דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות

שמח לראות שהפכת את עצמך בינתיים ל'קונצנזוס' של איש אחד, וכפי שאומרים: מי שמדבר בלשון רבים כנראה יש לו כינים (או תולעים), על דרך שאמרו קדמוננו האדם עולם קטן. (ביקשת מאחרים להביע את דעתם ולא ראיתי שום שובל קונצנזוסי מזדנב אחריך).

אם לחזור על קטעי מלים שהוצאו מהקשרם נקרא על ידך 'כשחוקרים לעומק את דעתך', מעניין אותי לראות איך נראה מחקר בלתי עמוק שלך. אולי קשור לתפוחי אדמה וחמאה שפרזנט מגייס כנשק יום הדין.

כמובן שלא אצהיר בשום מקום על הפרשנות השגויה והמגוחכת שלך לדברי. וזו התגובה שאתה מאד מצפה לה. ברור שהכרזה על התרחשותו של נס אינה 'מדעית' וכתבתי זאת פעמים רבות גם באתר שלי. אבל העובדה שענין מסויים הוא מחוץ לתחום המדע, אינה אומרת כלום לגבי אמיתותו או שקריותו. רציונליות או היעדרה. כמובן שהטיעון שהאמונה היהודית מבוססת אינו המצאה שלי ומגוחך שאתה מנסה ליצור איזו שהיא מוזרות מדומה לטיעון זה כאילו שהיא נחלתם של ביזאריים בלבד. יש מספיק אנשים אינטליגנטיים ממך (במדה וישנה אפשרות כזו) שמחזיקים בעמדה זו.

(כמו כן מעולם לא חשבתי שיש בעיה לדון אם צבי ינאי מטומטם או עושה את עצמו, ועדיין איני חושב כך).

על השאלה האם תקבל תיעוד המוני בזמננו על קריעת ים סוף, לא ענית בשום צורה.

ומכיון שאין לך מושג מה הוא מדע, אתה שב וחוזר לעיסוק הסמנטי שאינו מביא שום תועלת. האם מה שהיה בעבר הוא 'מדעי' או 'לא מדעי'. אתה שב וחוזר על אותן שגיאות, והצגתן כנוסחאות לא משנה כלום את הנחות היסוד. העובדה שאתה מאמין כמושבע ועומד בביצת המימסד הקיים על כל הניואנסים של ה'מיין סטרים' בYNET או באוניב' ת"א, לא מלמדת על שום יכולת מיוחדת. מלבד יכולת החזרה והשינון שהיא לכשעצמה כלי מחזיק ברכה, מכיון שאינך מתעייף מהכרזותיך, ביכלתך לשקול להפוך למקריא ספורט.

את השאלה אם התרחשו נסים אי אפשר לבדוק בשום דרך, ואפילו לא אספקטים חלקיים של השאלה. בשונה מכל שאר השאלות שאנו מגדירים אותן כטבעיות ולפיכך אנו יכולים לנסות עכ"פ לגזור אותם ממה שידוע לנו על הטבע (או לשלול אותן מכחו), תופעת הנס מעצם הטיעון לקיומה אינה נגזרת מתוך הטבע ואין שום דרך לנסות לגזור או לשלול אותה מהמציאות שאנו מכירים שהיא הטבע.

שאלה כזו תלויה ועומדת ואין שום משמעות של פריור אמפירי לגביה, העובדה שהים נראה כמות שהוא במשך מאה אלף שנים אינה נוגעת לשאלה האם יש כח שיכול ברצותו לשנות את תכונותיו. כשם שהבירור המוחלט של החוקים שקבעה הגננת בתוך הגן שאף ילד לא יכול להפיר אותם במשך שנים רבות, אינו נוגע לשאלה האם אדם שיפלוש מבחוץ יכול להפר את החוקים האלו.

במקרה זה הדבר היחידי שיכול לקבוע הוא אמינותו של החישן.

החישן האנושי לא צריך להימדד פעמים רבות על קבוצה של שני מליון איש במדבר דוקא, הוא נמדד מליארדי פעמים בשניה בכל מקום בעולם, וההיכרות עם הטבע האנושי היא בלתי אמצעית ומקיפה. המודל של שני מליון איש במדבר נגזר מההיכרות שלך עם השכן דלת ממול ועם אשתך ובתך התינוקת. לפיכך הוא חישן אמין מאד. (בבית המשפט מגדירים עדות כאמינה או לא, על פי היכרות בסיסית עם טבע האדם, לא סביר שיקרה כך וכך והוא יאמר כך וכך. ולא על פי כמות בדיקות של סיטואציה ספציפית).

