בית פורומים עצור כאן חושבים

דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/11/2011 23:01 לינק ישיר 

לדינו 
נכון שאף אחד לא כפוי לחשוב, אבל מאחר שחשב על משהוא והגיע למסקנה המסקנה הזו כפויה עליו. למשל אם התודעה שלי מכל שראתה בעולם סבורה שאין שדים האם יש לה אפשרות לחשוב אחרת והאם זה בבחירתה ואין זה משנה אם אני טועה ובאמת יש שדים אבל מחשבתי כפויה על האמת שיש בתוכה בכל נקודת זמן 
הרמב"ם היה סבור שיש ביד האדם שיתאמץ וילמד  להגיע למופת על מציאות ה' ולכן זוהי תביעה מובנת לאדם לשים את כל כוחותיו בהכרת האמת. אבל  איך אפשר לשים כעיקר לאמונה מעשים שעובדה שחכמי בייג'ין יהיו חלוקים אם לקבלם וגם יהיו כפויים על הכרתם 
ודאי שמי שחושב כאמת את סיפורי הניסים צריך וגם יכול לשכנע בהם אבל אני מדבר על הבעייתיות להשתית את עיקר הדת על משהו שחלק ניכר מהאנשים בעל כורחו יהיה מסופק בו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/11/2011 23:44 לינק ישיר 

דרכי

הדעה אינה כפויה על האדם, גם אחרי שהגעת למסקנה שיש שדים, תוכל לשנות את דעתך ולהגיע למסקנה שאין שדים. אם תדון בנושא שוב ושוב, זו בכל אופן אפשרות. כמובן שכל זמן שאדם מחזיק בדעה מסויימת, הוא לא יכול בו זמנית גם לא להחזיק בה. אבל בשום זמן הוא לא כפוי להחזיק בדעה מסויימת.

אני לא מנסה להשתית את עיקר הדת, אין לי בעיה שמי שרוצה, אפילו אתה, ישתית את עיקר הדת על כל מה שנראה לו לנכון. אני טענתי משהו שנראה לי הגיוני בנוגע לנסים, וסבורני שהסיבה להכחיש את דברי היא כפי שאמר ייתכן שהוא מעדיף להציע גם דברים דחוקים מאשר לקבל עדות על נסים כי לדבריו זה סותר את הידוע לנו. זו החלטה אישית של האדם.

יש הרבה שנראה בעיניהם רחוק לדון על משהו מלפני אלפי שנים. אבל כשהדת ניתנה היא לא היתה בת אלפי שנים, היא לא יוסדה על משהו שתלוי בהיגיון של מישהו באוניב' ביג'ין, ולכן אין לבא אליה בטענות או לומר שלא היתה מבוססת מספיק. מאז נתינתה ועד היום זו עבודה של נושאיה לדאוג לכך שתהיה מבוססת ומקובלת, ייתכן שעשו את המקסימום האפשרי (באופן כללי כמובן, לא שכל יחיד עשה את המקסימום לשמירת התורה) וייתכן שלא. אבל זה מה יש, מבחינה היסטורית בכל אופן. אני לא בא לקחת את העבודה למי שרוצה לבסס את הדת על ענינים אחרים, אני מדבר רק על הפן ההיסטורי.

ומכיון שהדיון הוא אך ורק בשאלה היסטורית של מאורעות ופרשנותם, אין לבא אלי בטענות על כך שהואלתי לדון בנושא. איני מתנגד לביסוס הדת בדרכים אחרות. אני רק דן בדיון שהוא חשוב לכל מי שמענין אותו מה התרחש שם.
אני באופן אישי לא חושב שיש בעייתיות בכך שהדת מיוסדת על משהו שאינו כפוי על הכרתו של האדם (גם לא להיות נאצי לא כפוי על הכרתו של האדם). אבל אני מבין שיש מי שיחשוב אחרת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 01:05 לינק ישיר 

דינוזאורוס כתב:


לזכותך יאמר שהפעם התייחסת סוף סוף לטענה.

אתה כותב "כאשר יש תצפית שאינה מתאימה לחוקים הידועים לנו, הדברים הראשונים שיש לשקול הם הסבירות שהתצפית שגויה, והסבירות שחוקי הטבע הידועים לנו אינם נכונים". אתה מביא רק שתי אפשרויות, האפשרות השלישית היא שהחוקים נכונים, אבל מישהו יכול להפר אותם במקרה שהוא רוצה.

התייחסתי לכך בעבר בהרחבה, ויותר מפעם אחת (כאמור, זו הפעם הראשונה בה אתה מתייחס). כאן הבאתי את שתי האפשרויות שיש להן פריור אמפירי. שוב פעם לזכותך יאמר שהפסקה הבאה שלך מציינת במפורש שדעתך היא כשל לוגי גרסה ב', כלומר שאפשר לנמק הסבר ללא פריור אמפירי על ידי חישוב הפריור האמפירי של האלטרנטיבה לו. (אני משמיט אותה לכן.)

סיפור:

א. אני מניח שישנם כוכבים שהתקררו זמן רב לפני כדוה"א, ולכן אני מניח שהאבולוציה יצרה בהם יצורים תבוניים, שהתפתחותם קדמה בהרבה לשלנו.

ב. מעולם לא היה לי מושג אם יצורים כאלו ביקרו בעולמינו.

ג. שלשום ראיתי במו עיני חללית ללא רוטור וללא מנוע נוחתת (כאן בא תיאור של יכולות שאין לבני אדם, לא משנה כרגע מה), ומתוכה יצאו חיזרים (כאן בא משהו שמונע את האפשרות של מופת במה כמו מתיחה, תפאורה, וכדו', לא משנה כרגע מה).

ד. השתכנעתי שחיזרים ביקרו בארץ.

האם מדובר בענין שרירותי? לא. האם אני צריך פריור אמפירי כדי להחליט שיש חיזרים? לא.

כעת שנה בסעיף ג' את המלים 'ראיתי במו עיני' ל: אבא שלי אחותי ובת דודה שלי ראו וסיפרו לי, האמנתי להם.

