דברי (מה שכתבת לגביו על פענוח בשעה מאוחרת), תוכל אם תרצה להתעלם, ולהתייחס (אם בא לך) למה שאמרתי עד עכשיו. בצורה פשוטה, מה שאמרתי שם הוא הדבר הבא. ההוכחה המחב"תית הקלאסית לנס (בפרט זו שבאשכול זה), מסיקה הן את עצם היות משהו נס (כלומר, משהו שכמעט אף פעם לא קורה), והן את העובדה שאכן קרה, לא דרך מודל אינהרנטי (לדוגמה, נאוויה-סטוקס), אלא מהעובדה שיש המון דווחים לכך שהמאורע לא ארע, ודווח אחד שהמאורע כן ארע. אני טוען שע"פי זאת, חוסר הודאות לגבי אמינות דווח היא לפחות גדולה יותר מאשר הידע האם המאורע אירע או לא. שוב, אפשר להתייחס רק לנאמר למעלה - מספיק מבחינתי להראות שבאשכול עד כה לא נאמר כלום. לצערי אני נאלץ לסיים בהתייחסות להערות המיותרות שלך. לי יש נימוק מדוע הטיעון של דינו באשכול, מעבר לכך שהוא נכשל בפרטים לפיהם אפשרות 2 למעלה אינה סבירה באופן קיצוני, הוא פשוט ליקוי לוגי אחד גדול. אתה אומר: לא. כל מה שיש לדון עליו כאן הוא האם אפשרות 2 סבירה או לא, וכל דבר אחר (לדוגמה דיון האם אפשרות 1 למעלה סבירה, או האם יש כאן כשל לוגי או לא) הוא פרובוקציה. ושוב, מי שאל אותך? זו דעתי המנומקת. בא לך להתייחס לתוכן? יופי. לא בא לך להתייחס לתוכן? גם בסדר. דעתך האם זו פרובוקציה או לא מעניינת אותי כקליפת השום. כנ"ל לגבי הקביעה שלך שאתה מוצא את עצמך מגן על דינו בנקודות בהן דוקא יש הגיון בדבריו. מה זה בכלל אומר? אם דבריו של דינו צודקים, גם אני אגן עליהם. אם יש הגיון בדעתו - נמק למה. אין שום משמעות בקביעה סתומה שזה כך.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 26/10/2011 10:12:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 10:11 |
|
| |
| דייר כתב: |  | אני מתכוון להסטוריה היהודית ולסיפורי המכות ויציאת מצרים וכיבוש הארץ.
ואולי הדברים קרו באמת והועלו על הכתב ולא נופחו .
הרי זאת שאלת הביצה והתרנגולת אתם טוענים שמאמינים למה שכתוב בתורה
אבל המציאות הייתה שונה.
אבל אפשר לטעון שהמציאות באמת הייתה כזאת ומה שיש בתורה זה תאור ואלמלא המציאות לא הייתה כזאת
התורה לא היתה מתקבלת.
יש שתי צדדים למטבע אי אפשר לשלול את טענת המסורת כפשוטה.
אז אני חוזר ושואל מנין לכם שהתאורים היו מוגזמים?
ועם כל הכבוד ויש המון כבוד לענ"ד יש הבדל בין הדת היהודית ,להיקף שלה להסטוריה לחשיבות
להשפעה שלה ולקדימות שלה לבין הארי קרישנה או נצרות.
|
|
דייר, הצעתי לך כבר מקודם לכתוב את דבריך ב"פרשנות אלטרנטיבית לסיפור התורה", ויהיה אפשר לדון בזה שם. אם כבר מדברים על השאלות המהותיות, אין שום סיבה שלא לדבר על המהותית יותר מתוכן - מתי בכלל נכתבה התורה (ובאשכול זה הס מלהזכיר זאת בכלל).
