דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות

ספורנו דברים פרק ל

לא נפלאת היא ממך: שתצטרך לנביאים:
ולא רחוקה היא: שתצטרך לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך באופן שתוכל לעשותה אפילו בעודך בגלות ובאר זה באמרו
לא בשמים היא לאמר: לא יקרה לך בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא:
ולא מעבר לים היא: גם כן לא תצטרך בה לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך. באופן שיהיה זה אפשר לך בח"ל ולא יקשה עליך כמו שיקרה באיזו מצוה שנפל בה ספק ותצטרך לפירוש חכמי הדור או שהיא נמנעת בח"ל:
בפיך ובלבבך לעשותו: להכיר בלבבך את חטאך ואת האל יתברך שחטאת לו ולהתחרט ולהתודות על זה בפיך:

וממשיך משה ואומר (דברים פרק ד)
 (ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
ספורנו דברים פרק ד פסוק ו (ו) כי היא חכמתכם: בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים:
והטעם שראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים הוא שהאל יתברך קרוב אלינו בכל קראנו אליו. וזה יורה שבחר בנו מכל העמים. ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים ?!  יהיה חלול ה' באמור לכל עם ה' אלה:

וחז"ל אומרים (ולא מוצא חן בעיני אנשים מסויימים) "הלואי אותי עזוב ותורותי שמורו"
עשרות חז"לים למשל דרך ארץ קדמה לתורה, למה ? הרי קיבלנו תורה משמים,

למה בחנוכה ופורים אנו מברכים אשר קדשונו,,,,,וציונו להדליק נר של חנוכה,
מתי ציווה ? איך אומרים שקר בברכות ?
מה קשה להבין כאן ?
התשובה שכן דברי חכמים הם דבר האלוקים והוא ציווה להדליק נר של חנוכה, בדיוק כשאמר לשמור שבת,
אין כאן שמים ואין כאן בולשית, יש כאן דברי חכמים, משה רבינו ואחריו כל חכמינו,
לחמורים צריך להוריד משמים תורה, אז מרוב רחמנות לחמורים אז אומרים שזה משמים,
או אם רוצים שיהיו עבדים לשוטר ולחוק ולנאורות,

אם אתה רוצה באמת לדעת את התורה וחוקיה ולהילחם בעדה,
אז תילחם בעד דיור חינם בארץ ישראל לכל נולד,
תילחם שלא יהיה אביון בארץ,
תילחם שנקים סנהדרין,
תילחם שיפסק הקהילות הנפרדות,
תילחם נגד כל אלוהים אחרים שיש באומה בארצו,
תילחם בעד חינוך לכיבוד אב ואם ולרחמים לזולת,
תילחם נגד ריבית בעיסקה ונגד פרוזבול, (וצוותי את ברכתי דורשים מהחקלאים אבל פרוזבול עושים כולנו)
תילחם בעד השבת נגד שיעבוד האנשים לעבוד בשבת,

זה צריך להיות הדרך ללמד תורה לכל בני האומה שלנו,
לא למכור להם לוקשים של הוקוס פוקוס ותורה משמים, ובאותו זמן לעשות פרוזבול וריבית עסקה,
כל כך קשה להבין את הבלוף ? או שאתה מקבל שהתורה משמים ואז תלווה כסף ואל תעשה פרוזבול, הרי השמים יחזיר לך אז מה הבעיה ?

אתה לא יכול לדבר בשם שמים בכל עניין ועניין כמו אי גיוס לצבא, כי האלוקים ישמור עלינו בלי צבא,
אתה לא יכול לבקש תמיכה מכספי ציבור ללמוד כל היום בשם האלוקים שהוא כביכול ישלם בחזרה,
אם השמים מחזיר אז למה הוא לא משלם מראש ?