ראשית, בא ננצל את ההזדמנות להיפטר סופית  מכשל לוגי גרסה א'. להלן דבריך:

"בשאלה מדעית אין משמעות להגיון, מדובר אך ורק על עובדות, כל האפשרויות הפיזיות קיימות ושוות ערך, ולכן צריכים לשלול אותן באופן ישיר. בשאלה היסטורית יש מקום להגיון, מה שמתקבל על דעת אנשים הוא מה שיותר הגיוני שהתרחש, והוא הדעה האנושית."

הדברים סותרים את אמירתך למעלה שהשכנוע בדבר חייזרים איננו עניין שרירותי. לשיטתך, הן האפשרות הפיזית שביקרו חייזרים, והן האפשרות הפיזית שהרטינות בעיניך עברו סדרה חד-פעמית בהיסטוריה האנושית של התעוותויות שגרמו לך לראות דברים שלא היו ולא נבראו, קיימות ושוות ערך, וצריך לשלול אותן באופן ישיר (איך תעשה זאת?).  לפי זאת, השכנוע שלך בקיום חייזרים הוא בהחלט שרירותי.

אא"כ אתה חולק על כך שאפשר למחוק את כשל לוגי גרסה א' (ואם כן, אנא ציין זאת עכשיו), אני מקווה לא לראות זגזגים חזרה אליה.


נותר להפטר מכשל לוגי גרסה ב' (ולאחר זאת יהיה אפשר סוף סוף לדון ביציאת. מצריים באופן רציונאלי). אני טוען שבסיפור  כמו שאתה מתאר (*), כל אדם רציונאלי יבחר אך ורק לפי התופעות שיש לגביהן פריור אמפירי. להלן סדרה קצרה של מקרים, הכוללת הן את הסיפור שלך (*) והן את יציאת מצריים, והמסקנות האמפיריות מהן. אתה מוזמן לציין עם איזו מסקנה אינך מסכים ועם איזה מעבר בסדרה אינך מסכים.


מקרה 1. משה טוען שהוא ראה ברווז מזן קרויצמך שמשקלו בעקבות בדיקה סופר-מדוייקת היה 2.337878745555001 קילו.

תופעות רלוונטיות שאפשר לשערך את הפריור האמפירי להן: אמינותו של משה, משקלו של ברווז מזן קרויצמך (גם אם נניח שמעולם לא נחזה ברווז עם משקל זה בדיוק, קל להבין מה הפריור אמפירי הרלוונטי לעניין, ונניח לצורך הסיפור שהוא בין 2 ל3 קילו).

מסקנה מהפריורים האמפיריים: בהחלט סביר שמשה נתקל בברווז בעל משקל זה.


מקרה 2. משה חזר מיער שרווד באנגליה, וטוען שהוא חזה שם בלהקת ברווזים בעלי צבע סגול זוהר בחשיכה (שלא נצבעו).

תופעות רלוונטיות שאפשר לשערך את הפריור האמפירי להן: אמינותו של משה, הצבעים הידועים של ברווזים, אפשרות קיומה של להקה מזן כה מוזר ביער שרווד ללא שנתקלו בה לפני כן.

מסקנה מהפריורים האמפיריים: סביר שמשה טעה בצבע האמיתי של הברווזים או בכך שמדובר בברווזים.


מקרה 3. משה טוען שאתמול הוא ראה כלי תעופה נטול מקורות אנרגיה נוחת וממנו יוצאים חייזרים.

תופעות רלוונטיות שאפשר לשערך את הפריור האמפירי להן: אמינותו של משה, אפשרות התעופה ללא מקורות אנרגיה.

תופעות נטולות פריור אמפירי: קיום חייזרים, קיום טכנולוגיה חייזרית שאינה מוכרת לנו.

מסקנה מהפריורים האמפיריים: משה טועה/משקר לפחות לגבי חוסר קיום מקורות האנרגיה של כלי הטיס, והיות היצורים היוצאים ממנו חייזרים.


מקרה 4. משה טוען שאתמול נגלה אליו אלהים ושינה את כל חוקי הטבע הידועים: משה עבר דרך קירות כרוח רפאים, הסירים במטבח ריחפו באוויר, וכו' וכו'.

תופעות רלוונטיות שאפשר לשערך את הפריור האמפירי להן: אמינותו של משה, הסיכוי לעבור דרך קיר, הסיכוי לעצמים בעלי משקל סגולי גבוה לרחף באוויר.

תופעות נטולות פריור אמפירי: התערבותו של אלהים בחייו של משה.

מסקנה מהפריורים האמפיריים: משה טועה/משקר.

מסקנה שרירותית א': אלהים התערב.

מסקנה שרירותית ב': הסינפסות במוחו של משה השתנו באופן רגעי ע"י שבץ ללא תופעות לוואי אחרות מסוג שמעולם לא ארע בהיסטוריה האנושית.



מקרה 5. כתב העת המדעי היוקרתי נייצ'ר מדווח שקבוצת 10000 המדענים ההודיים המובילים בעולם מדווחת שהם הצליחו לגרום לקרישנה להופיע במעבדה ולבצע מעשים על טבעיים (ספיציפיים) הסותרים את כל הידוע למדע. אין שום סתירה בעדותם. הם טוענים שאין אפשרות לשחזר יותר את הניסוי, ומחוץ לקבוצתם אין אפשרות טכנית לגשת לחומר הגולמי של הניסוי ולדבר עם המשתתפים בו.

תופעות רלוונטיות שאפשר לשערך את הפריור האמפירי להן: אמינותו של נייצ'ר, הקשר בין הגיליון שבידי לגיליון המקורי, היכולת לקבוצת 10000 איש לשקר ללא סתירות, יכולותם של אנשי הסגל של נייצ'ר למצוא סתירות בעדות, המעשים העל טבעיים הספיציפיים, נכונותם של אנשים דתיים לטעות/לשקר.  

תופעות נטולות פריור אמפירי: קיומו של קרישנה, יכולותיו העל טבעיות.