לפיכך גם לא ענית לשאלתי האחרונה, בגירסה של חישן שנבדק באותה כמות בדיקות כמו הים, אני כלל לא בטוח שנכון לעשות מיקס משתי ההסתברויות. שכן העובדה שתופעה מסויימת מתרחשת פעם אחת בשנה, לא מהווה סיבה שנחשוב שזו לא התרחשה בדיוק ברגע בו אנו דנים. ואילו העובדה שהאדם דובר אמת לפי בדיקה שערכה 90% היא סיבה שנחשוב שהוא דובר אמת.

במקרה של 90% ניתן להתווכח, אבל במקרה של 99% כמדומני שאף שופט בבית משפט לא יתווכח עמי. כאשר אמינותו של עד מוכחת ב99% והוא טוען לתופעה ששכיחותה היא 1%, לא יטריד אותנו איך בדיוק קרה משהו שהוא אחד למאה, כנראה שזה קרה. שהרי העד הוכח כאינו משקר (הדוגמא של מכונת אמת לא טובה, שכן גם 100% של מכונת אמת לא נחשב כ100% שהרי אמינותה בעייתית. אבל לצורך הענין נדבר על חישן שבדיקתו את האמת והשקר מוחלטת, והוא מצביע על אמינות של 99%. נניח האף של פינוקיו).

כאשר ההסתברות היא 0 כל עדות בכל רמת אמינות שהיא, תהווה סתירה להסתברות ולא תתקבל. אי אפשר לקבל עדות על דבר בלתי אפשרי. אך כל עוד ישנה אפשרות שהאירוע התרחש, עדות אמינה תתקבל, הגם שתמיד מבחינה פיזית יש סיכוי שהעדות שקרית. לא צריכים להגיע למכונת אמת לשם כך, כשששופט מגיע למסקנה שעדות מסויימת היא אמיתית ולכן יש להוציא להורג או להכניס לכלא אדם, במונחים של שיבולייהו יש כאן בסך הכל ענין של הסתברות של אירועים על סמך בדיקות. אבל כאשר העדות נראית סבירה בעיני השופט, והוא אינו מקבל אפשרות שהעד שיקר, לפי סימנים רגילים המתבססים על היכרות עם הטבע האנושי. לא מטרידה אותו שכיחותה של התופעה.

במקרה שאדם מואשם באונס, ולראיה מביאים כתמים הנראים כצלקות על גופה של הנפגע/ת. יכול השופט לקבל עדות של רופא או סתם אדם שהנפגע/ת סבל/ה מתסמין רפואי נדיר הנראה כצלקות. לא משנה בכלל שכיחותו של תסמין זה, ומן הסתם אם מישהו יגיש לשופט טבלאות של שכיחות תסמין זה הוא לא יטרח לעיין בהם. אם העדות נראית כאמינה, לא מתרגמים אותה לאחוזי אמינות מול אחוזי שכיחות של התסמין. משום שהיא עברה את רף האמינות הנדרש כדי לסמוך עליה. וממילא ההסתברות של שכיחות האירועים עליה היא מדברת לא רלבנטית.

לכן כל דבריך הם בסך הכל שגיאה אחת גדולה.

יתכן

לאפשרות של נס אנשים (במקומות מסויימים) לא מתייחסים, מסיבות שהן תלויות תרבות כנודע.

לגבי השאלה אם קרו נסים, מתחת לאפינו בלי שנשים לב, אתה כנראה מתכוין לאירועים כמו קריעת ים סוף. אבל השאלה היא לא אם קרה נס 'גדול' אלא אם באמת הטבע מתאפיין בסיבתיות ואין חריגות מסיבתיות זו. שאלה זו לא נבדקה ואינה יכולה להיבדק, שהרי לכל מה שנראה כחריגה אנו יכולים להציע הסבר, כשיש תאונת רכבות אנו מניחים שקרה משהו כדי להסביר את התאונה, כשיש אירוע של ים שמתייבש אנו מניחים שישנה סיבה של רעידת אדמה או רוח או כל סיבה אחרת. תמיד נוכל להניח כך. ואפילו אם ברוב המקרים ההנחה היתה נבדקת ונמצאת נכונה (מה שלא מתרחש) אין זה אומר כלום לגבי השאלה אם קורים נסים, כי גם לפי מי שטוען שהם קורים הם מיעוט ולא רוב.

הרעיון של שקר בזמן אמת הוא לא רק נסיון שלא ראינו אנשים עושים זאת, אלא שאנו יודעים מה הקושי בכך, אנחנו שמים את עצמנו במקומם ושואלים מה היינו עושים. במקרה של הנס אתה צריך לשים את עצמך במקום אלהים ולשאול מה הוא היה עושה. מצא את ההבדלים. זה מה שבין זה לבין ההנחה אודות השקר.