נווו באמת,,,,,,

יש תשובה אחת ויחידה, כל הרוצה לשקר מרחיק עדיו,
שאני מבקש מה שמגיע לי אז לא צריך לגייס את האלוקים כל אחד יבין שמגיע לי,
שאני מבקש דברים שלא מגיע לי, אז אני אגייס את האלוקים ואת השמים,

תראה: גם אנשי המדע מגייסים כסף בשם המדע, ובאמת חייבים לבדוק אותם, וכך היה שגיסו הרבה כספים לחקר הסרטן מכל המדינות והאזרחים, ושנים לא התקדמו כלום, עד שאיזה עיתונאי רציני התחיל לכתוב ולבקר ולשאול איפה התוצאות,
אז תוך זמן קצר התחילו לראות תוצאות ממש טובות בכל התחום,

אבל אנו הרי לא אנשי המדע הגויים שאפשר אולי לחשוד בהם,
אנו בשם השם מדברים כל הזמן, אז למה למה אין תוצאות בכל הדורות ?
למה לא הצלחנו בתקופת בית ראשון ושני ובגלות הארוך,
למה עוד לא היה לנו יום בהיסטוריה שאפשר לומר הנה הכל היה כדאי,

להצלחה כזו צריך את העזרה של האלוקים ???
מה כתוב בתורה שצריך את האלוקים בשביל זה ?? מה שכתוב בתורה שכבר לא היה רלוונטי או מועיל, הרי החכמים ביטלו,
ומה שלא ביטלו אז ממשיך להיות רלוונטי, עד שהחכמים ימשיכו לבדוק האם זה רלוונטי או לא,
אז מתי נעצרנו ? מתי החליטו עד כאן ולא משנים, מחדשים מחדשים בכל דור בזה אין בעיה, כי מי מונע מאיתנו לדבר בשם האלוקים, כתוב לא תשא את שם האלוקיך לשוא דרשו שזה בברכות לבטלה, מוזר מאוד הרי ברכות מתחילה לא דאורייתא,
אז נאמר סתם לברך את הזולת בשם האלוקים, בזמן התנ"ך ברכו את הזולת בשם השם,
חוץ מיזה קשה הרי שם השם זו רק שפה וברגע שאתה אומר כינוי אחר שמותר, אבל מיד הכינוי הופך להיות השפה,
אז בשביל זה האלקים טרח וירד לסיני לומר לא לומר שם השם לבטלה,

התשובה: באותו נשימה שאמר אונכי ולא יהיה לך אלהים אחרים, היה צריך להוסיף אל תעשו בשמי לאלוהים אחרים,
בלי זה מה ההבדל בין אלוהים אחרים לבין האלוקים,
זה פשט הפשוט של הדברות הראשונות,
שלא נדבר בשם האלוקים לשוא, אחרת מה ההבדל בין זה לכל ע"ז, שניהם רוצים לתבוע את הזולת בלי הגיון ושכל,
שניהם רוצים להרחיק את עדיו כי הרוצה לשקר מרחיק עדיו, 

טוב, אקח את הזמן לעשות סיכום של כל מה שהיה כאן.

