דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות

וויין קפלן, דן שכטמן ופרץ לביא במסיבת עיתונאים לאחר ההודעה על הזכייה בפרס נובל

ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג'ון כאהן והזמין את שכטמן לעשות את שנת השבתון שלו במעבדות NBS באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. במהלך שהותו בשנים 1981–1983, ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. מאחר ובאותה התקופה אחד מהעקרונות בסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה זו, החל לפתח את תיאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית או גבישים קוואזי-מחזוריים. שכטמן סיפר, כי כשחלק את תגליותיו עם עמיתיו נתקל בביקורת קשה שטענה שלא יתכן והניסוי נכון מאחר שקיימת הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריה סיבובית היחידה שיכולה להתקיים היא של 2,3,4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתיאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". כשחזר לטכניון פגש את אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.