סיפורי המקרא - פרשנות אלטרנטיבית

שמואל א' פרק ג
א וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת-יְהווָה, לִפְנֵי עֵלִי; וּדְבַר-יְהווָה, הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם--אֵין חָזוֹן, נִפְרָץ. ב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ; וְעֵינָו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת. ג וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה, וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב, בְּהֵיכַל יְהווָה, אֲשֶׁר-שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים. {פ}ד וַיִּקְרָא יְהווָה אֶל-שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ה וַיָּרָץ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי-קָרָאתָ לִּי, וַיֹּאמֶר לֹא-קָרָאתִי, שׁוּב שְׁכָב; וַיֵּלֶךְ, וַיִּשְׁכָּב. {ס} ו וַיֹּסֶף יְהווָה, קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל, וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי; וַיֹּאמֶר לֹא-קָרָאתִי בְנִי, שׁוּב שְׁכָב. ז וּשְׁמוּאֵל, טֶרֶם יָדַע אֶת-יְהווָה; וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו, דְּבַר-יְהווָה. ח וַיֹּסֶף יְהווָה קְרֹא-שְׁמוּאֵל, בַּשְּׁלִישִׁת, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי; וַיָּבֶן עֵלִי, כִּי יְהוָוה קֹרֵא לַנָּעַר. ט וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל, לֵךְ שְׁכָב, וְהָיָה אִם-יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְהוָוה כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ; וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל, וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ. י וַיָּבֹא יְהווָה וַיִּתְיַצַּב, וַיִּקְרָא כְפַעַם-בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר, כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ. {פ}

קולו של האל היה משהו שניתן לבלבל אותו עם קולו של עלי...

שיבולייהו,

1.      2. תודה על האינפורמציה אודות נסי הקרישנה ועל חשכת ישו.

אני מודה כי אינני בקי בכל הדתות, בוודאי שלא אלו מהמזרח.

האמת שיש כשל בסיסי בטיעון "האם יש עוד דוגמא". זה סוג של סימון מטרה מראש.

אני טוען כי יש להעמיד מול כף המאזנים את כל האופציות ולבחור את הסבירה יותר, גם אם יישארו לנו שאלות בסגנון "האם יש עוד דוגמא."

3, (הוורד לא מאפשר לעשות כאן 3 עם נקודה..)

אבחנתך אודות, יש בזה מה שאין בזה, מעניינת. עדיין יש מקום לבעל דין לטעון כי התגלות רבים קשה יותר להנחיל.

4. הנדון הוא לא על הנחשים אלא על האירועים הגדולים.

אתה מזכיר לי טיעון נוסף שנשכח ממני בזמן כתיבת האשכול. אם הסיפור נכתב דור אחרי, ייתכן שהוא רק מספר על התגלות לעיני כולם ולא שאכן כך היה.

אם התיאור נכתב כמה דורות אחרי הרי שהסיפור על כמות האנשים שנכחו באירוע חסר כל ערך. באותה מידה שניתן להמציא סיפור ניתן להמציא את מספר הנוכחים באירוע.

את הקטע האחרון בדבריך לא כל כך הבנתי. כוונתך לתמוך בטיעוני?

דייר הצליח לבלבל אותך. קרא שוב את דברי ואת תגובתו ותראה כי תשובותיך היו נכונות ומדויקות ולגבי הנקודות שהוא העלה אין שום הבדל בינינו.

ברשותך, אני סבור כי כדי לחדד את הדיון כדאי מאד לקיימו במישור הכי קרוב ובנקודת החיכוך ההכרחית עם העמדה שכנגד, משתי סיבות.

ראשית, הקצנת העמדה עלולה להביא את הטוען לנקודות קצה וממילא לנקודת תורפה.

שנית, עדיף להסכים על כל מה שלא רלוונטי לדיון ולהתמקד בנקודה הגרעינית הרלוונטית.

זו גישתי באשכול זה ומכך עמדותיי הסלחניות יחסית.

אני מתקרב אל העמדה שכנגד ככל האפשר ומראה כי גם אם אני מאמץ חלק גדול מטיעוניה (לצורך הדיון) עדיין אין כאן שום הוכחה.

דייר,

אין טעם להוכיח כי המקרא צודק מכך שכך כתוב במקרא.

אני טוען כי גם המקרא מודה כי המכות לא השפיעו על המצרים בפועל.

למה הוא מודה? אולי תטען כי זו הוכחה שכל השאר אמת? התשובה פשוטה. אינני חושב כי כל שקר שעלה על הדעת, כותב המקרא עשה בו שימוש. הוא עצמו הבין כי המכות הן יותר פרשנות מאשר קביעת עובדה.

