|
|
| נשלח ב-6/11/2011 20:19 |
 |
| |
את כל כך רוצה לרוק אותו,כך שבטוח ילך לך יותר מהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 20:47 |
|
| |
שלום וברכה לכולם
מצאתי עכשיו שרבי ירוחם הלוי (המשגיח של ישיבת מיר) כתב "כלל גדול הוא בתורה ש״קיטע פטור מן התפילין״. אין דורשים מן האדם מה שאין בכוחו. כוחות האדם עצמם מעידים על תכליתם, כי דברים מיותרים אין בבריאה, וכשרואים אנו כוחות יכולים לידע מזה גופא את תכליתם, והם עצמם מעידים על תפקידם ולמה שצריך לנצלם".
הבירור העצמי של האדם צריך להיות לא אם כתוב בתורה שצריך לעשות כך וכך אז סימן שיש לי כוחות לכל מה שכתוב בתורה שצריך לעשות, אלא מה הם הכוחות והיכולות שלי עכשיו, וזה בדיוק מה שמתבקש ממני עכשיו. כל מה שאשתדל מעבר לכוחותי הרגע, יכול להחשב עבירה. לא נתבקשו לפגוע בעצמנו ולצער את עצמנו, ואדרבה זה אסור.
נראה לי שאת הבירור הפנימי הזה אף אחד לא יכול לעשות בשביל האדם, רק האדם עצמו, כי "לב יודע מרת נפשו", מתוך הסתכלות אובייקטיבית ככל האפשר, בלי רגשות פחד ואשמה, ובלי חומרות בכלל בכלל. אולי כדאי לחשוב אם היה בא לפני אדם אחר שסובל ממה שאני סובל כרגע מה הייתי חושב? הייתי שיפוטי ותובעני ונוקשה איתו או שהייתי מנסה לגלות רוך וחמלה ומנסה להבין את קשייו ומצוקתו, והייתי מבקש ממנו רק את האפשרי לפי מצבו. "וחי בהם - ולא שימות בהם".
יתכן והדחף להחמיר עם עצמנו ולא לקבל את חולשתנו ולא להעריך נכונה את כוחותינו, נובע מיצר ההרס העצמי, ולא מרגשות דתיים.
בתקווה לטוב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 20:53 |
|
| |
יתכן שכן ויתכן שלא,זו הבעיה שאף פעם אי אפשר לדעת במאה אחוז שהשיקול נכון
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 21:05 |
|
| |
מכיון שאנחנו לא בעלי רוח הקודש, אז כנראה שלא מתבקשת מאדם ידיעה מוחלטת של 100 אחוז, אלא כנות וחמלה. אם אין יכולת להגיע לידיעה מוחלטת אז לא מתבקשת מאיתנו ידיעה מוחלטת.
ושוב, בבסיס הכל צריכה לעמוד התפיסה הנכונה ביחס לה', אבינו אב הרחמן שנתן לנו תורת חיים, ולא איזה אויב מרושע שמחפש אותנו על כל צעד ושעל. ואם התפיסה של הקב"ה היא תפיסה של רודן אכזר קפדן ועקשן ח"ו, זה צריך לומר לאדם דרשני. אדם צריך לחשוב מה הוא היה מרגיש אילו היו חושבים עליו כך. לעבוד אל כזה, בעיני זה לעבוד עבודה זרה.
כמובן שישנם הרבה סיבות שהביאו את האדם לאופן תפיסתו את האל, ואין שום טענה גם על מי שזו האמונה שלו. אבל בכדי שמי שסובל מתפיסה כזו יגיע לבריאות נפשית בנקודה זו, וגם בכדי למצוא את היחס הנכון אל האל מבחינה דתית, יש לטפל בזה, ויש למצוא את הדרך לשנות את דפוסי החשיבה הלא נכונים והמזיקים הללו.
אני יכול לומר שאני בעיצומה של מהפכה תודעתית בנושא הזה, וזה מועיל לי גם מבחינה דתית לגבי קיום המצוות.
תוקן על ידי נשמה_תועה ב- 06/11/2011 21:29:24
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 21:42 |
|
| |
עיקר הבעיה מתחילה כשבגלל מצבים נפשיים מצוקתיים שונים מגיעים לכל מיני מכשולות רוחניים קשים, ואז בנוסף על המצוקה הקיימת מיתווספת רגשי אשמה קשים מנשוא.
מאד לא פשוט לסלוח לעצמנו במצב כזה, ובפרט כשזה נהיה איזשהו אורח חיים שחוזר על עצמו.
תוקן על ידי מרגיש_רע ב- 06/11/2011 21:48:21
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 22:44 |
|
| |
אם אתה יודע שבגלל מצבים נפשיים מצוקתיים הגעת למכשול רוחני אז למה רגשי האשמה?
הרי אם בגלל מיגרנה קשה לא תצא לתפילה, או בגלל זיהום קשה תקבל חיסון, מן הסתם לא תחוש אשמה, נכון?