שוב, מבחינתי לפחות, אין שום יומרה לאיזו הוכחה ניצחת שהתורה לא התרחשה בפרשנותה המילולית. לכל היותר, אפשר להסביר איך מהתבוננות אובייקטיבית בכל מה שידוע לנו, ההסבר הסביר ביותר הוא שהתורה היא תיאור מוגזם (מליצי, אם תרצה) מאוחר של רצף מאורעות טבעי למדי (ואולי שילוב של כמה תיאורים כאלה). אם להיות ריאליים, לא נראה לי אפילו שיהיה אפשר לשכנע אותך שמדובר בהסבר סביר יותר, אבל יש סיכוי שתשתכנע שמדובר במשהו שיש לו הגיון מעבר לניתוץ התורה לשמו.
אם כבר מדברים על התבוננות אובייקטיבית. מה שאתה חושב על היהדות הוא בדיוק מה שכל אחד אחר חושב על הדת שלו, אבל אובייקטיווית יש יותר מהם. דיברת פעם עם נוצרי או מאמין בקרישנה לגבי היקף, השפעה, וכו' וכו'? דעתם היתה מפתיעה אותך מאד. בפרט, כל מה שתוכיח לעצמך בעניין הוא אוטומטית הוכחה לכל נוצרי (לדעתם עפ"י ההגדרה - דרכם היא ההמשך הנכון של היהדות, ומה שאתה מאמין בו הוא זרם טועה של היהדות שהתפצל). אני מציע שתרד מצורת חשיבה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 10:43 |
|
| |
מספיק לדבר עם חסיד ברסלב -מהחדשים-
רב העביר שיחה על רשב"י- חסיד ברסלב מהחדשים- אמר- אני מקוה שהרב יודע כי נשמתו של רשב"י זה הגילגול של ר' נחמן! הרב התבלבל ואמר- אבל הרי רשב"י חי הרבה מאד זמן לפני ר' נחמן. אין מוקדם ומאוחר בתורה- השיב הברסלבער
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 10:55 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 11:18 |
|
| |
שיבולייהו
אני ממש לא מבין את ההתעקשות שלך על המודל הזה. ההוכחה מנס היא בדיוק כמו ההוכחה הטלאולוגית. אם מסכימים שהוא אכן התרחש הרי שזה סוג של התרחשות שמעיד על התערבות מכוונת של יישות תבונית. כיצד יודעים אם הוא התרחש? יש לנו עדים. האם יכול להיות שהעדים שיקרו? כן? מה סביר יותר שהעדים הזו או שהנס התרחש? זהו שיפוט התלוי באינסוף פרטים שאי אפשר להכניס למסגרת כללים באופן עקבי. אבל זה ממש לא נכון להגיד שיש לנו דיווחים לכאן ודיווחים לכאן והמחב"ת פשוט טוען שיש לבחור את הדיווח הפחות מסתבר כדי להרגיז.
הכשל שלך היא ההתעקשות שהשוואת הסבירויות מבוססת על חישוב ההסתברות של אירוע קריעת ים סוף מול ההסתברות של כך וכך אנשים שהזו משהו, כאשר הסתברויות כאלה מגיעות אלינו מהתפלגויות אמפיריות כלשהם. אבל זה מצוץ לגמרי מהאצבע. אדרבה אולי תפרט אתה על איזה התפלגות אתה מדבר? אתה כושל באותו אופן שדינוזאורוס כושל בטיעונו. ברור שאחרי שהכל מצטמצם לעניין מתמטי, לא טעית בשיקולים שלך. השאלה היא כיצד מגיעים מהבעיה שבידנו אל אותו חישוב. מה עושה דינוזארוס? הוא מנסה לרכז את תשומת הלב לאיזורים שבהם אין על מה להתווכח, אם יש תיעוד, לא סביר שמדובר בשקר. אבל מהשאלה האם יש תיעוד, האם התורה היתה נפוצה מראשית הימים, מזה הוא מתעלם באלגנטיות למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד כל מי שהתדיינו איתו. הרבה יותר קל לנהל דיון על דברים מובנים מאליהם ולצאת בהרגשה שאתה אומר משהו משכנע. זה יוצא עוד יותר נחמד כאשר מאמצים את המנהג הזה של טענו בחטים והודו לו בזכר קדשו, אז יוצא שכל אחד אומר דברים שהם ברורים כשמש שבעצם אפילו לא סותרים זה את זה. כמו שאמרתי, הרבה קצף על לא כלום.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 11:36 |
|
| |
אחדד: אם מישהו ימצא שעון ביער ויסיק מכך שיש מתכנן שעיצב את השעון, אתה לא תגיד שהוא צריך לשקול את האפשרות שהוא הוזה ולא מצא כל שעון במקום להסיק שמישהו תיכנן אותו. אין שום דבר לא סביר בקיומו של השעון, כל עוד יש מישהו שתיכנן אותו. במקרה של קריעת ים סוף לדעתו של המחב"ת העובדה שבני ישראל נלחצו על יד המצרים ומשה הרים ידו בתפילה ואז נבקע הים מעידה שהיתה התערבות מלמעלה כדי להציל את עם ישראל. הטענה היא לא: הנה, קרה משהו שהוא מאד לא סביר. אלא הנה, קרה משהו, שמעיד על התערבות מלמעלה.