מסקנה מהפריורים האמפיריים: המקרה לא ארע כפי שתואר, ובפרט במעבדה לא ארעו תופעות הסותרות את חוקי הפיזיקה הידועים. מבין מה שסביר שארע: אין קשר בין הגיליון שבידי לגיליון המקורי (לא קשור לאשכול כאן), הכתב שיטה במערכת לגבי תוכן כתבתו, הצליחו לשטות בכתב, הצליחו לשטות במדענים, כולם משקרים.

מסקנה שרירותית א': קרישנה קיים.

מסקנה שרירותית ב': תופעת טבע סינגולרית שינתה בתאריך זה וזה את הקרינה הקוסמית בהודו לרמות גבוהות ממה שיימדד אי פעם. הדבר שיבש את שפיותם של המדענים.   



מקרה 6. סיפור יציאת מצריים.

תופעות רלוונטיות שאפשר לשערך את הפריור האמפירי להן:

  בצורה מדוייקת יחסית, דרך פיזיקה: הסיכוי שים ייבקע כך ששני מיליון איש יעברו דרכו ולאחר מכן יטבע בו צבא, הסיכוי שבלב המדבר יימצא מדי יום מזון המספיק לכלכלתם של שני מיליון איש, שאר הניסים.

  בצורה גסה יחסית ועקיפה, דרך מדעי החברה: נכונותם של אנשים דתיים לשקר/לטעות, משמעות סיפורים מוגזמים בחברה של עבדים משוחררים לפני 3000 שנה, אוריינות של קבוצת עבדים בתקופה העתיקה, יכולת קבוצת עילית קטנה לשלוט (אולי בצורה אלימה) בתודעה ובמקורות המידע בעת העתיקה, יכולת שינוי טקסטים בעת העתיקה (לא שייך לאשכול זה), וכו'.  


בהנחה שעד כאן הסכמת עם גישת השוואות הפריורים האמפיריים (כולל בדוגמה שהבאת (*)), נמק מדוע לא כאן. אם יש לדון להשוות כאן בין הפריורים האמפיריים, הרי שבשעה טובה ומוצלחת אפשר להפטר מכשל לוגי גרסה ב' (סוף סוף). במצב זה, בא נפתח אשכול לדון אלו פריורים אמפיריים סבירים יותר (זה יהיה מאד קצר). 


----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


(*) בסיפור שהבאת, יש מעבר לא-ענייני ודמגוגי (אולי בשוגג) מ"משה אומר שהוא ראה במו עיניו", ל"אני ראיתי במו עיני / אבי ראה במו עיניו". חוסר היכולת של אנשים לשקול בצורה רציונאלית את אפשרות חוסר הרציונאליות שלהם עצמם  (/ אנשים יקרים להם) היא תופעה פסיכולוגית ידועה, והיא בשימוש דמגוגי בוויכוחים לגבי החזרת שבויים, טענות מיכאל אברהם, וכו'. מנגד, היא בשימוש לגיטימי ומעניין במספר ספרים של סטניסלאו לם ופיליפ ק. דיק.







תוקן על ידי xibolaiyu ב- 06/11/2011 01:51:31




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 08:24 לינק ישיר 

דינו,

נראה לי שבשלב זה אפילו אתה ירדת סופית מכשל לוגי גרסה א' (אם לא, אפשר להמשיך לחבוט בשטות הזאת - אין בעיה).

אם סיימנו גם עם כשל לוגי גרסה ב', יופי - אפשר להתחיל לדון ביציאת מצריים באופן רציונאלי (כנראה דיון קצר מאד).
אם טרם סיימנו עם כשל לוגי גרסה ב', בתגובה למקרי הנגד שהעליתי בהודעה הקודמת, אנא אל תטרח לענות את הדברים הבאים:

  1. חישוב הפריורים האמפיריים במציאות עשוי להיות טכנית קשה מאד (לא עקרוני, ידוע, טריוויאלית ידוע לגבי מדעי החברה).
  2. אינך מסכים עם השיערוכים הספיציפיים לגבי חלק מהפריורים האמפיריים במקרים (ממש לא עקרוני).
  3. בחלק מהמקרים היית מגיע לאותה מסקנה גם משיקולים אחרים (לא רלוונטי).
  4. חזרה נוספת על סיפור בו שיקולים רגשיים מקשים על האדם לשקול רציונאלית את הפריורים האמפיריים (לא רלוונטי, מטעה ותו לא).


תוקן על ידי xibolaiyu ב- 06/11/2011 09:09:32




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 13:51 לינק ישיר 

בנוגע לסיפור החיזרים, אתה שואל שוב איך אשלול את האפשרות שהתחושה שלי עוותה. סבורני שאיני מנסה לשלול אותה בדיוק כמו שאיני מנסה לשלול אותה כשאני רואה גבינה במכולת, אכן, תמיד ייתכן שדרכי התחושה או השיפוט שלי עוותו, אבל מכיון שלא תהיה לי דרך לדעת זאת, איני יכול לדון באפשרות זו, מה גם שאיני רואה סיבה לחשוב כך. אם הנחתי שעד עכשיו מה שאני רואה הוא המציאות, כפי שמניחים כל שאר בני האדם, אני ממשיך להניח זאת בחיזרים כמו בגבינה. פגישת החיזרים אינה סותרת שום הנחה שהנחתי, ואין סבה שאשנה את מנהגי שלא להניח שתחושתי התעותה.

והוא הדין לגבי מה שמספר לי מישהו שאני מאמין לו שהוא ראה, או לגבי התחושה של ישראל במדבר. אם היה לי דיווח על משהו שאני חושב שאינו יכול להיות, או שיש לי סבה לחשוב שלא יהיה, ולא היה לי שום מוצא, ייתכן שהייתי מניח שהאפשרות לאמיתות הדיווח שווה לאפשרות לעיוות התחושה. (אם כי כפי שאמרתי, להבדיל מבמקרה החיזרים בהם יש הבדל משמעותי בין לפגוש את החיזרים ובין לדמיין, במקרה של המן אין הבדל בין לפגוש מן ובין לדמיין אותו). וממילא הסיבה הקודמת שלי תכריע בין האפשרויות.