בנוסף, ייתכן שבזמן הכתיבה אי אפשר היה לומר שהמצרים נבהלו מהמכות, כיוון שיותר מדי אנשים יודעים כי עובדתית זה לא מה שקרה. בחלק הפרשני הוא נטל לעצמו יותר חרות. אך כל הפרשנויות מה המצרים אמרו ודיברו הן חסרות ערך לחלוטין. ברור כי גרסת המקרא היא שהמכות היו יד ה'.

על תזמון המכות והמרד ענה לך שיבולייהו כהלכה. מלבד זאת אני טוען כי מדובר באירועים שכיחים (דוגמת הסופות באמריקה) ולא כאלו הקורים לעתים נדירות מאד. עם קצת מחשבה היית מבין זאת לבד.

במקור כתבתי כי יחוס המגפה לבכורות בלבד הוא פרשני, לא עובדתי. משום מה זה נשמט.

על סמך מה אתה רוצה לקבוע כי כל מה שכותב המקרא כתב חייב לעמוד במבחן ההיגיון ואילו המצרים הם חסרי הגיון לחלוטין?

על מה שקרה בים יש אין ספור תיאוריות הגיוניות. בחר לך אחת מהן.

אני לא מבין איך השאלה, מדוע הלכו ארבעים שנה קשורה לאשכול.

כמו כן כל רשימת שאלותיך הנוספות.

האשכול אינו דן בפרשנות המקרא וגם לא בשאלות איך העם נוצר. שאלות אלו אינן מייצרות דת. כל העמים נוצרו איכשהו.

האשכול בא להתמודד עם הטיעון כי אימוץ הסיפור על ידי העם כפי שהוצג בזמן אמת מהווה "הוכחה" לנכונותו.

ברגע שיש הסבר חלופי הגיוני, אין הוכחה.

אם ברצונך להתייחס לדיון, עשה זאת מתוך נקודת מוצא זו.

אם הדברים משעממים אותך, דלג עליהם.

אני מזכיר לך כי ההנהלה הסכימה להקפיד באשכול זה הקפדה יתרה על הכללים המופיעים בסוף הודעת הפתיחה. לתשומת ליבך.

פרזנט,

 אנא לא לסטות מהנושא.

.

"אני טוען כי גם המקרא מודה כי המכות לא השפיעו על המצרים בפועל"
אתה לא מבין כתוב במפורש שעבדי פרעה מנסים לשכנע אותו לגמור את הסיפור
"הטרם תדע כי אבדה מצרים" מה יותר מזה?
מה ההבדל בין זה לבין לכתוב שהמצרים כבר התחננו שהיהודים יעזבו
וחוץ מזה כתוב במפורש "ותחזק עליהם מצרים לגרשם מהארץ כי אמרו כולנו מתים"
אז ממש לא הבנתי מה אתה כותב.
ואתה מתעלם באלגנטיות מזה שהמסורת והאמונה הבסיסיים היו קיימים עוד לפני המאורעות.
ומה עם הרי הגעש המתפרצים וסופות החול אתה רציני כאילו????
ולא ידעתי שחושך(תופעה שכיחה ביותר) וברד(שמאד שכיח במצרים)
ומגיפה מסתורית ודם(שקורה שם כל הזמן) וצפרדעים(שכיח ביותר).
הם דברים שכיחים באופן כללי.
ואיך אתה משכנע עם עובד אלילים להאמין באל אחד מופשט ללא צורה וללא פסלים
ולתת לו צוויים קשים כמו עריות ולהלחם בעם ילידי ענק?
כל התאור שלך פשטני על גבול הגנון.

אינך מבחין בין תיאור עובדה שעל זה ניתן לטעון כי בזמן אמת אי אפשר לשקר, לבין תיאור דיבורים בין עבדי המלך למלך.

המציאות, כפי שמוצגת על ידי המקרא מוכיחה כי המצרים לא התרשמו. כל השאר, פרשנות.

אכן אין שום הבדל בין זה לפסוקים האחרים שאתה מצטט.

עדיין לא הבנת כי כתוב מפורש איננו טיעון?

פתח לך אשכול ותעתיק לשם את כל התורה והנה לנו הוכחה כי משה אמת ותורתו אמת.

אמונות היו מאז ומתמיד בכל העמים. העובדה שמאמינים היא הוכחה כי האמונה נכונה?

את עניין המכות הסברתי באריכות.

אחזור עבורך בקיצור, התיאורים לא מדויקים ברמת הפרטים.

איסורי עריות נהוגים בהרבה תרבויות.

המלחמות היו כורח המציאות ולא ציווי.

אנא ממך, אני מעוניין לקיים באשכול זה דיון רציני המבוסס על הבנת הנקרא ולוגיקה בסיסית.

הודעה נוספת שאינה עומדת ברף המינימלי של דיון, תימחק על ידי ההנהלה.