במודל שלך, הטענה כלפיך היא שאתה כלל לא מתייחס להסתברות האפריורית לכך שקיים מתכנן שמתערב מדי פעם. האם זה גדול? קטן? איך יודעים? כדי שיהיה תוקף כלשהו לטענה שלך היא צריכה להיות לא שמסתבר יותר שאנשים הזו מאשר שהים נבקע, אלא שמסתבר יותר שאנשים הזו מאשר שיש יישות תבונית שמתערבת מדי פעם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 11:58 |
|
| |
גם לגבי מדע אני חולק בתוקף, זה פשוט לא נכון שהאמון שלנו במדע מבוסס על כך שמשיקולים הסתברותיים לא סביר שהטבע יתנהג פעם כך ופעם כך. זו טענה מגוחכת שאין לה על מה לסמוך. האמון שלנו במדע נובע מההתרשמות שלנו מההתאמה בין המודל התיאורטי לבין מה שרואים במציאות. כשיש התאמה שכזו זה מעיד על כך שאנו אכן מבינים את הטבע ואנו יכולים לסמוך על הבנה זו (באותם מקרים בהם אנו אכן יודעים להשתמש בהבנה זו).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 12:09 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: |  |
שיבולייהו
אני ממש לא מבין את ההתעקשות שלך על המודל הזה. ההוכחה מנס היא בדיוק כמו ההוכחה הטלאולוגית. אם מסכימים שהוא אכן התרחש הרי שזה סוג של התרחשות שמעיד על התערבות מכוונת של יישות תבונית. כיצד יודעים אם הוא התרחש? יש לנו עדים. האם יכול להיות שהעדים שיקרו? כן? מה סביר יותר שהעדים הזו או שהנס התרחש? זהו שיפוט התלוי באינסוף פרטים שאי אפשר להכניס למסגרת כללים באופן עקבי. אבל זה ממש לא נכון להגיד שיש לנו דיווחים לכאן ודיווחים לכאן והמחב"ת פשוט טוען שיש לבחור את הדיווח הפחות מסתבר כדי להרגיז.
ואני בכנות לא מבין את ההתעקשות שלך שלא להתייחס לכך שהחלה של "שיפוט התלוי באינסוף פרטים שאי אפשר להכניסם במסגרת כללים באופן עקבי" אומר שאי אפשר יותר לשפוט מה סביר ממה לגבי שום דבר. לדוגמה: לבני ישראל מכרו לוקש שלא היה ולא נברא, אפילו לא הגזמה. איך אני יודע זאת? הם טוענים טענה שאם היא נכונה, אז הם ראו תוצאה של נאוויה-סטוקס שמצריכה תנאי התחלה בלתי מתקבלים על הדעת. אבל מה אעשה עם כך שאמפירית קשה למכור לקבוצת אנשים לוקש (נניח, לצורך העניין)? מה שקרה לבני ישראל הוא שיפוט התלוי באינסוף פרטים וכו' וכו כנ"ל: מהירות האור כך וכך, למעט תאריך זה וזה בצרן. כנ"ל: הכלב אכל לי את שיעורי הבית. רק בשביל ההבהרה (לא בשביל הקנטרנות) - מבחינתך אתה חושב שהתייחסת לנקודה הנ"ל? אם כן, אקרא את דבריך שוב.