לגבי הסיפורים שהבאת, הבעיה שלי עם ארבעת הראשונים, שהם מכילים את השלב 'משה טוען', מה שמישהו טוען לא מהווה אינדיקציה לגבי אמיתות הסיפור. ייתכן שכן ויתכן שלא. גם אם משה היה טוען שביער הנ"ל הוא טיפס על עץ בגובה 10 מטר, לא הייתי יכול לדעת את האמת, במקרה זה באמת אולי ניתן לשערך סבירויות שונות למיקום של הפער בין המציאות לדיווח.

במקרה 5 שוב מופיע דיווח של קבוצת מדענים, גם זה לא מהווה אינדיקציה לאמיתות הסיפור. אם ישנה אפשרות הגיונית שהתרחשה כאן מהתלה / תרמית / קונספירציה כמובן שאין סיבה לבחור דוקא באפשרות של אמיתות הסיפור. אבל אם אין אפשרות הגיונית למהתלה / תרמית / קונספירציה, אנחנו לא צריכים פריור אמפירי לקרישנה, כי יש לנו דיווח אמין שאין שום סיבה לפקפק בו. כאן נולד הפריור האמפירי הראשון של קרישנה. הסיבה היחידה שאיננו מאמינים בקרישנה ובכל מליוני הרעיונות הדומים לו, היא שעל אף אחד מהם אין שום עדות מן הסוד שאינו נתון למהתלה / תרמית / קונספירציה. ולא פלא שאף אחד מהם לא מגיע לעמוד הראשון של נייצ'ר.

אני בטוח שאם בעמוד הראשון של ניצ'ר יהיה דיווח על אינשטין 2 ועל היכולת לעבור את מהירות האור או כל ענין דומה, אף אחד לא יחשוב אפילו לרגע על האפשרות בעלת הפריור הכל כך חביב של שקר רמאות וכו', זו מערכת שאנו בוטחים בה מסיבות ידועות.

כנ"ל סיפור יציאת מצרים, כל עוד תמיד תהיה קיימת האפשרות של לשקר לרמות לשנות וכו' כמובן שאין סיבה לבחור דוקא באפשרות המספרת על התגלות אל. זה מה שטען ייתכן, שהוא מציע אפשרות סבירה והגיונית, ועל זה בדיוק התווכחתי עמו, שמה שהוא מציע אינו עונה להגדרה של אפשרות סבירה והגיונית. הטענה שלי היא שהתורה היא הניצ'ר של פעם, ועל זה בא כל הדיון הארוך והמייגע.

(*) בנוגע ל'מאמין לאבא שלי' לא התכוונתי להיקש שאם אני מאמין לאבא שלי כך הוא מאמין לאבא שלו וכו' עד אדם הראשון. אלא רק להקל על הדוגמא של החיזרים, במקרה שאני באופן אישי מאמין לאבא שלי כאדם קרוב המוכר לי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 14:15 לינק ישיר 

 

דינו,

אני מנסה לאתחל.

אם אינני טועה הסכמת כי לסיפורי התורה כשלעצמם יש הסבר סביר (היה גם מן ודיווחו רק על כך).

בעצם, ויתרת על טענת "שקר גלוי בזמן אמת".

נשארנו רק עם השאלה, איך התקיימו היהודים במדבר ארבעים שנה.

חזרנו למספרים.

(אגב, בפרשת השבוע יש מלחמה המסתיימת בנצחון מול ארבעה מלכים עם צבא של 318 חיילים).

אני טוען כי מספר בני ישראל לא ידוע. אין לנו מידע על מספר אזרחי העמים מסביב ועל הנקודות המדויקות בהן שהו רוב הזמן, כך שישנן אפשרויות סבירות לקיום.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 17:02 לינק ישיר 

דינוזאורוס כתב:


דינו, אנא נסה שוב להתייחס למה שנאמר (בלי תקיפת איש קש), ובפרט לנקודה מה הוא קריטריון רציף ומהו קריטריון בוליאני (נכון / לא נכון).

בנוגע לסיפור החיזרים, אתה שואל שוב איך אשלול את האפשרות שהתחושה שלי עוותה. סבורני שאיני מנסה לשלול אותה בדיוק כמו שאיני מנסה לשלול אותה כשאני רואה גבינה במכולת, אכן, תמיד ייתכן שדרכי התחושה או השיפוט שלי עוותו, אבל מכיון שלא תהיה לי דרך לדעת זאת, איני יכול לדון באפשרות זו, מה גם שאיני רואה סיבה לחשוב כך. אם הנחתי שעד עכשיו מה שאני רואה הוא המציאות, כפי שמניחים כל שאר בני האדם, אני ממשיך להניח זאת בחיזרים כמו בגבינה. פגישת החיזריםאינה סותרת שום הנחה שהנחתי, ואין סבה שאשנה את מנהגי שלא להניח שתחושתי התעותה.

אני שוב מבקש ממך להתייחס לטענות שאמרתי (לא כל שכן הדגשתי בהודעה בעלת 4 הנקודות האחרונה), ובפרט להמנע מהתקפת איש הקש הקבועה.

כפי שציינתי בהודעה הלפני קודמת וספיציפית בנקודה 4 בהודעה האחרונה, מעברך הדמגוגי (אולי במקור בטעות) מ"משה טוען שראה" ל"אני חושב שראיתי" הוא שגוי (מעבר לכך שאין זה דומה למקרה יציאת מצריים) בדיוק מהסיבה שאמרתי, שאתה כעת מנכס לשיטתך משום מה: אין לאנשים היכולת לשקול בצורה רציונאלית את האפשרות שחישתם או מחשבתם לקויה, והדבר מוביל למחוזות פסיכולוגיים/פילוסופיים מתחום פילפ ק. דיק.

במפורש ציינתי שאני ממשיך את סיפורך המקורי רק לצורך הפרכת כשל לוגי גרסה א' (שהוא כ"כ חלש שאפילו המקרה הדמגוגי מפריך אותו). שוב, אנא ציין האם ירדת סופית מכשל לוגי גרסה א' או לא. כשל לוגי גרסה א' היא טענה נלעגת ממש, ולא אכפת לי להמשיך לחבוט בה.