סתם כך בנוגע לשמיטה אני סבור שאתה טועה, לדעתי המקור לכך שאם אין רוב ישראל על אדמתם השמיטה דרבנן ולא דאוריתא, הוא ענין זה עצמו של ברכת הארץ. התורה מצוה על שמיטה וטוענת שבלי זה הארץ תקיא אותנו, אבל לשאלה מה נאכל היא עונה שתהיה ברכה של שלש שנים. ברור כשמש בצהרים שאין משמעות לברכה זו וגם אינה יכולה להתקיים כשאין רוב העם על אדמתו, כי כך הארץ אינה נשמרת מעבודה בשמיטה, והיא מקוללת ומקיאה ולא מברכת. (נכון שבאופן תיאורטי ייתכן שהארץ תהיה מלאה ומיושבת כולה ב7 מליון יהודים, ובארה"ב יהיו 7.5 מליון, זה עונה להגדרה הפורמלית של 'אין רוב ישראל על אדמתו', ולכן רשמית שמיטה דרבנן, אבל מצד רוח הדברים בכה"ג שמיטה צריכה להיות דאוריתא, כל שהארץ כולה מיושבת, ועל ידי יהודים, וכך היא יכולה לציית למנגנון של הברכה). ברור שכיום אי אפשר לראות ברכה זו גם אם נרצה, שהרי השנה הששית היא לפני השביעית, וכיצד תדע הארץ התמימה מה יהיה בשנה הבאה, הישמור שמיטה, או חלילה יערוך היתר מכירה? ואם היתה קרקע זו בבעלותו לפני שבע שנים או שחכר אותה או ששינה את דעתו. מה גם שלפי הבנתי היתר מכירה לא פותר את הבעיה של ברכת השנה הששית, אין סבה שהארץ תתברך עבור הנכרים שקונים אותה. כל עוד חלקים נרחבים מהארץ שייכים לנכרים, מה שהיה גם בימי הבית השני וגם בזמננו, אין משמעות לכך שיהיו מקומות שישמרו שמיטה וכדו', כי הברכה אינה סלקטיבית לפי חלקות של מי שסביר שישמור שמיטה ושלא מיקל כמנהג ירושלים בפירות נכרים, אלא על הארץ בכללות. ולכן יפה הכריזו בראשית ימי הבית השני שהשמיטה בזמן הזה אינה אלא דרבנן, ולכן הקילו בה בהתאם לפי הצורך, והיו זמנים שרצו לבטלה לגמרי משום שלא היה אפשר לעמוד בה, כדאי' בירושלמי. הכל תלוי עד כמה היה הגידול החקלאי מרכיב מרכזי בכלכלה.

פרזנט

אקוה שבסיכום שלי אתייחס למשמעות של טרמינולוגיה 'משיחית' (כדוגמא להקצנה של שימוש במונחים מיסטיים לתיאורם כמוחשיים), ועל גבולותיה. לכל תופעה יש גבולות.

ותודה על העידוד בנוגע לאימוץ שיקול הדעת של החוקרים. אני לא מאמץ שום שיקול דעת של אחרים, רק הראיתי שאין מישהו שחושב בכיוון שהוצע על ידי יתכן ובמדה מסויימת על ידך, לא בשום תחום בעולם, ולא בתחום הזה.

דבריך 'ברגע שאתה מכניס שיקולים על טבעיים, לא ניתן בכלל לדעת כלום', שגויים לחלוטין. ברור שאם נכניס שיקולים על טבעיים ללא שום סיבה, אין לדבר סוף. אך אין להכניס שיקול על טבעי מבלי שיש לכך אינדיקציה. ניתן לדעת למה יש אינדיקציה ולמה לא.

מקרא

לא הבנתי מה כוונתך בציטוט זה, הבאתי מקורות כאלו לעיל באשכול זה, האם אתה חושב שיש במדבר גשם של מן?

רוח חדשה

לא העמדתי את האמונה על שום דבר, אני דנתי בטענה המסרתית של שומרי התורה, שהסיפור המסורתי מוכיח את התגלות האל. אין לי שום בעיה שתאמין בדת ליבוביץ או בדת מקסמן, אבל ברור שזו לא הדת המקורית בה האמינו שומרי התורה. אם בעיניך דת זו אינה שוה דיון, אתה פטור מלקרוא.

'העובדה שרובם טועים ולא מוכנים להשתכנע', לא יודע מי זה רובם, האם הכוונה לעובדה שכאן באשכול היו שלשה אנשים ש'לא מוכנים להשתכנע' כהגדרתך המדוייקת. הרי היה ברור מראש שאף אחד לא יקום ויאמר 'השתכנעתי'. אתה חושב שדת ליבוביץ או דת מקסמן או סיינטולוגיה כן תשכנע אנשים שיש להם דעה ברורה?

הרעיון שלך על ניפוץ דמיונות אהובים וכו', הוא בדיוק חלק ממה שאני טוען. זה מה שקרה לדיויד יום. העולם מלא בשקרים, חלק גדול מהם בתחום הדת (היום כבר לא, כאשר רוב העולם היה דתי השקר נוצל בצורות של דת, כיום הוא מנוצל בצורות מודרניות יותר), אבל אין זו סיבה לשפוך את התינוק עם האמבטיה ולטעון שמן הסתם כל מה שלא בהתאם לשבלונה המדעית הוא שקר. אפשר לבדוק, לא בא לך לבדוק, תיהנה, או תייסד דת חדשה.