הכשל שלך היא ההתעקשות שהשוואת הסבירויות מבוססת על חישוב ההסתברות של אירוע קריעת ים סוף מול ההסתברות של כך וכך אנשים שהזו משהו, כאשר הסתברויות כאלה מגיעות אלינו מהתפלגויות אמפיריות כלשהם. אבל זה מצוץ לגמרי מהאצבע. אדרבה אולי תפרט אתה על איזה התפלגות אתה מדבר?
שאלתך ממש מפליאה אותי. 1. את השאלה איזו התפלגות אמפירית קיימת כאן תפנה למי שטוען שהוא הוכיח משהו. הטענה שלי לכוון השני מינורית בהרבה. 2. את התפלגות תנאי ההתחלה לנאוויה-סטוקס מצא לפי תצפיות על גופי מים. ההתפלגות לקבוצת אנשים שהזו וכו' בודאי מוגדרת, אבל מאד קשה לקיים את הניסוי. כל מה שצריך לעשות הוא לפנות אזור מדברי כלשהו, ובכל פעם לגדל קבוצה של אנשים בתנאים דומים לאלו של יציאת מצריים, וכו'. בסוף מוצאים את ההתפלגות האמפירית. בודאי שבפועל זה בלתי אפשרי, וצריך לעשות מה שעושים לרוב במדע (בפרט מדעי החברה), ולנסות להקיש ממקרים דומים (יותר או פחות). כעת אני מסכים שלנסות לחזור על הניסוי בפועל כאן היא משימה קולוסאלית. מה המסקנות? א. פשיטא שההתפלגות לקבוצת אנשים היא בפועל (בשל הקושי לחזור על הניסוי) בעלת גאוסייאן ענק לעומת הגאוסייאן של תנאי ההתחלה. נקודה לטובתי. ב. מזה שקשה לחלץ את ההתפלגות האמפירית אתה מסיק שהיא אינה מוגדרת?
אתה כושל באותו אופן שדינוזאורוס כושל בטיעונו. ברור שאחרי שהכל מצטמצם לעניין מתמטי, לא טעית בשיקולים שלך. השאלה היא כיצד מגיעים מהבעיה שבידנו אל אותו חישוב. מה עושה דינוזארוס? הוא מנסה לרכז את תשומת הלב לאיזורים שבהם אין על מה להתווכח, אם יש תיעוד, לא סביר שמדובר בשקר. אבל מהשאלה האם יש תיעוד, האם התורה היתה נפוצה מראשית הימים, מזה הוא מתעלם באלגנטיות למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד כל מי שהתדיינו איתו. הרבה יותר קל לנהל דיון על דברים מובנים מאליהם ולצאת בהרגשה שאתה אומר משהו משכנע. זה יוצא עוד יותר נחמד כאשר מאמצים את המנהג הזה של טענו בחטים והודו לו בזכר קדשו, אז יוצא שכל אחד אומר דברים שהם ברורים כשמש שבעצם אפילו לא סותרים זה את זה. כמו שאמרתי, הרבה קצף על לא כלום.
צר לי, אבל אתה מבין את ההבדלים באופן השטחי ביותר. מה שהבנת מכאן הוא שדינו מנסה לנתב את הדיון (מה שנכון, אגב) לנקודת מוצא בה התיעוד התקבל, שם בודאי קל יחסית להראות שהמאורעות ארעו, בעוד שאני מנסה לנתב את הדיון לשאלה מה היו תנאי ההתחלה של נאוויה-סטוקס (נקודה שמעולם לא הזכרתי לפני הדיון אתך), בה בודאי קשה להסביר את האירוע. לא. הטענה שלי אחרת. אני אומר שאם מישהו טוען שהוא הוכיח עדיפות הסתברותית כלשהי, אבל במסגרת הטיעון הוא מניח א-פריורית שאין שום קשר בין ההתפלגות האמפירית הנצפית לבין הפריור - הוא לא אמר כלום. זהו.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 12:13 |
|
| |
עניתי לך לפני שראיתי את שתי תשובותיך האחרות. אני מתרשם שתשובתי אליך כוללת כבר התיחסות אליהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 12:31 |
|
| |
מצטער שאני קוטע את הדיון.