אז מה, את הקושי הנפשי אתה הבאת על עצמך מרצונך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 22:49 |
|
| |
נכון ציפור, אבל- בן אדם אף פעם לא יכול למדוד את הסבל מול העבירה ולומר- שווים הם...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 22:59 |
|
| |
ציפור עפה, כנראה שבכל אופן אני לא הגעתי לרמת החכמה שלך. לא הבנתי למה רק אם הסבל שווה לעבירה אז אפשר לקבל את ההימנעות מקיום המצווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 23:09 |
|
| |
מרגיש רע
אני יגיד לך מה אני אומר לעצמי כשדיאלוגים כאלו מתחילים להשתולל לי בראש
אני אומר "כמו שאתה לא אשם במצוקות הנפשיות שלך, כך אתה לא אשם בירידה הרוחנית שנובעת מהם. אני בטוח שהיית יכול לגלות אהדה הבנה וסליחה למישהו שהיה שם במקומך, גם לעצמך אתה יכול להתייחס באותה סלחנות".
אני השתכנעתי שלקיים תורה ומצוות מתוך מקום של אשמה זה לא מועיל מבחינה נפשית ולא נכון מבחינה דתית. תהליך השינוי אצלי מעולם לא הגיע ולא היה לו סיכוי מתוך ההלקאה עצמית החוזרת ונשנית והאשמה העצמית שלי, ההפך הרגשות האלו יצרו מעגל. אני מאמין ששינוי יכול לבוא מתוך קבלה והבנה ואהבה לעצמי ותקווה, ולשם המטרה שלי צריכה להיות מכוונת, וזה התהליך שחשוב לי לעבור כרגע, וגם לקבל דרכים להתמודד עם רגשות האשמה באופן כללי.
לפעמים יש גם מצב של "חלל עליו שבת אחת בכדי שישמור שבתות הרבה", ואז קודם כל הדבר החשוב ביותר (גם מבחינה דתית) הוא להגיע למצב תקין של אדם, ואח"כ לעבור הלאה להתייחס לתפקיד של האדם. ואז אם זה יבוא מתוך רצון אמת ולא מתוך כורח וכפייה של רגשות שליליים, בשמחה.
בתקווה שתרגיש טוב
אני מסכים עם צפור בודד. צפור עפה מנין לך שהם אמורים להיות שווים? ומנין שזה נמדד לפי איזה אמת אובייקטיבית אבסולוטית? כל הנידון הזה נוגע לענינים הפנימיים של האדם ונפשו ולשם הוא שייך, שם אין אמות מידה מוחלטות, ולפיכך גם אין זה צריך להמדד בכלים כאלו, במקרה כזה אני חושב שהמודד הוא כנות ויושר פנימי ככל המתאפשר בתוך הלב הפתלתל והמבולבל, ולקחת בחשבון גם את ההשפעה השלילית של רגשות האשמה ומצד שני את האהבה וההבנה האלוקית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 23:43 |
|
| |
נשמה תועה וציפורבודדת
אני מאד אבל מאד מסכימה עם דבריכם אבל לצערי מצפוני מסרב להישמע...
אני לא יודעת איך המערכת עובדת אצל אנשים אחרים אבל אצלי תמיד תבוא השאלה המייסרת לאחר מעשה-
האם באמת לא יכולת להתאמץ עוד מעט בכדי למנוע את זה?! ומעולם עוד לא קבלתי תשובה בתוכי..
וכל מה שכתבת ביופי כה רב, נשמה תועה, כאילו גולש לו אל מעבר להבנתי, באותן הדקות...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 23:51 |
|
| |
אה, או קי, חשבתי שהבעיה אצלי ואני היא זו שלא הבנתי את כוונתך.
את יודעת מה עזר לי להבין את זה? בקיץ היתה לי תקופה קצרה ממש טובה, פתאום קמתי עם מצב רוח טוב, עם המון רצון לעשות טוב, פתאום - אחרי הרבה מאד זמן הבנתי עד כמה זה לא תלוי בי, זו היתה חוויה מטלטלת כי כבר שכחתי איך מרגישים "לחיות" רגיל, שכבר לא דורש המון מאמצים להרים טלפון או לקום להכין סנדוויץ'.
אחר כך כשזה עבר כמעט בלי להשאיר עקבות, נשארה לי לפחות ה"קבלה" של המצב...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 23:59 |
|
| |
אני,כמו ציפורעפה,קשה להשלים אם זה שעשתי כל שביכולתי לנצח,ותמיד יש רגשי אשמה,עד שפגשתי באותו רב חשוב,שלא הזכיר את שמו,אבל אני חושב שכולם שמעו עליו,שלימד אותי להיות בדרך התשובה,ומאז הכל יותר קל,כי אני יודע שאני אהוב למעלה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 00:01 |
|
| |
אם זה לא כבד, תסביר לי מהי דרך התשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 00:02 |
|
| |
למה לא תזכיר את שמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 00:09 |
|
| |
אני לא יודע איך תתיחסו כשתדעו מיהו,הוא משגיח מאוד חשוב,ודרך התשובה היא,[הרחבתי בדף הקודם]לקבל על עצמך לא להתיאש,לקבל עזרה,ולנסות תמיד לתקן את עצמך,אפילו שזה לא כל כך הולך,אתה כבר נחשב כהולך בדרך התשובה,ואינך נקרא רשע
|
|
|
|
|