לגבי הסיפורים שהבאת, הבעיה שלי עם ארבעת הראשונים, שהם מכילים את השלב 'משה טוען', מה שמישהו טוען לא מהווה אינדיקציה לגבי אמיתות הסיפור. ייתכן שכן ויתכן שלא. גם אם משה היה טוען שביער הנ"ל הוא טיפס על עץ בגובה 10 מטר, לא הייתי יכול לדעת את האמת, במקרה זה באמת אולי ניתן לשערך סבירויות שונות למיקום של הפער בין המציאות לדיווח.

בא נהיה קונקרטיים. איך צריך לשערך את הסבירויות השונות: לפי פריורים אמפיריים בלבד, או לפי משהו אחר?

משה הוא טייס מטוס מדגם שהוכח שאינו יכול לעבור 300 קמ"ש (כולל הכל). ישנם שני מצבים:

1. משה טוען שבטיסה כלשהי הגיע המטוס למהירות 301 קמ"ש. מד המהירות הראה זאת (לדבריו), ואף נדלקה נורית אזהרה.

2. משה טוען שבטיסה כלשהי, כלי-טיס של חייזרים גרר את המטוס. מד המהירות הגיע ל10 מאך (כמובן שנדלקה הנורית).

(לצורך העניין, מד המהירות ונורית האזהרה הוכחו כרכיבים המדוייקים ביקום).

אני טוען שאין שום קריטריון רציונאלי לפיו יתקבל שהמטוס הגיע במקרה ב' ל10 מאך, אך לא הגיע במקרה א' ל301 קמ"ש. הפריור האמפירי לאמינות משה קבועה בשני המקרים (לכל היותר). הפריור האמפירי לחריגה של 1 קמ"ש גדול ייחסית לזה של החריגה השניה. בנוסף, כל עוד במקרה 2 לא יסתבר שאמינות משה גבוהה מהסבירות ל10 מאך, אין שום אינדיקציה לחייזרים בכל הסיפור הזה.

אתה מסכים לכך או לא? אם כן - חסל סיפור החייזרים שהבאת. אם לא, כלומר אם לדעתך רציונאלי לקבל את 2 אך לא את 1 מפני ש2 עוסקת בתופעה שאין לה פריור אמפירי (חייזרים) - מבחינתי אפשר לסכם את הדיון בכך שזהו שורש המחלוקת.

במקרה 5 שוב מופיע דיווח של קבוצת מדענים, גם זה לא מהווה אינדיקציה לאמיתות הסיפור. אם ישנה אפשרות הגיונית שהתרחשה כאן מהתלה / תרמית / קונספירציה כמובן שאין סיבה לבחור דוקא באפשרות של אמיתות הסיפור. אבל אם אין אפשרות הגיונית למהתלה / תרמית / קונספירציה, אנחנו לא צריכים פריור אמפירי לקרישנה, כי יש לנו דיווח אמין שאין שום סיבה לפקפק בו. כאן נולד הפריור האמפירי הראשון של קרישנה.

קשה לי להאמין שכתבת את זה ברצינות.

מה זו "אפשרות הגיונית"? הגיונית יחסית למה? אפשרות הגיונית זה מושג בוליאני לדעתך?  כנ"ל "דווח אמין".

איך תקבע שאין אפשרת הגיונית וכו'? אני שוב מציע את אותו הדבר הקונקרטי. אשערך את הפריורים האמפיריים של הדווח (כולל הכל), אשערך את הפריורים האמפיריים של התופעות העל טבעיות במעבדה. אם אין אינדיקציה שהדווח חזק יותר מהתופעות שלגביהן מדווח, אין שום אינדיקציה לקרישנה בינתיים.

אבל אם אתה חושב אחרת, אני שואל האם ברצינות אתה מציע את הדבר הבא. ייתנו לך קבוצת מדענים שבצעה ניסוי, ולא יגלו לך מה תוצאתו. אתה תחקור אותם כרצונך, תבדוק את המכשירים כרצונך, ובאיזשהו שלב תכריז: זהו! התוצאה אמינה! עכשיו תגלו לי מהי. (בעצם, זה אכן בדיוק מה שאתה אומר לגבי יציאת מצריים.)

אם אתה אכן מוכן מראש להתחייב לקבל כל תוצאת ניסוי לאחר בדיקה סופית א-פריורית של התהליך שהוביל אליו - אני מוכן לסכם זאת בתור שורש המחלוקת של הדיון.

הסיבה היחידה שאיננו מאמינים בקרישנה ובכל מליוני הרעיונות הדומים לו, היא שעל אף אחד מהם אין שום עדות מן הסוד שאינו נתון למהתלה / תרמית / קונספירציה. ולא פלא שאף אחד מהם לא מגיע לעמוד הראשון של נייצ'ר.

אני בטוח שאם בעמוד הראשון של ניצ'ר יהיה דיווח על אינשטין 2 ועל היכולת לעבור את מהירות האור או כל ענין דומה, אף אחד לא יחשוב אפילו לרגע על האפשרות בעלת הפריור הכל כך חביב של שקר רמאות וכו', זו מערכת שאנו בוטחים בה מסיבות ידועות.


נו, דינו, חכמה גדולה ש"לא פלא שאף אחד מהם לא הגיע לעמוד הראשון של נייצ'ר". במערכת נייצ'ר, ובקהיליה המדעית בכלל, הרעיון שלך שאין צורך להשוות בין הפריור האמפירי של תצפית הניסוי לפריור האמפירי של התוצאה שלו - נחשב הזוי ומטורף.

אם אתה חושב אחרת, כלומר שזו מתודולוגיה מדעית מקובלת - אני מוכן לסכם זאת כשורש המחלוקת בדיון.



כנ"ל סיפור יציאת מצרים, כל עוד תמיד תהיה קיימת האפשרות של לשקר לרמות לשנות וכו' כמובן שאין סיבה לבחור דוקא באפשרות המספרת על התגלות אל. זה מה שטען ייתכן, שהוא מציע אפשרות סבירה והגיונית, ועל זה בדיוק התווכחתי עמו, שמה שהוא מציע אינו עונה להגדרה של אפשרות סבירה והגיונית.