ההמלצה שלך 'למצוא ביסוס לדת מתוך החיים שלנו' מגוחכת, אני לא מקבל כסף מאף אחד על להקים דת, אם משהו לא נכון בדת הקיימת. אין צורך להקים דת טפשית המורכבת מנוסחאות חסרות תוכן כפי שעשה ליבוביץ, יש עיסוקים מענינים יותר.

ולהעיר, דבכל אופן יש רמזים בחוברת למציאות, כך נאמר: "כשנכנס הרבי שליט"א מלך המשיח לתפילה יש לדאוג שיהיה שביל רחב ככל האפשר כדי שלא 'להצר את צעדיו' של הרבי שליט"א מלך המשיח (במובנם הפשוט של המלים! וד"ל)". הרי שהכותב מתנצל במרומז שאין לחשוב שמדובר במשהו סמלי, אלא שבאמת במובן הפשוט הרבי עובר בין השורות אע"פ שלא רואים כלום.

הרבי אומר קדיש, אבל אחר שהוא 'מסיים' אומרים שאר החיובים קדיש, מדוע אומרים שוב קדיש??

בשעה שהרבי 'מברך את הקהל' חייבת להיות דומיה ממש, זה לא מובן מאליו?

מה קורה כאן? הרי גם להם יש ילדים קטנים, כשאבא אומר 'הרבה כעת עולה לבימה', הילד לא יכול לשאול 'אבא, אני לא רואה כלום'? אמנם, לא מדובר כאן בשקר כפשוטו, המשיחיסטים יצרו נוסחה שלמרות שהגוף של הרבי הפסיק לעבוד ושמו אותו בתוך בור, (הם לא מכחישים זאת), עדיין רוחו קיימת ונמצאת וממשיכה באותו סדר יום, כי ככה זה אצל המשיח. הוא נמצא כאן, אמנם את הדולרים מחלק תיש קטן, אבל הוא רק עושה פעולה קטנה, העיקר נעשה על ידי הרבי שנמצא כאן בעצמו. אם לא יעשו לרבי שורה מספיק רחבה הוא באמת יתקשה לעבור, לא מדובר רק בנשמה ערטילאית אלא ברוח רחבה בעלת ממדים, מסתבר שהם באמת מאמינים שהרוח השקופה עושה את כל המעשים, משגיחה עליהם ושופטת אותם וכו' וכו'. אולי המשפט שנאמר שם: 'השמחה למעלה ממדידה והגבלה', משקף הלך רוח זה, מין רמז שלא הכל נמדד בהגבלות שלנו, יש כאן דמות שלא רואים אותה. בלי הנוסחה הקטנה הזו, הם לא היו יכולים להכריז על שקר יחד עם ילדיהם ונשיהם בצורה כל כך מגוחכת. וזה מה שקובע. אף אחד לא יכול להוכיח שהנוסחה הזו אינה נכונה, וזה מקביל למי שמאמין שהעבירות נופלים לנהר בתשליך.

ובנוגע למן, הרי מעולם לא טענתי שמשום שנאמר 'מן השמים' זה מחייב שבאמת הוא הגיע מן השמים, כל מה שטענתי הוא בתחום שהם יכולים לדעת, האם הם היו במדבר ארבעים שנה והאוכל נמצא סביבות המחנה במדבר, או שהם בכלל לא היו במדבר אלא כבשו ארצות וחיו סביבם. השאלה מה באמת היה המן אם היה, ממש לא חשובה לענינינו, בין אם זו הפרשה של כנימות, בין אם זה משהו שנראה כמו שלג, או שצומח במדבר. הנקודה היא שאף אחת מהתופעות האלו אפילו אם היא קיימת אינה מספיקה ולא הספיקה מעולם לכלכלה של קבוצה גדולה. הכל תלוי בשאלת מספר בני ישראל ביחס למה שכתוב בתורה.