ראשית אקדיש למיקרונזיה קטע שקראתי הבוקר:
"יש לנו עתה נזירים קנאים של האתאיזם, רבי אינקויזיטורים של הכפירה, שהיו דנים בודאי את האדון די וולטר בשרפה, כי על כן הלא היה בעומק לבו דאיסט עקשני. כל זמן שתורות כאלה הוסיפו להיות נחלתה החשאית של אפרתיות עתירי רוח וגם נדבר עליהן בשפת סגל חבורה נאצלה, שלא היתה מובנה למשרתים, העומדים עלינו כשאנו מנאצים במסב הPetits-soupers הפילוסופיים שלנו, כל אותו הזמן השתיכתי גם אני אל הesprits-forts קלי הדעת אשר רובם דמו לאותם grands-seigneurs ליברליים.. אבל כשהרגשתי כי האספסוף הנבער, ערב רב זה, התחיל להעלות גם הוא את נושאי הענינים הללו על ראש משתיו המזוהמים, אשר תחת נרות השעוה ומנורות הקנים אך נרות חלב ועששיות עטרן שם הגיהו אורם, כשראיתי כי לכלוכי שוליות סנדלרים וחייטים ערבו את לבם לכפור במציאות אלהים בשפת מרזחם הגסה, כשהתחיל נודף מן האתאיזם ריח צחנה עז של גבינה י"ש וטבק, אז נפקחו עיני פתאום ואשר לא תפסתי קודם בשכלי, תפסתי עתה בחוש הריח, ברגש הבחילה, והאתאיזם שלי תם ונשלם, שבח לאל!", (היינריך היינה, לודויג מרכוס, עמ' 178)
מסקנה: לא תמיד כשאתה מחמיא למישהו, בסגנון: 'אמרת משהו, לא הבנתי בדיוק, אבל אם זה נגד כך וכך אני ממש מסכים אתך ועוד יותר ממסכים, ויש לי גם הוכחה מהגבינה, והנה ציירתי לך לב', אתה באמת מקדם אותו, לפעמים אתה פשוט עולב בו ברבים באופן זה. אמור לי מי חבריך – וארוץ לתפוס מחסה.
נדמה לי כי גם מי שהאמוציות האישיות מפעמות בעוז בקרבו, יבין כי כשמזמינים מישהו לדו קרב, אבל כשמתחיל הקרב מתברר שיש עוד שמונה צלפים המנסים גם הם את כוחם, זה לא מוסיף שום כח לצד שהם מנסים לעזור לו, כי גם כששני שונאים ניגשים לדו קרב הם מפגינים ומדגישים שהם באים בידיים ריקות, כי ברור לכל שהכמנת צלפים אינה סוג של כח, ולא מאפשרת לבדוק שום דבר. (כמובן שביני לבין ייתכן אין שום שנאה חלילה, ולא באתי אלא להדגים את הרעיון).
משתתפים כאן באשכול כמה וכמה אנשים, שאף אחד מהם לא טיפש, אבל קל לראות שאם האשכול היה עומד במתכונתו המקורית והיה ממוקד בנושא בו עסק, היינו כבר מזמן מתקדמים שמונה שלבים קדימה. יש באשכול הרבה הודעות אבל רובן לא נוגעות לדיון. זו לא דרישה שאי אפשר לצפות ממנה מאנשים בוגרים בעלי טקט ותרבות דיון, פתחתי אשכול חדש, וייתכן פתח עוד שני אשכולות נוספים בנושא, שם יכל כל מי שרצה להביע את כל הרהוריו הפילוסופיים. אני בכל אופן אנסה להמשיך במתווה הדיון, כי אין לי הרבה ברירות, אינני חושב שאם אפתח אשכול חדש זה יעשה משהו מלבד להגדיל הבכיה.
אני פונה שוב אל הצד הבוגר של המשתתפים כאן, הניחו לנקודת המוצא של הויכוח, לדעתי היא כן נוגעת בשאלה היסודית. משום שהשאלה ההיסטורית מתי נכתבה התורה, עד כמה שהיא רחבה וארוכה, היא בסך הכל שאלה היסטורית, וככזו אין בה ענין עצמי. השאלה האם יקובל תיעוד על נסים ואיזה, היא לדעתי השאלה היסודית, והיא הויכוח האמיתי.