בא נסכם:
  1. אם לא ירדת מכשל לוגי גרסה א' - אנא ציין.
  2. אם לא ירדת מכשל לוגי גרסה ב' - אנא ציין באיזה מקרה כאן אתה מתנגד לקריטריון של השוואות הפריורים האמפיריים (בינתיים לא הצגת שום שיטה רציונאלית אחרת. נהפוך הוא).
אם ירדת גם מכשל א' וכשל ב', אז בשעה טובה ומוצלחת אפשר לדון באופן רציונאלי ביציאת מצריים. צריך לשערך את הפריורים האמפיריים של התופעות הניסיות (לא נעשה בכלל עד כה, הוחלף בכשלים לוגיים משתי ווריאציות), הפריורים האמפיריים של שכנוע קבוצות אנשים (על זה ייתכן ואתה כבר התווכחתם די הרבה), ולהשוות.
תגיד כשאתה מוכן.



תוקן על ידי xibolaiyu ב- 06/11/2011 17:31:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 17:15 לינק ישיר 

xibolaiyu כתב:

אם אתה אכן מוכן לקבל תוצאת ניסוי מדעי אך ורק ע"י חקירת אמינות התהליך שהוביל אליו - אני מוכן לסכם זאת בתור שורש המחלוקת של הדיון.



שיבולי,

אתה אינך מוכן לקבל ?!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 17:27 לינק ישיר 

שותפיסוד כתב:

אם אתה אכן מוכן לקבל תוצאת ניסוי מדעי אך ורק ע"י חקירת אמינות התהליך שהוביל אליו - אני מוכן לסכם זאת בתור שורש המחלוקת של הדיון.


שיבולי,

אתה אינך מוכן לקבל ?!



שותפי, אתה בהחלט צודק! איך התפלק לי ניסוח גרוע כ"כ(*)?

אבל פספסת את ההקשר? אני בהחלט חושב שיש ליקוי בתהליך הבא (וגם בהחלט טוען שזהו קונצנזוס מדעי). קודם יודיעו לי שהתבצע ניסוי, ולא יודיעו לי מה תוצאתו. יתנו לי לחקור כרצוני את המדענים שערכו אותו, ולבדוק את המכשירים. באיזשהו שלב סופי, אני אסיים את בדיקתי, ואומר: זהו! תוצאת הניסוי אמינה! עכשיו אמרו לי מה היא היתה.
הרי בכל שלב סופי, אני עדיין אשאר עם פריור אמפירי אפסילון שאחד המכשירים כשל. אם הניסוי הוכיח משהו שהפריור האמפירי שלו עשירית אפסילון - מה הטעם?
ואיך עובד התהליך המדעי בפועל? אפשר להשקיע המון מאמצים לבנות ולבדוק חזור ובדוק את הציוד המדעי (לדוגמה בצרן). אבל גם כשמחליטים שהכל תקין, ותוצאת הניסוי יוצאת משהו עם פריור אמפירי נמוך ביותר (לדוגמה חלקיקים שלכאורה מהירים מהאור), הדבר הראשון שעושים הוא לחזור על הניסוי עוד ועוד. ייתכן שלאחר מספיק חזרות הפריור האמפירי לטעות ירד, ואז התוצאה תתקבל. כך בדיוק פועל המדע.

(*) שותפי, תודה רבה על ההזדמנות להבהרה. דינו היה חוגג על התקפת איש הקש הזאת.




תוקן על ידי xibolaiyu ב- 06/11/2011 17:40:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2011 17:32 לינק ישיר 

xibolaiyu כתב:

שותפי, תודה רבה על ההזדמנות להבהרה. דינו היה חוגג על התקפת איש הקש הזאת.


רק בשמחות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2011 14:11 לינק ישיר 

ייתכן

לא זכור לי היכן ויתרתי על טענת שקר גלוי בזמן אמת. על הטענה ככלל כמובן שלא, ובמקרה שלנו טענתי שכלל הטיעון על שהות במדבר ואכילת מן, סותר את הרעיון של שהות שלא במדבר ואכילת דברים אחרים.

ברור שהמספרים הם נקודה מרכזית, אל תתייאש מהסיכום, זה פשוט יגיע יום אחד. ואני מקוה שהוא ישקף יפה גם את עמדתך.

שיבולייהו

הכשלוגי והשלגונים הם הטרמינולוגיה שלך, הרגש חפשי להשתמש בה כנפשך הטהורה. אני לא טענתי אלא למה שאמרתי לעיל ואומר שוב.

את ה'קריטריונים הרציונליים' אתה קובע לעצמך, ולאחר מכן ממפה את היקום על פי קביעותיך השרירותיות.

אתה שוב חוזר על סיפור ה'משה טוען' שלא אומר לי כלום. כשמישהו טוען שנסע על 300 קמ"ש, אין לי מושג אם הוא צודק. כשמישהו שאני מאמין לו טוען שנסע על 300 קמ"ש אני מאמין שהוא צודק. כשמישהו שאני מאמין לו מספר לי שהוא פגש חיזר, אני מאמין לו, זה יכול להישמע אבסורדי, אבל דוקא משום כך מעולם אדם שאני מאמין לו לא סיפר לי דבר כזה, כי פשוט חיזרים לא היו פה.

 אני לא מתחייב מראש לכל ניסוי שהוא על ידי כל קבוצה חביבה שהיא, אני רק מכיר במערכות בסדר גודל מסויים שיש להם את הכח לברר דברים בסדר גודל מסויים. אני לא אצווח 'נעשה ונשמע' אם בשער של הסיינס יסופר על תוצאת ניסוי מסויים שתלוי בהרבה משתנים, אבל אני אצווח 'ג'ק רובינזון' אם בשער של הסיינס יסופר שנמצא באחד מאיי פולינזיה דינוזאור חי ומהלך. סדר הגודל של המערכת של פרסום מדעי, כשהיא עוסקת בענין מוחשי שאינו תלוי בכל מיני משתנים סודיים, הוא סדר גודל שאינו מפספס.

