| נשלח ב-13/10/2011 18:42 |
 |
| |
קיתונות שנשפכו על פנינו: מתי הקב"ה מואס במצוות?
בסוכה (כח:) במשנה,
כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות?
- משתסרח המקפה.
משלו משל: למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו
קיתון על פניו.
איך אפשר ללמוד ממאורע כלשהו מהו רצון ה', ואפילו לבטל מצווה דאורייתא? מדוע גזרות הרומאים אינם סימן שה' אינו חפץ במילה, או שרב בתשעה באב סימן שהתענית אינה רצויה?
בכלל, אחרי כל מה שעבר על היהדות ועל עם ישראל, אולי אפשר להסיק משהו על התוקף של תורה ומצוות?
כמובן שלא, אז מה פשר משל הרב והקיתון?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 19:22 |
|
| |
בסוכתי בארץ ישראל אף פעם לא ירד גשמים, כי אני בונה סוכה באופן שצד מערב דרום היא פינת הבנין, ואז לעולם לא ירד גשמים לשם באופן שנצטרך לצאת מהסוכה,
עכשיו מי שלא לומד לבנות סוכה אז בוודאי שהאדון זורק אותו מהסוכה,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 19:28 |
|
| |
אולי כי הגשמים הם לחלוטין בידי שמים ולכן כשהם יורדים זה סימן רע כל שאר ההפרעות הן בידי אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 19:37 |
|
| |
רק הערה טכנית:
ביטול המצווה בעת גשמים לא קשור לאי-שביעות-רצונו של האל אלא ל'תשבו כעין תדורו'.
ואולי היא הנותנת:
בגלל שאירוע זה אכן גורם בפועל לביטול המצווה (הרי היושב בסוכה בעת גשם נקרא הדיוט, אין בכך טעם), ניתן לראות בכך חוסר שביעות רצון של האל במצווה. לעומת זאת, מצוות כמילה וצום תשעה באב שיש לקיים אותם גם במקרים של קושי, אין לראות בהם אלא ניסיון אלוהי.
מצד שני,
יש לחקור ( :-) ) - אם מצוות סוכה היא תשבו כעין תדורו, הרי שהמצווה מקוימת בהידור בין אם יש צורך לצאת ובין אם לא. כשם שמי שמצווה, נניח, לגור בירושלים - זה שהוא צריך לקפוץ לשגרירות בתל אביב לא מעלה ולא מוריד. הסיבה לכך שרואים בכך בעיה היא שחז"ל פירמלו את מצוות סוכות לזמני הסעודות והשינה כביכול יש כאן כמה מצוות בדידוֹת.
ואולי עוד יש לומר,
שהחומרה היא בגלל שהסוכה נתפסת כעין ביתו של האל, וכביכול האל מגרש את האדם משם, מה שאין כן במצוות מילה וצום תשעה באב. ורמז לדבר ניתן למצוא בכל הקשור לבית השני שמיעוט הניסים שם נתפס כירידה ברמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 19:52 |
|
| |
מצטרף לדברי פרזנט, המשל של העבד לא הובא כטעם לפטור ממצוות סוכה, אלא הבהרת משמעות העובדה שאין ביכולתנו לקיים את המצווה. (גם בתינוק צהוב שייך המשל הנ"ל מלבד 'שפיכת הקיתון').
תוקן על ידי אגוסטינוס ב- 13/10/2011 19:52:20
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 19:57 |
|
| |
אולי לשם שינוי אפשר להגיד בפשטות. כי אנחנו הם העוזבים את הסוכה במחאה על שה' כך מתיחס אל מתנתנו.
אנחנו העבד השופך את הכוס מידיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:11 |
|
| |
אתה מתכוון להסביר את חז"ל, או לפרוק את זעמך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:14 |
|
| |
אאל"ט יש גם דעה כזו בחז"ל -
מי שפך על מי את הקיתון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:20 |
|
| |
מסקנת הגמ' שהרב שפך על העבד, (גם בהו"א שהעבד שפך, הכוונה שהעבודה נעשית בשלומאליות, לא ששפך ברוגזו).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:29 |
|
| |
אני מנסה להסביר את המקרה בצורה אחרת ממה שאתה מכיר. יש ליהודי גם זעם לפעמים. כפי שמשה רבנו אומר לה'
למה זה שלחתנו? כך אנו אמורים להגיד- למה זה בקשת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:45 |
|
| |
אתה לא מסביר שום מקרה, שהרי לא היה מעולם יהודי ששפך קיתון מים על אלוהים, גם את חז"ל אינך מסביר שהרי לא זו כוונתם, אתה יכול לומר שבמידה וירדו גשמים תתרגז על הקב"ה, כך גם אמר להדיא נשיא דורנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:49 |
|
| |
אם לא שמת לב- לא ציטטתי אף אחד, ולא הבאתי מקורות לדברי- חוץ מההשואה של משה כרעיון, פירשתי את חז"ל לפי הבנתי. וחתמתי בשמי בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:50 |
|
| |
מי שסבור שעניינה שלשישיבתו הוא כמזיגת כוס לרבו הוא שרבו שופך לו קיתון
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:54 |
|
| |
זה משל אף אחד לא חושב כך
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:05 |
|
| |
המשל מבטא עמדה רוחנית של אנשים הסבורים שישיבת סוכתם היא בבחינת עבודה של משרת אדון המצפה לשכרו
בדומה לזה המשל אודות הנוכרים שהקב"ה מקדיר להם חמה והם יוצאים ומבעטים בסוכה.
זו שאלה עקרונית על היחס בין המצוה למשמעותה בהקשר לקיומה
סוכות הוא חג שקיומו הציבורי לכאורה בעיתי בהקשר לזמנו הגבולי
יש שנים שחום תמוז עדיין בתוקפו והרי היושב מצטער ויש שהגשמים מקדימים [- הדבר קשור גם לסמיכות לעיבורי השנה].
והמדרשים מתמודדים עם עמדה דתית של שכר ועונש - ומי שסבור כך נענה באותה מטבע
אבל בדת של אנשים בוגרים מבינים שאין זה אלא בבחינת אנוס רחמנא פטריה.
ואלו הבוגרים יוצאים ואינם מבעטים [ואינם צריכים לא תנחומים ולא שפיכת קיתונות]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:14 |
|
| |
כל קיום המצוות הן לשם קבלת שכר. התורה מבטיחה שכר למקימי המצוות. ועונש למפריה.
אנוס רחמניה פטריה- לא שייך כאן לעניין, האדם לא אנוס- האדם מוכן רוצה ויכול לקיים את מצוות ישיבה בסוכה.
ה' כביכול מונע זאת ממנו.
ולכן תגובתו מתבקשת- למה ביקשת? אם אתה לא מאפשר לי?
|
|
|
|
|