אין לי שום בעיה עם אריכות, וכשמדובר בדברים מורכבים לאף אחד לא צריכה להיות בעיה, אם ליהי אור אין כח לקרוא תגובות ארוכות, שיקרא את התגובות של דייר, הוא השתתף במספיק אשכולות כאן, וכותב מספיק קצר. לא שמעתי שמישהו מתלונן שהמדריך איך לצרוב דיסק וירטואלי משתרע על אורך של 6 עמודים, לא נראה שיש סיבה שעיסוק בנושאים מספיק כבדים ארוכים ומורכבים יהיה יותר קצר. הנושא הוא לא האורך, אלא המיקוד, בניגוד למה שחשב ייתכן הבעיה שלי עם קונטרס כא' ויכוחים הוא לא שהוא ארוך (הוא הרי קצר), אלא שהוא אינו ממקד את הדברים בנקודת הויכוח. יש הרבה דברים שהתווכחנו עליהם כאן שלא היו אלא ענין צדדי, איידי דאתא לידן. הנקודות העיקריות תלויות ב5 השאלות שהעליתי, שהם 5 החלקים של מה שרציתי לומר בשלב זה. אם יורשה לי לקבוע לכל הפחות מה אני אומר.
לא יעלה על הדעת, שאנשים יתערבו ויהפכו את האשכול למסורבל ולסוטה מהמתווה שלו, (או שיטענו שלאף אחד אין זכות לקבוע מתווה לאשכול), ולאחר מכן יבואו בטענות שאין להם כח לקרוא, ושאין להם ענין בדיון, ושמדוע בכלל זו הנחת המוצא, ושצריכים לדבר על משהו אחר, קצר יותר, ולומר טיעונים אחרים, וכו'. אני בהחלט לא התייחסתי לכל הערה שהועלתה כאן, השתדלתי להתייחס לכל דבריו של ייתכן, וגם כאן לא ירדתי על כל פיפס שהייתי יכול להתווכח או להסביר מה התכוונתי, כי אינסוף לויכוחים קטנוניים, אני מנסה לנתב את הדיון לנקודה המרכזית.
אין לי שום בעיה שתמשיכו לדבר כאות נפשכם על כל נושא שתבחרו, אבל אין להציג את הדיונים שלכם כמשהו שעוסק בדיון שהתחיל כאן. עם כל הכבוד, קולמוגרוב לא בדיוק קרא את התרחשות הדיון מתחילתו, כי אז היה רואה בלי ספק שאת מתווה הדיון לא אני קבעתי, אלא בר פלוגתתי ייתכן, הסברתי זאת יפה לשיבולייהו לעיל תוך הפניות מדויקות לדבריו. כמו בפעם הקודמת (באשכול של הפתק), אני ניסיתי מתחילה לדבר על החלק ההיסטורי, עד שבר השיח התעקש בתוקף שיש לדבר על הפרשנות של התורה כי 'מה נפקא מינה מתי נכתב אם בכל מקרה זה לא אומר כלום', אבל הצופים היקרים, שזמנם יקר להם מאד, לא בדיוק קראו את הדברים, ושוב הופיעו בעמ' 20 וטענו ברגש מדוע איני מדבר על החלק ההיסטורי. בכל אופן מכיון שייתכן אינו מסכים כלל לדברי קולמוגרוב בהודעתו מהיום שעה 11:18 ("איזורים שבהם אין על מה להתווכח" וכו'), ירשה נא לנו כבודו להתווכח על מה שאיננו מסכימים. כפי שאמר רבין 'שלום עושים עם אויבים', אוסיף אני הקטן: 'אבירות נדרשת גם כשיש מתח בינאישי' (וכפי שקראתי הבוקר עוד בהיינריך היינה, כאשר שאל את הגל הייתכן שאין גן עדן בשמים, השיב לו: 'דמי הענקה אתה רוצה על שלא הרעלת את האדון אחיך'? לאמור, לא כל דבר נעשה משום שהוא משתלם בלבד).