כל מה שכתבתי בהודעתי הקודמת, שכמו שהסיינס הוא בשבילינו מערכת בדיקה בסדר גודל מספיק, עכ"פ לדברים שלא תלויים בפרטים שאינם זוהרים כשמש. כך המערכת של העם והתורה.

---

הנייצ'ר לא חייב להיות דוקא בן התקופה, תאר לעצמך שתחזיתך מתממשת ומלחמת ארה"ב סין פורצת, ולאחר המלחמה וההרס הרב שהיא חוללה, העולם שנותר שוב מחולק לשני גושים, כשבצד של סין נמצאות רוסיה ואירן, פוטין מייסד מחדש את הצארות הרוסית לאלף שנים. ובדיוק כמו בוורסיה הקודמת של הרוסים, הם מפתחים מדע עצמאי התואם את האידיאולוגיות של הכתר, כדרך שמדענים רוסים התנגדו בכל דרך 'מדעית' למפץ הגדול שהוכיחו האמריקאים החצופים, וטרחו מצידם לפתח התנייה פבלובית אצל המונים (קדמו להם הנאצים שיצרו מדע מותאם לאידיאולוגיה, ראה 'הפרופסורים של היטלר'). אלא שעכשיו מסך הברזל הוא הרבה יותר יעיל, שכן החורבן הגדול שהותירה המלחמה נתן את האפשרות לשקם יש מאין את התרבות, החצי המזרחי לומדים פיזיקה ניוטונית, בלי כל השקרים של היהודים והאמריקאים. בלי שום כפר גלובלי ורשתות תקשורת, את כל האנושות חוצה מסך ברזל. כמובן שקוראים לפיזיקה המעודכנת 'פיזיקה פוטינית' והיא משהו חדש לגמרי שפוטין גילה כשהפך לפיזיקאי לעת מצוא, אחר שגמר להיות צייר, וצייד נמרים. פצצת האטום לא היתה ולא נבראה והיא היתה בסך הכל גוש של 200,000 ק"ג חומר נפץ. כל זה לא מפריע לרוסים להמשיך להיות שומרים בחניון / מהנדסים / רופאים / אחיות / נערות ליווי, וכל שאר המקצועות שהם מוצלחים בהם.

וכשביום בהיר אחד בעוד שנים רבות סטודנט רוסי מסיר מעצמו את העכבות, ומבין איך מערכות עובדות בעולם הזה. הוא הולך לבדוק את העיתונות של העולם המערבי, ולתדהמתו הוא מגלה בשער של הנייצ'ר מ1917 את החידושים של איינשטיין ובהמשך ב1945 על פצצת האטום, וכו' וכו'.

הוא יכול להמשיך בדיספליצינה הרוסית שכל המערכות במערב שקריות ורקובות, והכל בשביל אינטרסים של כיבוש אמריקאי ואימפריאליזם ציוני, מה שאפשר להוכיח בקלות. וכן הוא יכול לחשב פריור אמפירי של שקרים בעיתונים או טעויות של מערכות מול האפשרות שחוקי הטבע מוטעים, ושני תאומים יכולים לפתח פער גילאים עצום, שהמרחב מתעקם, ועוד כיוצא בזה. (וכן להוכיח בקלות שרק צוות מצומצם מאד נחשפו לפצצת האטום ויכולים להעיד שבאמת היא היתה פצצת אטום ולא סתם ריכוז חומר נפץ. בפרט שהטייס כידוע השתגע וחזר בתשובה או שהצטרף לסיינטולוגיה. כמו כן להצביע בבירור על האינטרסים של השדולה היהודית וקשריהם המפוקפקים עם הנשיאים האמריקניים כולל האינטרסים היהודיים במלחמה).

ומן הצד השני הוא יכול להבין איך המערכת של פרסום מדעי עובדת. ולגלות שאין לו שום סיבה לא לקבל את הדיווח, והעובדה שבמסך הברזל המזרחי לא רצו לספר לו על כך לא קובעת שזה לא יכול לקרות, שהאמריקאים והיהודים השקרנים והמושחתים יגלו משהו חשוב.

האימון שנותנים במערכת מסויימת הוא לא דוקא באותו הדור, גם בעוד אלף שנים ייתכן בהחלט שיהיה אימון במערכת המדעית שלנו, והודעה בשער של בטאון מכובד במערכת, תהווה עדות לכך שמערכת שלמה קיבלה הודעה זו כרצינית. ובמקרה שיש הסבר הגיוני לאן נעלמה הידיעה הזו בתקופה שבינתיים, אין סיבה להתעלם ממנה בטיעון של פריור אמפירי וכו'.

---

נאס"א משקיעים רבות בשידור / קליטה של אותות מהחלל החיצון ובנסיון לאתר יצורים תבוניים. לא מן הנמנע שביום אחד הם ימצאו יצורים כאלו או סימנים שלהם. מה שאני יכול להתנבא מראש, שביום שתהיה כותרת כזו בניצ'ר או בסיינס או בכל עיתון בדומה לזה, הראשון שיהיה להכחיש את הדבר הוא ברי חמיש, השניים במעלה הם יושבי המקוה שיוכיחו באותות ובמופתים שהכל מזימה וקונספירציה כדי שהדמוקרטים בארה"ב ימשיכו ללמד אבולוציה, לאחר מכן מתגודדי אנג'ל יחוו דעתם דעת תורה (באותה רצינות שאתה מדבר על פריור אמפירי, הם ידברו על כך שיש לזה 'דררא דממונא'), ולבסוף היא תמצא ביטוי גם בפורומים הזויים של אגודת כדור הארץ המרובע, ואף תיכנס למדור 'סקופים' ברוטר.

מה שקובע הוא האיכות של המערכת והצורה בה היא עובדת. ובדיוק על ענין זה דיברנו כאן באשכול זה. אבל כשיש מערכת שאתה נותן בה אימון מסיבות מוצדקות, לא צריכים פריור אמפירי כדי לקבל את דיווחיה.