אני אנסה לחזור לייתכן, מכיון שהודעתי בסוף עמ' 15 נבלעה בסוף העמוד לפני הודעתך, מן הסתם היא נשמטה מעיניך.
כתבתיה כאמור בחיפזון, כי הרחתי שהאשכול כאן הולך לברוח לכל מיני מחוזות, ולכן לא סיכמתי את הדברים, אלא עשיתיה כדרכך, קובץ הערות, ובלבד שיהיו סמוכים לדבריך ויש מי שיוכל לזכור על מה מדובר. אבל בכוונתי כשייגמרו חילופי ההערות, לנסח סיכום הויכוח שיהיה מוסכם על שנינו, רק שבשביל זה יש צורך לגמור את ההערות למיניהם.
רוח חדשה כתב 'עובדה שמאמינים לזה ולא לזה', לענין זה התייחסתי באשכול הקודם שלונקק בתחילת אשכול זה. אני טוען שהסיבה שבתרבות המערבית במאתיים השנים האחרונות נפסקה האמונה שהיתה נחלתה במשך שנים רבות, היא משום שהמטריאליזם הונח ע"י ממסד 'מדעי' הרוח כהנחת יסוד שאינה צריכה הוכחה ושום דבר לא ישנה אותה. (יתכן כתב שאני מפריח דברים בענין הטלפטיה, אבל השתמטה מעיניו החופשות חדרי בטן, הודעתי הקטנה בתחילת האשכול המזכירה את ויקיפדיה ואת המקור של ויקיפדיה, על לינקים אלו הסתמכתי). דוקא משום שאני צודק בכך שאם יש תיעוד אין הסבר אחר למאורעות, יש צורך להניח כי התיעוד הוא מאוחר והמאורעות של הנס לא היו. כך כותבים הרבה חוקרי מקרא בני התקופה ההיא ולמשל גרסמן. וכמובן שכך כותבים גם חוקרים היום. שאין דרך טבעית להסביר את קיום בני ישראל במדבר ולכן יש להניח שזה לא התרחש.
הרמב"ם שכתב שאין להעמיד את האמונה על נסים, כתב שאין להעמיד על נסים בלבד, משום שהעיקר הוא ההתגלות, ונסים לבד אינם מוכיחים את האמונה. כמובן שאיני מתווכח על כך, ותוכל לראות זאת בדברי בתחילת אשכול זה. אפילו אם השתכנעת במליארד אחוז שהיה כאן נס, זה מוכיח שאלהים ברא את העולם ושהוא נתן תורה?????
הערות קטנות לייתכן:
-כתבת 'אני שמח שיש הסכמה כי כיום קשה יותר להמציא סיפורים'. זה ממש לא מה שאמרתי, רק אמרתי שיש צורך ביותר מאמץ פיזי לשקר על ידי הסרטה מאשר לשקר על ידי כתב. כל זאת במקרה של שקר. אבל אין זה אומר שיותר קשה להמציא סיפורים, בדיוק להיפך, המאמץ הפיזי הקטן לו מסוגל כל אנרכיסט בעל סלולרי, שווה את ההשקעה, כי סרט קטן של ילד אומלל הירוי בידי צה"ל, או שכן או שלא (לא שאני יודע), יכול לעשות מהפכות ולשלהב יצרים של מליוני תמימים, שחושבים שמה שיש בטלויזיה או בסרט זה נכון.
-דבריך לגבי קסטרו הוצאו מהקשרם על ידיך. בקטע הנזכר לא כתבת אלא: 'וכולם האזינו כל הזמן להכל? אינני טוען כי זה בלתי אפשרי, אני רק טוען כי אי אפשר לומר כי כל קובני שמע את כל הנאום של קסטרו ולהסיק מכך מסקנות' עכ"ל כולל ההדגשות שלך, לא הוזכר במקום הנושא של פער בין הכתוב לנאום.
ארצה להתייחס בהמשך גם לדברי פרזנט החביבים, אקוה שאספיק.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 12:36 |
|
| |
שיבו
אענה רק על השאלה הראשונה , האם התייחסתי לנקודה שהעלית. לדעתי בדברי יש מענה לכל הנקודות שאתה מעלה. הבעיה היא - מנקודת ראותי - שאתה נעול באיזה קונספציה של איך הדברים עובדים בעוד הקונספציה שלי שונה לגמרי. אם תנסה לצאת מתוך הקונספציה שלך ולאמץ את נקודת המבט שלי-רק לצורך הדיון- תוכל לקרוא ולהבין מה התגובה שלי לשאלות שלך. לא יועיל אם תנסה לתרגם את טענותי לתוך הקונספציה שלך כאשר על זה גופו אני מערער. אם תעשה זאת אפשר יהיה להתקדם, אם לא אין שום תועלת בכך שאחזור על עצמי.
נקודה אחת יש שבה אתה טועה גם לפי הפרמטרים שלך עצמך, לכן אצביע עליה שוב. במקרה של טענה לנס יש לנו תוצאה כגון דיווח על קריעת ים סוף. את הדיווח אפשר להסביר בשני דרכים (בעצם יש אינסוף דרכים אבל לצורך העניין נבחר שתיים מייצגות):
1)העולם נברא על ידי יישות תבונית, שבין השאר סידרה את תנאי ההתחלה של ים סוף כך שהיא תיבקע כשיגיע הזמן.
2)המדווחים הזו את האירוע.
אלה הם המאורעות שאת ההסתברות שלהם יש לחשב ודלא כמו שכתבת , שצריך לחשב את ההסתברות הים יקרע מול ההסתברות להזיה.
תוקן על ידי Kolmogorov ב- 26/10/2011 12:36:09
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 12:36 |
|
| |
טוב, דוקא בא לי לענות.
| Kolmogorov כתב: |  | אחדד: אם מישהו ימצא שעון ביער ויסיק מכך שיש מתכנן שעיצב את השעון, אתה לא תגיד שהוא צריך לשקול את האפשרות שהוא הוזה ולא מצא כל שעון במקום להסיק שמישהו תיכנן אותו. אין שום דבר לא סביר בקיומו של השעון, כל עוד יש מישהו שתיכנן אותו. השאלה היותר דומה היא המקרה שבו אסטרונאוט יחזור מהמאדים, ויטען שהוא מצא שם שעון. האפשרות שהוא לא באמת ראה שם שעון היא בפירוש הראשונה שתעלה על דעתי. במקרה של קריעת ים סוף לדעתו של המחב"ת העובדה שבני ישראל נלחצו על יד המצרים ומשה הרים ידו בתפילה ואז נבקע הים מעידה שהיתה התערבות מלמעלה כדי להציל את עם ישראל. הטענה היא לא: הנה, קרה משהו שהוא מאד לא סביר. אלא הנה, קרה משהו, שמעיד על התערבות מלמעלה. כבר הבנתי את הטיעון החבו"ת. אבל ב"הנה קרה משהו" אתה מבליע את העובדה שזה "הוכח" ע"י כך ששכנוע של קבוצת אנשים הוא בעל פריור קשור לפריור האמפירי, וקריעת ים סוף לא. אני אומר שלא תתכן עדיפות להסבר זה עפנ"י ההסבר ההפוך. טרם הבנתי אם אפילו התייחסת לעניין.
במודל שלך, הטענה כלפיך היא שאתה כלל לא מתייחס להסתברות האפריורית לכך שקיים מתכנן שמתערב מדי פעם. האם זה גדול? קטן? איך יודעים? כדי שיהיה תוקף כלשהו לטענה שלך היא צריכה להיות לא שמסתבר יותר שאנשים הזו מאשר שהים נבקע, אלא שמסתבר יותר שאנשים הזו מאשר שיש יישות תבונית שמתערבת מדי פעם.
נו, שוב פעם - אתה לא חי ככה. אם הילד שלך יטען שהכלב אכל את שיעורי הבית, אתה לא תגרד במצחך ותטען שלמעשה אינך יודע מה ההתפלגות האמפירית שהקב"ה התערב וכן גרם לכלב לאכול שיעורי בית. וזאת למה? מפני שעד שיקרה משהו שיכריח אותך לשקול שהקב"ה מתערב בשיעורי הבית של הילד שלך - הפריור המובלע שלך הוא שזה אפס.
|
|
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 26/10/2011 13:30:42
|
|
|
|
|