נ.ב. רק בשמחות




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2011 14:17 לינק ישיר 

עוד משהו, כדי שלא תחשוב שמדובר רק במגזינים מדעיים מכובדים.
כשרבין נרצח ישבתי בבית המדרש ולמדתי, מי שבא לספר לי שהוא נורה (לא ידעו עדיין שמת), היה אידיוט אמיתי, אדם שהמילה שלו לא שוה שקל. אם הייתי חושב כמוך הייתי מתחיל לשערך פריור אמפירי של יהודי שיורה בראש הממשלה ושל מאבטחים שלא יכולים למנוע זאת וכו', ולעומת זאת פריור אמפירי שאדיוט ידבר שטויות, הייתי יכול לגחך ולהתעלם.
הענין הוא שלא מדובר היה בסבירות, אם הוא היה אומר לי 'המשגיח מת' זה היה יכול להיות מתיחה מאד מתאימה לו, אבל חישוב מהיר של הסיטואציה ושל הסיפור הביא אותי לוודאות שדבר בעל משמעות כמו 'ראש הממשלה נורה על ידי מתנקש' לא מתאים להיות מתיחה, ולכן היה לי ברור שהסיפור אירע. אם מישהו היה מתערב אתי על כסף הייתי מהמר על הצד שהסיפור אירע. כל זאת במסקנה ודאית שלי, למרות שאין כאן ודאות אבסולוטית כמובן, אלא רק מסקנה של ההגיון שלי. אבל אם היה מדובר במשהו שקשור לסבירות בלבד, בלי שום  מסקנה שאני יכול לגבש בודאות, למשל הייתי רואה שיש ירידה בבורסה, והייתי מנסה לחשוב אם זה נגרם משום שרבין נרצח או משום שהיתה רעידת אדמה בטוקיו, כאן הייתי צריך לשערך פריור אמפירי ושאר ירקות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2011 15:04 לינק ישיר 

[כפילות עם ההודעה שמתחת]


תוקן על ידי xibolaiyu ב- 07/11/2011 15:26:22




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2011 15:05 לינק ישיר 

דינוזאורוס כתב:

מה שקובע הוא האיכות של המערכת והצורה בה היא עובדת. ובדיוק על ענין זה דיברנו כאן באשכול זה. אבל כשיש מערכת שאתה נותן בה אימון מסיבות מוצדקות, לא צריכים פריור אמפירי כדי לקבל את דיווחיה.

אם לא אכפת לך, בא נסכם את הדיון.

מכשל לוגי גרסה א' (בשאלה מדעית כל האפשרויות שוות ערך, אין מה להעריך את הסבירויות שלהן, יש לשלול באופן ישיר את כולן, וכו') - אני מבין שירדת.

אם אני מבין נכון, אנו מסיימים כעת (בתקווה) את הדיון לגבי כשל לוגי גרסה ב'.

טיעוני הוא קצר: שכשיש תצפית על מאורע כלשהו (הכולל בתוכו התייחסות לדברים שאין להם פריור אמפירי), יש להעריך את הפריור האמפירי לשגיאה בתצפית, ולהשוותה לפריור האמפירי של המאורע. רק לאחר שההשוואה תהיה לטובת המאורע, יש מקום לראות בכך אינדיקציה לדברים שלפני כן לא היה להם פריור אמפירי.

מנגד, אפשר לטעון שבמקרה זה אפשר להסיק את האירוע ע"י הערכה טובה מאד של אמינות התצפית, בלי להשוות את הפריורים האמפיריים.

אם אתה מקבל את טיעוני, ירדנו מכשל לוגי גרסה ב', ואפשר לדון ביציאת מצריים באופן רציונאלי. אם דבריך המצוטטים כאן מראים שאתה אכן מחזיק בדיעה המצויינת "מנגד", הרי שאפשר לסכם זאת בתור סלע המחלוקת. אם דעתך אינה זו ואינה זו - אנא ציין מה היא. אין צורך למלא פסקאות על גבי פסקאות בנושא.



תוקן על ידי xibolaiyu ב- 07/11/2011 15:06:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 13:22 לינק ישיר 

כבר הסברתי שאין לי התנגדות לכך שתשתמש בטרמינולוגיה שלך, אך אני אתבטא בטרמינולוגיה שלי. ואם אני מספר סיפורים ודוגמאות זה לא בהכרח עבור הטרמינולוגיה שלך, אלא מכיון שיש הרבה צופים, ייתכן שיש מהם שיחשבו שאם אתה משתמש במלים יפניות כדוגמת אישקש כשלוגי פריורפירי וכדומה זה אומר שאתה צודק או משהו.

לא אכפת לי לכתוב שוב את הדברים בקיצור בפעם המליון: אני חושב שיש מערכות שאפשר לסמוך עליהן ועל המסקנה שלהן מן המציאות, ולכן לא חשוב מה מדת הפריור האמפירי של מה שהן טוענות. אני פשוט חושב שאין סבה שהמערכת תטעה. כדוגמא מוסכמת ניתן לראות פרסום בבטאון מדעי מכובד.

לכן כתבתי שבשאלה מדעית, כשהכוונה כאן לנושא בו איננו מנתחים מערכת שיש לנו אימון בה וכל השאלה שלנו האם ה'כן' שלה מבוסס. אלא אנו חפצים לדעת משהו שהוא בתחום ההתפלגויות אקראיות, אין לנו אלא סבירויות בלבד, סבירות של אפשרות זו מול סבירות של אפשרות אחרת. מכיון שאין לנו 'סברא' בנושא, אפשר לפנות אל הפריור האמפירי. וגם אם אין פונים אליו עדיין כל האפשרויות שוות.

ואילו בשאלה היסטורית, אנו פונים אל אמינות התצפית של האנשים שכתבו את ההיסטוריה.

ועל זה בדיוק היה הדיון כאן עם ייתכן, מה היא אמינות התצפית של האנשים שכתבו את ההיסטוריה.

כתבתי את זה המון פעמים כבר באשכול הזה, והפעם הזו היא במיוחד בשבילך, בגלל שביקשת כל כך יפה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 29 30 31 ... 41 42 43 לדף הבא סך הכל 43 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.